שמישהו יכוון את השעון
השעונים החכמים שמציפים את ברצלונה יפים ואופנתיים, אבל עדיין מקרטעים. אפל ווטש המתקרב מצד אחד, והתחזקות הטלפונים הסיניים מהעבר השני, עשויים לגרום לחברות הטכנולוגיה להצטער שהתמקדו השנה במחשוב לביש במקום בסמארטפונים מעניינים
כשטים קוק ועובדיו באפל עקבו אחר ההכרזות של מתחרותיהם בשבוע האחרון, הם כנראה חייכו והגניבו מבט לשעון. עולם הטכנולוגיה מעולם לא היה בשל יותר להשקתו של אפל ווטש, השעון החכם של חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, שצפוי להגיע לחנויות בחודש הבא.
שעונים חכמים ומוצרי מחשוב לביש בכלל היו הגאדג'טים המעניינים ביותר ב־MWC, תערוכת המובייל הגדולה בעולם שתינעל מחר בברצלונה. רבות מהחברות הגדולות, וגם לא מעט חברות קטנות יותר, טרחו להציג בתערוכה שעון חדש או לכל הפחות צמיד כושר. ואולם, חרף מאמציהן של יריבות אפל, שבהם ודאי היו מעורבים אלפי בני אדם והשקעות עתק, אף חברה עדיין לא פיצחה את נוסחת השעון החכם והפכה אותו למוצר מיינסטרים נחשק. הצרכנים כבר הבינו מה זה שעון חכם, עכשיו רק צריך שמישהו יגרום להם לרצות אחד. אם אפל לא תצליח בכך, אף אחת כנראה כבר לא תעשה את זה.
נו באמת, אנדרואיד
המגמה הבולטת ביותר בברצלונה היתה מהפכת העיצוב שעברו השעונים בשנה האחרונה, אולי בהשראת אפל ווטש: המוצרים הראשונים בקטגוריה, לפני כשנה וחצי, נראו כמו גאדג'טים לכל דבר ועניין. אולי גאדג'טים יפים, אבל עדיין בעלי מראה חיצוני גיקי למדי, ולכן שידרו סקס אפיל מוגבל לקהל המיינסטרים, שעבורו שעון יד הוא קודם אביזר אופנתי ורק אחר כך גאדג'ט מתקדם.
בשנה שעברה סימנה מוטורולה את שינוי המגמה עם מוטו 360 העגול, שדומה יותר לשעון רגיל, ובתערוכה בברצלונה זו כבר היתה התפוצצות של שעונים אלגנטיים. הגדילו לעשות חואווי, שהציגה שעונים בעלי מראה יוקרתי במיוחד, כזה שמזכיר רולקס ולא מחשב שקושרים ליד; ו־LG עם ה־Urbane. ואולם, הבעיה הגדולה ביותר של המכשירים האלה, הממשק ומערכת ההפעלה, עדיין לא נפתרה.
מי שחשב שהתשובה תהיה אנדרואיד Wear, המערכת שיצרה גוגל למחשוב לביש, צפוי להתאכזב. מערכת ההפעלה הזו, לפחות כרגע, ואם לנקוט לשון עדינה — פשוט גרועה. הממשק מכוער ומתקשה להסתדר עם המסך הקטנטן של המכשירים, וחוויית השימוש המתסכלת עלולה לגרום למשתמשים להיכנס מתחת לשמיכה ולהתייפח. ככה לא מביאים את המיינסטרים לשעונים החכמים, אלא מבריחים אותו.
פתרונות מוצלחים יותר מספקות מערכות ההפעלה של היצרניות עצמן. LG, למשל, מבססת את הדגם המתקדם Urbane LTE על webOS הוותיקה ורבת־הגלגולים: ניהול האפליקציות, האינטואטיביות ועקומת הלמידה של מערכת ההפעלה — כולם מוצלחים הרבה יותר מאשר אצל גוגל. אפילו מערכת ההפעלה הספרטנית שסיפקה אלקטל לשעונים המוזלים שלה מנצחת את אנדרואיד Wear ומציעה פשטות ומראה נעים.
הבעיה היא שלמערכות ההפעלה האלה אין אקוסיסטם, מערכת תוכן שמזינה אותן ומאפשרת להן לגדול: אלא אם השעונים הללו יהפכו לפתע ללהיט ענק, לא תהיה להם קהילת מפתחים שתייצר עבורם אפליקציות חדשניות ומפתיעות. מסיבה זו הפוטנציאל של השעונים האלה מוגבל למדי, וגם אם הם יציעו מערכת הפעלה מדהימה הם יתקשו להיות יותר מעוד מוצר נישתי. דווקאPebble הקטנה, שהשיקה החודש קמפיין קיקסטארטר מוצלח במיוחד לשעון החדש שלה ומציגה אותו בברצלונה, כבר מציעה למשתמשיה יותר מ־6,500 אפליקציות.
מי שדווקא הבריזה מטירוף השעונים החכמים היא סמסונג. היא היתה מהראשונות להציג שעון חכם שעורר עניין רחב, בדמות Gear. ואולם, בניגוד להערכות קודמות, השנה היא נמנעה מלחשוף שעון חדש, ואפילו לא הציגה את דגמי השעונים הקודמים בביתן שלה בתערוכה. מוצר מצליח ופופולרי לא נעלם מהדוכנים באירוע כה יוקרתי, כך שסביר להניח שהשעונים פשוט לא הגיעו למכירות מרשימות.
ייתכן שסמסונג החליטה שחשוב יותר להשקיע את משאביה כדי לשמר את כוחה בקטגוריית הסמארטפונים החזקה, במיוחד אחרי המכירות המאכזבות של גלקסי S5 בשנה שעברה: חשיפת גלקסי S6 סוגרת מבחינתה פערים רבים לעומת מכשירי דגל אחרים, ומאפשרת לה לאיים על אפל ושאר יריבותיה בתחום סמארטפוני הפרימיום. השעונים החכמים יכולים לחכות.
אפל, שלא טורחת להגיע לתערוכות דוגמת ברצלונה, תערוך ביום שני הבא אירוע שבו תספק הצצה מעמיקה לשעון שלה לקראת השקתו באפריל. אם אפל ווטש אכן יחולל את המהפכה בתחום השעונים החכמים, החברות האחרות יחזרו לשולחן השרטוטים וגוגל תיאלץ להשקיע משאבים רבים כדי להציג מערכת הפעלה נורמלית. אם הוא יגמור כמו שאר השעונים החכמים בשוק, יכול להיות שב־2016 כבר לא נראה בברצלונה שעון אחד לרפואה.
עלייתם הגדולה של הסינים האלמונים
האקשן שסיפקו השעונים החכמים בלט על רקע העניין המועט יחסית שריכזו הסמארטפונים (חוץ מגלקסי S6). כמעט כל החברות הציגו מכשירי דגל או סתם מכשירים חדשים, שבלטו בעיקר בזכות דמיונם למכשירים הישנים (שוב, חוץ מגלקסי S6).
כן, המעבדים מהירים יותר והמצלמות טובות יותר, אבל גם לדור הקודם היו מעבדים חזקים ומצלמות מצוינות. מבחינת עיצוב, רק הטכנופילים יבדילו בין One M9 של HTC לקודמו, One M8. בשנה האחרונה לא נראה שום חידוש שמצעיד את תחום הטלפונים החכמים קדימה: גם המסך הגולש של S6 Edge אמנם נראה יפה, אבל לא באמת מוסיף יכולות שימושיות משמעותיות.
למעשה, מאז המעבר לסמארטפונים עם מסכים גדולים כסטנדרט, שהושלם סופית עם השקת אייפון 6 בסתיו שעבר, לא ניתן לסמן מגמה שתטרוף את הקלפים, ואולי פשוט יש גבול לכמה שאפשר לחדש ולהמציא בקטגוריית מוצר אחת בתקופה כל כך קצרה. ספק אם זה יפגע במכירות הסמארטפונים: נכון לעכשיו, הציבור עדיין מרגיש צורך לשדרג טלפון בכל שנתיים־שלוש.
המגמה המעניינת באמת לא נובעת מהסמארטפונים, אלא מהחברות שמאחוריהם. השנה, יותר מתמיד, בלטה במיוחד בתערוכה נוכחותן של יצרניות מובייל סיניות: לא מדובר על חברות מתוקשרות כמו שיאומי או חואווי, אלא על חברות כמעט אלמוניות שצצו פחות או יותר בכל פינה בתערוכה. סמארטפונים אלה הם ברובם לא המרגשים, המתקדמים והמעוצבים ביותר, אבל הם זולים ועושים רושם אמין.
הנוכחות המורגשת של היצרניות הסיניות בברצלונה היא עדות מובהקת לרצונן להתרחב אל מחוץ למולדתן ולנגוס בעוגת המכירות הגלובלית. אף אחת מהן לא תתחרה באייפון 6 או בגלקסי S6, אבל את צמיחתן כבר מתחילים להרגיש בקטגוריית מכשירי הביניים והטלפונים המוזלים. אם הפלישה הסינית תימשך, חברות הטכנולוגיה המוכרות יותר עשויות להפוך לגורם זניח בקטגוריות אלה, כשבתחרות בתחום הסמארטפונים המתקדמים מחכות להן אפל, סמסונג, ובמידה מסוימת גם LG. במילים אחרות, ההתמקדות של היצרניות במחשוב לביש וההזנחה היחסית של החדשנות בסמארטפונים יכולות לעלות להן ביוקר.
