• תפריט
מכשירים

סינמה מדומה: הקולנוע מאמץ את טכנולוגיית ה-VR

הבמאים מגלים שהמציאות המדומה משדרגת לא רק סרטי אימה ואקשן, אלא גם יצירות דוקומנטריות וחברתיות. יצרנית אוקולוס ריפט הקימה חטיבת סרטים משלה ופסטיבל הקולנוע החשוב סאנדנס מאמץ את ענף הטכנולוגיה המתפתח. ה-VR בדרך הנכונה להפוך לשובר קופות

נמרוד צוק 09:4103.02.15
למבקרים שהגיעו השנה לפסטיבל הקולנוע סאנדנס, שננעל בסוף השבוע האחרון, ציפתה הפתעה: בכניסה למתחם של תוכנית ניו פרונטיר, המרכזת פרויקטים של קולנוע ניסיוני ואמנות פלסטית, חיכה מכשיר לבן ומוזר. הוא נראה כמו הכלאה בין ציפור מכנית ענקית, סוג חדש של כיסא גינקולוגים ומתקן שעשועים לילדים מהסוג שאפשר למצוא בקניונים. זהו Birdly, פרויקט טכנולוגי־עיצובי של אוניברסיטת ציריך שנועד לאפשר לבני אדם לחוות בצורה מציאותית ככל האפשר את העולם מנקודת מבטה של ציפור במעופה (נץ מסוג Red Kite, אם לדייק במונחים זואולוגיים).

 

המשתמש שוכב על המתקן, ידיו הפרוסות הופכות לכנפיים, רגליו משמשות כזנב והמדחף שמותקן מול פניו יוצר את תחושת הרוח שמחליקה על העור במהירות הטיסה. את החוויה משלימים אוזניות שמשמיעות את רעשי הרוח וחבטת הכנפיים, מתקן לייצור ריח שמביא לאפו של הנסיין את ניחוחות הקרקע שלמטה, וחשוב מכל — קסדת המציאות המדומה אוקולוס ריפט, שמריצה סימולציה של טיסה מעל רחובות סן פרנסיסקו כאשר המשתמש שולט במעוף באמצעות הזזת איברי גופו.

 

Birdly: פרויקט המאפשר לצופה להרגיש כמו ציפור בתעופה, באמצעות מתקן ייעודי וקסדת אוקולוס ריפט Birdly: פרויקט המאפשר לצופה להרגיש כמו ציפור בתעופה, באמצעות מתקן ייעודי וקסדת אוקולוס ריפט

 

מה עושה סימולטור כזה בפסטיבל קולנוע? הצצה ברשימת הפרויקטים שהתקבלו השנה לניו פרונטיר מספקת את התשובה: יותר ממחצית העבודות בתוכנית משתמשות בטכנולוגיות מציאות מדומה (VR) בניסיון לפרוץ את גבולות המדיום הקולנועי ולבחון כלים לא שגרתיים שבעזרתם ניתן לספר סיפור ולבדוק דרכים חדשות ליצירת קשר רגשי בין המספר לצופה. וזו, כך נראה, רק תחילתה של מגמה שעשויה לשנות את הדרך שבה אנו צופים בסרטים.

 

אוקולוס בהוליווד

 

סרטים היוצרים אשליית תלת־ממד אפשר לראות כבר זמן רב בבתי קולנוע גדולים ואפילו על מסכים ביתיים, אבל השימוש במציאות מדומה כמדיום קולנועי עושה הרבה יותר מכך: הוא מנתק את הצופה לגמרי מהעולם החיצון, מאפשר לו לנוע בתוך עולם הסרט ואף לשנות את נקודת המבט וזווית הצפייה ומקל ביצירת כותרים אינטראקטיביים הקרובים יותר לעולם משחקי הווידיאו.

 

Kaiju Fury: סרט בסגנון גודזילה שצולם ב-360 מעלות ומציב את הצופה בתוך עיר המותקפת בידי שתי מפלצות ענק Kaiju Fury: סרט בסגנון גודזילה שצולם ב-360 מעלות ומציב את הצופה בתוך עיר המותקפת בידי שתי מפלצות ענק

 

חברות הטכנולוגיה, באופן טבעי, מקדמות את החיבור הזה. אוקולוס עצמה השיקה בשבוע שעבר רשמית חטיבת סרטים חדשה בשם סטורי סטודיו בהובלת סאשקה אנסלד, איש חברת פיקסר, במאי וצלם קולנוע מוערך. לצדו לוקחים חלק בפרויקט אנשי קולנוע בולטים כמו במאי "מליפיסנט" רוב סטרומברג. "Lost", הסרט הראשון מבית החטיבה, שולח את הצופה למפגש עם רובוט ענק מסתורי ביער אפל, והוא התקבל בהתלהבות אדירה בידי מבקר האתר הפופולרי The Verge. החברה מתכננת להוציא ארבעה סרטים נוספים במהלך השנה, ובהם אחד שעוסק במלחמות שוורים ואחד שגורם לצופים להרגיש איך זה להיות בתוך איור. "אני מאמין שהטכנולוגיה הזאת תביא ליצירה של סרטים רבים שייגעו בצופים בדרכים חדשות לחלוטין", אומר אנסלד בסרטון ההשקה של המיזם.

 

אוקולוס ריפט. סרטים יעודיים לפלטפורמה אוקולוס ריפט. סרטים יעודיים לפלטפורמה

 

גם סמסונג, שמשתפת פעולה עם אוקולוס ומשווקת את קסדת המציאות המדומה Gear VR, הודיעה בתערוכת CES השנה כי תשקיע ביבוא תכנים ייעודיים למכשיר. לפי שעה סמסונג אינה מתמקדת ביצירות קולנועיות, אלא בסדרות כמו "המתים המהלכים" ובכדורסל מליגת ה־NBA, אך סביר להניח שגם תורם של הסרטים יגיע. וכל זה קורה לפני שמיקרוסופט וגוגל השיקו רשמית את משקפי המציאות המוגברת ששתיהן עובדות עליהם (בנפרד, כמובן), אשר יכולים לתת לתחום דחיפה נוספת.

 

הנה באה גודזילה

 

לצד הפרויקטים הניסיוניים מתחילים האולפנים ליצור סרטים מסחריים עבור פלטפורמות המציאות המדומה: חברתJamwix הוציאה בסוף השנה שעברה את סרט האימה "Banshee Chapter" בגרסה מיוחדת לצפייה באוקולוס ריפט, והוא נחשב לסרט הראשון באורך מלא שנוצר עבור הקסדה. אולפני New Deal Studios מתמקדים ביצירת סרטי מציאות מדומה קצרים, כולל "Kaiju Fury!" — אחד הסרטים המרשימים ביותר שהוצגו בסאנדנס השנה.

 

Project Syria: יצירת אנימציה בתלת-ממ שנועדה לעורר בצופה הזדהות רגשית עם הפליטים במלחמת האזרחים בסוריה Project Syria: יצירת אנימציה בתלת-ממ שנועדה לעורר בצופה הזדהות רגשית עם הפליטים במלחמת האזרחים בסוריה

 

"Kaiju Fury!" הוא סרט מפלצות בהשראת גודזילה שיצר איאן האנטר, במאי ואיש אפקטים מיוחדים שלקח חלק ביצירת שוברי קופות כמו "התחלה" ו"האביר האפל". הסרט, שזמין להורדה חינמית בפורמטי מציאות מדומה שונים, מציב את הצופה בתוך עיר המותקפת בידי צמד מפלצות ענק. באמצעות מערך מצלמות מיוחד שפיתחה חברת ג'אונט, שותפתה של ניו דיל, צולם הסרט בטכניקה של 360 מעלות המאפשרת לצופה לבחור את נקודת המבט שלו.

 

המערכת מורכבת מ־16 מצלמות גליל, שכל אחת מהן מצלמת באיכות Full HD, בקצב של 60 פריימים בשנייה ובטווח של 120 מעלות. מיקרופון היקפי קולט צלילים מכל המרחב, ואת מערכת החומרה משלימה תוכנה ייעודית שממזגת את חומרי הגלם מהמצלמות השונות לתוצאה אחידה. באתר החברה (jauntvr.com) מוצעים לצפייה תכנים נוספים שנוצרו בשיטה זו, כמו הופעות חיות של פול מקרטני וג'ק ווייט, סרט המלחמה הקצר "The Mission", שיצא גם הוא החודש, סרט אימה בשם "The Black Mass Experience" ותיעוד מאחורי הקלעים בהפקת אופנה של המגזין Elle.

 

להיות פליט סורי

 

סרטי אימה ואקשן עתירי אפקטים הם לא הז'אנר הקולנועי היחיד שבו למציאות המדומה יש יתרון. "Project Syria", למשל, יצירה נוספת שהוצגה בסאנדנס, מספרת את סיפורם של 3 מיליון פליטי מלחמת האזרחים בסוריה. העיתונאית נוני דה לה פנה, העומדת מאחורי המיזם, ניסתה להגביר את ההזדהות הרגשית של הצופים עם הקורבנות באמצעות הצבתם במרכז הסיטואציות המוצגות בו: באחת מהן רקטה פוגעת בלב רחוב הומה אדם, ובשנייה שוהה הצופה במחנה פליטים הולך ומתרחב.

 

The Party: סרט קצר המציג מקרה תקיפה מינית מנקודת מבטם של שני הצדדים, ומהווה חלק מסדרת סרטי VR חברתיים The Party: סרט קצר המציג מקרה תקיפה מינית מנקודת מבטם של שני הצדדים, ומהווה חלק מסדרת סרטי VR חברתיים

 

שתי הסצנות נוצרו באנימציית מחשב באמצעות צילומים וקטעי וידיאו וקול אמיתיים מסוריה במטרה ליצור הדמיה ריאליסטית ככל האפשר. "כל מה שתראה ותשמע כשתחבוש את קסדת המציאות המדומה קרה באמת. החוויה תגרום לך לחוש שאתה עד לאירוע המתרחש בפועל, ללא ההפרדה שיוצרים מסכי הטלוויזיה", אומרת דה לה פנה בסרטון שמלווה את העבודה.

 

ניסיון שונה להשתמש במציאות מדומה כדי ליצור הזדהות בין הצופה לגיבורי הסרט מציעה היצירה "Perspective; Chapter 1: The Party". העבודה מציגה מפגש מקרי בין בחור ובחורה במסיבת קולג' שמסתיים בתקיפה מינית. היא חלק מסדרת סרטים קצרים של הקולנוענים רוז טרוץ' ומוריס מאי, המבקשים לקדם מודעות לנושאים חברתיים ופוליטיים בהצבת הצופה בנעלי אדם אחר. בניגוד ל"Project Syria" כאן לא נעשה שימוש באנימציית תלת־ממד שמאפשרת תנועה חופשית, אלא בצילומים אמיתיים הדומים יותר לסרט רגיל: הצופה חווה את הסיטואציה בגוף ראשון דרך עיני הבחור והבחורה לסירוגין בניסיון לתאר את ההתרחשות משתי נקודות המבט ולהמחיש את הפער ביניהן.

 

האם טכנולוגיות המציאות המדומה הן העתיד של הקולנוע או ניסיון שייזכר כגימיק נישתי שכשל מלהגיע לקהל רחב? הדעות עדיין חלוקות. במגזין "Quartz", לדוגמה, הגדירו את חוויית הצפיה בסרטים של ניו דיל וג'אונט כ"מרשימה אבל עדיין לא בשלה", ומתחו ביקורת על איכות התמונה ועל נוחות השימוש בטכנולוגיה עצמה. שרי פרילוט, אוצרת תוכנית ניו פרונטיר בסאנדנס, משוכנעת מנגד שמדובר במהפכה. את היוצרים בתוכנית היא מגדירה כ"חבורה שמשנה ברדיקליות את יסודות אמנות הסיפור, ומספקת לנו הצצה לתחילתו של עולם חדש ואמיץ של יצירה קולנועית". דווקא נייט מיטשל, אחד ממייסדי אוקולוס, מודה שעדיין מדובר בתחום מעורפל למדי. "אף אחד עדיין לא יודע מהי השפה ומהו התחביר של קולנוע מבוסס מציאות מדומה", אמר מיטשל בסרטון לרגל השקת חטיבת הסרטים של החברה, "אנחנו צריכים עוד אנשים יצירתיים וקולנוענים שיצטרפו אלינו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x