$
דעות

מי מרוויח מהרחבת "זכות העמידה" בתיקים כלכליים

האם נכון לפתוח את שערי ביהמ"ש בתיקים בעלי אופי מסחרי וקיבוצי גם בפני צדדים שאינם בעלי נגיעה אישית וישירה לעניין?

אלעד מן 08:5831.10.14

תחום המשפט המסחרי חווה בשנתיים האחרונות תמורות לא מבוטלות בנוגע להרחבת "זכות העמידה". זכות זו היא למעשה היכולת שיש לאדם או לגוף כלשהו לטעון טענות בהליך משפטי כתוצאה מקשר או זיקה אליו.

 

בתחילת 2013 קבע לראשונה שופט המחלקה הכלכלית בתל אביב חאלד כבוב בפרשת "כהן פיתוח" את הקווים המנחים להגשת תובענה ייצוגית בתחום ני"ע על ידי ארגון שאין לו נגיעה או אחזקה ישירה במניות החברה הציבורית. במהלך 2013 המשיך וקבע השופט כבוב כי בנסיבות מתאימות נכון וראוי לצרף גוף בעל ממד ציבורי לדיון - ודאי כאשר הדיון חורג מגדרי אותו תיק ונוגע להיבטים ציבוריים רחבים ולשיקולי מדיניות.

 

מגמה זו עקבה למעשה אחרי ההתפתחויות שחלו בעשרות השנים האחרונות במשפט הציבורי והמנהלי, כך שהתאפשר לעותרים ציבוריים שלא נפגעו ישירות מן המעשה השלטוני להביא את העוולה הנטענת לבירור ולביקורת שיפוטית (תנ"ג 28887-07-12 זקן חמו נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח' וכן תנ"ג 43335-11-13 ורדניקוב נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח' - "פרשת בזק"),

 

(צילום אילוסטרציה) (צילום אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק

 

מנגד קבע השופט איתן אורנשטיין בשני תיקי הסדר גדולים שהתנהלו לאחרונה (אלביט הדמיה ואי.די.בי אחזקות) כי אין מקום לצרף את מי שאינו צד ישיר לתיק הפירוק או ההסדר לדיונים בתיק. במקרה אחר נקבע כי ישנם שני טעמים עיקריים לדחיית בקשת ההצטרפות. הראשון הוא מעורבותם של בעלי תפקידים סטטוטוריים (דוגמת הכונס הרשמי והרשות לניירות ערך) בהליכי פירוק והסדר והשני הוא עניין השיהוי בו לקתה הבקשה באותו מקרה.

 

טיעונים אלו, המביאים להיפוך המגמה המרחיבה בכל הנוגע להליכי חדלות פירעון, אינם מוצדקים לטעמי ואין לקבל אותם. השלב בו מבקש הגורם הציבורי להצטרף לתיק צריך להישקל בנסיבות כל מקרה ומקרה וממילא לקבל משקל משני בחשיבותו. מטבעם, עוברים הסדרי נושים בתיקי חדלות פירעון שינויים, תהפוכות וגלגולים שונים מעת שהוגשו לראשונה ומתכונתם הסופית היא הרלוונטית. לכן, מועד הבקשה להצטרף להליך צריך להיות קשור בהתפתחויות בכל תיק ותיק ובשים לב שגם משאביו של הגורם הציבורי מוגבלים והוא אינו יכול תמיד ללוות תיק מלידתו ועד מותו ועדיף שישקיע את מאמציו באירועים נקודתיים בחייו.

 

אשר למעורבותם של גופים בעלי מעמד סטטוטורי, שהטענה היא שהם מייתרים את הטעם שבהגשת עמדת ידיד בית משפט מטעמם של שומרי סף ציבוריים, ניתן לציין כי אין בהצטרפות כזו כדי לפגוע בעמדות הגורמים האחרים להליך, אלא יש בה כדי להוות נדבך נוסף של שיקולים ראויים, אובייקטיביים ומקצועיים הנוגעים לעניינים המסורים להחלטת בית המשפט. לכל הפחות, אין בצירוף עמדה כזו לתיק זה בנסיבות העניין כדי להזיק בדבר מה לחברה ולשאר הצדדים ובית המשפט הוא זה שיבחר איזה משקל, אם בכלל, לייחס לאמור בה.

 

לשקול את טובת הציבור

 

יש לזכור כי המחוקק עצמו בחוק תובענות ייצוגיות מ-2006, לא החריג את הליכי חדלות הפירעון ממכלול ההליכים בהם יכול אדם או ארגון להגיש בקשה במתכונת ייצוגית. הגיון מהותי זה, ראוי שיוביל גם את מסגרת ההיתר הגמישה שמאפשרים בתי המשפט בכל הנוגע לבקשות ידיד מסוג זה – שאין בהגשתן תמריץ כלכלי אמיתי, אלא שיקולים עיקריים של טובת הציבור כפי שהיא נתפשת בידי הגוף המגיש.

 

בניגוד לחששות הנוגעים למדיניות שיפוטית, שהובעו על ידי המתנגדים להרחבת זכות העמידה, באשר לפתיחת שערי בית המשפט בפני צדדים שאינם בעלי נגיעה אישית וישירה לעניין שבנדון – הרי שבניגוד לתחזיות ולנבואות הזעם, מעת שניתנו החלטות המאפשרות צירוף "ידיד בית משפט" גם בתיקים בעלי אופי כלכלי וקיבוצי כגון זה ומיסדו את מעמד הארגון בתחום התובענות הייצוגיות, לא הוצפו בתי המשפט בגל סוחף ושוטף של בקשות הצטרפות וחשש זה הוא במידה רבה עד מאוד בדוי ובוודאי שגוי.

 

גם אז העיר בית המשפט אגב החלטתו להרחיב את זכות העמידה, כי קיומה של מגמה כזו יכול להיות ממושטר על ידי בית המשפט עצמו שיקשיח את הקריטריונים למעורבותם של גופים אלו. בסופו של דבר אין מקום לאבחנה בין תיקים כלכליים ומסחריים אחרים לאלו של תחום הפירוק וההסדר המהווים נדבך חשוב בתחום משפטי זה. לכן יש לשאוף להאחדה של המדיניות השיפוטית בתחום זה וצירוף תחום ההסדרים למגמת ההרחבה ולטובת הציבור.

 

אלעד מן הוא יועמ"ש הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת שהגישה את בקשת הידיד בתיק אלביט הדמיה ואת התובענה הייצוגית בפרשת כהן פיתוח.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x