• תפריט
משפט

מיישר את הצווארון הלבן: קווים לדמותו של השופט חאלד כבוב

השופט הכלכלי חאלד כבוב מתבלט בעונשים הכבדים שהוא פוסק לעברייני שוק ההון, באופן ההתבטאות הישיר והנועז שלו ובהעדפת הצדק על פני נורמה משפטית. קווים לדמותו של השופט ששלח את היחצן צביקה רבין ל־30 חודשי מאסר

משה גורלי 08:4306.04.14

תל אביב, מתברר, לא מאירה פנים לעברייני צווארון לבן. יומיים אחרי שהשופט דוד רוזן הרשיע בפרשת הולילנד עשרה נאשמים ובהם ראש ממשלה לשעבר, הוכיח עמיתו מהמחלקה הכלכלית, השופט חאלד כבוב, שגם אצלו לא מלקקים דבש. "רבין מייצג את חלום הבלהות של מי שהגינותו של שוק ההון עומדת לנגד עיניו", הלם כבוב, ושלח את היחצן צביקה רבין ל־30 חודשי מאסר על שימוש במידע פנים, עבירה שעד לפני שנה איש לא נכנס בגינה לכלא.

 

סדר פלילי חדש

 

באופן מפתיע קיבל עו"ד חאלד כבוב את ההצעה להתמנות לשופט דווקא ביום שבו הפגין כעס על מערכת המשפט. זה היה כשהגן בלהט בבית המשפט העליון על לקוחות מהמגזר הערבי והפסיד. כבוב לקח קשה את מה שראה כחוסר צדק, והנשיא אהרן ברק, שישב בראש ההרכב, הבחין במחויבותו של הסנגור הצעיר והציע לו את המינוי כבר באותו היום.

 

גם בחירתו לבית המשפט הכלכלי היתה הפתעה. מבין שלושת שופטי המחלקה שהוקמה ב־2010, דניה קרת־מאיר, רות רונן וכבוב, הניסיון האזרחי של האחרון - במיוחד בתחום המורכב של שוק ההון - היה הדל ביותר. מלכתחילה הוא נועד לתיקים הפליליים. אלא שמאז כבוב הוכיח את עצמו גם בתחום האזרחי, והיום הוא שופט כלכלי מוערך, שווה במעמדו האזרחי לחברותיו, וגם מוביל את הסדר הפלילי החדש שמבשר את סוף עונת ההנחות לעברייני שוק ההון. בתיק של רפאל אלון ואחרים, שהכלילו פרטים מטעים בדו"חות כספיים, הסתייג כבוב מהסדר הטיעון שהונח לפניו. "הענישה המוצעת בהסדר הטיעון אמנם מחמירה ביחס לתיקים אחרים, אך לא מחמירה מספיק לטעמי", כתב.

 

וההחמרה אכן הגיעה. בספטמבר 2012 הטיל כבוב לראשונה בתולדות המדינה עונש מאסר בפועל על עבירות מידע פנים כששלח את אפרים קדץ, לשעבר סמנכ"ל חברת אלספק, לעשרה חודשי מאסר. ועוד לפני קדץ, כבוב שלף כרטיס צהוב: באפריל אותה שנה גזר את דינו של מנהל התיקים עמי גורבץ והזהיר כי "מחובתו של בית המשפט להכביד ידו על מבצעי עבירות של תרמית בני"ע". ועכשיו, אצל רבין, ההבטחות קוימו בריבית דריבית.

 

חאלד כבוב. מצדיק מקום בעליון חאלד כבוב. מצדיק מקום בעליון צילום: שאול גולן

 

למגמה הזו יש זו כמה מקורות: הראשון הוא ההבחנה שערך המחוקק בין אכיפה מינהלית לפלילית. הפיצול תיעל את העבירות הקלות למסלול המינהלי, וביטא את ציפיית המחוקק לתגובות קשות יותר במסלול הפלילי. המקור השני להחמרה הוא הפרשנות של כבוב, שלפיה בעבריינות שוק ההון יש להעדיף את ההרתעה על הגמול הכספי. תפיסה זו מנוגדת לחוק החדש, שמנחה את השופט להעדיף את הגמול שמקל יותר עם העבריין. כבוב נזקק להבחנה זו בעבירת הדיווח בפרשת רפאל אלון: האם יש להוכיח פגיעה ממשית בציבור המשקיעים כדי להחמיר או שניתן להסתפק בעצם הפגיעה בחוק. מכיוון שהחוק מעדיף את הגמול, כלומר החמרה רק במקרה שבו הוכחה פגיעה ממשית, סלל כבוב מסלול עוקף שמבקש להחמיר רק מעצם החריגה העבריינית, והסתייע בפסק הדין של שופטת העליון אילה פרוקצ'יה בעניין דסק"ש, שלפיו "מטרות הענישה (בשוק ההון - מ"ג) מבטאות בעיקרן תפיסה תועלתנית המבכרת הרתעה על פני גמול".

 

ובגזר דינו של רבין הוא מצטט מהשופט אליקים רובינשטיין: "עבירות צווארון לבן חומרתן היא בכך שעובריהן הם על פי רוב אנשים שבעים, ממקום טוב בחברה, שתאוות הבצע העבירה אותם על דעתם ועל הנורמות המשפטיות והמוסריות. ראוי להם שייענשו בחומרת הדין".

 

אג'נדה אזרחית ברורה

 

עוד לפני העבריינים הכלכליים טעמו אחרים את נחת זרועו של כבוב. את גרגורי לרנר הוא שלח לעשר שנות מאסר ואת מאבטח הרמטכ"ל ארז אפרתי לשמונה שנים על מעשים מגונים. אגב, נאשמים שרוצים להימנע מכבוב מוזמנים לשכור את עורכי הדין אלי זהר או בועז בן־צור. בנו של כבוב, ווליד, הוא עורך דין במשרדו של בן־צור, ובתו מרים היא עורכת דין בגולדפרב זליגמן.

 

לצד האג'נדה ההרתעתית בפלילים, יש לכבוב אג'נדה גם בתחום האזרחי - בהרצאה מול לשכת עורכי הדין הביע סימפטיה למגישי תביעות נגזרות וייצוגיות. גם בתחום זה חופפת האג'נדה של כבוב את זו של רשות ני"ע: החמרה בענישה הפלילית והגברת האכיפה הפרטית־אזרחית. "כולנו מייחלים ליום שבו נסמוך על המוסדיים שיפעילו לא רק שיקול דעת, אלא גם יימנעו מניגודי אינטרסים בינם לבין עצמם ובינם לבין בעלי השליטה. כולנו מייחלים ליום שבו נאמני האג"ח יעשו מלאכתם נאמנה בפיקוח על ההוצאות העצומות בחברה ציבורית שנוגעות לפנסיות שלנו", אמר כבוב, שלא הסתיר את דעתו על תפקודם הלקוי של שומרי הסף בהגנה על כספי הציבור. השופט קשר את חוסר האמון הזה לאקטיביזם המתגבר של בית המשפט הכלכלי. אם המוסדיים, נאמני האג"ח והדירקטורים החיצוניים לא מספקים את ההגנה הזו, צריך לעודד את ה"טראבל מייקרים" מקרב בעלי המניות שנלחמים מבחוץ. ואכן, במרץ 2013, באחד מפסקי הדין התקדימיים שלו, התיר כבוב לגוף ציבורי, עמותת הצלחה, להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בני"ע, אף שלעמותה לא היתה עילה אישית בתביעה.

 

פסק דין זה משקף אקטיביזם מהותי על פני פסיביזם פורמלי. "בית המשפט מקפיד פחות על טכנוקרטיה ובודק את המהות", אמר כבוב. "בית המשפט נכון לפתוח את שעריו משום ההכרה שזכויות בעלי מניות המיעוט והציבור לא באות לידי ביטוי אמיתי. כדי להשיג איזון ביחסי הכוחות הבלתי שווים, אנו מאפשרים תביעות שבנסיבות אחרות לא היו מתאפשרות".

 

אותנטי, בוטה וישיר

 

עמדתם של כבוב בפרט ושל המחלקה הכלכלית בכלל נגזרת גם משאט הנפש הציבורי כלפי ההפקרות בשוק ההון. זו שאפשרה חגיגות על חשבון כספי ציבור והבעירה את המחאה החברתית. לכבוב היו התבטאויות מעניינות בנושא. למשל: "הכרנו תופעות איומות של ניהול, שבעל השליטה מינה כמעט כל בן משפחה שלו. האמא בת ה־80 מקבלת אאודי A8. האם ראוי לאשר חשבון הוצאות בלתי מוגבל?", תהה פעם. בהזדמנות אחרת ביטא זעזוע ממה שהתגלה לפניו בתיק פלד־גבעוני: "כשכתבתי את גזר הדין, היתה לי הרגשה שאני כותב על סין בשנות השלושים במאה הקודמת". את שתי חברותיו למחלקה הכלכלית לא תתפסו באמירות דומות. כבוב אותנטי מהן, בוטה וישיר יותר, והדיבור בגובה העיניים מאפיין גם את האופן שבו הוא מנהל דיונים באולם.

 

אבל אסור לקטלג אותו כפוסק "אוטומטי" לטובת החלשים - בתביעה נגד חלוקת הדיבידנד בפרטנר נטען שבעל השליטה אילן בן־דב והדירקטוריון אישרו דיבידנד של 1.4 מיליארד שקל שנועד לממן את הרכישה הממונפת של החברה. התובע ראובן רוזנפלד טען שגם עניין אישי היה כאן וגם חלוקה שגרמה להפחתת הון. כבוב קיבל את טענת החברה שחלוקת הדיבידנד לא תפגע ביכולת הפירעון שלה, ואפילו שיבח את הרכישות הממונפות ככרטיס כניסה שמרחיב את הנגישות של שחקנים חדשים לרכוש חברות.

 

בקרב עורכי דין ששוחחו עם "כלכליסט" נשמעת דעה אחידה על השופט - אדם נעים, נותן לדבר, חושב פתוח ולא נותן לפורמליזם לכפות פתרון שאינו מתאים. הם גם מצביעים על החריצות המדהימה שלו. "הוא יעיל בצורה מפחידה", אומר עורך דין בכיר, "מוציא החלטות בקצב מסחרר". עורך דין אחר מצביע על ההתקדמות של כבוב בתחום האזרחי: "פסקי הדין שלו מלומדים. הוא ניחן בסקרנות אינטלקטואלית גבוהה ותחושות בטן טובות. עדיין לא מושלם ברמה התיאורטית, אבל בהחלט בעל עקומת למידה גבוהה". ב־2011 השלים השופט את לימודי המוסמך במשפט מסחרי בהצטיינות, ועתה הוא מתכוון להמשיך לדוקטורט.

 

מועמד עתידי לעליון

 

כבוב ממצב את עצמו בהדרגה ובנחישות כמועמד לעליון. הוא מפגין שילוב אופטימלי בין איכות ליעילות ומרבה לפרגן לחברותיו ולעצמו. "אורך חיים של תיק משמעותי במחלקה הכלכלית הוא קצר", אמר, "מכתשים אגן נשמע והוכרע בתוך שמונה חודשים. כך גם בתיקים הפליליים, למשל מליסרון ופסיפיקה, תיקים שבעוונותיי ישבתי בהם - כבר לא חמש שנים ומעלה אלא שנתיים ופחות. ומדובר בתיקים מורכבים, עשרות קלסרים, הליכי ביניים, חוות דעת".

 

מאז פרישת השופטת איילה פרוקצ'יה חסרה בעליון המומחיות בני"ע ובשוק ההון. במובן זה, כל שופטי המחלקה הכלכלית הם מועמדים ראויים. שופט העליון סלים ג'ובראן פורש ב־2017, כבוב יהיה אז בן 59. גם מינוי מוקדם יותר אפשרי, בתנאי שתיזנח ה"מכסה" של שופט ערבי אחד בלבד בעליון. חאלד כבוב הוא שופט שתכונותיו מצדיקות לחלוטין מקום לצד ג'ובראן, ולא במקומו.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x