מהפכה שקטה בבתי המשפט למשפחה: השוויון בנטל מגיע גם לדמי המזונות

מתחת לאפו של המחוקק מתחוללת בחודשים האחרונים מהפכה שקטה בבתי המשפט למשפחה, בנוגע לפסיקת מזונות ילדים במקרים שהמשמורת משותפת לשני ההורים. לאחר כמה פסקי דין שקבעו שאם האשה משתכרת משמעותית יותר מבעלה לשעבר אפשר לשקול הפחתה במזונות שהוא יחויב לשלם, כעת מתרחבת המגמה גם למקרים שבהם לשני ההורים הכנסה דומה, ומתרבים אף תיקים שבהם פוטרים את האב מתשלום מזונות וקובעים שהוצאות גידול הילדים יתחלקו בין ההורים בחלקים שווים.

לפי הדין העברי

כדי להבין את המהפכניות שבפסקי הדין הללו, יש לזכור מה נכתב בחוק: חובת מזונות ילדים בישראל נקבעת לפי ה"דין האישי" החל על ההורים. כשמדובר ביהודים, הדין העברי המטיל חבות מלאה ומוחלטת על הגבר לפרנס את ילדיו, הוא הקובע. התוצאה היא שבמשך שנים, גם כשהילדים חלקו את זמנם שווה בשווה בין שני הוריהם, האב חויב בתשלום מזונות לאם, כולל במצבים אבסורדיים לכאורה, שבהם האם השתכרה פי כמה וכמה ממנו.

פסק דין מ־2006 הקל מעט את הנטל על האבות וקבע שבמשמורת משותפת ניתן בנסיבות מסוימות להעניק לאב "הנחה" של 25% מהמזונות שהיה משלם אילו המשמורת היתה אצל האם בלבד. אותה פסיקה היתה זהירה מאוד והתייחסה לחשש שלפיו גברים יבקשו משמורת משותפת רק כדי להקל את נטל המזונות. בנוסף, ההפחתה לא חלה על ההוצאה על מדור - שכר דירה וארנונה - משום הטיעון ששכר הדירה של האם אינו מושפע מחלוקת המשמורת.

עו"ד מיקי שיפמן

בשנה־שנתיים האחרונות החלו בתי המשפט למשפחה לקחת את המגמה הזו צעד נוסף קדימה, ובתיק שבו האם השתכרה משמעותית יותר מהאב נפסק לאב תשלום נמוך במיוחד, כ־1,000 שקל לחודש בלבד. לפני שלושה חודשים, בדצמבר 2013, מסר השופט יעקב כהן, סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, פסק דין שהלך כמה צעדים קדימה וקבע כי במקרים של השתכרות דומה, ולא רק כשהאשה משתכרת הרבה יותר מהגבר, לא תחול חובת מזונות. באותו מקרה היה מדובר בזוג עם שלושה ילדים בני 6, 9 ו־11 שנמצאו במשמורת משותפת. הכנסות ההורים היו דומות למדי: הגבר השתכר כ־12,500 שקל נטו והאשה כ־800 שקל יותר, 13,300 שקל לחודש בממוצע.

האשה, שתבעה מזונות של 9,000 שקל לחודש התבססה על הדין העברי, שלפיו כהגדרת השופט "חב האב בלבד חבות מוחלטת בסיפוק צורכי חייהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים". האשה טענה באמצעות עו"ד שלום כהן שאם כך, ההכנסה שלה אינה רלבנטית, וחובת האב במזונות תקפה גם כשיש משמורת משותפת. הגבר מצדו טען באמצעות עו"ד מאיה רוטנברג שבית המשפט צריך לפסוק בנושא לפי מגמת החוק והפסיקה ביחס לשוויון בין המינים, ולא לחייבו במזונות.

השופט כהן סקר את הפסיקה הקיימת במועד מתן החלטתו ואף הציג בפסק הדין "דוגמה קיצונית" כהגדרתו, שבה אב שהשתכר 6,500 שקל לחודש חויב לשלם מזונות לאם שהשתכרה 17,500 שקל נטו, ופסק שאם שני ההורים נושאים באחריות טיפולית וכלכלית זהה, חיוב האב במזונות "היא תוצאה מקוממת הפוגעת בערכים של צדק ושוויון". השופט כהן הוסיף שהדבר "פוגע בעקיפין באופן חמור בטובת הקטינים העלולים להינטש כמעט כליל על ידי אב שהופך להיות אדם נרדף על ידי ההוצאה לפועל, אב שאינו מסוגל לקיים משק בית עצמאי ולהעניק במסגרתו בית לילדיו בעת שהותם עמו".

ה שופטת תמר סנונית פורר צילום: אתר בתי המשפט

בהמשך אף תהה השופט כהן כיצד ייתכן שמצב שבו הורה אחד נאלץ לשאת לבדו במלוא הוצאות חייהם של הילדים ואילו ההורה האחר פטור מכך לחלוטין, "מתיישב עם ערכים של שוויון וצדק". כהן סיכם שהמצב הנפוץ הזה "לוקה בחוסר תום לב ובחוסר הגינות", דחה את תביעת המזונות של האם וקבע ששני ההורים יישאו בכל צורכי הילדים בחלקים שווים ובלא חיוב מזונות, והאשה אף חויבה בתשלום הוצאות של 8,000 שקל לטובת הגבר (תמ"ש 16785־09־12).

"יש מקום לחלוקה"

בימים האחרונים ניתן פסק דין נוסף בעל תוצאה דומה, אם כי הוא נעדר את ההנמקה העקרונית של השופט כהן, ומתבסס על עובדות המקרה הספציפי בלבד. בפני השופטת תמר סנונית־פורר הובא זוג שהתגרש ולו 3 ילדים בני 8, 15 ו־17, והוריהם השתכרו סכומים דומים פחות או יותר, כ־10,000 שקל לחודש, וחלקו במשמורת. האם דרשה מזונות של 11 אלף שקל, ובהמשך הסכימה להסתפק ב־7,350 שקל.

השופטת פסקה ש"יש מקום לחלוקת נטל הדדית בין ההורים ובחיובם ההדדי והשווה בהוצאות שונות של הקטינים. הדבר משקף בפועל את הורותם ומביא בחשבון את זמני השהות ויכולתם לשאת בהוצאות אלה". השופטת אף הוסיפה שקצבת הנכות של אחד הילדים (2,500 שקל לחודש) שעד כה הופקדה בחשבונה של האם, תעבור לאב שהוא המטפל העיקרי באותו ילד. ההחלטה תיושם רטרואקטיבית ממועד הגשת התביעה בנובמבר 2012. (תמ"ש 4881־10־12). האב יוצג באמצעות עו"ד מיקי שיפמן והאם על ידי עו"ד כנרת בר־לב.