להפליל בכל מחיר - כך פועל המוסד לביטוח לאומי

האישה מסרבת להכניס את החוקר לביתה. חרף סירובה המפורש של האישה, החוקר נכנס לדירה כדי להמשיך בחקירה ואינו מדגיש בפניה כי היא רשאית לסרב לכניסתו לדירה. החוקר אינו מזהיר את האישה כי עומדת לה זכות השתיקה והיא זכאית שלא לענות על שאלותיו. הוא אינו מזהיר אותה כי היא נחקרת בחשד לעבירה פלילית במסגרת הליך פלילי.

סניף המוסד לביטוח לאומי צילום: גדי קבלו

החוקר אף אינו מציג בפני הנחקרת את זכותה להיוועץ עם עורך דין ואת האפשרות לבחון התייעצות עם סנגור ציבורי. כמו כן, החוקר אינו מדגיש בפני הנחקרת כי הודעתה בפניו תשמש בהליך פלילי וכי היא חשופה לעונש של עד שלוש שנות מאסר. הוא אף אינו מציין בפני הנחקרת כי אינו מוסמך לחקור בעבירות לפי חוק העונשין, ואינו מודיע כי אינו רשאי להיכנס לביתה ללא הסכמתה לצורך חקירתה ללא צו בית משפט ואף אינו רשאי לשאול אותה שאלות מפלילות.

האישה מבוהלת. היא יודעת כי אם לא תשתף פעולה עם החוקר, קצבתה תישלל ממנה וכך כפייה מובנית עומדת כיסוד יצוק בבסיס חקירתה ונשלל ממנה רצונה החופשי. היא חייבת לשתף פעולה, אחרת לא תוכל לכלכל את ילדיה. החוקר מנצל את מצוקתה של האישה, חוקר אותה בעל כורחה ועורך חיפוש בביתה.

חולפים כמה חודשים והמוסד לביטוח לאומי מחליט לשלול את קצבתה של האישה בהתבסס על אותה חקירה. חולפות שנים, ולפתע מקבלת לתדהמתה האישה זימון לבית משפט. היא ניצבת בפני אישום פלילי, כאשר סעיף העבירה הוא קבלת דבר במרמה. חוקר הביטוח הלאומי העביר את החומרים שאסף לצורך שלילת הקצבה לתביעה המשטרתית וזו הגישה נגד האישה כתב אישום, בלי שנאמר לאישה כי היא עומדת במרכזו של הליך פלילי. כך בחטף, הראיות שנאספו בכפייה ואיום שלילת הקצבה לצורך חקירת הביטוח לאומי, הופכות את האישה לנאשמת בדין פלילי כאשר עונש מאסר ממושך מרחף מעל ראשה.

הפרה בוטה ופגיעה מהותית בזכויות יסוד מוגנות

בפסק דין אשר ניתן בשנת 2007 בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי ראיות אשר נאספו על ידי חוקר הביטוח הלאומי תוך הפרת זכויות הנחקרת אינן קבילות, אך הדבר לא הביא להפסקת השימוש בראיות שנאספו על ידי חוקרי הביטוח הלאומי במשפט פלילי. לאחרונה זיכה בית משפט השלום בשלושה מקרים שונים נאשמים ונאשמות בשל הפרה בוטה של זכויות נחקרים ונחקרות ואיסוף ראיות בניגוד לחוק תוך הפרת זכויותיהם.

בית המשפט השלום בקריית גת קובע באחד מפסקי הדין כי ככלל אין לחוקרי הביטוח הלאומי סמכות להיכנס כדי לערוך חיפוש ולתפוס חפצים, או לדרוש תשובה או לגבות עדות העלולה להפליל הנחקר.

עוד קובע בית המשפט כי אי העמדת הנאשמת על כך שביקור חוקר הביטוח הלאומי נובע מחשד ספציפי התלוי נגדה, וכן בזכות ההיוועצות ומשמעות השתיקה, ובדבר זכותה כי יהיו נוכחים שני עדים לחיפוש, יחד עם הטענה כאילו עמידתה בזכויותיה - משמעה היעדר שיתוף פעולה, שיש בה להביא להפסקת תשלום הגמלה - כל אלו בצירוף היעדר הסמכות של חוקר הביטוח הלאומי בנסיבות אלה לגבות ממנה הודאה מפלילה, מהווים הפרה בוטה ופגיעה מהותית ומצטברת בזכויות יסוד מוגנות, המצביעות על התנהלות שערורייתית ולא ראויה של הרשות, שנועדה כפי הנראה להביאה להפללה עצמית.

הגיעה העת כי התביעה המשטרתית תחדל מהגשת כתבי אישום בהתבסס על ראיות פסולות הנאספות על ידי חוקרי הביטוח הלאומי ותאמץ את פסיקת בתי המשפט. בכך תבטיח התביעה על שמירת זכויות נחקרים ושלטון החוק ותשים קץ לתופעה בה כתבי אישום מוגשים בהתבסס על כפיית הנחקרים לשתף פעולה עם חקירה מפלילה מבלי שהנחקרים כלל מודעים לכך כי מטרת החקירה היא להגיש נגדם כתב אישום בהליך פלילי.

הכותב הוא שותף במשרד אשכנזי-טהון ומתמחה במשפט פלילי