• תפריט
משפט

פירוק חפציבה הפך למפעל החיים הרווחי של עו"ד יצחק מולכו

חשבון ביניים: שכר טרחה של 20 מיליון שקל כולל מע"מ גבה עד כה עו"ד יצחק מולכו, המנהל המיוחד של קבוצת חפציבה שקרסה. אלא שמולכו אינו לבד בקרב גוזרי הקופון. לפחות עוד 10 מיליון שקל גבו בעלי תפקיד נוספים

ענת רואה 08:0406.08.13

השבוע מלאו שש שנים לקריסת חברות הבנייה מקבוצת חפציבה. 4,300 הרוכשים שנותרו אז ללא דירות קיבלו אותן מזמן, ומבחינתם הסתיימה הפרשה. אלא שהעבודה לא נגמרת, והוצאות שכר הטרחה ממשיכות לתפוח בקצב מסחרר, כאילו החברה קרסה רק אתמול.

מנתונים מפורטים שהגיש לראשונה בשבוע שעבר לבית המשפט המנהל המיוחד של חפציבה, עו"ד יצחק מולכו, עולה שהוא גבה עד סוף 2012 שכר טרחה המסתכם ב־17.9 מיליון שקל, כולל מע"מ.

 

 

מבדיקת "כלכליסט" עולה ששופט המחוזי בירושלים יעקב צבן, המטפל בתיקי חפציבה, פסק למולכו עוד שכר טרחה של 2.34 מיליון שקל על טיפולו בחברת חפציבה גלובל וכן כ־86 אלף שקל נוספים על טיפול בתיק פשיטת הרגל של תמר יונה. בסך הכל שכר הטרחה של מולכו כבר חצה את 20 מיליון השקלים לפני שמונה חודשים. זאת, לפי דיווחיו, לאחר שהוא וצוותו השקיעו בתיק 57,846 שעות עבודה (כ־900 שעות עבודה בממוצע בחודש).

 

מפרק לכל פרויקט

אלא שגם בזאת לא מסתיימות חשבוניות שכר הטרחה בתיק. עו"ד מולכו, המשמש מנהל מיוחד, מפקח בתוקף תפקידו על הליך הפירוק של חפציבה, ולכל אחד מהפרויקטים שלה שנתקעו עם קריסתה מונו כונסי נכסים, שגם הם זכאים לשכר טרחה.

 

רשימה חלקית של הכונסים הללו כוללת את עו"ד אמנון לורך ממשרד יגאל ארנון שקיבל 1.08 מיליון שקל, עו"ד פיני יניב ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל שקיבל את אישור כונס הנכסים הרשמי לשכר טרחה של 2.43 מיליון שקל, עו"ד יעקב אמסטר שגבה 2 מיליון שקל, עורכי הדין יהודה רוה ואמיר שוהם שקיבלו 2.35 מיליון שקל, עו"ד רונן מטרי שקיבל 1.1 מיליון שקל ועו"ד אילן שביט שהסתפק בסכום צנוע של 585 אלף שקל.

 

במשך כמה שנים מאז קריסת חפציבה נשמר תחת סוג של איפול שכר הטרחה שגבו מולכו וצוות משרדו. הסיבה היתה שהוא ניתן לפי שעות עבודה בפועל, ובאורח יוצא דופן את דיווחי השעות הוא לא היה צריך להגיש לבית המשפט, אלא לאישורו החלופי של כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר).

 

בתחילת שנת 2012, ולאחר שהכנ"ר הקודם, עו"ד שלמה שחר, פרש מתפקידו וד"ר דוד האן התמנה במקומו, הסכים האן לחשוף את נתוני שכר הטרחה ואלה פורסמו ב"כלכליסט". בעת הפרסום היה שכר הטרחה המצטבר של מולכו 15 מיליון שקל.

 

הפגנת נפגעי חפציבה ב-2008 הפגנת נפגעי חפציבה ב-2008 צילום: אוראל כהן

 

בסביבתו של מולכו הסבירו בעבר את השכר הגבוה בהיקף העצום של התיק ובעבודה המתמשכת הדורשת צוות נרחב של עובדים. בבית המשפט מטופל התיק במלואו ע"י השופט צבן אך בשל הכמויות הרבות של המסמכים שמוגשות, אחת לכמה חודשים נפתח במערכת נט המשפט תיק חדש, כשהכמות עוברת את הכמות המקסימלית הניתנת לקליטה בתיק האלקטרוני.

 

כעת הגיש מולכו את הנתונים על שכר הטרחה שלו לשופט צבן כדי שיאשר מתווה יוצא דופן לאופן חישוב השכר הסופי. מתברר שמולכו אינו מעוניין ששכר הטרחה ששולם לו לפי שעות עבודה בפועל יהפוך להיות שכר הטרחה הסופי, והוא מבקש שבכל אחת מ־26 החברות המרכיבות את קבוצת חפציבה ייערך לו תחשיב שכר סופי בנפרד, שלא יתבסס על שעות העבודה, אלא על פסיקת השופט, ומתוך הסכום שייפסק יקוזז הסכום שכבר נגבה לפי שעות עבודה בפועל. זאת בין היתר מפני שלכל אחת מהחברות מערכת חשבונאית נפרדת ויש צורך לייחס לכל חברה נתח נפרד בשכר הטרחה.

 

הכינו הערכה בדיעבד

הבעיה היא שבדיווחי השעות שהגיש מולכו לכנ"ר במהלך ארבע וחצי השנים הראשונות מאז הקריסה של קבוצו חפציבה לא היתה כל הפרדה בין החברות השונות בקבוצה ולכן לא ניתן לדעת כמה שעות השקיעו מולכו וצוותו בחברה אחת לעומת חברה אחרת.

 

כדי להתמודד עם הקושי הזה הכינו במשרדו של עו"ד מולכו הערכה של שעות העבודה בדיעבד לכל אחת מהחברות בקבוצה. משנת 2012, לדברי מולכו, חושבו שעות העבודה בפועל בכל חברה בנפרד. במקרים שבהם לא ניתן לבצע ייחוס לחברה ספציפית, בוצע ייחוס לכמה חברות ביחד. מולכו מציין במסמך שהגיש כי ההפרדה של שעות העבודה מבוססת בעיקרו של דבר על הערכה שרושמי השעות הכינו בעצמם בהתבסס, בין היתר, על המשימות שביצעו ועל הפרטים ברישומי השעות השוטפים. לדבריו, על התמונה הכוללת שהתקבלה נערכה בדיקת סבירות, וזו מלמדת שמדובר בנתון התואם באופן סביר את ההיקף המשוער של המשימות השונות שביצעו הוא וצוותו, "אך ברור כי אין בפנינו מדע מדויק".

 

איך עובד התחשיב בפועל? למשל, בתיק של חפציבה גלובל כבר פסק השופט צבן לעו"ד מולכו שכר טרחה סופי של 2.34 מיליון שקל. אלא שעל תיק זה, לפי הרישומים של מולכו, הוא גבה בעבר 1.7 מיליון שקל לפי שעות עבודה, כולל מע"מ. לפיכך נערך מעין קיזוז, ובמסגרתו יחזיר מולכו לקופה 1.7 מיליון ויגבה ממנה 2.34 מיליון שקל כשכר סופי.

 

עמדתו של עו"ד מולכו היא כי הוא עלול גם להפסיד מאופן החישוב הזה, מפני שהשופט צבן יכול לפסוק לו שכר טרחה סופי נמוך מזה שקיבל לפי שעות העבודה. לטענת מולכו, הדבר אף קרה - בתיק הכינוס של תמר יונה - ותגובתו של מולכו כלפי השופט צבן היתה כעוסה למדי (ראו מסגרת).

 

להגיב עד ספטמבר

על פי הפירוט של מולכו במסמך שהגיש, שכר הטרחה המצטבר שהוא גבה, לפני מע"מ, הוא כ־2 מיליון שקל מקופת חפציבה ג'רוזלם, 2.28 מיליון שקל מקופת חפציבה חופים, כמיליון שקל מקופת צמרות בונה הארץ, 568 אלף שקל מקופת חפציבה דיור, 549 אלף שקל על הטיפול בכינוס הנכסים של בועז יונה, וכן 8.6 מיליון שקל על יתר החברות, לא כולל חפציבה גלובל ושתי חברות נוספות.

 

השופט צבן קבע כי כל צד המעוניין להגיב להודעתו של עו"ד מולכו ולמתווה השכר שהוא מבקש, יוכל לעשות זאת עד תחילת ספטמבר.

 

מולכו מתלונן

"שותפי נאלץ להסתפק בפחות מ־250 שקל לשעה"

 

בנפרד מתפקידו כמנהל המיוחד של קבוצת חפציבה התמנה עו"ד יצחק מולכו, עם עו"ד מיכאל רוהר, למנהל מיוחד לנכסיה של תמר יונה, אשתו של בועז יונה. מולכו דרש לקבל שכר טרחה של מאות אלפי שקלים בהתבסס על תקנה 8א' לתקנות השכר - "שכר חלוקה". אלא שהשופט צבן סירב לאשר שימוש בתקנה זו, וגם תמר יונה התנגדה וטענה שמדובר בניסיון לחייבה בכפל שכר טרחה ושהמבקשים מנסים לנכס לעצמם פעולות שכלל לא ביצעו, שכן את בית המגורים שלה מכר כונס מטעם ההוצאה לפועל, עו"ד רונן מטרי, מהלך שבגינו גבה 580 אלף שקל.

 

הכנ"ר דוד האן. חשף מספרים הכנ"ר דוד האן. חשף מספרים צילום: מיקי אלון

 

מולכו אמר שלתמר יונה אין כל זכות תגובה בהליך וטען שמדובר בסוגיה לדיון בין בעל התפקיד, הכנ"ר ובית המשפט בלבד. הוא הוסיף שלא מדובר בכפל שכר טרחה מפני שחלק ניכר מעבודתו הוקדש לפיקוח על הכונס, כלומר על עו"ד מטרי. בסופו של דבר ובהוראת השופט צבן הסכים מולכו שהוא ורוהר יתחלקו ב־160 אלף שקל, אבל בצד ההודעה המוסכמת הגיש לשופט, באמצעות עו"ד יעקב מלצר, "הודעה" ובה מחה על השכר הנמוך שנפסק לו, לשיטתו.

 

בהודעה נכתב שהמנהלים המיוחדים לא העריכו שבית המשפט יקבע שתקנה 8א' אינה ישימה במקרה זה ושבית המשפט יגדיר שתוספת המאמץ המיוחד תהיה פחותה מהסכומים שהכנ"ר הסכים להם. לפי ההודעה, מולכו החליט לא להעסיק שוב את בית המשפט או את ערכאת הערעור בסוגיות שכר, ולכן חתם על ההסכמות, אך אינו שלם עם ההחלטה.

 

לדבריו, משרדו השקיע בתיק 390 שעות עבודה, והתוצאה הסופית היא כי "התקבל בתיק תמר יונה עבור כמעט 200 שעות עבודה של עו"ד מלצר שכר טרחה נמוך מ־250 שקל לשעה. שכר זה הוא בגבולות שכר הטרחה המקובל במשרדים הגדולים בישראל בעבור שעות עבודה של מתמחה, ואף נמוך מכך", טען מולכו.

 

עוד טען כי לדעת המנהלים המיוחדים, "שכר זה אינו תמורה ראויה להיקף וטיב מאמציהם והצלחתם בהתחשב בסיכונים שנטלו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x