• תפריט
דעות

מה רע בחבילות "הכל כלול" של עמלות העו"ש?

בנק ישראל עומד לקדם רפורמה שתחייב להציע סל שירותים במחיר אחיד. האם צפויה הקלה לצרכנים והתייעלות במערכת הבנקאית או דווקא תמריצים לבזבוז עצום ועליית מחירים?

רועי שלם שמעון בנינגה 08:0602.08.13

כפי שפורסם לפני כחודש ב"כלכליסט", המפקח על הבנקים מוביל רפורמה רגולטורית שתחייב את הבנקים להציע סל שירותים במחיר אחיד, במקום לגבות תשלום על כל פעולה בחשבון העו"ש. המפקח על הבנקים, דודו זקן, בולט מאוד ביחס לקודמיו בנכונות ובנחישות שלו לקדם תחרות במערכת הבנקאית. אולם, חלק מהנימוקים המופיעים בכתבה לביצוע רפורמה כזאת נראים לא ענייניים כגון "יש לקוחות שמאד מרגיז אותם שעבור כל פעולה גובים מהם שקל או שניים".

 

האם אכן רפורמה שכזו נשקלה בכובד ראש והיא צעד בכיוון הנכון וצפויה לעודד תחרותיות ויעילות כלכלית?

 

בנקים הם גופים סבוכים ומסועפים. גם מאזניהם הפכו עם השנים למורכבים ובלתי מובנים אפילו למומחים וחברי דירקטוריון של הבנקים, ואפילו לרגולטורים. הנטיה הטבעית היא לחשוב שגם הרגולציה שמטפלת בהם צריכה להיות מורכבת ומסובכת בהתאם. אולם, האמת היא שבמקרים רבים, ככל שהגוף המפוקח מסובך יותר כך נדרשת רגולציה פשוטה יותר. אילולא כך, עלול להיווצר משחק של חתול ועכבר בין הרגולטור לגופים המפוקחים על ידו – משחק בו הרגולטור מעדכן את המגבלות שהוא מטיל, ואילו הגופים מנסים כל העת למצוא דרכים חדשות להתגבר על אותן מגבלות. על כן, הנסיון לטפל בדרך פשוטה בכל עמלות העו"ש יחדיו הוא כיוון חיובי. בנוסף, הפשטות מקילה על הלקוחות את היכולת להשוות בין הצעות של בנקים מתחרים.

 

הרפורמה המוצעת על ידי בנק ישראל היא לאפשר לצרכנים בחירה בתוכניות קבועות, אשר יוצעו במקביל לתעריפון הקיים. לכאורה, מצבם של הצרכנים יוטב. אולם, אין הדבר נכון בהכרח. שני חוקרים מאוניברסיטת ת"א – ד"ר ורדית לנדסמן שורץ וד"ר איתי אטר – ביצעו ניתוח אמפירי של עשרות אלפי חשבונות בנק של לקוחות בחו"ל. המחקר שלהם מדגים כי כאשר ניתנה לצרכנים במערכת הבנקאית במדינות מפותחות האפשרות לבחור בין תעריפון עם מחיר קבוע לפעולה לחבילות שימוש, הבחירה הייתה לא אופטימלית מבחינת הצרכנים. המחקר מראה כי לצרכנים נטיה חזקה לבחור חבילות בתשלום קבוע, ובפרט בחבילות נדיבות מדי, אשר במקרים רבים מביא לכך שסך התשלום החודשי שהם משלמים גבוה מהתשלום שהיו משלמים בחבילות על פי שימוש.

 

לרובנו המסלולים המוצעים על ידי בנק ישראל מזכירים במידה רבה את המסלולים המוצעים כיום על ידי חברות הסלולר. אין ספק שמידת התחרות בין חברות הסלולר התעצמה מאוד בשנים האחרונות, ולכן נדמה כאילו הרגולציה המוצעת עשויה, בצורה דומה, להגדיל את התמריצים התחרותיים בענף הבנקאות. אולם, בניגוד לענף הסלולר, השירותים הבנקאיים מאופיינים בעלות משתנה שאינה זניחה.

 

יתר על כן – רק החודש יצא המפקח על הבנקים בהודעה כי "המערכת הבנקאית מתאפיינת בעלויות שכר גבוהות וביעילות תפעולית נמוכה באופן יחסי למערכות בנקאיות בעולם". על כן נצפה כי העלות השולית בקבלת שירותים בנקאיים גבוהה באופן יחסי בישראל ביחס לעולם. כפי שנדגים להלן – עובדה זו מעיבה מאוד על היעילות הכלכלית של תמחור של חבילות בסכום קבוע.

 

תמונת ארכיון תמונת ארכיון צילום: שאול גולן

 

מטרתה העיקרית של הרפורמה היא לקדם תחרות בין הבנקים. באופן כללי, העיוות הכלכלי שנוצר כתוצאה מחוסר תחרותיות הוא מחירים גבוהים מידי, אשר מביאים לכך שבשוק תמכר כמות קטנה מידי של המוצר, ביחס לכמות היעילה. אולם, סביר כי הרפורמה המוצעת תגרום לתופעה ההפוכה – רכישה של כמות גדולה מידי – אשר מידת החומרה שלה אינה בהכרח פחותה.

 

מחד, המשמעות של הרפורמה שמציע בנק ישראל היא שעבור הצרכנים העלות התוספתית בביצוע פעולה בנקאית היא אפס. מאידך, כאמור, העלות הנוספת עבור הבנק אינה אפסית. על כן יווצר מצב לא יעיל בו יהיה שימוש יתר בשירותים הבנקאיים. נמחיש את ביטויה של חוסר יעילות זו בדוגמא: במקום להפקיד שש המחאות בפעולה אחת בשירות עצמי, ייתכן והלקוח יבחר להגיע שש פעמים לבנק ולהפקיד אותם באמצעות הפקיד ולקבל גם תדפיס נפרד לכל אחד מהם. כלומר, במקום שהתעריפים יתמרצו את הלקוחות לבצע את הפעולות ביעילות, הרפורמה של בנק ישראל עשויה לתמרץ בזבוז עצום – דומה לזה הקיים במסעדות "אכול כפי יכולתך".

 

המודלים הכלכליים הנפוצים מלמדים אותנו שישנן דרכים אלטרנטיביות לבצע רפורמה שתשפר דווקא את היעילות הכלכלית. אחת מהן היא קביעת "תעריף שני-חלקים". תעריף כזו יעיל הוא כזה בו נגבית הן עמלה לפעולה בגובה העלות השולית של הפעולה, והן עמלה חודשית קבועה.

 

עמלת הפעולה הנקבעת בצורה כזו מיצרת תמריצים לרכישת כמות אופטימלית של שירותים בנקאיים, אך אינן מייצרות כל רווח לבנק. כל הרווח בא לידי ביטוי בעמלה החודשית הקבועה, אשר נקבעת ביחס לאינטנסיביות התחרות בין הבנקים. חשוב להדגיש כי תעריף שני חלקים יכול להביא למציאות בה הן מצבם של הצרכנים מוטב והן הרווחיות של הבנקים.

 

דווקא מבנק ישראל היינו מצפים שלא לבצע רפורמות רגולטוריות כלאחר יד, אלא לבסס אותן על נתונים, מחקר ומודלים כלכליים. יש לקוות שאכן כך יעשה ברפורמות שייושמו.

 

פרופ' שמעון בנינגה וד"ר רועי שלם הם מרצים באוניברסיטת ת"א ויועצים כלכליים בחברת נומריקס ייעוץ כלכלי ומימוני (www.numerics.co.il).

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x