שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

הסמארטפון הרג את המצלמה? להיפך; היא חייבת לו את חייה

מצלמות המובייל חשפו משתמשים לעולם הצילום, מה שגרם להם להבין שמצלמת האייפון שלהם גרועה ולרכוש מצלמות DSLR, בריטניה אוספת מידע אישי ממכשירי תיירים ומה עובר בראשם של כותבי ביקורות מוצר שליליות ברשת

יוסי גורביץ 13:5916.07.13

המצלמה כעוף החול

 

לתרבות הסמארטפונים יש שורה של תוצאות שליליות. הבולטת שבהן, כמובן, היא העובדה שאנחנו מחוברים כל הזמן - מה שמאפשר לטשטש בין זמן הפנאי ובין זמן העבודה שלנו. הבעיה הזו התחילה עוד קודם, עם הגעת הטלפונים הסלולריים הראשונים, אבל היא החמירה כשהגרוטאה שלך הפכה אותך לזמין גם במייל. תופעה לא רצויה אחרת היא שעם הגעת הגרוטאות המתוחכמות, הלחץ לשתף תוכן בטרשות חברתיות התגבר עוד יותר.

 

ובכל זאת, יש תוצאה חיובית לעליית שלטון הגרוטאות: חלק מאיתנו הופכים לצלמים טובים יותר. באופן לגמרי לא מפתיע, העובדה שלכל טלפון יש היום מצלמה גרועה הרגה במהירות את שוק המצלמות הגרועות, אלו שמכונות בדרך כלל Point and Shoot. בשנים האחרונות, המכירות שלהן רושמות צלילה ניכרת.

 

מה פתאום סמארטפון? תמונות חשובות - רק במצלמה מה פתאום סמארטפון? תמונות חשובות - רק במצלמה צילום: עודד בלילטי

 

במקביל, נרשם זינוק מורגש במכירות מצלמות ה-DSLR.  אוקיינוסים של דיו, או ליתר דיוק ביטים, נשפכו על הטענה שהסמארטפון יהרוג את הצילום: העובדה שלכל אחד יש מצלמה גרועה ביד תהפוך כל אדם לצלם גרוע נוסח אינטסגרם, וצילום כמקצוע או אמנות יגווע.

 

אז כן, יש עליה פנומנלית במספר התמונות הגרועות - ובהתאם, יש גם עליה בדרישה לתמונות ששוות משהו. העובדה שלכל אחד פתאום יש מצלמה גרמה להרבה אנשים שקודם לא התעניינו בצילום להבין כמה זה כיף ומעניין - והתוצאה היתה שהרבה מהם חשו שהגרוטאה שהם מחזיקים לא מספיק טובה. המהפכה הבאה תגיע, והיא תתחיל כשיצרני מצלמות DSLR יתחילו לאפשר תקשורת מובנית בין המצלמה ובין הסמארטפון. אז אפשר יהיה לצלם תמונות מדהימות וגם לשדר אותן כמעט בזמן אמת. לכך צפויה להיות השפעה, בין השאר, על דיווחים מאירועים מתפתחים כמו הפגנות. 

 

חייב לאסוף את הכל

 

הגנרל קית' אלכסנדר, מפקד ה-NSA, זכה לכינוי "הקיסר" בקרב קהילת המודיעין האמריקאית: מה שהוא רוצה, הוא מקבל. ומה שהקיסר אלכסנדר רוצה הוא את המידע שלכם. כל המידע שלכם.

 

ב-2005, כשמלחמת מטעני הצד בעיראק הגיעה לשיאה, לאלכסנדר נמאס מהמצב שבו המודיעין האמריקאי אסף חתיכות של מידע מעיראק וניסה לבנות מהן תמונת מצב. הוא הציע שינוי דרסטי: לאסוף את כל המידע. כל מייל, כל SMS, כל שיחת טלפון. לאסוף את כל המידע הזה, לדחוס אותו למאגר מידע, לתייג אותו ואז, כשהכל יהיה מאורגן, גם לחפש בו. שלוש שנים אחר כך, יטען אלכסנדר שהמהלך שלו היה המהלך ששבר את גב המורדים.

 

קודם כל לאסוף את כל המידע שלכם, אחר כך לשאול שאלות קודם כל לאסוף את כל המידע שלכם, אחר כך לשאול שאלות צילום: Shutterstock

 

ספק אם זה היה המצב; היו עוד כל מיני גורמים בשטח, כמו העובדה שארה"ב החלה בפועל בנסיגה מעיראק – אבל זה שיפר את מצבו של אלכסנדר בתוך ביורוקרטיית המודיעין. הגישה שלו פשוטה: כדי שאפשר יהיה למצוא את המחת בערימת השחת, צריך לשים את היד על כל הערימה. השאפתנות של אלכסנדר הביאה אותו גם לדרישת סמכויות לביצוע פעולות חשאיות, לא רק איסוף.

 

וזה בכלל הולך להיות כיף. כפי שאפשר להבין, לקיסר אלכסנדר אין מי יודע מה עכבות בכל מה שקשור לאיסוף מידע של אמריקאים. המידע הזה, אחרי הכל, יכול להשלים את הפאזל שלו, אז הוא צריך אותו. פרטיות? זה נחמד, אבל עבר זמנה. הוא גם רוצה סמכויות "לסייע" לחברות פרטיות על ידי כניסה למאגרי המידע שלהן והרשתות שלהן, רשמית כדי לעזור להן להתגונן מפני התקפות סייבר. זה שבדרך הוא ישתה גם את מאגרי המידע שלהן ויצרף אותן לאלה שהוא כבר מחזיק, זו תוצאת לוואי חיובית. בינתיים, הוא עוד לא קיבל אישור למהלך דורסני כל כך.   

 

נכנס לנמל תעופה בריטי? המידע שלך שלנו

 

המשטרה הבריטית מושכת תשומת לב שלילית לאחרונה, הן בשל הנוהג הנפסד שלה לשתול סוכנים חשאיים בתוך ארגונים שוחרי שלום ולא אלימים, והן בשל המנהג שלה לשתות את המידע של אלפי מבקרים בממלכה המנוטרת.

 

המשטרה שומרת לעצמה את הזכות, עם הגעתו של אדם לחופי אלביון או ליתר דיוק לנמלי התעופה שלה, להחרים את הסמארטפון שלו ולשתות משם את כל המידע. אחרי שהיא מעתיקה את המידע, בלי שום הסבר או צורך בהצגת עילה, היא יכולה לשמור עד קצה הנצח.

 

ברוך הבא להית'רו. תהנה משהייתך באנגליה, המידע האישי שלך נשאר אצלנו ברוך הבא להית'רו. תהנה משהייתך באנגליה, המידע האישי שלך נשאר אצלנו צילום: בלומברג

 

בבריטניה, שיש לה מסורת ארוכה של הגנה על פרטיות, לא ממש אוהבים את ההתנהלות הזו; חוקר מיוחד אמור להוציא המלצות בתחום השבוע. שוחרי הפרטיות מציינים שלמשטרה יש סמכויות דומות גם כלפי אזרחים מן השורה, אלא שבאלה היא ממעיטה בשימוש – ככל הנראה מתוך הבנה שלאזרחים, בניגוד לתיירים, לא תהיה שום בעיה ללכת לבתי המשפט ולהביא חשיפה לא רצויה לכל הנושא.  

 

מהבחינה הזו, החשיפות של סנודן על ה-NSA והתנהלותה מועילות לכל מי שמתנגד לעליית ממשלת המעקב ברחבי העולם.

 

למה אנשים מזייפים ביקורות שליליות?

 

אנחנו רגילים למצב שבו אנשים מזייפים ביקורות באתרים, כשהביקורות הללו הן חיוביות: בדרך כלל מדובר באנשי מכירות שלא היו מוצאים את המילה "מצפון" במילון ושההתייחסות אליהם כ"אנשים" היא בגדר נימוס חריג. אבל למה אנשים מזייפים ביקורות שליליות? מה גורם למישהו להשקיע את הזמן והאנרגיה בללכלך על משהו, בדרך כלל מוצר שהוא לא קנה?

 

סיבה אחת היא שהוא יריב כלכלי. אם אתה מוציא גבינה ודווקא הגבינה של המחלבה השניה מצליחה ברשת, אתה רוצה להרוס לה את השם. סיבה אחרת היא אירועים שבהם האיש מושקע רגשית: היה מקרה מתועד של מעריצי מייקל ג'קסון שלרוע המזל טרם אושפזו, שתקפו ביוגרפיה ביקורתית על הזמר המת.

 

הלו, עד מייקל ג'קסון! הגזמתם! הלו, עד מייקל ג'קסון! הגזמתם! צילום: MCT

 

במקרים אחרים, מדובר במעריצים שרוצים למחות על משהו שלא בהכרח קשור למוצר. חוקרים בדקו 325,000 ביקורות על מוצרים בחנות מסוימת, וגילו שב-16,000 מהמקרים, אין שום סיבה לחשוב שכותב הביקורת אשכרה רכש את המוצר שאותו הוא מבקר. הביקורות הללו היו בעיקרן הרבה יותר שליליות.

 

מה הן רצו? זו היתה ביקורת על החנות, על שינויי נהלים ועיצוב, על כך שהחנות מייבאת מוצרים במקום לרכוש מוצרים מקומיים, ועוד. בקצרה, הקונים רצו דרך להשפיע על החנות, גילו שהדרכים האחרות לא עובדות, וכתבו ביקורת שלילית. אולי עכשיו יקשיבו להם.

 

מה למדנו? שצריך לקחת בערבון מוגבל ביקורות שליליות על מוצרים ברשת, במיוחד אם הן מנוסחות באופן קיצוני.

 

קצרצרים

 

1. האם המרכיב המרכזי של גרוטאות אפל הוא סבל אנושי? החברה החליטה לבדוק את הנושא, ושלחה צוות לאינדונזיה במטרה לברר האם הבדיל שבו היא משתמשת מגיע ממכרות שמזהמים את הסביבה והורגים את העובדים שלהם בקצב שלא יבייש את המשטר הסורי. בקרוב נדע מה יהיו תוצאות הבדיקה העצמית של אפל. למי ששכח, אזכיר שרוב הגרוטאות הללו מיוצרות על ידי פועלים בשכר-רעב שמועסקים בתנאים קשים. לא פלא שהם התמרדו .  

 

האם למכרות יש מחיר דמים? אפל יוצאת לגלות האם למכרות יש מחיר דמים? אפל יוצאת לגלות צילום: בלומברג

 

2. פאדיחה לדיוויד קאמרון, ראש ממשלת בריטניה: הלז, או ליתר דיוק מפעיל חשבון הטוויטר שלו, ציטט בהערכה ציוץ של שר האוצר, איין דנקן סמית'. קצת מפתיע, בהתחשב בעובדה שלמר סמית' כלל אין חשבון טוויטר וראש הממשלה נפל קורבן לחשבון פייק. לקאמרון יש היסטוריה בעייתית עם טוויטר: במהלך קמפיין הבחירות שלו, ראש הממשלה לעתיד אמר ש-Too many tweets make a twat, בדיחה גסה משהו באנגלית.  

 

3. ג'ייסון גולדברג, אחד המייסדים של fab.com, סטארט-אפ לענייני כלום ששווי האוויר החם שלו מוערך בכמיליארד דולרים, בונה את עצמו במהירות כאחד הטיפוסים הדוחים של עמק הסיליקון. יש לו עוד המון עבודה עד שיגיע לדרגת לארי אליסון או מארק "מלך עכברוש" פינקוס, אבל לזכותו המפוקפקת ייאמר שהוא משקיע. התקרית האחרונה: גולדברג התעצבן על כך שאנשים במטוס לא הסכימו להחליף את מקום הישיבה שלהם איתו, כי הוא רצה לדבר עם השותף שלו במהלך הטיסה. וזאת, למרות שהוא ניסה לשחד אותם במאה דולר. מי היה מאמין, לאנשים רגילים יש רצון משלהם, והוא מנוגד לפעמים לזה של מוגול הייטק.  

 

4. שורה של חברות אינטרנט ופרסום, ביניהן גוגל, יאהו, מיקרוסופט ועוד כל מיני, הודיעו על יוזמה חדשה למלחמה בפיראטיות: הן תחדול מלפרסם באתרים פיראטיים. המטרה היא להגיע למצב שבו אתרי שיתוף הקבצים לא יוכלו לממן את עצמם וימותו. איגוד התעשיה של הסרטים האמריקאים, כמובן, טוען שזה לא מספיק ושהגיע הזמן להתחיל במבצע הפצצות שטיח על משרדי אתרי גניבת תוכן ועל כל שכונה בה מישהו הוריד שיר בלי לשלם.  

 

5. אחד הטרנדים הדוחים האחרונים של חברות הטכנולוגיה הוא פיתוח שעונים חכמים. יש כבר כמה כאלה בשוק, כמו ה-Pebble, השעון החכם של סוני ואחרים. הנה כמה סיבות בגינן הטרנד הזה יקרוס וייכשל לא פחות מטלוויזיות ה-3D.

  

 

 
בטל שלח
    לכל התגובות
    x