• תפריט
אקדמיה

פרופ' חיים הררי: "לא ייתכן שלפני 3 שנים היינו מפגרים ועכשיו אנחנו מצטיינים"

הררי, מי שהיה יו"ר הות"ת בתקופת המשבר הגדולה של האוניברסיטאות ועיצב את תחום החינוך הטכנולוגי בישראל, מודאג מתוכניות הלימודים למדעים, מפגיעה בעצמאות האקדמיה ולא מבין בשביל מה צריך מודל תקצוב לאוניברסיטאות

חן פונדק 08:2018.12.12

פרופסור חיים הררי, נשיא ומייסד מכון דוידסון - הזרוע החינוכית של מכון ויצמן המעבירה תוכניות מדעיות לתלמידים מצטיינים וידע מדעי לכלל האוכלוסייה - לא מתרשם מהקפיצה בהישגי תלמידים במבחנים הבינלאומיים בתחומי המתמטיקה והמדעים. "בחינוך אין נסים ואין קפיצות דרך. אי אפשר לקחת ברצינות טענה שלפני שלוש שנים היינו מפגרים ועכשיו אנחנו מצטיינים", הוא אומר בראיון ל"כלכליסט".

 

 

לפני כשבועיים, עוד לפני פרסום תוצאות המבחנים הבינלאומיים, הוא טען כי התופעה שלפיה תלמידי חטיבות הביניים לומדים רק כדי להצליח במבחנים בינלאומיים חמורה. "התוצאה תהיה איזושהי התקדמות במבחנים וכולם יצהלו, בעוד שבעצם הדבר רק גורם לנסיגה מכיוון שהוא פוגע בתוכניות לימוד חדשות שנולדו בעמל רב בסוף שנות התשעים", הוא אמר כבר אז.

 

בתור מייסד חמד"ע, קמפוס מדעי לבתי הספר העל־יסודיים בתל אביב יפו המלמד תלמידים מ־17 בתי ספר בעיר פיזיקה, כימיה ומדע חישובי, הררי מכיר היטב את נושא החינוך הטכנולוגי וחשיבותו. ב־1992 קבעה ועדה בראשותו כי 80% מבוגרי התיכון בישראל חסרים ידע במתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה. הוועדה קבעה כי הדימוי השלילי של הלימודים הטכנולוגיים נובע מאמצעי לימוד מיושנים וחסרונם של מורים בעלי הכשרה וניסיון.

 

שני עשורים אחר כך, נתוני משרד החינוך מראים כי מספר התלמידים הלומדים 5 יחידות במתמטיקה ובפיזיקה נמצא בירידה, וכך גם מספר המורים הצעירים בעלי ההכשרה הראויה.

 

"זבולון המר ז"ל ושולמית אלוני שבאה אחריו (שרי חינוך לשעבר - ח"פ) אימצו בהתלהבות את מסקנות הוועדה, אז אני לא צריך להגיד דבר על הא־פוליטיזציה של הדו"ח ההוא. היו חמש שנים טובות מאוד, היתה התפתחות גדולה גם בפיתוח הכשרת מורים וגם בפיתוח תוכניות לימודים. כל המערכת קיבלה מסר שהחינוך המדעי הוא במקום גבוה ברשימת העדיפויות", הוא מספר. "אחר כך הגיעה הנפילה הגדולה בתקופתו של השר יצחק לוי, ומאז היו עליות וירידות קטנות סביב ממוצע שהולך ויורד. אין ספק שהיום החינוך המדעי אינו בראש הרשימה, לא אצל גדעון סער ולא אצל יולי תמיר".

 

אוניברסיטת הגליל פוספסה

 

תחום ההשכלה הגבוהה רושם ימים מתוחים בתקופה האחרונה. הבג"ץ בנושא הפיכת מכללת אריאל לאוניברסיטה מחכה להכרעה, ובינתיים לא ידוע אם גזירות 2013 יפסחו על התחום או לא. ארבע מהאוניברסיטאות בארץ נמצאות בתסבוכת עם הפנסיה התקציבית והאוניברסיטה העברית סובלת בנוסף גם מגירעון תקציבי גדול ומאיים במיוחד.

 

פרופ' חיים הררי. יותר מיו"ר אחד של ות"ת עשה טעויות גדולות פרופ' חיים הררי. יותר מיו"ר אחד של ות"ת עשה טעויות גדולות צילום: עמית שעל

 

כיו"ר ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) בשנות השמונים התמודד הררי עם בעיות כלכליות גדולות יותר בקרב האוניברסיטאות. אבל היום, לדבריו, "אנחנו רואים שיש קונפליקט בין המועצה להשכלה גבוהה ושר החינוך, ואני דואג לעצמאות של המערכת. התערבות פוליטית במערכת אקדמית היא טעות איומה. צריכה להיות מעורבות ציבורית במובן שהמערכת האקדמית איננה מנותקת מהציבור והכלכלה. התפקיד של ות"ת הוא להיות מתווך הוגן שמייצג את משלם המסים ונציגיו הפוליטיים מול האוניברסיטאות, ומייצג את המערכת האקדמית מול הממשלה. היו יותר מיו"ר אחד של ות"ת בעבר שעשה טעויות גדולות מאוד".

 

אחת מאותן טעויות לדעת הררי היא ההכרזה שלפיה ישראל לא צריכה עוד אוניברסיטאות. "כיו"ר ותת הייתי הראשון שהכריז הכרזה כזאת, אבל אז זה היה נכון", הוא מודה. "מאז הוכפלה האוכלוסייה. אם הות"ת הייתה קמה לפני חמש שנים, אומרת שצריך עוד אוניברסיטה וחושבת איפה היא צריכה להיות, אני מניח שהמסקנה היתה שבגליל - ואז לא היינו מגיעים לאבסורד שמקימים בית ספר לרפואה בצפת ששייך לאוניברסיטה ברמת גן".

 

הררי מדגיש שדבריו לא קשורים להקשר הפוליטי של ההכרה במכללת אריאל כאוניברסיטה. "בנגב יש אוניברסיטה, בחיפה יש שתיים ובגליל אין. אריאל היא בכל זאת 15 דקות מכפר סבא. אבל זו דעתי הפרטית, יכול להיות שאחרי חקירה ודרישה היו מחליטים להקים דווקא באריאל. אבל זה דרש חשיבה ועל ידי זה שאמרו 'לא תקום עוד אוניברסיטה' נפתח פתח להתערבות פוליטית".

 

מודל התקצוב יוביל לטעויות

 

חוץ מההתנגדות להקמת אוניברסיטה נוספת, הררי לא מבין מהלך נוסף של הות"ת - יצירת מודל תקצוב למוסדות ההשכלה. "אני מוכרח להגיד שאני מאוד חשדן כלפי נושא מודל התקצוב", הוא אומר. "זה נשמע כאילו אני כופר באליל ששמו שקיפות, אבל אם יש מודל מפורש של תקצוב אז למה צריך ות"ת. שום מודל תקצוב לא יכול לכלול שיקול דעת רציני. כל מודל תקצוב שמחליטים עליו ושהוא ידוע לכל, מעודד את האוניברסיטאות להגיע להחלטות לא נכונות. אם את מתקצבת פר סטודנט, את מעודדת לקבל יותר סטודנטים - כולל כאלו שלא ראויים. אם את אומרת 'אני לא רוצה לתקצב סטודנטים נצחיים אלא לפי מספר המסיימים', את מעודדת מתן תואר למי שלא ראוי לו. אם את רוצה לעשות אפליה בין תקצוב מדעי הרוח ומדעי הטבע, את מעודדת יצירת חוגים במדעי הרוח והחברה באצטלה של מדעי הטבע, כמו חשבונאות ממוחשבת או ניהול פרויקטים סביבתיים וכל מיני קומבינציות כאלו. שיקול הדעת של ות"ת צריך להיות מבוסס על הצורך לקדם נושאים מסוימים ותחומים מסוים, צורכי המשק, פיזור גיאוגרפי. לדעתי צריכה להיות עדיפות לנגב ולגליל ללא קשר למספרים ולאיכות".

 

אבל יש היום עדיפות כזאת.

"יש על הנייר, אני לא ממש רואה את זה. ההתחשבות באיכות נראית לי קצת משונה, מפני שאם אני רואה שאחת התוצאות של מודל התקצוב היא שחלקה של אוניברסיטת חיפה עלה וחלקו של מכון ויצמן ירד, כאשר נאמר שזה נובע מהתחשבות באיכות, אז יש לי הרגשה שמישהו באיזשהו מקום לא בדיוק שם לב למה שהוא עושה".

 

לגבי מספר המכללות הגדל אומר הררי כי חשוב שיהיו מכללות שיפתחו את ההשכלה הגבוהה לכלל האוכלוסייה, אבל "במדינה כזו קטנה זה בזבוז כסף כי חלק מהן קטנטנות וחלק ברמה לא טובה. יש גם יותר מדי מוסדות להכשרת מורים שהם קטנים מאוד. לכל תת זרם דתי יש מכללה להכשרת מורים עם הצבע שלו. זה לא מתקבל על הדעת".

 

לכל סטודנט מגיע פרח

 

ב-1974 ייסד הררי עם ד"ר רוני עטר את פרויקט פר"ח ומאז ועד היום ברצף מכהן כיו"ר מועצת פר"ח. הרעיון לפרויקט היה של עטר, אולם בעוד במערכת החינוך הביעו ספקות ברעיון, הררי ראה את הפוטנציאל ונתן מקום לפיילוט במכון וייצמן. פר"ח יכול לפתור לפי הררי את הדילמה שבשכר הלימוד: "זה נראה די אבסורד שהמדינה על חשבון משלם המיסים נותנת סבסוד כל כך גדול לציבור שהוא ברובו מגיע מבתים מעל ההכנסה הממוצעת. קשה לפתור את זה, כי את מוכרחה שכולם ישלמו אותו שכר לימוד. אי אפשר לקחת סטודנט בן 23 ולהגיד 'ההורים שלך עשירים'. הוא אדם מבוגר, אולי הוא לא חי על חשבונם, צריך להתייחס אליו בזכות עצמו. כל השיקולים של המצב בבית כבר לא תקפים. מצד שני להוריד את שכר הלימוד או להקפיא אותו כשיש אינפלציה, זה בלתי מתקבל על הדעת כי זה סבסוד בלתי מוצדק. ואז בא פרויקט פרח שעושה הכל בו זמנית. הוא מאפשר לגבות שכר לימוד יותר גבוה כשמחציתו יינתן כמלגת פר"ח ומחציתו כהלוואה והסטודנט יכול לגמור את הלימודים בלי לשלם על הלימודים אף אגורה אחת. מלגת פרח לא ניתנת על סמך מצב כלכלי, אלא על סמך התנדבות לשירות חברתי. ואת התנדבות הזו יכול לעשות אדם שבא מבית מיעוט יכולת או בן של מיליארדרים. וזה טוב לחברה שסטודנט כזה יתקל בבעיות שאחרת הוא לא היה רואה אותן. ובעצם היחידים שמפסידים זה סטודנטים שלא נרשמים לפרח וכתוצאה מזה משלמים יותר שכר לימוד. זה סיפור מרתק שמראה שאפשר לבנות מערכות שכולם מרוויחים ממנו".

 

אבל עם גובה המלגה והיקפה כיום, לא ניתן לעשות זאת: "אני אומר את זה עכשיו לפקידי האוצר ולכל מי שרוצה להעלות את שכר הלימוד אי פעם בעתיד. הדבר הכי חשוב בפרח זה שכל סטודנט שמעוניין להתקבל ומתאים, יוכל להתקבל. ואם היום יש סטודנטים שרוצים להירשם לפרח ואומרים להם שאין מספיק מלגות, זה דבר שערורייתי וגורם להפסד של כסף. הוא חוסך כסף באותו רגע אבל הוא מונע כל אפשרות בעתיד של הגדלה הדרגתית של שכר הלימוד. מספר הסטודנטים בפר"ח לא מספק אותי, כבר עברנו את ה-30 אלף וירדנו חזרה. גובה המלגה עלה מעט השנה, אבל עד השנה היו שנים ארוכות שהוא לא עלה ולא השתנה למרות 2%-3% אינפלציה מדי שנה וזה לא עודכן לפי המדד, וזה מראה על קוצר ראייה של מקבלי ההחלטות".

 

פרופ' חיים הררי (72)

מצב משפחתי: נשוי + שלושה ילדים וארבעה נכדים

תפקיד: נשיא מכון דוידסון

תפקידים קודמים: יו"ר הות"ת, נשיא מכון ויצמן

השכלה: תואר שני ושלישי בפיזיקה מהאוניברסיטה העברית

פרסים בולטים: חתן פרס ישראל במדעים מדויקים, זוכה פרס א.מ.ת על תרומתו לקידום החינוך המדעי

עוד משהו: מונה בגיל 26 לפרופסור הצעיר ביותר בהיסטוריה של מכון ויצמן, ייסד עם ד"ר רוני עטר את פרויקט פר"ח המעניק מלגות לסטודנטים המתנדבים לשירות חברתי

 

כלכליסט באייפד - חוויה אינטראקטיבית שעוד לא נראתה בישראל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x