הקרנות הישראליות עקפו את קרנות ארה"ב ברבעון השלישי
שוק המניות המקומי מצמצם פערים מול אפיק מניות חו"ל אחרי שנתיים של השתרכות מאחור. היפוך המגמה שהחל ברבעון השלישי נמשך גם באוקטובר
לאחר שנתיים של עליונות אפיק המניות בחו"ל על פני שוק המניות המקומי, ניתן לראות שינוי מגמה בחודשים האחרונים. הפערים שפתחו קרנות מניות חו"ל על מקבילותיהן הישראליות הצטמצמו בצורה משמעותית, בחלקן נעלמו ובחלקן אף התהפכו. כך, לדוגמה, בעוד שברבעון הראשון של 2012 רשם מדד S&P 500 תשואה עודפת של כ־6.5% על פני מדד ת"א־100, הרי שברבעון השני נרשמה עדיין תשואה עודפת אך נמוכה בשיעור של כ־2.8%, ואילו ברבעון השלישי המגמה כבר השתנתה ומדד ת"א־100 פתח פער של כ־3% על פני מדד S&P 500 ומגמה זו נמשכת גם באוקטובר.
תחושת אי־הוודאות הפוליטית נחלשה
עם זאת, בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2012 קרנות מניות חו"ל עדיין מובילות בבטחה על פני קרנות מניות בישראל, בין היתר, בגלל פיחות השקל ביחס לדולר. בין הסיבות המרכזיות שהובילו לשינוי המגמה היו ההכרה שתקיפה באיראן איננה צפויה באופן מיידי ובעקבות זאת ישנה כניסה מחודשת, אך מדידה, של משקיעים זרים, תחושת אי־הוודאות הפוליטית נחלשה אחרי קביעת מועד לבחירות וכן נעשה תיקון לפערים שנפתחו במהלך התקופה שקדמה לכך, עקב רמת השערים הנמוכה יחסית של שוק המניות המקומי.
בנוסף, לראשונה השנה קרנות מניות בישראל נמצאות מאז ראשית אוקטובר בטריטוריית הגיוסים, עם כניסת כספים של כ־20 מיליון שקל אחרי שפדו קרוב למיליאדד שקל מינואר, בעוד שקרנות מניות חו"ל נמצאות בצד הפודה.
בבחינה של ביצועים אל מול מדד הייחוס, המהפך בתשואות מתבטא היטב גם בתעשיית הקרנות. ברבעון הראשון רשמו קרנות מניות ארה"ב עלייה בשיעור של כ־10% אל מול עלייה קלה של כ־2.5% וכ־4.5% בקרנות מניות ת"א־25 ות"א־100 בהתאמה (ללא קרנות ממונפות ו/או אגרסיביות). ברבעון השני ירדו הן קרנות מניות ישראל והן קרנות מניות חו"ל בשיעורים של 2% עד 13% (כאשר קרנות מניות ארה"ב רשמו ירידה נמוכה מהישראליות), בעוד שברבעון השלישי נהנו קרנות מניות ת"א־25 (+10.1%) וקרנות מניות ת"א־100 (9%+) מתשואה עודפת על פני קרנות מניות ארה"ב (+8.5%).
עם זאת, בשתי הקטגוריות המובילות בענף - קרנות מניות כללי בישראל וקרנות מניות כללי בחו"ל - לא הצליחו הישראליות להכות את המתחרות: ברבעון הראשון הן פיגרו לעומת אלו שבחו"ל בכ־5.6%, ברבעון השני הן פיגרו בכ־2.5%, וגם בתיקון החיובי של הרבעון השלישי הן נשרכו מאחור עם תשואת חסר של כ־2.8%. צריך לזכור, כי חלק מהפערים נובע מפיחות השקל כלפי הדולר ברבעון הראשון והשני מה שהעניק יתרון לקרנות המתמחות בחו"ל.
הפיגור של ת"א־25 אחרי מדד הייחוס
בנוסף, בעוד שקרנות מניות ת"א־25 פיגרו אחרי מדד הייחוס בסוף כל רבעון ב־2012, הרי שקרנות מניות ת"א־100 רשמו תשואה עודפת עליו ברבעונים הראשון והשלישי ותשואת חסר ברבעון השני שהתאפיין בירידות שערים. בקרנות מניות יתר, הסיפור הפוך, תשואה עודפת בזמן ירידות ותשואת חסר בתקופת עליות.
בקטגוריות המובילות מתחילת השנה וב־24 החודשים האחרונים מצאנו כי בינואר־ספטמבר, מבין הקרנות המנייתיות, הפערים הגדולים ביותר בין הראשונה לאחרונה נמצאים בקרנות הגמישות (31.4%) ובקרנות מניות כללי (30.9%), וזאת לאור הגמישות שיש למנהלי הקרנות בבחירת האפיקים, הענפים והמניות הספציפיות תחת מגבלות התשקיף.
מבין שלושת מדדי המניות המובילים, הפער הגדול ביותר נרשם בקרנות מניות ת"א־100 (16.4%). הראשונה עלתה בכ־14.3% מינואר והאחרונה ירדה בכ־2.1%. בקרנות מניות ת"א־25 ות"א־75 הפערים עומדים סביב ה־10% ובהתאם גם סטיית התקן של הקבוצה נמוכה יותר, וזאת אף שמספר הקרנות בקבוצות אלו יחדיו נמוך יותר מאלו של קרנות ת"א־100.
גם בקרנות מניות חו"ל השונות גבוהה באופן יחסי. הבולטות בפערים ובסטיות התקן הגבוהות הן קרנות מניות כללי חו"ל, שווקים מתעוררים, אסיה ואירופה, ומנגד בקרנות מניות ארה"ב וסין הפערים נמוכים יותר. פערים גדולים אלה מחדדים את הצורך של המשקיע להקפיד ולפזר את השקעתו, הן בין קרנות מניות המתמחות בישראל ובין קרנות המתמחות במניות חו"ל, והן בין כמה קרנות בכל תחום, כאשר שיעור החשיפה הנכון, לדעתנו, בהתחשב ברמות השערים היחסיות בשווקים השונים הוא: 55% עד 60% בישראל ו־40% עד 45% בחו"ל.
השורה התחתונה: הפערים הגדולים בין השווקים מחדדים את הצורך של המשקיע להקפיד ולפזר את השקעתו כאשר שיעור החשיפה הנכון, כיום הוא 55% עד 60% בישראל ו־40% עד 45% בחו"ל.
צבי סטפק הוא יו"ר מיטב. רוני אפטר הוא מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות
