• תפריט
אינטרנט

פורנו והימורים ברשת: "תעשייה ישראלית, שאיש לא מתגאה בה"

העולם האפל של תעשיית הפורנו וההימורים ברשת - שנשלט בחלקו על ידי חברות ישראליות, נחשף בספר חדש של רביב יצחקי. "איך יתכן שחברה שברור שהכסף שלה הוא בלתי חוקי, מתקיימת באופן לגיטימי"? הוא שואל, וחושף את מאחורי הקלעים של שוק שמגלגל מיליארדים בשנה

אסף גלעד 12:5622.08.12

באחת הסצנות הראשונות בספר המתח החדש של רביב יצחקי "קונוורז'ן" מגיע הגיבור, סטודנט למחשבים מניו ג'רזי בשם מאתיו, לביקור בביתו של אלן סי ריפליי, אחד ההאקרים המתוחכמים ביותר בארצות הברית.

 

ההאקר, שדמותו מבוססת על גורו הקוד הפתוח האקסצנטרי אריק סטיבן ריימונד, נותן לו הסבר ממצה על מאחורי הקלעים של תעשיית הפורנו וההימורים העולמית: "בכל העולם כולו יש בסך הכל שתיים או שלוש חברות שמייצרות קודים, מנועי טכנולוגיה, להפעלת קזינו אונליין. שתיים מהן ישראליות ואחת דרום אפריקאית", אומר ריפליי.

בראיון ל"כלכליסט" מסביר יצחקי איך עובדת התעשייה שמגלגלת מיליארדי דולרים בשנה. "כמו בעולם הישן, זה שלפני האינטרנט, גם ברשת ההימורים והפורנו הולכים יחד. הישראלים הם ספקי הטכנולוגיה. אלה חברות שמספקות את המנוע הטכנולוגי שמאחורי משחק פוקר רב־משתתפים, למשל. החברות הישראליות מספקות טכנולוגיה לניהול הקופה הכספית של המשחק, וגם לסליקה, הניהול והאבטחה שלו.

 

רביב יצחקי, מחבר "קונוורז'ן" רביב יצחקי, מחבר "קונוורז'ן" צילום: עמית שעל

 

"זו בעצם הליבה של כל חברת פורנו או הימורים, אבל זה גם החלק הפחות מעניין, כי הטכנולוגיה היא חוקית. זו הסיבה שיצרניות טכנולוגיה להימורים כמו 888 או פלייטק פועלות בישראל באין מפריע, או שיצרנית טכנולוגיה לאתרי פורנו כמו קולויז'ן גם פועלת מכאן. ולמרות זאת, החברות הללו עושות המון כסף".

 

שחקן ממוצע משאיר 1,500 דולר בקזינו

 

אלן סי ריפליי, ההאקר הבדיוני מהספר, ממשיך ומסביר כיצד השיטה עובדת: "כל אתרי ההימורים שאתה רואה ברשת פועלים על אותם מנועים בדיוק: פוקר, בלק ג'ק, סלוט משינז, רולטות, בינגו. החברות האלה צחות כשלג מבחינת החוק האמריקאי האוסר על הימורים, משום שהן לא עוסקות בשיווק או בסליקת כסף מהימורים, אבל הן הלב הטכנולוגי של העסק הזה. מסביבן, במעגל השני, נמצאות חברות השיווק. כאן אפשר למצוא כמות לא קטנה של מפעילים, שנמצאים בבעיה הקשה ביותר, כי הם עושים בדיוק את מה שהחוק אוסר".

 

"המשווקים מפרסמים הימורים בסכומי עתק וסולקים כספי הימורים. הדרך שלהם לפעול היא לפתוח חברות ניהול בארצות המתירות הימורים ולמקם שם את השרתים המפעילים את המשחקים ואת הסליקה. המקומות האלה, בדרך כלל איים אקזוטיים כמו מלטה או גיברלטר, מוכרים למפעילים רישיונות במחירים של מאות אלפי יורו בשנה. בארה"ב הם נחשבים לפושעים מבוקשים, במקומות אחרים מניחים להם לפעול ומנסים לגבות מהם מסים".

 

 

"בכל מקרה, זאת תעשייה שמגלגלת מיליארדי דולרים. שם המשחק בביזנס הזה הוא שיווק: מהמר משאיר בקזינו בממוצע 1,500 דולר. רוב המפעילים מקימים כמה אתרים ומשקיעים מאמצי עיצוב ושיווק מרשימים, השאלה היא איך הם מביאים טראפיק. לכן הם מפרסמים באגרסיביות, שולחים אינסוף דואר זבל ומבטיחים למהמרים בונוסים של אלפי דולרים בהצטרפות, אבל הדרך המתוחכמת יותר והנקייה יותר היא תוכניות אפיליאיישן". 

 

אפיליאיישן: המנוע שמאחורי אתרי הפורנו וההימורים

 

אפיליאיישן, אחד העיסוקים החמקמקים ביותר ברשת, הוא שיטת שיווק מקובלת כיום לאתרים מפוקפקים, והיא שעומדת במרכז כל אתר הימורים או פורנוגרפיה. אתר שכזה בונה תוכנית שבה הוא מציע לכל מי שמעוניין בכך לקבל אתר הימורים משלו המבוסס טכנולוגית ותפעולית על האתר המקורי. התוכנית מאפשרת למצב את אתר האפיליאייט באופן נפרד ושונה ולבחור לו שם ולוגו משלו - כל זאת מתוך הנחה שהמפעילים של אתרי האפיליאייט מסוגלים להביא לקזינו את הקהילה המוכרת להם טוב יותר מהמותג המרכזי.

 

יצחקי משתמש בדימוי ציורי ששיבץ בספר כדי להסביר את האבסורד שקיים באתרי האפיליאייט. "אתר אחד יכול להיות מופנה לגברים היספנים ואתר אחר יכול להיות מופנה לגברות בריטיות. ההבדל הוא בעיצוב ובפרסום של האתר. ג'ון, שחקן פוקר רנדומלי, יכול לשבת ליד שולחן ירוק באתר שנקרא VIP Casino ולשחק פוקר נגד מישהו שנראה כמו קאובוי. אבל היריב שלו הוא למעשה בטי, גברת אנגלייה קשישה שמבזבזת את כספי הפנסיה שלה, ובכלל נכנסה לאתר מעוטר באגרטלי ורדים שמציע משחקי מזל. שניהם שילמו עבור המשחק במיטב כספם ולאותה קופה, והם יודעים, אגב, שסיכויי הזכייה שלהם בסכום כסף משמעותי הם אחד לעשרה מיליון, אבל הם מכורים לריגוש. הם לא באים להרוויח כסף, הם באים להפסיד ולהתרגש מהתקווה".

 

הימורים ברשת. שם חוקי, כאן - פחות הימורים ברשת. שם חוקי, כאן - פחות צילום מסך: rushmorecasino.com

 

תוכנית אפיליאיישן כזו היא גם שעומדת במרכז הספר "קונוורז'ן", רומן מתח שמתחקה אחר מאחורי הקלעים של אתר פורנו אוקראיני בדיוני בשם cams-on.com. לצורך התחקיר נרשם יצחקי לאתרי הוידיאו צ'ט, אך הוא מספר שכל ניסיון לברר פרט כלשהו על חייהם הפרטיים של המציגות הוא חסר תוחלת, וכל נסיון לברר מיהו הארגון שעומד מאחורי אותה נערה מסיים את השיחה באופן מיידי.

 

למרות זאת, הצליח להתכתב עם אחת המציגות במשך שנתיים, תהליך שליווה את כל כתיבת הספר. דמותה של 'דאקי' בספר, שאובה מהסיפורים שסיפרה לו המציגה האלמונית: היא סיפרה לו שנשברה לה הרגל במשחק טניס ושאמא נפטרה אבל ברוב הזמן שמרה על רוח משועשעת ונהגה להתלוצץ.

 

חברה ישראלית, חשבון בנק שוויצרי

 

רביב יצחקי (55) הוא בכלל פרסומאי. הוא היה מנהל הקריאייטיב של משרד הפרסום אריאלי, מנכ"ל IPG לפני המיזוג עם ראובני פרידן, משנה למנכ"ל מקאן אריקסון, ומנכ"ל ענני תקשורת.

 

אל עולם הפורנו וההימורים הגיע לגמרי במקרה. בשנתיים האחרונות הוא מנהל סטארט-אפ קטן בשם Pull and Win, ומנסה במסגרתו להפוך את הבאנרים הרגילים באתרי האינטרנט למכונות מזל וירטואליות, ולנצל במשהו את הנטייה הטבועה בכולנו להמר, גם אם הדבר נעשה ללא תשלום.

  

רביב יצחקי רביב יצחקי צילום: עמית שעל

 

במסגרת חיפושיו אחר מתכנתים, הגיע לאוקראינה והתרשם מהידע הרב הקיים במקום בענף ההימורים המקוונים. הוא בעיקר נחרד לראות כיצד הקזינו נכנס לכל חלקה טובה, ולאחרונה גם לרשתות החברתיות. "יש במדינות הקומוניסטיות לשעבר ידע רב בהסבה של קזינואים לתוך פייסבוק ולרשת החברתית VKontakte, או VK, מה שמכונה 'הפייסבוק הרוסי'. מדובר בטרנד עולמי, ופייסבוק הפך להיות זירת הימורים משמעותית ביותר. זה התחיל בזהירות עם משחקי דמה, הפך למשחקים על כסף וירטואלי, והיום אפשר כבר למצוא בפייסבוק קזינואים לכל דבר ועניין".

 

ככל שהעמיק לחקור את עולם אתרי ההימורים, כך גברה אצל יצחקי הביקורת כלפיו, ואיתה גם אצבע מאשימה כלפי התעשייה הישראלית שלה חלק לא מבוטל בהבאתם של אתרים שכאלה לעולם ובתפעולם. הספר שפרסם החודש בהוצאת כנרת זמורה ביתן הוא רומן מתח מבדר, אך בה בעת גם כתב אישום נגד תעשיית ההימורים והפורנו באינטרנט, שלטענת יצחקי, הולכים זה לצד זה, ומשמנים את תעשיית הזנות והסחר בנשים ואת השחיתות הפוליטית במדינות חלשות.

 

הספר אמנם מתרחש בארה"ב ובמזרח אירופה ומככבות בו דמויות אמריקאיות, אך את הביקורת על חלקם של הישראלים בענף זה יצחקי אינו מסתיר, גם אם הוא מתעקש שלא לתת להם שמות ופנים.

 

"מה שלא חוקי, כמו השיווק או הסליקה, נעשה ממקום אחר. אלה בדרך כלל נעשים בנפרד מהטכנולוגיה, לעתים בנפרד גם זה מזה, כל פעילות בחברה אחרת. סליקה היא עסק מסוכן ביותר: מספיקה תרמית אשראי אחת קטנה בארה"ב שנקשרה לחברה והיא אבודה, כי הבולשת הפדרלית הוציאה כנגדה צו".

 

"כך, תוכל לראות חברת הימורים ישראלית גדולה שמנהלת את אסיפת בעלי המניות שלה באיי קיימן, שמחזיקה חשבון בנק בשוויץ, שמפעילה מתכנתים בהודו ובאוקראינה, שמבצעת סליקה מגרמניה ושמציבה את השרתים שלה בגיברלטר. והתהייה שאני מעלה היא איך ייתכן שחברה, שברור לחלוטין שהכסף שלה הוא בלתי חוקי, מתקיימת באופן לגיטימי לחלוטין בכל מיני פלטפורמות גם בישראל וגם בתוך פייסבוק. זו תעשייה ישראלית שפעילה מתחת לפני השטח ואיש לא מתגאה בה".

 

את הבחירה לתאר את תעשיית הפורנו וההימורים באמצעות ספר מתח הוא קיבל בהשראת אחד הסופרים האהובים עליו, ג'ון לה קארה, שנוטה למקם את גיבוריו בעולמות לא מוכרים.

 

"עולם השיווק האינטרנטי עונה במדויק על ההגדרה הזו", אומר יצחקי. "כשאני מדבר עם אנשים מהיישוב על 'קונוורז'ן', מי שלא ממש מבין, חושב שאני מתכוון לניתוח מין או המרת דת. אבל אם תיכנס לחברות שיווק דיגיטליות כמו מטומי או אידיאולוג'יק, תשמע את המילה 'קונוורז'ן', שפירושה הרווח על כל גולש, או את המילה 'אפיליאייט', בכל משפט שני. העולם הזה שמסתתר מתחת לאף שלנו הוא עצום ונסתר, ולמרות זאת הוא משפיע מאוד על העולם הנגלה לעניינו".

 

מתבסס על אתר המצלמות הגדול ברשת

 

האתר סביבו נסבה העלילה הבדיונית של "קונוורז'ן" היא של אתר פורנו בשידור חי בשם cams-on.com, המקשר בין גולשים הלהוטים להגיע לסיפוק לבין מציגות צעירות, באמצעות וידיאו צ'ט. תיאורו דומה להפליא לאתר הפורנו האמיתי החי הגדול ברשת, cams.com שפועל מפלורידה, ולרשת אתרי הפורנו החיים של הישראלי מולי ליטבק ImLive.

 

 אתר פורנו בצפייה ישירה אתר פורנו בצפייה ישירה

 

בכתבת תחקיר שהתפרסמה במוסף 'כלכליסט' פורסם כי ליטבק, שהונו האישי נאמד ב-200 מיליון דולר, מפעיל את הרשת באמצעות חברת IML הרשומה באנדורה, חברת סובניטו השקעות שפועלת מלימסול בקפריסין ואחראית על ניהול השיווק והפיננסים של הפעילות, וקולויז'ן הפועלת מרמת החייל בתל אביב. רשת ImLive מעסיקה כ-50 אלף מציגים ומציגות, רובן המכריע נשים, המקבלות נתח של 30% מהכנסות החברה על ההצגה שהן עורכות מול המצלמה.

 

יצחקי, הגם שאינו מתייחס מפורשות לאתר ImLive, מעלה בספרו את התהייה על אותנטיות התמונה הנגלית בפני הגולשים בחדרי הפורנו צ'ט. "יושבת מולך בחורה חמודה בחדר מצולם מזווית אחת, אין לך שום מושג מיהי ולעולם לא תוכל לדעת האם בכלל מדובר בתפאורה שמישהו הכניס אותה לתוכה. לא תוכל לדעת כמה משלמים לה, והאם היא בכלל נמצאת שם מרצון או מאונס".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x