• תפריט
משפט

"חוק המלשינים" עובר למסלול האתי

פול לנדס, יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון, ממשיך להגן על הרעיון להטיל חובת דיווח על עורכי דין, ש"תמנע מהם להפוך לערי מקלט". אבל הלחץ המסיבי של בכירים בלשכת עורכי הדין כנראה יוביל להמרת החוק בכללים אתיים מחייבים

משה גורלי 08:4304.06.12

"אנו רוצים לעזור לעורכי הדין שלא יסתבכו", הסביר עו"ד פול לנדס, ראש הרשות למאבק הלבנת הון ומימון טרור. לנדס דיבר בכנס הבינלאומי של ארגון STEP ישראל, שלו 150 חברים, ובראשו עומד עו"ד מאיר לינזן ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן. לכנס הגיעו 270 משתתפים מכל העולם מבין 17 אלף חברי ארגון STEP העולמי: עורכי דין, רואי חשבון ובנקאים העוסקים בנאמנויות, עיזבונות וירושות.

 

לנדס דיבר על הלחץ הבינלאומי על ישראל להתיישר עם הסטנדרטים של ה־OECD המחילים על כל הגורמים הפיננסיים חובת דיווח. לדבריו, "אסור להחריג את עורכי הדין כדי שלא יהפכו ערי מקלט להלבנת הון. אינני מדבר על ייצוג או על ייעוץ ללקוח, שעליהם חל משטר החיסיון והסודיות שנגזר ממנו, אלא על לקוח שנכנס לעורך הדין ומבקש ממנו לבצע פעילות פיננסית עבורו כמו החזקת כסף בנאמנות, בכספת במשרדו או פתיחת חברה שתקבל עבורו כספים. אנו מדברים על פעילות חריגה, ואז מציבים בפני עורך הדין שתי אופציות: לסרב ללקוח ולא לדווח, או לבצע ולדווח".

 

פול לנדס יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון, כנס סטפ 2012 פול לנדס יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון, כנס סטפ 2012 צילום: עמית שעל

 

עו"ד עירית רוט מהרצוג, פוקס, נאמן התנגדה נחרצות ליוזמה: "אסור להפוך את עורך הדין ל'מלשין' של השלטון. ללקוח יש זכות מלאה להרגיש חופשי. מוצדק לדרוש מעורך דין שלא ישתף פעולה ואפילו ידווח על פעילות חשודה ממש שדגל עברייני מובהק מתנוסס מעליה, אבל אין לדרוש דיווח על כל פעולה חריגה או 'בלתי רגילה'. אין לדרוש ממנו לעשות את ההפרדות מתי הייעוץ לגמרי כשר ומתי הוא עשוי להיות בעייתי. חובת הדיווח פורסת רשת גדולה מדי כדי לצוד את החריגים".

 

בולמים את החקיקה

 

לחובת הדיווח שעוגנה בהצעת חוק ועברה בקריאה ראשונה, קמה התנגדות עזה מצד לשכת עורכי הדין. בסוף השבוע שלח ראש הלשכה עו"ד דורון ברזילי מכתב לציבור עורכי הדין, ובו הכריז: "נילחם בכל כוחנו נגד גזירה זו... אין לי ספק כי ניתן להגיע לפתרון יצירתי, שיבטיח את קיום הוראות חוק איסור הלבנת הון מבלי לפגוע בזכות החוקתית לחיסיון". הפתרון היצירתי שמסתמן במגעים שבין לנדס לבין ברזילי ופרופ' דוד ליבאי שמסייע לו הוא כי חובת הדיווח לא תעוגן בחוק, ובמקומה ייקבעו כללי אתיקה רלבנטיים.

 

ברשות להלבנת הון הופתעו מכוחה של הלשכה. "הלשכה הישראלית היא מהחזקות בעולם, והשנייה אחרי הלשכה האמריקאית", אומר בכיר ברשות.

 

גם השופט אורי שוהם, שהושבע בסוף השבוע לבית המשפט העליון, התייצב בכנס אילת לצד הלשכה: "החיסיון נועד לאפשר ללקוח למסור את כל המידע לעורך הדין. הדילמה שמעלה חובת הדיווח אינה רק מצד עורך הדין, אם חל החיסיון, אלא שהדילמה נמצאת גם בצד הלקוח: האם למסור לעו"ד מידע בעייתי? התוצאה היא שלקוחות לא יפנו לעורכי הדין אלא לאפיקים מקבילים, כדי להפיג את החשש שהדברים שנאמרים לא יעברו לרשויות.

 
צילום: אריאל בשור
יו"ר הלשכה עו"ד דורון ברזילי צילום: אריאל בשור

 

החשש השני הוא שהם יסתירו חלק מהדברים, וכך תיפגע היכולת של עורך הדין לספק להם שירות מקצועי. חשש נוסף הוא שעורכי דין יאבדו אמון של לקוחות, וכדי למנוע אובדן אמון זה הם יסתכנו בסכנות אתיות על גבול אובדן הרישיון. אף כי הצעת החוק אינה מדברת על חשד לפלילים שמייצר חובת דיווח של עורך הדין לרשויות החוק, אני סבור שבתי המשפט ייטו לפרשנות מצמצמת בנוגע לחובותיו של עורך הדין".

 

"צביעות במיטבה"

 

עו"ד אלון קפלן, נשיא כבוד של STEP ישראל, מציע פתרון המקובל בשוויץ - המודל הוולונטרי. "זהו מודל שבו מוקם גוף פיקוח שחבריו הם עורכי דין ורואי חשבון המוסמכים לכך בחקיקה, מצוידים בכלים המתאימים ומפקחים על עורכי הדין, וכל משרד יכול לבחור אם לקבל עליו את הפיקוח הזה, אחרת המשרד יהיה כפוף לפיקוח המדינה. צריך לזכור שגם בלי חובת הדיווח יש לגורמי האכיפה סל רחב של עבירות שבאמצעותן הם יכולים לטרטר עורכי דין.

 

לכן עדיף להם להיכנס וולונטרית לפיקוח המקצועי הפנימי".

 

לנדס לא מתנגד לחלופה הזו, אך הבעיה איתה היא בצורך לגייס תקציב להקמת מערך הפיקוח. לנדס גם לא מתנגד שעורכי הדין יממנו את המערך. קפלן כמובן מתנגד ומציע פתרון חלופי: "מה הבעיה? תיקחו מיליון שקל מעשרות המיליונים שמחרימים ומחלטים במכס ותתקצבו גוף כזה".

 

לנדס מקדם יוזמה נוספת שגם אליה מתנגדים נחרצות בלשכה, והיא הכוונה להפוך עבירות מס לעבירת מקור, כלומר ששימוש בכסף שהופק מעשייתן ייחשב להלבנת הון. הלבנת הון נועדה במקורה למאבק בארגוני פשיעה שמלבינים כספי סמים, הברחות, זנות וכדומה. בשנים האחרונות הפכו כספים אלה גם למקור למימון טרור, ולכן התחזקה המגמה הבינלאומית ליישם את שיטת המאבק באל־קפונה המיתולוגי, ללכוד את הגנגסטרים על עבירות מס. המתנגדים טוענים כי אין להפוך את עבירת המס למטרה גם כשמאחוריה אין אל־קפונה ודומיו. הם מזכירים כי במשך שנים כלכלת ישראל קלטה באהבה כספי עולים שהביאו עמם כסף שחור והשקיעו אותו בנדל"ן ובתעשייה.

 

זה כסף שהושג בדרכים לגיטימיות, אך לא דווח לרשויות המס בארצם. "לפי לנדס", אומר קפלן, "הם כולם עבריינים". קפלן טוען כי "בארה"ב ובאנגליה מעלימים עין מכספים כאלה כשהם נכנסים למדינה ומחזקים את כלכלתה. כולם רוצים לאכוף את הכללים על זולתם. זו צביעות במיטבה".

 

כעובד מדינה, לנדס לא יכול להרשות לעצמו את הגמישות הרעיונית הזו: "לגנוב מהמדינה זה בדיוק כמו לגנוב מאדם אחר. זה אפילו חמור יותר כי אתה גונב מכולנו. אנו ביישור קו וסטנדרטים עם העולם, וממש לא כדאי להיות ברשימה של מדינות שמאפשרות הלבנת הון".

 

הניסיון להיאבק בעבירות דיווח באמצעות חוק הלבנת הון נחל כבר כמה כישלונות מהדהדים בבתי המשפט, כמו הזיכויים בפרשת הפועלים. התוצאה היתה שמאות מיליונים עזבו את ישראל, כשבעליהם הודיעו שהם לא רוצים לשמוע על השקעות בארץ. לכן, טוען עו"ד בכיר, "צריך להיזהר מהטירוף שבו כל אי־דיווח הופך לעבירת הלבנת הון. בעבירה כזו ניתן לקבל גם סיוע בין־מדינתי ולהפוך את החשוד למצורע בינלאומי. להחיל את כל זה על עו"ד שלא דיווח על פעולה כספית של לקוח, זה מטורף לגמרי".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x