• תפריט
המדריך

בדיקת "כלכליסט": דיאבלו 3 - משחק מגן עדן עם שדים מהגיהנום

המעריצים חיכו 12 שנה למשחק החדש בסדרה, שאמנם לא מחולל מהפכות גדולות וסובל מפשטנות, אבל מספק שעות ארוכות של כיף. אחרי הכל, איך אפשר לא ליהנות מקרבות מתוחכמים מול מפלצות מרושעות?

הראל עילם 17:4123.05.12

לא קל להיות מבקר משחקים שכותב על דיאבלו 3, הכותר האחרון באחת מהסדרות האהובות והפופולריות בכל הזמנים: כל ניסיון להביע דעה שלילית על דיאבלו תציב את המבקר בעימות חזיתי עם עשרות מיליוני המעריצים שהסדרה צברה לאורך השנים.

 

כיוון שאנחנו אוהבים את כל איברי גופנו היכן שהם, נתחיל בהצהרה המתבקשת (והנכונה, אל תדאגו): דיאבלו 3 הוא בהחלט משחק ההמשך שהמעריצים קיוו לו. הוא טוב יותר מקודמיו בכל דרך אפשרית כמעט, ואם אהבתם את המשחקים הקודמים - אין שום סיבה שלא תשחקו בו רגע אחרי שתסיימו לקרוא את הביקורת הזאת. רוצו אוצו לכם לרכוש את העותק החדש.

 


 

זה לא אומר שאין בעיות בדיאבלו 3. הנוסחה הקבועה של משחקי האק-אנד-סלאש - הרבה יותר מסתם משחקי אקשן, אבל עדיין לא משחקי תפקידים של ממש - התיישנה מאז 1996, אז הוציאה בליזארד את המשחק הראשון בסדרה. דיאבלו 3 הוא אמנם משחק מהנה במיוחד, אבל קשה להגיד שהוא היה שווה המתנה של לא פחות מ-12 שנים.

 

טוב, אבל לא חדש

 

סדרת דיאבלו נותנת לכם לגלם גיבור - במקרה של המשחק השלישי הוא יהיה ברברי, מכשף וודו, קוסם, נזיר או צייד - שמנסה להציל את העולם משדי גיהנום מרושעים. כדי לעשות זאת, אתם תחצבו את דרככם דרך אינסוף מפלצות מכל הסוגים. זה משחק ששם דגש על מיומנות, תזמון ויכולת, בניגוד למשחקי תפקידים שבדרך כלל מדגישים יותר בחירות טקטיות ועלילה.

 

העולם של דיאבלו 3 הרבה יותר אינטראקטיבי מאשר במשחקים הקודמים, עם חפצים שניתן להרוס, מלכודות שניתן לטמון למפלצות, גשרים שיקרסו לפניכם ומפלצות שיגיחו מכל חור אפשרי, חלון וצוק. עצים ופסלים יתעוררו לחיים, עכברושים ושאר חיות ינועו תחת רגליכם. ואם כל זה לא מספיק, אז המפלצות יתנהגו בצורה הגיונית, עם אינטליגנציה מלאכותית נהדרת. המפלצות החלשות יברחו מכם, הקשתים יתפסו מחסה כשצריך והשלדים המרושעים יאגפו אתכם בעורמה.

 

השלדים תוקפים השלדים תוקפים צילום מסך

 

הגרפיקה עצמה מצוינת, מפורטת וציורית. היא עדיין לא נותנת לכם לשלוט במצלמה וגם לא עושה בה שימוש יצירתי, גם בקטעים הסינמטיים, אבל מדובר במשחק שנעים לעין. הוא מדגיש במיוחד אנימציות, הצללה ואפקטים: ערפל ימלא את המפה, וכשתופיע אש - יש סיכוי טוב שתדמיינו חום בוקע מהמסך.

 

למרות ההשקעה הגרפית, המשחק רץ במהירות גם על מחשבים איטיים, והתוצאה הסופית מאוד מסוגננת ואחידה - ממסך הפתיחה, דרך קטעי ההקדמה הנפלאים ועד למפות עצמן. המנה העיקרית, הקרבות, מספקת ודינמית: תוכלו להאט את אויביכם, לרסק אותם ולהעיף אותם לקצה השני של המסך. כיף גדול, רק מה? קשה להגיד שיש כאן חידוש גרפי משמעותי שלא פגשנו עוד בדיאבלו 2, אי שם בשנת 2000.

 

הסאונד תמיד היה חלק חשוב בכל משחקי בליזארד וזה לא שונה כאן, עם דיבוב משובח - במקרים המעטים שאכן יש דיבוב - ופס קול שיזכיר לכם את יצירות המופת של המשחקים הקודמים. עם זאת, בתקופה שבה מככבים משחקים כמו Star Wars: The Old Republic, אנחנו מצפים להרבה יותר דיבוב ודיאלוג.

 

גרפיקה מוצלחת, אבל לא חדשנית גרפיקה מוצלחת, אבל לא חדשנית צילום מסך

 

הבונוס של בליזארד

 

אם תהיתם איפה בכל זאת בליזארד חוללה מהפכה קטנה, את התשובה תמצאו במודל פיתוח הדמות ובמקצועות השונים. בליזארד מדגימה במשחק הזה את מודל ה-Talents החדש שהיא מכניסה ל-World of Warcraft - כלומר, לאפשר למשתמשים לבחור בין רשימה מצומצמת של יכולות ובונוסים, אבל עם אפשרות להחליף אותם בכל רגע.

 

כל שחקן יוכל להשתמש בשתי מיומנויות עם תחילת המשחק, ויגיע בהמשך לשש. הקטגוריות של התקפה מרכזית ומשנית, יכולת הגנתית, יכולת תזוזה וכו'. עם העלייה בדרגות, השחקן גם זוכה ב"רונות", בונוסים שניתן להוסיף לכל מיומנות על מנת לחזק או להעשיר אותה.

 

התוצאה הסופית שכל שחקן יכול לבחור את היכולות והבונוסים המתאימים לסגנון המשחק שלו, ובו זמנית לשנות אותם במהירות מול בוס אימתני הדורש גישה אחרת. בניגוד ל-WoW, שם המודל החדש סופג ביקורת על היותו פשטני מדי למשחק, לדיאבלו 3 הוא מתאים להפליא. גם המקצועות השונים שהמשחק מציע מגוונים, ומציעים שימוש בטקטיקות שונות לחלוטין.

 

מבט מבפנים על הדמות מבט מבפנים על הדמות צילום מסך

 

קצת יותר עומק, בבקשה

 

אז מה לא אהבנו בדיאבלו 3? כשחקן תפקידים ותיק, תמיד היה לי קשה עם העלילה הפשטנית בדיאבלו. מעריצי המשחק תמיד טענו שהעיקר בדיאבלו זה העולם והאווירה, ובליזארד בהחלט ניסתה להפוך את דיאבלו למשחק המלהיב, המשכנע והעמוק בסדרה, עם כמה תפניות משמעותיות וסיום אפוקליפטי (לא ניכנס לספוילרים). ייתכן שעבור רוב השחקנים עלילה מורכבת היא פשוט לא חשובה מספיק, ועדיין - חייבים לתהות האם אין דרך להכניס יותר תוכן ועומק למשחק, שלפעמים נראה יותר שטחי מ-WoW.

 

בעינינו יש גם פגמים באחד מיסודות הסדרה - מודל החפצים. דיאבלו תמיד עודדה שחקנים להרוג עוד אויב ועוד בוס, במטרה לצוד חפצים קסומים - שאמורים הפעם להיות חזקים מתמיד. בעוד שרבים היללו את ההצלחה של דיאבלו 3 בתחום הזה, אנחנו מתקשים להסכים. רוב החפצים במשחק דומים זה לזה, ללא שיפורים משמעותיים. לא פחות גרוע - לעתים אויב אקראי שתביסו יותיר אחריו חפצים טובם יותר מאשר בוס מרכזי.

 

בליזארד גם מפעילה את ערוץ המכירות הפומביות, שיאפשר לכם לקנות חפצים חדשים בכסף אמיתי. זה אולי טוב להכנסות של היצרנית - אבל יוצר פיתוי שפוגע לא מעט באתגר שמציב המשחק. מצד שני, השחקן יוכל ללמוד עם הזמן איך להרוס חפצים פשוטים על מנת לייצר חפצים חזקים ושימושיים יותר, וזה הרבה יותר כיף.

 

דיאבלו בכחול דיאבלו בכחול צילום מסך

 

רבים גם מתלוננים עם מערכת האונליין החדשה של דיאבלו, שדורשת מהשחקנים לאתחל את המשחק ולפעמים גם חוסמת כל גישה לדיאבלו במשך שעות. היא ללא ספק מתסכלת, אם כי אנו חייבים להודות שעם חיבור מהיר, לא נתקלנו בבעיה משמעותית. מבחינת בליזארד, מדובר במנגנון אכיפה שנועד לשפר את חוויית המשחק. למרות התסכול שהיא יוצרת, קשה להאמין שבליזארד תוותר עליה.

 

השורה התחתונה

 

גם אם בליזארד הוכיחה בעבר שהיא מסוגלת ליצור משחקים מרשימים יותר גרפית או עלילתית, דיאבלו 3 הוא כרגע המשחק הטוב ביותר בקטגוריה שלו. אין גיימר שלא ייהנה מחוויית השחקן היחיד שהוא מספק, גם אם משחק הרשת לא מושלם. מי שלא מצפה למשחק עמוק ומורכב במיוחד, לפחות עד הרמות הגבוהות באמת, ייהנה מכל שנייה מול המחשב.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x