• תפריט
דעות

דמיינו לרגע שאתם יודעים

כמה ממס ההכנסה ששילמתם הוקדש לחינוך, ומה מידת שביעות הרצון מבית החולים הקרוב לביתכם? אלו רק דוגמאות למה שהרשויות יודעות ולא מגיע אלינו. כאן נכנס לתמונה המושג היבשושי של ממשל פתוח שבבסיסו אספקת המידע הציבורי לאזרחים. מדיניות הכרחית בעידן האפליקציות

עומר כביר 08:1729.04.12

דמיינו לכם שיכולתם לדעת מהו הסכום המדויק שמוקצה לחינוך במדינה מתוך מס ההכנסה שאתם משלמים, או למשל מהו הסכום המדויק שעבר מכיסכם לטובת סלילת כבישים. תארו לכם שיכולתם לדעת איך מאושפזים דירגו את בתי החולים בישראל, או שהעירייה היתה שואלת אתכם איזו מסעדה הייתם רוצים שתיפתח בשכונתכם. במדינות ובערים שונות בעולם, שמנהיגות מדיניות "ממשל פתוח", זו המציאות הקיימת.

 

בתחילת החודש קיבלה ממשלת ישראל החלטה לקדם את עקרונות הממשל הפתוח, שקבעה בין היתר כי המידע הרב שמוחזק בידי הממשלה שייך לציבור. אך ההחלטה היא הצהרתית בעיקרה ללא משמעויות מעשיות בולטות עבור רוב האזרחים, ולא במקרה, ההחלטה עברה מעל ראשי האזרחים. מה להם ולממשל פתוח, כשצריך לשלם שכר דירה בסוף החודש? מה מעניין אותנו המידע שהממשלה מחזיקה בידיה כשמחירי הדלק והחשמל עולים, וכשראש הממשלה והשרים מאיימים לצאת למלחמה באיראן? מי בכלל יודע מה זה ממשל פתוח?

 

לצפייה בדוגמה מהממשל הפתוח בבריטניה לחץ כאן

 

אבל האמת היא שממשל פתוח (Open Government) המיושם בהצלחה הוא הפתרון לבעיות רבות המטרידות את ישראל. מאחורי המושג המעט יבשושי הזה עומד אוסף של תיאוריות, מדיניות ועקרונות פעולה שמטרתם אחת: להגביר את מודעות האזרח הבודד לנעשה במערך השלטוני, ולאפשר לו להשתתף ולהשפיע על הליכי אישור תקציב, קבלת החלטות וביצוען.

 

השר מיכאל איתן השר מיכאל איתן צילום: עמית שעל

 

המידע שהממשלה מספקת לאזרח הוא מועט מדי

 

נכון להיום, מצב הממשל הפתוח בישראל נמצא בחיתוליו, וסובל מחוסר תמיכה כמעט מוחלט במערכת השלטונית ומחוסר מודעות ציבורית. לאזרחים קשה מאוד לקבל מידע ממשרדי הממשלה, מעטים הם מאגרי המידע הזמינים ומיזמי השתתפות הציבור השונים הם ספורדיים, לא עקביים ולא מקיפים.

 

"כלכליסט" מציג היום את הפוטנציאל שגלום ביישום מוצלח של עקרונות ממשל פתוח, היוצרים מודעות בקרב הציבור ומניעים את האזרחים והממשל לפעולות להגברת השקיפות והשתתפות הציבור, שעומדות בבסיס הממשל הפתוח.

 

"מהפכות טכנולוגיות שינו בצורה משמעותית מאוד את היכולת של בני האדם לעבוד ולעמוד מול הממשל שלהם", אומר השר הממונה על שיפור השירות לציבור, מיכאל איתן. "ראינו את זה במהפכת הדפוס, במהפכת הרדיו ובמהפכת הטלוויזיה. היום אנחנו בעיצומה של מהפכת האינטרנט, ומהפכה זו עושה שינויים רבים במערכת היחסים בין הממשלה לאזרחים".

 

איתן, מסכימים גורמים מקצועיים הפועלים בתחום, הוא הגורם המשמעותי ביותר בממשל הישראלי לקידום בפועל של ממשל פתוח, והוא אחראי למיזמים הבולטים בתחום, ובראשם אתר shituf.gov.il שבו הוא מפרסם נושאים שונים שיעלו להצבעה בממשלה. הציבור מוזמן להגיב ולהביע את דעתו. אתר נוסף הוא data.gov.il, המפרסם מאגרי מידע ממשרדי ממשלה שונים, כדי שמפתחים יוכלו לעשות בהם שימוש באפליקציות שהם יוצרים.

 

לממשל פתוח יש חשיבות כלכלית עצומה

 

"הפוליטיקה העולמית הולכת בכיוון העצמת האזרח, והטכנולוגיה נותנת משנה תוקף למגמה זו", איתן מסביר את מניעיו. "בעבר, האזרח בחר נציגים פעם בארבע שנים. היום זה לא מספיק. אזרחים יכולים לדווח לי בכל יום מה קורה, יש לי יכולת לקבל מידע ולנתח אותו, יש לי כוח להעביר אליהם את דעתי ואת דעת רבים נוספים. מערכת היחסים נעה מדמוקרטיה באמצעות נציגים לכיוון השתתפות ציבור".

 

ליישום עקרונות ממשל פתוח בהצלחה יש השפעה מהותית על התנהלות גופי ממשל. "ברמה הבסיסית ביותר, שקיפות שלטונית היא בלם מפני שחיתות", אומרת ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שפרסמה בתחילת השנה מחקר מקיף על מדיניות הממשל הפתוח בישראל. "שקיפות מאפשרת לנו לממש את התפקיד הדמוקרטי שלנו", היא טוענת.

 

ממשל פתוח הוא הביטוי המעשי ביותר של דמוקרטיה. בשנה האחרונה עלתה הדרישה לצדק חברתי על סדר היום בישראל, ודרך טובה להשיגו היא יישום מלא ומוצלח של עקרונות ממשל פתוח: אם הציבור יודע איך פועלים נבחריו ויש לו יכולת אמיתית להשפיע על ההחלטות ולפקח על ביצוען, ניתן להביא לפתרון רבות מהסוגיות הבוערות שנמצאות על סדר היום - ממצוקת הנדל"ן ועד מחירי הדלק.

 

מעבר לכך, ליישום מוצלח של עקרונות ממשל פתוח יש גם חשיבות כלכלית ישירה. שוורץ־אלטשולר מסבירה כי "להנגשת המידע הרב שמחזיק השלטון יש משמעויות כלכליות מרחיקות לכת. האפליקציות שאפשר לעשות על סמך המידע פותחות שוק עצום. לפי מחקרים שנעשו באירופה, אם מדינות יפתחו את צבירי הנתונים שלהן, ייווצר שוק שיגלגל מיליארדי יורו בשנה".

 

בעמודים הבאים נעשה ניסיון ראשון לבחון לעומק את יישום עקרונות הממשל הפתוח בישראל, כולל בחינת המצב ברשויות המקומיות. זהו ניסיון לגלות מה נעשה מעבר להבטחות השלטון, לבדוק עד כמה הממשל בישראל שקוף, נגיש לאזרחים ומאפשר להם להשתתף בהחלטות שלטוניות. זאת, תוך השוואה לנעשה במדינות אחרות בעולם.

 

הסוגיות השונות נבחנו תוך התייחסות לעקרונות המרכזיים של ממשל פתוח - שקיפות, השתתפות ציבור וקידום טכנולוגיות חדשניות. עקרון השקיפות מבוסס על התפיסה שלפיה המידע שגופי ממשלה יוצרים ומחזיקים נמצא בבעלות הציבור וצריך לזכות לגישה כמעט בלתי מוגבלת אליו, כדי שיוכל לנטר את פעולותיהם של גופי ציבור שונים.

 

הדרך למידע הדרוש עוברת ביצירתיות והרבה כסף

 

השתתפות הציבור היא גולת הכותרת של ממשל פתוח. "צריך לבקש את דעתו של הציבור ולהתייעץ לגבי החלטות שהממשל מקבל, לשמוע מה עמדתו על בסיס יומיומי", מסביר איתן, "יש הרבה תבונה בחוכמת ההמונים. הדבר מוביל לתהליכי קבלת החלטות מקצועיים יותר ועשירים יותר".

 

בעולם, ובמיוחד בארה"ב, פתיחת מאגרי מידע ממשלתיים למפתחים הביאה למבול של אפליקציות טכנולוגיות שמשפרות משמעותית את חיי היומיום של האזרחים, וגם מייצרות הכנסות נאות למפתחיהן ומספר רב של מקומות עבודה. ואולם, בישראל יש למפתחים מעט מאוד מידע ממשלתי לעבוד איתו, דבר שדורש מהמעט שעוסקים בתחום לנקוט מהלכים יצירתיים ויקרים כדי להשיג את המידע הדרוש להם, ומונע מרבים אחרים לפעול בתחום.

 

ב"כלכליסט" מתפרסם היום ראיון שהעניק סמנכ"ל הטכנולוגיה של העיר סיאטל, ביל שרייר. סיאטל נחשבת לאחת הערים המובילות בעולם ביישום עקרונות ממשל פתוח, ושרייר נחשב לאחד הגורמים המובילים בתחום הממשל הפתוח בארה"ב. לגופי שלטון בישראל, מקומיים וארציים, יש הרבה מה ללמוד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x