מפעל הפיס לתועלת העסקנים
בעולם המתוקן יש פיקוח הדוק על גופי הגרלות ממשלתיים. אצלנו הפיס שהוא מס סמוי על שכבות חלשות מתנהל כמו בשכונה
כאשר ג'יימס רוכש כרטיס הגרלה בלונדון, ג'והן רוכש בניו-יורק, סטיב בסידני, וכך רבים נוספים ברחבי העולם, הם עושים זאת במטרה כפולה: רצון לזכות בפרס כספי וידיעה כי בעצם רכישת כרטיס ההגרלה, הם מסייעים לנושאים חברתיים באמצעות רווחי מפעל ההגרלות. לכאורה, כך המצב בישראל. אולם, לא כן הוא.
בימים אלה נחשפת בפנינו דמותו המכוערת של מפעל ההגרלות הלאומי - מפעל הפיס. תככים ארגוניים, אינטרסים פוליטיים, מאבקי כוח ואגו, ומעל הכול - עודפי כספים בסכומי עתק. מפעל ההגרלות הישראלי, מתברר, שונה מאחיו מעבר לים. הוא מנוהל על ידי קבוצת עסקנים שעניינם אינו תועלת הציבור, כי אם תועלתם הם. מלבד חוברות צבעוניות ושלטי פרסום, האם אנו אכן יודעים כמה כסף מגלגל מפעל הפיס במגוון הגרלותיו? האם אנו יודעים למה יועדו עודפי ההכנסות? האם נגלה בפנינו מנגנון קבלת ההחלטות לגבי הקצאת כספי ציבור אלה? לצערנו, התשובות לשאלות אלה שליליות.
במעט המתפרסם בתקשורת, רב הנסתר על הנגלה. ולעודפים בשיעור של כ-3 מיליארד שקל, עליהם דווח באמצעי התקשורת, אין ביטוי במידע המוגש לציבור. באופן יוצא דופן שמענו על חשדות שכספים המיועדים לפרויקטים של חינוך וספורט ברשויות מקומיות לא הגיעו ליעדן המקורי. בתווך מתקוטטים עוזי דיין ושלמה בוחבוט בסגנון ירוד.
החזר מס
מעבר לתופעות הבלתי נסבלות הללו, קיים היבט החוזר ועולה לאחרונה אך אינו מיושם - צדק חברתי. מחקרים בעולם העלו זה מכבר כי רובם של רוכשי כרטיסי הגרלות הם ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. החוקרים מכנים זאת מס סמוי המשולם על ידי השכבות החלשות. מס, משום שכספים אלה אינם הוצאה שכנגדה ניתנת להם תמורה. הנהנים מכספים אלה הם אחרים, אותם אלה הזוכים להקצבות מעודפי ההכנסה.
אין זה סוד כי מקבלי ההחלטות לגבי הקצאת רווחי מפעלי הגרלות מייצגים אינטרסים שאינם בהכרח זהים לאלה של רוכשי הכרטיסים. התוצאה - שכבות מוחלשות מממנות פרויקטים עבור אוכלוסיות מבוססות יותר. על מנת להתמודד עם סוגיה זו, חוקקו במדינות העולם חוקים שעניינם הקמת גוף מבצע של מפעל ההגרלות, כאשר הרווחים מועברים לקרנות ציבוריות ייעודיות המקבלות אחוז מסוים מההכנסות וסוברניות להחליט באשר להקצבת המענקים. קרנות אלה מכוונות לסייע לאירגוניים חברתיים, למוסדות תרבות ואומנות, למוסדות חינוך והשכלה, לתלמידים ולסטודנטים וכיוצא באלה.
מענקים אלה נועדו להיות מעבר לתקציבים הציבוריים של הממשלה או הרשות המקומית. קביעת קרנות לסיוע לארגונים חברתיים, הפועלים בקרב שכבות מוחלשות, מהווה אמצעי להחזר 'המס' לאותן אוכלוסיות שמכספן נוצרו רווחי מפעל ההגרלות. מנגנון זה נועד לבזר אינטרסים, לתת מענה חלוקתי צודק, מובנה וידוע מראש באשר לחלוקת עודפי ההגרלות, ומעל אלה, הוא מאפשר לשתף בהליכי ההחלטה מגוון בעלי עניין בהתאם לתחומים השונים. משרד האוצר חייב להיות הרבה יותר פעיל בנושא.
מחזה עגום
המחזה העגום של מפעל הפיס, כפי שעולה לאחרונה בפני ציבור, מעורר את הצורך לבחינה מחדש של מפעל ההגרלות ישראלי, דרך פעולתו, ניהולו ודרכי חלוקת עודפיו. שיהוי בטיפול נכון ובמינוי מנהלים בעלי אחריות ציבורית ואזרחית המחויבים לציבור ולקידום צרכיו עלול להביא את הציבור שאת מחאתו ראינו בקיץ האחרון, להביע את סלידתו מדרכי ניהולו של מפעל ההגרלות הלאומי, להדיר רגליו מדוכניו ולהחזיר את כרטיסי המנוי לאראלה המטלפנת הלאומית. מי שימשיכו לרכוש הגרלות בכספם הדל יהיו החלשים בחברה שרוצים לחלום על פרס במקום לדאוג לצרכיהם הבסיסיים. תסריט כזה מעורר שאט נפש.
הכותב הוא ראש המכון לאחריות אזרחית במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, עמית מחקר בבכיר ויו"ר פורום המגזר השלישי במכון ון ליר בירושלים


