שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

גלישה בעזרת זבל, יישומים לחקלאים: כך עקפה החדשנות באפריקה את המערב

באפריקה יש יותר אנשים עם טלפון סלולרי מכאלו עם גישה למים וחשמל, והצורך למצוא פתרונות מקוריים מקדם את היבשת להישגים טכנולוגיים. אז מה הפלא שבאוגנדה כבר שוקדים על שליחת אסטרונאוט לחלל?

הראל עילם 15:2302.01.12
רוב התושבים באפריקה חיים ללא תנאים הנראים בסיסיים, כמו מים זורמים, קווי טלפון, כבישים או חשמל. אבל דווקא התנאים הקשים הם אלה שהופכים את היבשת לכר רחב לחדשנות. במדינות שבהן גם המסע בדרכים הוא מסוכן, אפליקציות סלולריות מאפשרות לכפריים לדעת מתי הזמן הטוב ביותר לשלוח את החיטה שלהם ליישובים רחוקים. מסוקים זעירים ללא טייס מובילים תרופות לכפרים מבודדים, מתקני WiFI נבנים מהפסולת המושלכת ברחובות, ולוחות סולאריים וסוללות מיוחדות מאפשרים לאנשים להתקיים גם בעולם שבו אין חשמל זמין.

 

וכך, בזמן שגוגל מנסה להטמיע לאט לאט "ארנק סלולרי" בארה"ב, שישמש לקנייה ישירות באמצעות הסמארטפון, בקניה מדובר במציאות שקיימת כבר מאז 2006. כ־5% מאוכלוסיית המדינה משתמשים בקביעות בשירותי בנקאות סלולריים - שיעור שימוש גבוה יותר מברוב מדינות המערב. הסלולר הוא לעתים פתרון תקשורת יחיד ביבשת שבה התקשורת הקווית לקויה או שאינה קיימת, וסניף הבנק הקרוב נמצא לעתים במרחק ימים של נסיעה. קרול ריליני, משקיעה ותיקה בתחום הסלולר, כבר אמרה בעבר כי "אפריקה היא עמק הסיליקון של הבנקאות. עתיד הבנקים נקבע כאן, והוא הולך לשנות את העולם".

 

 

היקף התשלומים הסלולריים באפריקה זינק ב־21% בחודשים האחרונים, מספר הגבוה פי שניים מבכל אזור אחר בעולם. אחד האחראים לשגשוג הזה הוא דיילן היגינס, מנכ"ל החברה הקנייתית קופו קופו, המפתחת פתרון המאפשר לבתי עסק קטנים לגבות תשלום דרך הודעת SMS. קופו קופו כבר הצליחה להיכנס לאלפי בתי עסק ב־20 מדינות ברחבי אפריקה. לדברי היגינס, באפריקה יש כרגע יותר אנשים עם טלפונים סלולריים מאשר כאלו עם גישה למים זורמים או חשמל.

 

מלבד אמצעי תשלום מקוון, אפריקאים אחרים משתמשים בטלפונים כדי לבדוק את מחירי החיטה והמזון בשווקים הקרובים, להחליט מתי לשלוח את המוצרים לשוק ולבחור עיתוי למסע, שיכול לקחת מספר ימים ולכלול היתקלויות אלימות. באמצעות תשלומים סלולריים, סוחרים וחקלאים גם אינם צריכים לחשוש שפושעים ישדדו אותם, מאחר שהם לא סוחבים איתם כסף.

 

שירות אחר מאפשר בדיקת מחירים של מוצרים שונים, מתכות ופריטי מזון דרך הודעת SMS, והוא חשוב במיוחד ביבשת שבה סחר חליפין, ולא תשלום כספי, עדיין מייצג חלק משמעותי מהכלכלה המקומית. היוזמות הללו אף נושאות עמן רווח, ומקומיים שהחלו להשתמש בשירותים דיווחו על עלייה של עשרות ומאות אחוזים בהכנסותיהם.

 

פי עשרה יותר מכשירי סלולר ממחשבים

 

בתוך פחות משנה אחת נמכרו, בקניה בלבד, 350 אלף מכשירים של דגם סמארטפון יחיד. הנתון הזה נשמע מפתיע, אבל הוא חלק ממהלך כולל של כניסת היצרניות הסיניות הגדולות, חואוואי ו־ZTE, לשוק האפריקאי. המכשיר של חואוואי, שעולה 80 דולר בלבד, מצטרף ל־12 מיליון סמארטפונים אחרים שכבר נמצאים בשימוש באפריקה, מספר שצפוי לגדול ל־256 מיליון עד שנת 2015.

 

רוב האפריקאים עדיין משתמשים במכשירים פשוטים יותר, מתוצרת נוקיה, שכבר שנים משווקת שם מכשירים העונים על הצרכים המיוחדים של האוכלוסייה - כאלה היכולים לתפקד כמערכת מדיה ביתית עם רמקולים חזקים במיוחד או טלפונים הכוללים פאנלים סולאריים. רוב המכשירים ביבשת גם נמכרים עם תמיכה בשני כרטיסי SIM, במטרה לאפשר למשתמשים לעבור בין הרשתות ולהוזיל עלויות. בסך הכל יש באפריקה פי עשרה יותר מכשירי סלולר מאשר מחשבים ניידים או קווי טלפון, במה שנחשב לשוק הסלולר עם קצב הצמיחה המהיר בעולם.

 

ועל הצמיחה הזאת יש לא מעט קופצות: ספקית הסלולר הגדולה בהודו, Airtel, נכנסה לפני כשנה לשוק האפריקאי ורכשה את השלוחה המקומית של Zain, חברת תקשורת מכווית, תמורת 10.7 מיליארד דולר - אחת העסקאות הגדולות ביותר אי פעם בתחום הסלולר. לאחר הרכישה, הקימה Airtel רשת סלולר הפועלת ב־16 מדינות ברחבי אפריקה ומקווה להרחיב את הכיסוי שלה לכל היבשת בתוך כשנתיים.

 

האמריקאים מגלים רק עכשיו את הארנק הסלולרי, אבל באפריקה התחום כבר משגשג האמריקאים מגלים רק עכשיו את הארנק הסלולרי, אבל באפריקה התחום כבר משגשג צילום: אי פי אי

 

חדירת הסמארטפונים ופריחת שוק הסלולר כבר הפכו את ניירובי, בירת קניה, לעמק הסיליקון השחור. הממשלה המקומית, בשיתוף פעולה עם נוקיה, השיקה חממה לקידום מפתחות אפליקציות. בשנים האחרונות קמו כמה חברות הייטק מקומיות, ותעשיית ההייטק הקנייתית מהווה כבר 5% מהכלכלה.

 

הסלולר מנוצל גם לאיסוף נתונים שמטרתם לתרום לרווחת התושבים, כמו בפרויקט שמרכז Grameen. ארגון הצדקה החל לחלק סמארטפונים ל־500 נציגים בכפרים נידחים, שאוספים מידע מהתושבים על מצב מזג האוויר, יבולים, אסונות טבע, מחלות וגודל אוכלוסייה תמורת משכורת חודשית צנועה. זהו מיזם שלם שמצליח לעבוד גם ביבשת שבה שליש מהאוכלוסייה אינו יודע קרוא וכתוב.

 

במקומות שבהם יש צורך להגביר את אות השידור האלקטרוני משתמשים בפתרון מבוסס קוד פתוח בשם FabFi, הנפוץ גם בקצה השני של העולם, במדינה בעלת צרכים דומים - אפגניסטן. FabFi מסייעת בהקמת רשתות אינטרנט מקומיות ונפרדות באמצעות נתבים זולים על בסיס הפסולת הנערמת במרכזי הערים. זו משמשת כתחליף לצלחת לוויין, ומאפשרת מרכוז של התדר ושליחתו לתחנה אחרת, הנמצאת במרחק של קילומטרים ממנה. בצורה זו הצליחו להקים בניירובי, בירת קניה, רשת אינטרנט שלמה, המתבססת על אשפה מתכתית שנאספה ברחוב.

 

פרויקט FabFi. גלישה בעזרת אשפה פרויקט FabFi. גלישה בעזרת אשפה

 

ומה עושים האפריקאים שרכשו סמארטפונים, אבל אין להם מקור חשמל קבוע? פשוט ניגשים לקיוסק הרשת הקרוב. המתקנים הניידים האלה מפצים על היעדר תשתית קרקעית בעזרת לוחות סולאריים לייצור חשמל וצלחות לוויין לצורך חיבור לרשת. בתוך הקיוסק ניתן למצוא מחשב מקובע המאפשר גלישה באינטרנט וגם עשרות כבלים להטענת מכשירי סלולר, המשרתים את הכפרים שבהם אין שקע אחד לרפואה, אבל יש עשרות ומאות טלפונים סלולריים. קיוסקי האינטרנט מחזירים את ההשקעה בהם באמצעות שידור של פרסומות, ובשנים הקרובות ייפרסו יותר מ־5,000 מתקנים כאלה ברחבי היבשת, רובם בזכות השקעות של גופים בינלאומיים.

 

אפריקאים בחלל

 

השימוש המתקדם בטכנולוגיה לא מסתיים בערימות הפסולת של בירות היבשת. האקלים הטרופי של רוב אפריקה, עם שיטפונות תכופים, פוגע לעתים קרובות בכבישי היבשת ומנתק יישובים שלמים מהמפה. במקרים כאלה הדרך היחידה לגשת אליהם היא דרך האוויר, אולם פתרון זה הוא יקר ולא תמיד נמצא מי שיממן אותו.

 

חברה מקליפורניה עובדת כעת על מסוק אלקטרוני זעיר ללא טייס שיוכל לסחוב תרופות מכפר לכפר. כלי הטיס יוכל להגיע למרחק של 10 ק"מ והשאיפה היא שיטוס מכפר לכפר, ישאיר חלק מהמטען, ייטען על ידי לוח סולארי וימשיך בדרכו. החברה מקווה לכסות את רוב אפריקה על ידי דילוגים מכפר לכפר ותחנות ממסר. כל כלי טיס כזה יעלה פחות מ־2,000 דולר ועלות אחזקתו תהיה לדברי החברה "נמוכה יותר מאופנוע".

 

אבל חלק מתושבי אפריקה מכוונים גבוה יותר, הרבה יותר גבוה. תושב אוגנדה, מלווה בחבורה של סטודנטים להנדסה, עמל בשנה האחרונה על מעבורת שתשגר את האפריקאי הראשון אל החלל (אם לא סופרים את מארק שאטלוורת', יזם שמחזיק באזרחות דרום אפריקאית ובריטית, והגיע לחלל עם ספינה רוסית).

 

הפרויקט נבנה כולו בחצר האחורית של כריס נסמבה, אבי הרעיון. הצוות של נסמבה כבר הצליח להשלים בהצלחה את השלד של המעבורת העתידית, שעדיין אינו כולל רכיבים פנימיים או מנוע. נסמבה מודה שמדובר בשאיפה "אופטימית מדי" אבל עדיין מתכנן לשגר לחלל את האוגנדי שיביא כבוד ליבשת כולה - וזאת בטווח זמן של עד שש שנים ממועד השקת הפרויקט השאפתני.

 

אך למרות השאיפה להגיע לחלל, הכיסוי המהיר של רשתות סלולר וחדירה של טלפונים חכמים, לרוב האפריקאים עדיין אין גישה לחיבור אינטרנט - גם לא דרך רשת הסלולר. עלות הגלישה ביבשת יקרה עשרות מונים מברוב מדינות העולם, כשהעלות של מגה־ביט מידע באפריקה גבוהה פי 400 מבאירופה, ולפחות מ־10% מכל התושבים יש חיבור אינטרנט קבוע. כתוצאה מכך, האפריקאים גם לא יוצרים אתרי אינטרנט - הממוצע העולמי עומד על 94 אתרים על כל 10,000 איש, אבל ביבשת יש רק אתר אחד על כל 10,000 איש.

 

קיוסק אינטרנט קיוסק אינטרנט

 

כיום יש 11 כבלים תת־ימיים המחברים את היבשת לעולם. בשנתיים הקרובות, ובהשקעה של מיליארדי דולרים, יניחו חברות תקשורת חמישה כבלים תת־ימיים שיכפילו ויותר את התקשורת של אפריקה עם שאר העולם. כל זאת יקרה בעיקר בזכות כבל באורך 10,000 ק"מ הממומן על ידי הבנק הסיני, שיחבר את אפריקה לברזיל, בהשקעה של 400 מיליון דולר.

 

מחירי הגלישה באינטרנט באפריקה הם עדיין בשמים, אבל הכבלים האופטיים החדשים שכבר קמו הורידו את המחירים ב־55% בשנתיים האחרונות. בעקבות הנחת הכבל Main One, החובק את כל חופי מערב אפריקה ומתחבר לאירופה בפורטוגל, ממשלת ניגריה הודיעה על תוכנית לחבר שליש מכל תושבי המדינה לאינטרנט עד 2015, פרויקט שאמור לקדם את הכלכלה הניגרית ב־4% בצורה ישירה ועקיפה. כיום רק 3% מתושבי המדינה מחוברים לרשת.

חברות הענק מתעניינות במשאבים

 

עבור רבות מחברות הענק המשקיעות באפריקה, הפיתוח הטכנולוגי של היבשת שלו הן תורמות הוא רק תירוץ כדי לייעל את מטרתן האמיתית - שימוש וניצול של משאבי היבשת הטבעיים. אחת המשקיעות הגדולות והמפתיעות באפריקה היא סין, שעל פי התחזיות ההשקעות שלה יצמחו לסכום של 50 מיליארד דולר ב־2015. הסינים מתעניינים בעיקר במקורות הברזל, הנחושת והנפט של אפריקה, אך כדי למקסם את השקעות הענק שלהם, הם משקיעים הון גם בשיפור התשתיות - הפיזיות והטכנולוגיות.

 

משקיעה מרכזית נוספת באפריקה היא סעודיה, שכמו מדינות מזרח תיכוניות נוספות, חוכרת שטחי חקלאות ביבשת. ברוב המדינות הערביות שורר מזג אוויר מדברי המקשה על גידול חקלאי, וחלק מהמדינות הן פשוט קטנות מדי ולכן לא מפתחות את תחום החקלאות. ההשקעה באפריקה חוסכת למדינות את התלות ביבוא חיצוני ומגנה עליהן מפני עליות מחירים לא צפויות, ובעקיפין גם מביאה קדמה ליבשת ומסייעת בפיתוח תשתיות.

 

רווח מסוג שונה מפיקה ענקית הטכנולוגיה גוגל, שהשקיעה במיזמי אינטרנט מקומיים רבים הקשורים בחינוך, בתקשורת ובתרבות. החברה עודדה, בין היתר, הקמת שירותי SMS חינם וכן שירותי טיפים בנושאי בריאות. הרווח של גוגל מצעדים אלה, כפי שכבר הודה בכיר בחברה, הוא כי גם בזכותם קצב הגידול בשפות אפריקאיות דרך מנוע החיפוש של גוגל הוא המהיר ביותר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x