• תפריט
מוסף מנהלים דצמבר 2011

"בעלי ההון הם לא אויבים. זה המשחק, והכללים הותוו על ידי כולם"

מנכ"ל דלק אנרגיה היוצא גדעון תדמור, מאבות חיפושי הגז בישראל, הצטער לראות בקיץ את ההמונים יוצאים נגד שותפו יצחק תשובה. עכשיו, אחרי שהפסיד בקרב נגד ששינסקי ועשה אקזיט של מיליונים, הוא יכול לומר את אשר על לבו: "מצער שנבחרי הציבור מפריטים את שיקול דעתם לוועדות"

ליאור גוטמן ועמיר קורץ 10:4328.12.11

מרץ 2011, עשר בלילה, דיון אחרון בוועדת הכספים במסקנות ועדת ששינסקי. הקרב נראה אבוד עבור יזמי הגז, וחלקם כבר החלו להרים דגל לבן. האולם צפוף מלהכיל את כל הלוביסטים והיועצים שנשכרו כדי לבלום את החוק שביקש להעלות את הנתח שהמדינה תקבל מתמלוגי הגז, וסדרני הכנסת מוצאים פתרון יצירתי: הם פשוט מתחילים לסלק את הנוכחים. גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה, היה אחד מאלה שהתבקשו לחכות מחוץ לאולם, ועוד במסדרון קומת הוועדות הנטוש מאדם.

 

אבל תדמור לא אחד שמוותר בקלות. הוא פנה לאחראי על הביטחון וביקש בכל זאת להישאר. "כשמחליטים להעלות מישהו לגרדום, נהוג לפחות להשאיר את הנידון למוות נוכח באולם", אמר. הסדרן השתכנע, וכך נשאר תדמור בחדר ועדת הכספים וחזה בעיניים כלות איך חברי הכנסת מאשרים את החוק שנגדו ניסה לפעול, ומסיימים בכך מאבק יצרי של חודשים, שלעתים חרג מגבולות הטעם הטוב. המאבק כלל קמפיין אגרסיבי נגד ראש הוועדה פרופ' איתן ששינסקי, הפעלת צבא של יועצים, עורכי דין ולוביסטים, ונסיעות אינסופיות של בעל השליטה בדלק, יצחק תשובה, שבעצמו עבר משר לח"כ וניסה לשכנע. תדמור היה לצדו לאורך כל הדרך.

 

גדעון תדמור. "אנחנו לא יכולים לברוא עולם חדש בכל שני וחמישי" גדעון תדמור. "אנחנו לא יכולים לברוא עולם חדש בכל שני וחמישי" צילום: תומי הרפז

 

"אני חושב שנתנו מאבק ראוי", אומר היום תדמור ונשמע קצת כמו מאמן נבחרת ישראל בכדורגל שמנסה לתרץ בדיעבד הפסד במוקדמות המונדיאל, "אבל בסופו של דבר השורה התחתונה היא שורה תחתונה. המצב כפי שחוקק הוא עובדה קיימת שאיתה אנחנו נאלצים לחיות. היום אני במקום אחר, אופטימי ומסתכל קדימה".

 

ובכל זאת, במבט לאחור, האגרסיביות שלכם באופן ניהול המאבק נכשלה.

"העובדה ששינו את החוק ושינו באופן דרמטי את התמלוגים היא בהחלט לא הצלחה מבחינתנו. עם זאת, בסופו של דבר הטיעונים המקצועיים שהשמענו חלחלו לכולם".

 

עד כמה אתה חושב שהמאבק התוקפני פגע בתדמית של דלק ושל תשובה? בדיעבד, זה היה שווה את זה?

תדמור מתחמק. "תראו, אנחנו בסך הכל באנו והבענו את דעתנו בצורה ברורה, מקצועית ונחושה נגד מה שהמדינה ניסתה לעשות בעניין", הוא אומר. "האגרסיביות לטעמי לא היתה מהצד שלנו, אלא הגיעה ברגע שהממשלה באה ושינתה את כללי המשחק בדיעבד ובאופן מאוד קיצוני. משם זה התחיל. העמדה שהמדינה לקחה היתה קיצונית, ייחודית, בעייתית, לא רק מבחינתנו אלא מבחינת התעשייה והעתיד. אני בעד שיתוף פעולה והידברות - אבל צריך שניים לטנגו, זה לא ריקוד סולו".

 

"תשובה נתן לי תמיכה מלאה"

 

גדעון תדמור (49) רוקד טנגו עם ענף הגז כבר 20 שנה, מאז שהחברה המשפחתית, כהן פיתוח, החליטה לעבור מתחום הנדל"ן לתחום האנרגיה. "תחום חיפושי הגז והנפט זה כמו חיידק שתופס אותך", הוא אומר. מאז שנדבק הוא חי ונושם את העולם הזה. במידה מסוימת קורות החיים של תדמור הם למעשה קורות החיים של עולם האנרגיה הישראלי, מעין פורסט גאמפ של ענף חיפושי הגז. הוא חרק שיניים כשקידוחי היבשה לא הניבו דבר, חגג כשהקידוחים הימיים מצאו תגליות ענק, ונלחם כשהמדינה החליטה שמגיע לה יותר.

 

תדמור נולד בתל אביב וגדל בהרצליה פיתוח. אביו, עקיבא ז"ל, היה מהנדס ההקמה של תחנת הכוח באשדוד. "כשסיפקנו את הגז לתחנת הכח מים תטיס אמרתי שם שעבורי זו סגירת מעגל אישית", הוא מספר. הוא בוגר תיכון גימנסיה הרצליה, קצין בתותחנים ובוגר תואר במשפטים, שביום שבו קיבל את תעודת עורך הדין החליט שהוא עוזב את המקצוע ונכנס לעולם העסקים - לחברת כהן פיתוח, שהקימו האב והדוד, דוד כהן. בהתחלה החברה עסקה בנדל"ן. "בנינו למשל את שכונת רמות השרון בהוד השרון", הוא אומר, "היינו הראשונים לזהות את האזור, ואני הראשון שעשיתי קבוצות רכישה בנדל"ן בבנייה רוויה, שנים לפני שהגיעה היפהפייה (ענבל אור, ע"ק ול"ג)".

 

ב־1991 החליטו בני המשפחה לשנות כיוון, להיכנס לתחום חיפושי הגז והנפט ולהקים את חברת אבנר. "נדבקתי אז בחיידק", מספר תדמור. "היכולת לקדוח במים בעומק של 1,600 מטר ולראות מה קורה במעבה האדמה, לפעול עם המפלצות האלו שנראות כמו חייזרים בים - זה הייטק, חזית הטכנולוגיה העולמית. מנגד יש לך את הפועלים שקודחים ומחזיקים את צינורות הקדיחה בידיים, אז זה גם שילוב עם לואו־טק. ומאחורי כל זה יש הרבה כסף, וזה אפס או אחת, מצאת או לא מצאת, עולם מדהים וייחודי".

 

אלא שלא תמיד זה היה כזה מדהים, ובמשך שנים אכל תדמור מרורים בקידוחים היבשתיים. "המפץ הגדול היה כשהלכנו לים ב־1998 והבאנו את נובל אנרג'י לישראל", הוא אומר. שיתוף הפעולה הזה הניב ב־1999 את תגלית הגז הראשונה בים, נועה. "אין כמו הפעם הראשונה", מחייך תדמור בסיפוק. השיא נרשם עשור אחר כך, ב־9 בינואר 2009, בדיוק ביום הולדתו ה־46, כשהגיעו האינדיקציות לגבי גודלו העצום של מאגר תמר. "אני זוכר שאנשי נובל ישבו במשרדים בהרצליה וראו בזמן אמת את הנתונים מתמר. נכנסתי לחדר וראיתי את כולם עם פנים חמורות סבר, אמרו לי 'תשמע, אנחנו לא רואים את האינדיקציות הרלבנטיות, כבר היינו אמורים להיות שם'. אמרתי להם 'חבר'ה, היום יום ההולדת שלי, משהו רע לא יכול לקרות. התיישבתי באווירת הנכאים שהיתה שם, ופתאום הכל השתנה. קיבלתי מתנת יום הולדת ראויה, זה היה רגע מדהים.

 

"תבינו", הוא ממשיך, "התעשייה הזו עבורי היא לא מקום עבודה, זו דרך חיים. זה דבר שהוא הרבה מעבר לכסף, התחושה האישית שלי שיצרנו תעשייה חדשה בישראל, תעשייה חשובה שהעתיד טומן עבורה גדולות ונצורות. זה תהליך של פעם בחיים, ואני מודה לאלוהים שנתן לי את ההזדמנות להוביל את העשייה הזו, אבל אי אפשר היה לעשות את זה בלי האמון של כל מי שמסביב. אני זוכר שאנשים הסתכלו עלי כאילו שחררו אותי לחופשי מבית משוגעים כשאמרתי שאפשר למצוא נפט וגז בישראל. אף אחד לא האמין שאפשר לעשות את זה, וייאמר לזכותו של תשובה שהוא האמין ונתן לי את החבל הכי ארוך שמישהו נתן לי אי פעם. הוא נתן לי תמיכה מלאה".

 

 

גדעון תדמור ויצחק תשובה גדעון תדמור ויצחק תשובה צילום: גיא אסיאג

 

איך באה לידי ביטוי התמיכה הזו?

"אחרי שבריטיש גז עזבה ב־2006 כולם הבינו שהעסק הזה מת, אבוד, הוא יהיה במצולות ים ולעולם לא ייקדח. באתי אז עם ההערכות המקצועיות שלי, ולשמחתי היתה נכונות של הקבוצה להשקיע את הכסף הדרוש כדי להמשיך. גם כשבני שטיינמץ עזב ב־2008 והיה צריך להגדיל עוד יותר את הסיכון קיבלתי מתשובה את הגיבוי, בתקופה שבה כולם החזיקו את הכסף צמוד לחזה, זה דבר שאני לא אשכח לו לעולם. אלו הרגעים שבהם הנחישות, האופי והחזון של הבן אדם נמדדים".

 

גם עכשיו, רגע לפני שהגז יוצא ממעמקים, ואולי יהפוך את ישראל למעצמת גז בינלאומית, תדמור לא מתכוון להיעלם ממפת האנרגיה הישראלית. אז נכון, אסי ברטפלד מחליף אותו בתפקיד מנכ"ל דלק אנרגיה, אבל תדמור עדיין נשאר בתפקידיו כיו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר, ודוחה את השמועות שיעבור לענקית הקידוחים הזרה נובל אנרג'י.

 

"פרקטית אני היום באותם תפקידים שרלבנטיים לתעשיית הגז, שום דבר לא משתנה", מסביר תדמור. "זה פשוט חלק ממהלך שמטרתו להפוך את דלק אנרגיה לחברה פרטית כי היא הפכה מיותרת, לא צריך את ועדת הריכוזיות בשביל זה. השלמתי את מכירת האחזקות הבינלאומיות שלנו, ועכשיו הדבר המרכזי שאנו צריכים להשקיע בו הוא ישראל.

"מה שמעסיק אותי היום הוא החשיבה האסטרטגית קדימה. ההצלחה הביאה אותנו לשאלה איך אנחנו נערכים לשלב הבא, כי אם היום פרויקט תמר הוא בהיקף של 3 מיליארד דולר זה סדר גודל אחד, וכשאנחנו ניכנס לעולם היצוא זה כבר יהיה 15–10 מיליארד דולר, סדר גודל אחר. האתגר בתחום שלנו הוא לא דווקא התמודדות עם כישלון בקידוחים אלא דווקא עם הצלחה, כי אז אתה ניצב מול השאלה איך מפתחים את הפרויקט גם הלאה. כדרכי, 150% מזמני מוקדש לזה".

 

"ביטחון זה לא גז באדמה"

 

אלא שהחלום של תדמור לייצא גז עוד רחוק ממימוש. בימים אלה יושבת הוועדה לבחינת יצוא הגז מישראל, שדנה בפרדוקס חשוב: מצד אחד, יצוא הגז ישלשל לקופת האוצר מיליארדי שקלים, כסף שאמור להיות מנותב לטובת הציבור. מצד שני, ישראל היא אי אנרגטי - אין לה מקורות עצמיים והיא אינה יכולה להסתמך על שכניה בעת צרה, מציאות שמובילה למסקנה שיש להשאיר אצלנו את כל הגז שנמצא. להחלטות הוועדה יהיו השפעות מהותיות על התוכניות של דלק לגבי הגז במאגר לווייתן, שאותו היא מייעדת ליצוא.

 

"ישראל יכולה להפוך לשחקן משמעותי במשק הגז הבינלאומי, מה שיקנה לה יתרונות גיאו־פוליטיים שעד היום היה אפשר רק לחלום עליהם", אומר תדמור. "אם נסתכל על פרויקטים של צנרת גז באירופה, מה שמונע מהם לקום זה היעדר גז טבעי, ואנחנו יכולים לספק את כמויות הגז הדרושות. קחו למשל את סין, שרק 4% מהאנרגיה שלה מגיעה מגז - זה פוטנציאל שאנחנו יכולים רק לשער. אני גם שמח ששר האוצר נוסע להודו לחזק את הקשרים ומדבר גם שם על פוטנציאל היצוא של הגז הטבעי".

 

ובסוף יאשרו לכם לייצא?

"אין כיום מגבלת יצוא גז בחוק הנפט. עם זאת, בגלל חשיבות תגליות הגז, יש היגיון בגיבוש מדיניות אחידה בנושא. כל הגורמים השמיעו את דעתם בעד יצוא גז טבעי - כולל משרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים - וצריך למצוא איזון בין יצוא לשמירה על עצמאות אנרגטית. כבר הגשנו מסמכים ראשוניים לוועדה ואנחנו מופיעים בפניה בינואר".

 

המדינה טוענת שהגז שלא תייצאו היום ישמש את אזרחי ישראל בעוד 50 שנה.

"ביטחון אנרגטי זה לא גז באדמה. תראו מה קרה במצרים: לכאורה יש להם 1,600 מיליארד מ"ק של גז טבעי - אבל אין להם תשתיות. כדי שגז ייצור ביטחון אנרגטי הוא חייב לזרום. מאגרים במים עמוקים מצריכים השקעות עתק, הפרויקטים חייבים להיות כלכליים. גם כשמדינה רוצה לייצר לעצמה רזרבות חייבים לפתח את המאגר.

 

"במודלים שלנו יש הרבה שיקולים. אחד מהם, למשל, הוא מקסום לתועלת הציבור. חלק הארי של התמלוגים מתגליות הגז (52% עד 62%) שייך היום למדינה בעקבות ועדת ששינסקי. עכשיו השאלה היא לא איך מחלקים את העוגה, אלא איך מגדילים אותה. הוועדה תבדוק איך המדינה יוצרת מקסומים, ובאותה העת מגנה על האינטרסים הקריטיים שלה. צריך לראות איך מפתחים מאגרים קטנים, איך מייצרים תמריץ פיתוח ומודל מאוזן ודינמי, שיתאים לתגליות נוספות וביקושים צומחים".

  

תדמור (בין שר האוצר יובל שטייניץ ליו"ר ועדת הכספים משה גפני) בישיבה שבה אושרו מסקנות ועדת ששינסקי תדמור (בין שר האוצר יובל שטייניץ ליו"ר ועדת הכספים משה גפני) בישיבה שבה אושרו מסקנות ועדת ששינסקי צילום: מיקי אלון

 

"יש יותר מדי ועדות"

 

ועדת יצוא הגז הזמינה אתכם לשימוע, כמו ועדת ששינסקי בזמנו. יש לך תחושת דה־ז'ה־וו?

תדמור מנסה להתחמק. "קרה פה מפץ גדול שבא על תשתית שלא היתה מסוגלת לקבל את תגליות הגז. עד 2004, השנה שבה החל לפעול מאגר ים תטיס, לא היה גז טבעי בישראל, וגם אז חשבו שזה רומן קצר שתכף נגמר. לווייתן ותמר הן שתי תגליות הגז הכי גדולות בעשור האחרון, אלו עובדות, ובעקבותיהן אפשר כבר לראות מעבר לאופק. זו תעשייה חדשה ומאוד מקצועית ולכן הגורמים הממשלתיים חייבים לעבוד יחד איתה וללכת איתה שלובי זרוע, אתה לא יכול לעבוד נגד זה. תעשיית הגז בישראל היא ינוקא שצמח זה מכבר, ולכן ייעוץ מקצועי הוא חיוני. בסופו של דבר אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל, כי אם נמציא אותו לא נדע למשוך אלינו את הגורמים הבינלאומיים שצריכים להיות מעורבים בתעשייה הזו".

 

והוועדות הן נסיון להמציא את הגלגל מבחינתך?

"כל הנושא הזה של ועדות הוא מישור חדש שלצערי הרב קורה בישראל. ועדת חודק, ועדת הריכוזיות, ועדת בכר, ועדת ששינסקי, ועדת טרכטנברג - יש יותר מדי ועדות. מצער אותי שנבחרי הציבור מפריטים את שיקול דעתם לוועדות. הם נבחרו כדי לשקול בין שיקולים שונים המונחים בפניהם ולקבל החלטות, והעובדה שמעבירים את שיקול הדעת הזה לוועדה שאיש לא בחר ואחר כך רואים גם איזו חובה מוסרית עליונה בלאמץ כל דו"ח ככתבו וכלשונו - לדעתי זה בעייתי ביותר. זה פוגע ביציבות ובוודאות ומייצר רוח תזזית במשק שהיציבות והוודאות הן תנאי הכרחי כדי לשמר את הישגיו בעולם שמשתנה מסביב. כשיש ועדות חדשות לבקרים אמון הציבור והמשקיעים נפגע".

 

אבל אלה ועדות מקצועיות, בשונה מפוליטיקאים, שפועלים מאינטרסים אחרים.

"זה יישמע שבלוני, אבל זה עובד".

 

עובד בשביל מי? אולי בשביל קבוצת דלק, לא תמיד לטובת הציבור.

"אני לא מדבר מפוזיציה", תדמור מיתמם. "אני מדבר כמנהל במשק הישראלי, ואני אומר שוודאות - במיוחד עכשיו, בתקופה מאתגרת ברמה הבינלאומית - היא עמוד תווך חשוב למשק ביצירת יציבות. אנחנו לא יכולים לברוא עולם חדש בכל שני וחמישי. ההחלטות כיום מתקבלות על ידי ועדות ולא על ידי נבחרי הציבור, ולהם יש אחריות לבחון את ההמלצות המקצועיות בפרספקטיבה הנכונה ולהגיע לאיזונים הנכונים. בסופו של דבר, אף אחד לא רוצה לזעזע את הספינה ששטה בסערה".

 

בתקופת ועדת ששינסקי טענתם שאם המסקנות יאומצו זה יעצור את פיתוח תמר, והנה, התחזיות השחורות לא התממשו.

"אבל זה גרם לעיכובים בפיתוח תמר. עיכוב אחד היה בכלל בגלל ביטול נקודת הכניסה הצפונית (בעקבות מאבק תושבים נגד הקמת מתקן קליטת גז בחוף דור - ע"ק ול"ג). זו תקלה קשה שהמדינה לא הצליחה להעביר את זה, ונאלצנו ללכת לאלטרנטיבה אחרת (העברת צינור דרומה לאשדוד - ע"ק ול"ג). ששיסנקי האט בצורה משמעותית את הפיתוח בגלל שהוא שם בהמתנה את המערכת החוזית בינינו לבין לקוחות פוטנציאליים, הוא הכניס להקפאה את כל הפעילות שלנו מול חברת החשמל ומול צרכנים אחרים. עובדה היא שעד היום לא חתמנו עם אף לקוח פוטנציאלי. אנחנו נושאים עלינו את האחריות ודוחפים את העסק בשיניים קדימה, מממנים אותו מכל מיני מקומות יצירתיים למרות שאין לנו חוזה.

 

"הנזק שנגרם למשק בכל רגע שהגז הזה לא זורם הוא אדיר, זה מיתרגם לחשבון החשמל של האזרחים. זה כסף רב שאפשר היה לחסוך, אבל אני שמח שהעוצמה שלנו והנכונות לדחוף קדימה הביאו אותנו לכך שעל אף הכל, הפרויקט יזרים גז בתחילת 2013. אף גוף רגיל לא היה מפעיל את הפרויקט הזה בלי מסה קריטית של חוזים חתומים שאיתם הוא היה הולך לבנק לקבל מימון. אנו עבדנו הפוך".

 

למה?

"כי אנחנו מאמינים שהצורך קיים, ואנחנו כאן כדי לספק אותו. עשינו את אותו הדבר בים תטיס ועכשיו בתמר, אבל צריך עוצמות כלכליות אדירות ונחישות שאתה לא מוצא בחברות הבינלאומיות. השיטה הזו לא יכולה להמשיך לעבוד בפרויקטים נוספים, אי אפשר לעבוד בבלגן כזה. תמר הוא פרויקט התשתית הכי גדול שהיה בישראל - 3 מיליארד דולר - אבל לבנו הפך גס במספרים האלה, בתגליות. אנחנו לא מעריכים נכון לא את גודל האתגר ולא את המורכבות. הפרויקט הזה הוא בסדר גודל הרקוליאני, ואנו עושים אותו בלוח זמנים הרבה יותר קצר מפרויקטים אחרים בעולם שמבוצעים על ידי חברות גדולות מאיתנו בכמה מידות. הסיבה שהנזק קטן זה רק הדנ"א של אנשי החברה, שדחפו קדימה".

 

איך הגעת הגז מתמר תשפיע על הצרכנים?

"דרמטית. אין ספק שמחירי החשמל אמורים ויכולים לרדת ברגע שחברת החשמל תעבור לגז טבעי. היום חברת החשמל נמצאת בגירעונות כי אין מספיק גז, וכתוצאה מכך צריך לשרוף דלקים נוזליים שהם יקרים מאוד והמחיר שלהם בינלאומי, ללא אפשרות למשא ומתן. בדו"חות של חברת החשמל נכתב שעלות הייצור בסולר היא פי עשרה מאשר בגז, יש הבדל עצום".

 

"מצטער שהגז המצרי לא זורם"

 

החוזה שנחתם באמצע דצמבר בין דלק אנרגיה לחברת חשמל שחרר אנחת רווחה בקבוצה. החוזה, שנחשב לגדול ביותר במשק, נוסח בין השאר על ידי מנכ"ל דלק דיקוחים יוסי אבו וסמנכ"ל הכספים יוסי גבורה.

 

אנחת הרווחה הזו נשמעה גם בלונדון: בבירה האנגלית יושבים הבנקים ברקליס ו־HSBC שהעניקו לדלק אנרגיה, השותפה הבכירה במאגרי הגז (31.25% בתמר, 45.34% בלווייתן, 53% בים תטיס), הלוואה של 380 מיליון דולר עם תאריך תפוגה - 31 בדצמבר 2011. דלק כבר חתמה על מזכר הבנות עם חברת החשמל בדצמבר 2009, אבל בשנתיים האחרונות נפלו עליה גם ועדת ששינסקי, גם ועדת הפיקוח על מחירי הגז, גם הוועדה לבחינת יצוא הגז וגם אזהרה של הממונה על הגבלים עסקיים, ולפיה מ־2013 תדמור והביזנס שלו יוגדרו כמונופול.

 

"זה חוזה מורכב, ארוך ומתיש, ורצינו לגמור אותו כמה שיותר מהר", אומר תדמור, "החוזה הזה חשוב לנו והמשא ומתן עוד לא הגיע לסיום". גם הוא כבר יודע שאישור עסקת הגז בדירקטוריון חברת החשמל מאפשר לו לגשת לברקליס ול־HSBC ולבקש הארכה של חצי שנה בהחזר, מה שיאפשר לו לסיים את חתימת החוזה בנחת. השבוע הוא קיבל את הארכה.

 

בינתיים נקטה גם קבוצת דלק שני צעדים שמנתקים אותה מעט מעטינה של המדינה: הראשון היה רכישת קרקע מזוהמת באזור עכו, שם סומנה אחת מנקודות הקליטה האפשריות לגז הטבעי (במקום הנקודה שתוכננה בחוף דור). הצעד השני הוא חתימה על חוזה עם דייהו הקוריאנית להקמת מתקן הנזלת גז בלב ים ושיגורו ללקוחות במזרח הרחוק. "אין דבר כזה בעולם, אנחנו אוהבים לחדש", אומר תדמור על המתקן.

 

נקטתם טקטיקה של "אם אין אני לי מי לי": המדינה לא מאפשרת נקודת קליטה? נקים מתקן ימי עם דייהו. חוף דור תקוע? נקנה שטח בעכו.

"בפרויקטים מסוג זה אנחנו חייבים לעבוד עם המדינה יד ביד כי העסק דרמטי, גדול ומורכב מדי מכדי לא לעבוד בשיתוף פעולה. גם אין ניגוד אינטרסים אלא דווקא שיתוף, אני רוצה שהמדינה תמשיך לתמוך ולעזור לתועלת כולם. לגבי עכו, לא בטוח שתהיה שם נקודת קליטה, עוד לא הוחלט כלום. זה מגרש שהוא קרקע אסטרטגית, זה תלוי בתכנון הלאומי ודורש השקעה בניקוי הקרקע. יש פה הזדמנות אבל זה יושב בוועדות".

 

היה נוח לכם עכשיו, עם הפיצוצים בצינור הגז ממצרים של המתחרה שלכם, EMG?

"לא, בדיוק הפוך. אני רוצה שיהיו ספקים נוספים בשוק ואני בעד פתיחה שלו. אני בהחלט מצטער, למרות כל מה שאנשים חושבים, שהגז המצרי לא זורם".

 

מה אתה חושב על יוסי מימן? דוד שלך, דוד כהן, אמר בראיון ל"מוסף כלכליסט" לא מזמן שהוא לא ממש הקאפ־אוף־טי שלו.

"זה לא אומר שאנחנו חושבים אותו דבר. יוסי מימן הוא איש עסקים מוכשר, אני חושב שהוא בא עם קונספציה ולא היה יכול לחזות תהליכים גדולים ומורכבים כל כך כמו הקריסה במצרים. ייאמר לזכותו שהוא הצליח לחבר את החיבור הנכון בין מצרים לישראל, לנתב אותו לכיוון של פרויקט כלכלי. חבל רק שמבחינה פרקטית הפרויקט הזה קרס".

 

"יש בעיות וצריך לטפל בהן"

בסוף נובמבר מכרו בני המשפחה של תדמור לדלק את מניותיהם - 52% בסך הכל - בחברה המשפחתית כהן פיתוח עבור 275 מיליון שקל, סכום ששיקף לחברה שווי הגבוה ב־47% משווי השוק שלה. זה היה אקזיט מרשים. תדמור, שהחזיק ב־6.3% מהמניות, הכניס לכיסו 17 מיליון שקל. אמו, חנה תדמור, 51.7 מיליון שקל, הדוד דוד כהן קיבל 52.8 מיליון שקל, ובת הדוד, רונה אורליצקי, 18.4 מיליון שקל. בכהן פיתוח טענו שמכירת השליטה היא חלק ממהלך של חילופי דורות, שבמסגרתו ייכנסו בעלים והנהלה חדשים למגרש משחקי הגז. אחרי הכל, האם והדוד חצו את גיל 80 זה מכבר. "מכרנו משיקולים משפחתיים", אומר תדמור, "המשפחה החליטה שהיא רוצה לממש והגענו לקונסטלציה הנכונה אחרי שהתהליך התנהל זמן רב".

 

זה היה הקופון הקטן שגזר תדמור השנה. עם סיום תפקידו בדלק אנרגיה הוא גם מימש את האופציות שהיו לו, ושלשל לכיסו סכום נאה של 106 מיליון שקל. "זה לא שחשבתי שהמניות הולכות לרדת", הוא מסביר, "דווקא מאז שמימשתי המניות עלו".

 

בעקבות זאת תזכה כנראה לתואר השכיר העשיר במשק. בעבר כבר הוכתרת ככזה, מה שגרר לא מעט ביקורת כלפיך.

"התגמול הזה כל כולו תוצאה של הצלחות מוכחות, היות שאצלי המרכיב המהותי לא היה השכר אלא כל כולו תלוי הצלחה. כשקיבלתי את האופציות הן היו מחוץ לכסף, כלומר שווי המניה היה צריך לעלות משמעותית כדי שיהיה להן ערך כספי, ואני לא אצטער על כך שעשינו טוב והצלחנו. מי שמכיר אותי יודע שזה לא שינה כהוא זה את האופן שבו אני חי ומתנהג ואת הדברים שחשובים לי בחיים".

 

מה הרגשת מול השלטים שהונפו בהפגנות הקיץ נגד תשובה ושאר בעלי ההון? אתה מבין את האמוציות?

"לא הייתי בהפגנות, אבל ראיתי את זה ומאוד הצטערתי. אני לא אומר שאין בעיות, יש בעיות וצריך לטפל בהן, אבל השאלה היא איך לוקחים את הזרמים התת־קרקעיים האלה ואת אותן מוטיבציות ומתעלים אותן לכיוון הנכון, איך לא נותנים להן לפרוץ כמו הר געש שמכסה את הכל ועלול אולי להרוס דברים טובים. אין סתירה בין לעשות עסקים בהוגנות ובצורה מוצלחת לבין לדאוג לצרכים חברתיים. האמוציות שפרצו במחאה החברתית לקחו את הכל לקיצוניות בצורה כמעט דתית, כולל פגיעה באנשי עסקים ישרים והגונים שעובדים ומייצרים מקומות תעסוקה.

 

"בעלי ההון הם לא אויבים, מי שיצר פה את התשתית הכלכלית זה בעלי ההון שעבדו כל השנים בצורה חוקית לחלוטין בסביבה שעוצבה על ידי המדינה והרגולטורים. אלה היו כללי המשחק, והשחקנים שיחקו על המגרש שהותווה על ידי כולם, ולכן זה מצער מה שקורה".

  

הפגנה בקיץ האחרון. "האמוציות שפרצו במחאה החברתית לקחו את הכל לקיצוניות כמעט דתית" הפגנה בקיץ האחרון. "האמוציות שפרצו במחאה החברתית לקחו את הכל לקיצוניות כמעט דתית" צילום: נמרוד גליקמן

 

אתה מכיר היטב את יצחק תשובה. עד כמה הוא נפגע מזה?

"אני חושב שכל מי שהיה מושא לביקורת בהפגנות האלו - ודאי שזה פגע בו. תשובה הוא אדם עממי שצמח מלמטה, מחובר לעם, אוהב את המדינה, אוהב להשקיע בה, אתה הולך איתו ברחוב ורואה איך אנשים נצמדים אליו ורואה את החום שהם מרעיפים עליו והוא עליהם. הכל אותנטי ובא מהלב, וכשרואים הפגנות מהסוג הזה זה מאוד פוגע. לא אדבר בשמו אבל מאוד הצטערתי לראות את הדברים האלה".

 

משקיעי דלק נדל"ן לא ממש מחבקים אותו היום ברחוב עם התספורת שהוא עושה להם.

"תרשו לי בבקשה לא להתייחס לזה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x