• תפריט
משפט

עו"ד ליפא מאיר: "החזרנו את הכוח לעורכי הדין"

כחודש לאחר התיקון הדרמטי של חוק החוזים בסעיף המתיימר לבטל את הלכת אפרופים, מסביר אחד ממובילי התיקון ד"ר ליפא מאיר מדוע מדובר בהישג. כמי שטיפל בהסדר האג"ח של אפריקה ישראל, קורא מאיר למחוקק לעגן את הסדרי הנושים בחקיקה

משה גורלי 09:1021.02.11

פעמיים איבד הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון אהרן ברק את שלוות רוחו המפורסמת ונקט לשון קשה ומשתלחת. זה קרה כשחש באיום על המורשת השיפוטית שהותיר במשפט הישראלי. בפעם הראשונה זה קרה בכנס באוניברסיטת בר־אילן שהתרחש בסוף שנות התשעים. בעקבות יוזמה להקמת בית משפט לחוקה יצא ברק מגדרו ואמר: "את הג'וק הזה צריך להרוג כשהוא קטן".

 

בפעם השנייה התפרץ ברק בחודש יוני 2010 במהלך כנס לשכת עורכי הדין באילת, כאשר נדרש להגיב למגמה שאותה הוביל השופט יורם דנציגר לבטל את הלכת אפרופים - אחת ההלכות המהפכניות ביותר שיצאו מבית מדרשו (ראו מסגרת). ברק קבע באותה הלכה כי כאשר מפרשים חוזה יש להעדיף את הפרשנות התכליתית שלו, המתיישבת עם עקרון תום הלב, על פני פרשנות המבוססת על לשון החוזה.

 

ואולם, במהלך הכנס - ובפסק דין שפרסם לפניו - הוביל השופט יורם דנציגר מגמה הפוכה הקוראת תיגר על שיטת הפרשנות של ברק. דנציגר טען כי כאשר לשון החוזה ברורה וחד־משמעית, יש לתת לה את הבכורה בפרשנות חוזה. "האמירה שטקסט אינו זקוק לפרשנות היא פשוט דבר הבל. דבר הבל!", הגיב ברק בזעם לדברים.

 

"השופטים שלטו בחוזה"

 

לפני כחודש חוקקה הכנסת תיקון לחוק החוזים שנועד לבטל את הלכת אפרופים. השם "אפרופים" הפך לסמל להשתלטות הערכית והמעשית של בית המשפט על פרשנות כל טקסט משפטי - חוק, חוזה וצוואה, והתיקון נועד להחזיר ללשון את הבכורה.

 

"המהפכה הפרשנית שהוביל ברק היתה גדולה אפילו יותר מהמהפכה החוקתית", אמר ל"כלכליסט" ד"ר ליפא מאיר, מעורכי הדין המסחריים הבולטים בישראל, ומי שייצג את לשכת עורכי הדין במאבק בכנסת לביטול אפרופים. "כוח הפרשנות של בית המשפט הוא למעשה כוחו להגיד את המילה האחרונה. אם בית המשפט נוטל לעצמו את זכות המילה האחרונה - הכוח הוא שלו. זה מחלחל לכל תחומי המשפט, ובהמשך גם לציבור שפונה לבתי המשפט כדי שיקבעו מה סביר, מתי יש תום לב ומהו כבוד האדם".

 

מאיר. "כשלשון החוזה ברורה, עוצרים בה" מאיר. "כשלשון החוזה ברורה, עוצרים בה" צילום: עמית שעל

 

מהפכת הנגד עלתה משורות המקצוע. תחילה היה זה השופט דנציגר שמונה לבית המשפט העליון מהמגזר הפרטי: "רוב עורכי הדין שאני מכיר סבורים שהלכת אפרופים מערערת את היציבות ואת הוודאות שנדרשות בתחום דיני החוזים", השיב דנציגר לברק במהלך הכנס שהתקיים באילת, "אם עורכי דין לא יכולים להמליץ ללקוחות שלהם ללכת לבית המשפט משום שאינם יכולים להעריך את התוצאה, זה אומר שאין לנו אותו אלמנט קריטי של ודאות".

 

עו"ד מאיר מסכים לקביעה: "כשאומרים לעורכי הדין שלשון החוזה אינה האלמנט המכריע בפירוש החוזה, משמיטים את הביטחון שלהם בוודאות הייעוץ ומעבירים לשופטים את השליטה על תוכן החוזה".

 

אם דנציגר הוא "נציג הלשכה" בבית המשפט העליון, הרי שח"כ יריב לוין פעל כנציג בכנסת. לוין הגיש את ההצעה לתיקון חוק החוזים והצהיר בריש גלי על מטרתו: "להשיב עטרה ליושנה ולהפוך את לשון החוזה למרכיב מרכזי בפרשנות, בניגוד להלכה היום המאפשרת להתרחק מלשון החוזה לטובת שיקולים אחרים".

 

התיקון שהתקבל בחודש שעבר בכנסת מחזיר אמנם ללשון החוזה את כוחה, אבל הוא עבר בנוסח מרוכך מזה שהציע לוין ומעורפל יותר. הנוסח מעורר את השאלה האם אכן בוטלה אפרופים או שמא התחזקה?

ברק. טקסט זקוק לפרשנות ברק. טקסט זקוק לפרשנות צילום: יותם פרום

 

מאיר, לשעבר ראש הפורום הכלכלי בלשכה, הופיע לבקשת ראש לשכת עורכי הדין יורי גיא-רון בדיוני ועדת חוקה. פרט אליו נכחו בדיונים גם היו"ר דוד רותם, ח"כ לוין ונציגות משרד המשפטים, שהגנו בחירוף נפש על הלכת אפרופים. התוצאה הסופית - פשרה: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מלשון החוזה ומנסיבות העניין. ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".

 

"השינוי מעביר את המסר", אומר מאיר, "כשהלשון ברורה, תעצור בלשון. התיקון קובע שהלכת אפרופים חלה רק כשהלשון אינה ברורה".

 

התחלת התיקון מאמצת למעשה את הלכת אפרופים שלא היתה כלל בחוק הקודם, ועתה ניתן משקל שווה גם ללשון וגם לנסיבות.

"נכון, אפרופים לא היתה בחוק הקודם, עכשיו היא הוכנסה לתיקון, אבל גישת דנציגר הועדפה עליה".

 

ובכל זאת, עדיין בידי בית המשפט הכוח לקבוע שהלשון לא ברורה ואז לחזור לאפרופים.

"ההבדל הוא שעכשיו בית המשפט צריך להגיע קודם למסקנה שהלשון אינה ברורה. רק כשהוא מגיע למסקנה זו, מותר לו לחזור לאפרופים".

 

החטיאו את המטרה?

 

מומחים לדיני חוזים סבורים שהתיקון בצורתו הסופית החטיא לחלוטין את מטרתו המקורית. פרופ' נילי כהן מאוניברסיטת תל־אביב סבורה כי "את החוזה ונסיבותיו שם התיקון בדרגה שווה לאומד דעתם של הצדדים. המסמך יורד מגדולתו. כלל הברזל שגמירת הדעת של הצדדים תפורש לפי החוזה מוזז בתיקון לחלקו השני". שופט ביהמ"ש העליון בדימוס אליהו מצא היה ממתנגדי הלכת אפרופים: "איזה יתרון יש לשופט בהערכת סבירות של עסקה", תקף את ההלכה בכנס באילת, "בפטרנליזם מאוד מוזר קובע בית המשפט את הסבירות של העסקה. מי שמו לקבוע אם עסקה היא סבירה או לא סבירה? אנשי עסקים עושים חוזה בלתי סביר כי הם רוצים לעשות חוזה בלתי סביר". לשיטתו של מצא, הלכת אפרופים, לא רק שלא בוטלה באמצעות התיקון, אלא עוגנה בחוק בכך שערבבו את הלשון והנסיבות.

 

עו"ד מאיר, אולי היתה כאן יותר מחאה מאשר הישג אמיתי?

"זו לא מחאה, השגנו כלי שבא לאזן, להחזיר את הוודאות. להחזיר את הכוח לעורכי הדין. אם אתה משאיר את הכול לשיקול הדעת של השופטים, אתה מרבה התדיינויות ומגביר את חוסר הוודאות במשפט".

 

הסדר האג"ח של אפריקה ישראל כמשל

 

בצד פעילותו החקיקתית הזאת, את לחם חוקו עושה עו"ד ליפא מאיר מעיסוק בסוגיות של הבראת חברות והסדרי נושים. הסדר מפורסם שאותו ניהל היה לפני יותר משנה בעת המשבר הפיננסי, כשייצג את בעלי האג"ח של אפריקה ישראל מול החברה.

מה דעתך על מניית אפריקה:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

 

מה הלקח המרכזי שלך מההסדר עם אפריקה ישראל?

"ההסדר מוכיח שאם אפשר להביא חברה שנקלעת למשבר כלכלי לידי פשרה עם הנושים, והנושים מגלים אחריות ומבינים שאם הם ישנו את מימון קבלת החזר החוב, הם ייצאו נשכרים לטווח הארוך. אף שהחקיקה שלנו לא מפורטת בנושא הסדרי נושים ואין לנו צ'פטר 11 משוכלל, השכלנו לפתח כלים פרקטיים בעזרת בית המשפט ולפתור בעיות דרמטיות. זה עדיין לא מפחית מהדרישה למחוקק להעביר את התחום לחקיקה מסודרת ולא להשאיר רק לאלתורים ולפיתוח בתי המשפט".

 

בימים אלו נחשפת פרשת רשות המסים השנייה המגלה עסקאות שוחד לכאורה תמורת מיסוי פחות. עו"ד מאיר בא במגע עם רשות זו לא פעם במסגרת עיסוקו.

 

האם לפי ניסיונך באמת מדובר בגוף מושחת?

"ההתרשמות שלי שמדובר באנשים מסורים ונאמנים. לפעמים קשוחים יותר, לפעמים פחות, אבל מקצועיים. בכל מערכת יש תפוחים רקובים. אינני יודע דבר על הפרשה הנוכחית. הרבה פרשות מתחילות גבוה ומתפוצצות בהמשך. אסור להגיד שהרשות מושחתת".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x