• תפריט
ראש השנה 2010

הטייקון המאמין

לא מעט אנשי עסקים ויתרו על מיליארדי הדולרים הטמונים במימי דלית, תמר ולוויתן, והשאירו את השטח ליצחק תשובה. כך הפך הקבלן מנתניה לפנים של הגז הישראלי

רויטל חובל 18:0906.09.10

תגליות הגז הטבעי הפכו את יצחק תשובה לטייקון הגז הראשון של ישראל. ענף הגז נחשב בעבר לאחת הבדיחות הגדולות בבורסה, אך תשובה הנלהב חיפש תמיד השקעות בתחום, והרוויח ביושר את זיהויו עם הגז הטבעי. בזמן שאחרים ברחו מהתחום בעשור האחרון, המשיך תשובה להאמין שאם רק ימשיך לחפור בהתמדה הוא יפגוש עושר שקשה לדמיין, ויגשים את חלומו מאז שהיה איש עסקים מתחיל מנתניה.

 

את צעדיו הראשונים בתחום שהביא אותו לשיאים חדשים בשנתיים האחרונות עשה תשובה מיד לאחר שהגיע לשיא נוסף - רכישת השליטה בקבוצת דלק ב־1998. משפחת רקנאטי הקימה ב־1993 את דלק קידוחים כדי לבצע חיפושי נפט וגז, אך הזניחה את התחום לטובת ניהול תחנות דלק, ליבת העסקים אז בקבוצה. תשובה הפיח חיים בדלק קידוחים. עם הרכישה הורה לממש את הזיכיון המשותף שהיה לחברה עם חברת אבנר בקידוח ים תטיס, ושנה לאחר מכן נחגג מאגר הגז הטבעי המסחרי הראשון שנמצא בישראל - הצעד הראשון בהעלאת הערך העצומה של קבוצת דלק מאז, שאת מרביתה תרמה דלק אנרגיה.

 

תשובה ואייזיק דבח בשבוע שעבר. "אפשר יהיה לייצר מקומות עבודה, לאפשר חינוך חינם, להעלות את שכר המינימום ולעזור למשפחות ברוכות ילדים" תשובה ואייזיק דבח בשבוע שעבר. "אפשר יהיה לייצר מקומות עבודה, לאפשר חינוך חינם, להעלות את שכר המינימום ולעזור למשפחות ברוכות ילדים" צילום: שוגר דיוויד

 

עד למציאת הגז בים תטיס בוצעו בישראל 513 קידוחים עקרים, אך תשובה האמין שיצליח היכן שאחרים נכשלו אם רק יתמיד. את המסר הזה הוא מעביר פעם אחר פעם לסטודנטים שבפניהם הוא מרצה. ההצלחה בים תטיס נתנה לו רוח גבית לרכוש בשנת 2000 כ־50% ממניות אבנר מהגיאולוג ד"ר אלי רוזנברג, תמורת 3.2 מיליון דולר. שבוע לאחר מכן רכשה דלק אנרגיה 6% נוספים באבנר מראובן כהן מלמד, ותשובה השיג את השליטה בחברה.

 

מיד לאחר ההשתלטות על אבנר פנה תשובה אל גדעון תדמור, שהיה אחד ממקימי החברה ב־1991, וביקש ממנו לנהל את דלק אנרגיה. תדמור, שהיה בעצמו אופטימי מאוד בנוגע לסיכויים למצוא גז ונפט, נזכר איך רבים בקבוצה הסתכלו על תשובה כעל תמהוני. ובכל זאת, הוא אומר, "יצחק היה הרוח החיה. הוא היה הבוס ואנשים זרמו איתו כי הוא היה חדור אמונה".

 

זיכיון בחינם תמורת אמונה

 

בינואר 2009 התגלו סימני גז בקידוח תמר, ששווייו מוערך ב־50 מיליארד דולר, וחצי שנה לאחר מכן נרשמה תגלית צנועה יותר במאגר דלית 1, ששוויו מוערך ב־3 מיליארד דולר. ביוני השנה שקעו כיסיו של תשובה עמוק עוד יותר, כאשר התברר שבשטח לווייתן יש פוטנציאל גז כפול מזה של תמר. בצירוף שטחים אחרים שבהם יש לתשובה זיכיון עם שותפתו העיקרית, נובל אנרג'י האמריקאית, מוערך הגז שיוכלו להפיק ב־300 מיליארד דולר. ההערכה אינה כוללת את הרווחים האסטרונומיים שיפיקו השותפים אם הדיווח על סימני נפט משמעותיים בלווייתן יתברר כנכון.

 

אך הבחירה בתשובה לא נובעת רק ממצב כיסיו. היא נעוצה בעיקר בכך שבמשך יותר מעשור הוא שוחה בניגוד לזרם, למרות הסיכון. נוחי דנקנר, דיוויד פדרמן והאחים בורוביץ', למשל, שפירקו ב־2005 שותפות עם חברת בריטיש גז לחיפוש בשטחי דלית ותמר, שאלו את עצמם מן הסתם לא מעט פעמים לאחרונה מה היה קורה אם לא היו מוותרים.

 

קידוח תמר. אנשי עסקים נמנעו מלהתחרות בתשובה כי חשבו שאם בריטיש גז עוזבת הסיכוי למצוא גז קלוש קידוח תמר. אנשי עסקים נמנעו מלהתחרות בתשובה כי חשבו שאם בריטיש גז עוזבת הסיכוי למצוא גז קלוש צילום: אלבטרוס

 

אבל זוהי גלישה להיסטוריה אלטרנטיבית. בעולם הממשי החליטו אנשי העסקים האלה לא להשקיע 60 מיליון דולר בחיפוש בדלית ובתמר, ותשובה קיבל מבריטיש בחינם את זכויות הקידוח בשני השטחים. אנשי עסקים אחרים נמנעו מלהתחרות בו, משום שהניחו שאם חברה רצינית כמו בריטיש גז עוזבת, הסיכוי למצוא גז קלוש. האמת היתה מעט שונה: אחת הסיבות לוויתור של בריטיש היתה רצונה לשמור על יחסים טובים עם הפלסטינים, בעקבות גילוי הגז מול עזה.

 

מזל, חוש שישי ויוסי לנגוצקי

 

בסוף 2008, אף שמניית דלק צנחה בעקבות המשבר העולמי ב־55% ושיקפה לתשובה הפסדים של מיליארדי דולרים, הוא התעקש לבצע את החיפוש בדלית ובתמר. הוא נערך עם שותפיו נובל אנרג'י, ישראמקו ו־STX - שותפות בין בני שטיינמץ לגיאולוג יוסי לנגוצקי - להשקיע 144 מיליון דולר בחיפוש בשטח תמר.

 

באוקטובר, חודש לפני תחילת הקידוח, קיבל שטיינמץ רגליים קרות והלך בדרכם של שאר הישראלים. הוא העדיף לא לסכן 7.2 מיליון דולר, חלקו בהשקעה. לנגוצקי, שלא הספיק לגייס משקיע אחר ל־STX, נאלץ לפרוש גם הוא. 5% שהחזיקו השניים חולקו בין השותפים שנשארו. שלושה חודשים לאחר מכן, ב־18 בינואר 2009, התגלה המאגר בתמר.

 

זה היה ניצחון סוחף עבור תשובה: שוב הוא הוכיח למלעיזים, כמו בכמה הזדמנויות אחרות במהלך הקריירה שלו, שהוא לא משוגע כפי שמנסים להציג אותו. אחרי שנים של ניסיונות וקידוחים שעלו בתוהו, דווקא הוא, הקבלן מנתניה שלקח למילייה העסקי זמן לקבל, קטף את הגביע. הוא הכריז על "יום חג לישראל" - בדיוק הניסוח שבו נקט שנה וחצי מאוחר יותר, עם גילוי פוטנציאל הגז בלווייתן. הוא נהפך מטייקון עממי לטייקון הגז, והתבטא כמו טייקון ממלכתי.

 

מאז ומתמיד היה תשובה איש מאמין. הוא מאמין באלוהים ואלוהים מאמין בו. אולי לכן יש מי שלא נותנים לו את מלוא הקרדיט ומכנים אותו מזליסט. אחרים תוהים אם ניחן בחוש שישי, המאפשר לו לנצל את האי־שקט שלו להרפתקאות שסופן איכשהו בהצלחה. תשובה, על כל פנים, ממשיך להודות לבורא עולם, ויש על מה להודות.

 

לאמונה של תשובה היה ביטוי נוסף: האמון שנתן ביוסי לנגוצקי, הכהן הגדול של חיפושי הגז בישראל, שנהפך לגיבור טרגי בגלל פרישת שטיינמץ. תשוקתו של לנגוצקי למצוא מחצבי אנרגיה בישראל הפכה אותו לכתובת לכל שוחרי הגז והנפט. הוא היה זה שיזם את הקידוחים בשטחי דלית ותמר, שהכיר היטב מהתקופה שבה שימש מנכ"ל חברת חנ"ה (חברת חיפושי נפט והשקעות), שהיתה חברה־בת של חנ"ל (חברת הנפט הלאומית). מאגר דלית קרוי על שם בתו ותמר על שם נכדתו.

 

מיד לאחר ההשתלטות על דלק הנחה יצחק תשובה את ראשי הקבוצה להתמקד בחיפושי נפט וגז. במשך שנים העקשנות שלו נראתה הזויה, עד לתגליות בתמר ודלית והסיכוי לגרוף הון גם מלווייתן. שוב הוא צוחק אחרון מיד לאחר ההשתלטות על דלק הנחה יצחק תשובה את ראשי הקבוצה להתמקד בחיפושי נפט וגז. במשך שנים העקשנות שלו נראתה הזויה, עד לתגליות בתמר ודלית והסיכוי לגרוף הון גם מלווייתן. שוב הוא צוחק אחרון צילום: עמית שעל

 

ב־1998 הציע לנגוצקי למנכ"ל ישראמקו יוסי לוי לקדוח בשטחי דלית ותמר, אבל זה לא נעתר להזמנה. בהמשך הצליח ליצור את הקבוצה שבה חברו בריטיש גז וחברות בשליטת דנקנר, בורוביץ', פדרמן ואחרים: משאב מקבוצת כלל, המפעלים הפטרוכימיים, גרנית הכרמל, דור כימיקלים, והשותפות בין לנגוצקי לשטיינמץ. לאחר שנים של פעילות היו מי שחשדו בלנגוצקי שהוא מאחז עיניים, אך הוא לא ויתר והגיע אל תשובה בעקבות פגישה עם גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה. האמון בלנגוצקי אחראי במידה רבה לכך שתשובה נהפך בתוך פחות מחמש שנים לפנים של הגז הישראלי.

 

לומדים עליו באוניברסיטה

 

כמי שהיה ידוע בעבר בעיקר כבעלים של קבוצת הכדורגל מכבי נתניה, אף אחד לא ראה בתשובה רוכש פוטנציאלי לקבוצת ענק כמו דלק - בעיקר לא משפחת רקנאטי, שהחזיקה בקבוצה באמצעות אי.די.בי. בבוקר קר אחד במארס 1998 קמו הרקנאטים וגילו לתדהמתם שדלק כבר לא שלהם: תשובה ותד אריסון לחצו ידיים, והמניות של בנק הפועלים בדלק עברו לידי הקבלן מנתניה, שקנה במקביל את מניותיהם של גופים נוספים בקבוצה. תשובה לא הותיר לרקנאטים ברירה, וגם הם מכרו לו את חלקם. זו היתה השתלטות עוינת מהספרים, ועד היום נלמד התרגיל הזה בבתי הספר לעסקים. הנועזוּת שברכישת דלק על ידי מישהו שאינו חלק מהמילייה של אנשי העסקים והמשפחות העשירות בישראל, ועוד מתחת לאפם של הרקנאטים, הדהימה את כולם.

 

מאז הצליח תשובה לא לנקר עיניים בגרגרנות יתרה והצליח לשמר את תדמית המצליחן שבנה את עצמו בעשר אצבעות. הציבור פרגן לו מאוד, שלא לומר העריץ אותו, והוא השיב בהצהרות ממלכתיות. בין היתר טען שהגז שמצא יגמול את ישראל מהתלות בגז הערבי, ושבעזרת התמלוגים שישלם "אפשר יהיה לייצר מקומות עבודה, לאפשר חינוך חינם באוניברסיטאות, ליצור ביטחון וכלכלה חזקה, להגיע לשלום בזכות כלכלה חזקה, להעלות את שכר המינימום ולעזור למשפחות ברוכות ילדים".

 

אלא שהמילים הנמלצות ושנים של בניית תדמית חיובית עשויות לא להספיק. בימים אלה תשובה מנהל מלחמת חורמה בממשלה על גובה התמלוגים והמס שישלם מרווחי הגז. בעוד שנה אפשר יהיה אולי לדעת במה בחר בסוף, בתדמית או בכסף. גם הוא מבין ודאי שאמונה לבדה עשויה לא להספיק כדי לשמור על שני הנכסים גם יחד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x