• תפריט
משפט

מבקר המדינה: ליקויים משמעותיים בטיפול המשטרה והפרקליטות בתוצרי האזנות הסתר לחיים רמון

המבקר קבע כי מדובר בכשלים אישיים של המעורבים בפרשה: תנ"צ מירי גולן, סנ"צ ערן קמין, פרקליטת המחוז - עו"ד רות דוד, והתובעת - עו"ד אריאלה סגל אנטלר. לדבריו, יש לשקול אם להסיק מסקנות אישיות כלפיהם

משה גורלי 16:0128.06.10
האם סאגת האזנות הסתר בתיק חיים רמון הגיעה לסופה? היום הותר לפרסום דו"ח מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, שבדק את האירועים בפרשה במסגרת חוות דעת נרחבת שעניינה "האזנות סתר בחקירות פליליות".

 

"ממצאי משרד מבקר המדינה מצביעים על ליקויים משמעותיים בטיפולן של המשטרה והפרקליטות בתוצרי האזנות הסתר בעניינו של השר כתוארו אז, חיים רמון" קובע לינדנשטראוס, "ליקויים אלו נבעו בעיקרם מכשל אישי של בעלי התפקידים שעשו במלאכה ומאי-קיום הכללים על ידי אותם בעלי תפקידים, ולא מכשל מערכתי או ארגוני".

 

מסקנות המבקר זהות לממצא שנקבע בפסק הדין שהרשיע את שר המשפטים לשעבר ("רשלנות ממשית"), ובדו"ח המבקר הפנימי השופט (בדימוס) שלום ברנר ("רשלנות רבתי"). כולם מחזיקים בדעה שלא היה כאן זדון. לפי המבקר: "לא נמצא כי נעשתה פעולה בזדון, אך ברי כי מדובר ברשלנות ממשית של העוסקים במלאכה: תנ"צ מירי גולן, שהשתחררה בינתיים מן השירות במשטרה לאחר שנות עשייה מוצלחות בתפקידים בכירים; סנ"צ ערן קמין; פרקליטת המחוז - עו"ד רות דוד; והתובעת - עו"ד אריאלה סגל אנטלר".

 

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. הפרקליטות והמשטרה אחריות באותה מידה מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. הפרקליטות והמשטרה אחריות באותה מידה צילום: אלכס קולומויסקי
המבקר מתאר בדו"ח כיצד המשטרה והפרקליטות מטילות זו בזו את האחריות למחדל בגינו לא הועברו לסנגורים של רמון חומרי חקירה שעלו בהאזנות הסתר. המבקר מיישב את המחלוקת וקובע – שתיהן אחראיות.

 

לגבי המשטרה, המבקר קבע כי "תנ"צ בדימוס גולן וסנ"צ קמין פעלו שלא כנדרש, כל אחד בחלקו, בכך שלא וידאו ששיחות רלוונטיות ונוגעות יתומללו או יתוקצרו ושדפי ההפקה יועברו לעיון הפרקליטות. עמדת משרד מבקר המדינה היא שהיה עליהם - ככלל על פי נוהלי המשטרה, ובייחוד בעניין תיק כה רגיש - לוודא כי כל חומרי החקירה הרלוונטיים יוצגו לפרקליטוֹת, על מנת שיבחנו אותם לפני הגשת כתב האישום".

 

לגבי הפרקליטות, המבקר קבע כי "עו"ד רות דוד פעלה שלא כראוי כשחתמה על כתב האישום בלא שעיינה במלוא החומר המודיעיני - דפי ההפקה - כנדרש בהנחיית פרקליט המדינה, אף שידעה שנעשו האזנות סתר, ובכך שקיבלה החלטה על הגשת כתב אישום בלי ששקלה את כל העובדות הנוגעות בדבר".

 

עוד כתב המבקר, כי עו"ד אריאלה סגל-אנטלר, התובעת בתיק שהתה בחו"ל בעת הגשת כתב האישום "וכתוצאה מכך לא הכינה בעצמה את כתב האישום ולא בחנה את כל החומר הרלוונטי, פעלה שלא כראוי בכך שלפני תחילת המשפט לא בדקה אם כל חומר החקירה הרלוונטי הועבר לנאשם ובכלל זה לא ביקשה לראות את דפי ההפקה אף שידעה שהחקירה כללה האזנות סתר".

 

המבקר קובע כי "תקלות אלה מצביעות על כשלים אישיים של ארבעת המעורבים...ויש לשקול אם יש להסיק מסקנות אישיות כלפיהם". בעיות של התיישנות וחלוף הזמן, סבור המבקר, "אינן מכשול בפני נקיטת צעדים מינהליים (כגון עיכוב בקידום, הערה אישית, שקילת האחריות האישית לקראת מינוי עתידי בשירות הציבורי וכדומה)".

 

בין ההמלצות המערכתיות בדו"ח, מציע המבקר להפקיע מידי המשטרה את הבלעדיות והשליטה על בקשות להאזנות סתר המוגשות לבית המשפט ולשלב גורמי פרקליטות. הוא מודע לרגישות ולהתנגדות להמלצה זו והוא מסייג אותה: "יודגש כי לדעת משרד מבקר המדינה אין מקום לעירוב גורמים חיצוניים נוספים בהליך, בין השאר בשל החשש לדליפת מידע ונוכח הקושי שמוטל על מי שנדרש לייצג אדם שאינו מודע לכך כלל".

 

רקע

 

ביום שישי, 21.7.06 בשעה 20:00, הגיעו תנ"צ מירי גולן, סנ"צ ערן קמין וקצין נוסף לביתו של נשיא ביהמ"ש המחוזי דאז אורי גורן והגישו לו שלוש בקשות להאזנות סתר – לשולה זקן (בשלושה טלפונים), למתלוננת - קצינה ששירתה במזכירות הצבאית במשרד ראש הממשלה, ולמפקדת שלה. הם ביקשו גם היתר לתמלול השיחות שנמצאו רלוונטיות במהלך סריקת עמדת ההאזנה בעניין רשות המסים. בקשות אלה נועדו לחזק ולתמוך בחשד להדחה בחקירה מצד המעורבים. ההאזנות העלו שלחצים הופעלו דווקא כדי לעודד את הקצינה להתלונן בניגוד לרצונה הראשוני לקבור את הסיפור.

 

האזנות הסתר בפסק הדין

 

חיים רמון טען ל"הגנה מן הצדק" בגין אי העלמת תוצרי האזנת הסתר. בית המשפט קבע, כי "הפגיעה בנאשם לא הייתה משמעותית", וכי "באף אחד מהתמלילים לא נמצאה סתירה בין דברים שאמרה המתלוננת בעדותה לבין מה שנשמע בתמלילים. תוכן התמלילים נוגע לדברים שנמצאים בשוליים של החקירה ולא במהות העבירה עצמה".

 

בית המשפט הוסיף וקבע, כי "באיזון שבין הפגיעה המזערית שנגרמה להגנת הנאשם אל מול חומרת העברה ונסיבות ביצועה, גובר האינטרס הציבורי שההליך הפלילי ימוצה עד תום". בה בעת קבע בית המשפט כי "נוכח הבטחתו של ניצב דנינו, כי הנושא ייבדק לעומק, אנו נמנעים מלקבוע, כי תוצרי האזנות הסתר לא הועברו להגנה בזדון. אנו קובעים, כי מדובר כאן לפחות ברשלנות ממשית מצד גורמי התביעה".

 

משרד המשפטים: טענות הקונספירציה הופרכו

 

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "אחרי מסע יחצ"נות שלוח רסן של 'קבוצת המעוניינים' בפרשת השר לשעבר רמון, מביעה הפרקליטות סיפוק וקורת רוח עם פרסום ממצאיו של מבקר המדינה שהפריכו סופית את כל טענות הקונספירציה למיניהן שהטיחו ברשויות האכיפה בעלי האג'נדה המחבקת את השר רמון.

 

"מבקר המדינה שיבח דווקא את הפעולות לשכנועה של המתלוננת להתלונן, בקובעו כי מי שפעלו בנושא זה מילאו בכך את חובתם. מבקר המדינה גם שיבח את גורמי האכיפה על פעולתם למיצוי הבירור והבדיקה של התלונה בדבר המעשה המגונה שביצע מר רמון ושבגינו הורשע".

 

חיים רמון: פעלו בניגוד לכללים

 

מחיים רמון נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה בעניין האזנות הסתר בפרשה קובע מפורשות, שהמעורבים בפרשת ההאזנות היו אחראים לתקלה החמורה בביצוע ההאזנות בשל הליקויים המשמעותיים בפעולתם. הןן קציני המשטרה והן הפרקליטות הפליליות פעלו בניגוד לכללים וכשלו כשלים אישיים.

 

"לפי קביעת המבקר, כתב האישום הוגש מבלי שהמידע המלא, לרבות תוצרי האזנות הסתר, יובא לפני היועה"ש לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטת המחוז והתובעת, וייבחן ויישקל בטרם יוגש כתב האישום.

 

"בהסתמכו על פסיקת ביהמ"ש העליון קובע המבקר, שבמקרה הנדון של נושא משרה ציבורית היה צורך ב'השקעה גדולה יותר בהליכי הבדיקה ומידה מוגברת של זהירות והקפדה' אבל אנשי המשטרה והפרקליטות נהגו ההיפך מכך.

 

המבקר מציין, שאילו היה מדובר באזרח מהשורה, האזנות הסתר לא היו נחשפות לפניו. במקרה המדובר, המידע עליהן הועבר לרמון רק משום שהיה לפרשה הד ציבורי רב".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x