• תפריט
מוסף שבועות 2010

הסודות של סמי שמעון

האחים שטוענים ששמעון העביר להם שליש מרכושו בתקיעת כף עיראקית. הבת שלא יכולה לגעת בכסף עד גיל 35 אבל מקבלת מאות אלפי שקלים בחודש. מנהל הכספים הנאמן שטען כי 12.5% מהמניות בכלל מגיעות לו. שנה למותו של המיליארדר סמי שמעון

נעמה סיקולר 11:5717.05.10

הזמנה כחולה ומאופקת, צדה האחד כתוב אנגלית והשני עברית, נחתה לאחרונה בתיבות הדואר של מכריו ומוקיריו של סמי שמעון. ביום חמישי הקרוב, לאחר צאת חג השבועות, הוזמנו כולם להתכנס בבית הקברות של קריית שאול כדי לציין שנה למותו. מיד לאחר העלייה לקבר תיערך סעודת מצווה בבית כנסת של הקהילה העיראקית ברמת גן, והנוכחים ידברו בשבחו של שמעון, אולי גם יקריאו קטעים לזכרו. ככל הנראה ידברו שם על הגעגוע לסמי האיש, על הצלחתו בעסקים חובקי עולם, על עשרות מיליוני הדולרים שתרם, על האב והבעל שהיה. די ברור שאיש לא יזכיר, לפחות לא בגלוי, את קרב הירושה העיקש שמתחולל מאז מותו, ואשר מרבית פרטיו טרם נחשפו עד כה.

 

זה לצד זה יעמדו מול הקבר שלוש הצלעות של המאבק על ירושת המיליארדים - האחים ג'וזף וג'ק, האלמנה אנג'לה והבת אלכסנדרה־נעימה, ומנהל הכספים הנאמן רו"ח פרץ וינקלר.

 

גל גוטזגן, מנהל העיזבון, שופט בדימוס בבית המשפט לענייני משפחה שנבחר לנהל את העיזבון של שמעון עוד בחייו, צפוי גם הוא להיות שם ולעקוב אחר ההתרחשויות, כשם שעשה בשנה האחרונה. כל הדמויות הללו - האחים, האלמנה, הבת, מנהל הכספים ומנהל העיזבון - הם צדדים לסכסוך הייצרי, וכולם עתידים להיהפך בעקבות מותו של שמעון למיליונרים, ואולי אף מעבר לכך.

 

סצינה ראשונה, ובה גוטזגן מופיע במפתיע עם הצוואה

 

שמעון נולד בבגדד למשפחה אמידה, ובילדותו היגרה המשפחה לאיראן. שמונה ילדים היו למשפחת שמעון, שניים מהם מתו עוד בחייו של סמי. כשבגר עלה לישראל, שירת בצה"ל ואחר כך יצא ללימודים בטורקיה. כשסיים את לימודיו חזר לאיראן והשתלב בעסקי המשפחה. את הכסף הגדול עשה מתיווך בעסקאות בין איראן לדרום אפריקה של תקופת האפרטהייד. עם פרוץ המהפכה האסלאמית עזב את איראן והיגר ללונדון. עד ימיו האחרונים האמין שמעון שהאיראנים רוצים להתנקש בו ולנקום בו על ההון העצום שעשה על גבם.

 

סמי ואנג'לה שמעון. התגיירה בשבילו ולמדה ערבית סמי ואנג'לה שמעון. התגיירה בשבילו ולמדה ערבית

 

לאורך השנים ניהל שמעון זוגיות הפכפכה עם מדינת ישראל, וכמה פעמים אף התעתד למכור את אחזקותיו כאן בשל "התנכלות הרשויות". הוא מעולם לא נחשב תושב ישראל לצורכי מס. למרות זאת, בשנותיו האחרונות בילה את מרבית זמנו בדירתו המפוארת שבפרויקט סי אנד סאן בחוף הצפוני של תל אביב, ונוסף עליה החזיק בווילה ברשפון, המושכרת כיום לשגרירות דרום קוריאה.

 

במאי 2009 הלך שמעון לעולמו ממחלה קשה. גילו הרשמי, על פי הדרכון הפורטוגלי שהחזיק - והיחיד שהיה ברשותו - היה 77. עם זאת, לפי עדויות של בני משפחתו, הוא היה בן 72 בלבד.

 

עם מותו של שמעון היה ברור כי השאיר אחריו ירושת ענק. הערכות לגבי שווי הנכסים היו בשפע: לפי הצהרותיו, בישראל בלבד החזיק שמעון בשנות התשעים בכ־4.4% ממניות ענקית התרופות טבע, אחזקה ששווה מיליארדי שקלים; בשליטה בחברת יכין חק"ל, החולשת על 12 אלף דונם של קרקעות חקלאיות; וברבע ממניות קבוצת גאון אחזקות והחברה־הבת צינורות המזרח התיכון. מלבד זאת החזיק בעסקים שונים ברחבי העולם, בנדל"ן ובעשרות חשבונות בנק.

 

לקראת מותו ייצגו את שמעון לפחות חמישה משרדי עורכי דין בישראל בלבד, בהם משרדו של דב ויסגלס, משרדו של יגאל ארנון ומשרד ראב"ד מגריזו בנקל. בכל אחד מהמשרדים הללו הניחו כי משרד אחר הוא שערך את צוואת המיליארדים, אלא שעם מותו של שמעון הופיע גוטזגן ובידו הצוואה שהשאיר אחריו שמעון, ואשר נערכה כבר ב־2007. איש ממקורביו של שמעון לא ידע על ההתקשרות ביניהם - לא אשתו, לא חבריו ולא מנהלי העסקים שלו. גוטזגן מעולם לא היה מקורב לשמעון ולא ייעץ לו בעניין משפטי כלשהו. ההלם העמיק כשהתברר ששמעון גם הסמיך את גוטזגן לנהל את העיזבון.

 

"אני יכול להעריך שסמי פשוט חיפש מישהו בלתי תלוי, אין שום הסבר אחר לבחירה בגוטזגן", אמר השבוע אחד מחבריו של שמעון. הבחירה בגוטזגן כנראה לא היתה מקרית: מוצאו של גוטזגן, בדומה לרבים מהאנשים שסבבו את שמעון, הוא עיראקי, והוא אף דובר ערבית. הוא שופט לענייני משפחה בדימוס, שטיפל בענייניהם הכספיים של מפורסמים רבים, בהם סטף ורטהיימר וגרושתו יעל, שרי אריסון ומירי בוהדנה ובבו קובו, שנחשבים לחבריו הקרובים.

 

סצינה שנייה, ובה 70 איש מגלים שהם מוזכרים בצוואה

 

לדברי מקורבים, שמעון ביקש להוריש 95 מיליון דולר לכמעט 70 יורשים, בהם יועצים קרובים, חברים, בני משפחה והצוות הקרוב ביכין חק"ל. גם בני גאון, שמת כמה חודשים לפניו, נכלל ברשימה, אך מאחר ששמעון קבע כי חלקם של מי מהיורשים שימותו לפניו יועבר לאשתו ולבתו.

 

מנהל העיזבון, גל גוטזגן. הפתיע את כולם מנהל העיזבון, גל גוטזגן. הפתיע את כולם צילום: אוראל כהן

 

"שמעון הזכיר אותי ואת בעלי בצוואה כי היינו ידידים טובים הרבה מאוד שנים", אומרת העיתונאית לשעבר מירה אברך. "הכרתי אותו אפילו לפני שהכרתי את בעלי, והיינו נפגשים איתו הרבה בהילטון ואוכלים איתו ועם אשתו במסעדה בסי אנד סאן. הוא השאיר לי ולבעלי - כמו גם לעוד ידידים שהיו לו, למשל אורי לובראני ודב ויסגלס - סכומים לא מאוד גדולים. אף אחד מאיתנו לא צריך את הכסף וגם לא ציפינו לזה, אבל כנראה הוא רצה שנדע שחשב עלינו, זה מקסים בעיניי".

 

"שמעון השאיר הרבה מאוד כסף לשורה ארוכה של אנשים שלכאורה הוא לא היה חייב להם כלום", אומר מקורב, "מצד שני, דווקא לקרובים לו ביותר - המטפל הפיליפיני שליווה אותו יותר מעשור והנהג המסור - הוא השאיר סכומים קטנים יחסית. הוא יכול היה לסדר את האנשים האלה עד סוף חייהם ובחר שלא לעשות זאת".

 

את החלק הגדול ביותר, הכולל נכסים המוערכים במיליארדי דולרים ו־40 מיליון דולר במזומן, ביקש שמעון להוריש לאשתו אנג'לה ולבתו אלכסנדרה (24) בחלקים שווים, בסייג אחד - רכושה של הבת ינוהל בידי נאמן שאינו בן משפחה עד הגיעה לגיל 35. במהלך חייו נהג שמעון להתייעץ תכופות עם אנג'לה (54), שהתגיירה אצל הרב עובדיה יוסף למענו ואף למדה ערבית כדי לתקשר עמו ועם משפחתו. לטענת מקורבים, האם והבת, שידעו כי נערכה צוואה אך לא ידעו את פרטיה, הגיבו למגבלה שהוטלה עליהן "בזעם ובאכזבה". אבל אל דאגה, מקורבים למשפחה מספרים כי שמעון הורה לתת לאלכסנדרה תקציב של מאות אלפי שקלים בחודש למחייתה, עד הגיעה לגיל 35.

 

"סמי התייחס לאלכסנדרה כמו לילדה קטנה. היא היתה בתחילת שנות ה־20 שלה כשערך את הצוואה", מספר מקורב. "הוא רצה להבטיח שהיא תנהג נכון בנכסים. הוא לא קיפח אותה, עוד לפני מותו הוא העביר לה במתנה נכסים ומזומנים רבים". אלכסנדרה, שלמדה תכשיטנות בסיינט מרטינס קולג' היוקרתי בלונדון, התחתנה כמה ימים לפני מותו עם דיוויד הקר, יהודי בריטי בוגר אוקספורד. החתונה, שנקבעה לתאריך מאוחר יותר, הוקדמה על רקע מצבו הבריאותי של האב ונערכה בחצר בית החולים שבו אושפז. "אלכסנדרה אומרת עד היום שאילו אביה היה יוצא מבית החולים הוא היה משנה את הצוואה ונותן לה את הכסף מוקדם יותר משום שהתחתנה", אומר מקורב למשפחה.

 

במקביל התגלע סכסוך נוסף בין האלמנה לבין מנהל העיזבון סביב ניהול הנכסים. בשלב הזה הצטיידה אנג'לה שמעון בעו"ד רם כספי כדי שייצג אותה. אולם בחלוף כארבעה חודשים הגיעו הצדדים לפשרה, שלא על דעתו של כספי, שהפסיק לייצג את אנג'לה. במסגרת הפשרה הוסכם בין גוטזגן לשמעון על קיום הצוואה כתוכנה. גוטזגן מכהן כיום כדירקטור בחלק מהחברות־הבנות של יכין חק"ל, אולם אינו מעורב בניהול העסקים עצמם.

 

סצינה שלישית, ובה האחים טוענים שסמי לחץ להם יד ונתן להם 30%

 

מעט לאחר חשיפת הצוואה פנו לבית המשפט שניים מאחיו של שמעון, ג'ק וג'וזף, ששמעון הוריש להם 4.5 מיליון דולר, וביקשו לערער על תוקפה. האחים, שניהם אנשי עסקים בשנות ה־70 לחייהם, מתגוררים בלונדון. לג'ק יש עסקים בדרום אפריקה, ולג'וזף, המבוגר מבין השניים, עסקים בספרד ובלונדון. תחילה טענו האחים כי יש לבטל את הצוואה מאחר שאחיהם הושפע על ידי הילר, שגרם לו להוריש את כל נכסיו לאנג'לה ולבתה. לימים משכו האחים את הבקשה המקורית והעלו טיעון אחר, שלפיו עוד בשנות השישים העביר סמי 30% מנכסיו לידי שלושת אחיו, ג'ק, ג'וזף ופריד (שהלך לעולמו לפניו). ההעברה נעשתה בתקיעת כף, כמקובל בתרבות העיראקית.

 

לטענת מקורבים, בני המשפחה חשים החמצה, אף כי סמי הוריש מיליוני דולרים לכל אחד מאחיו ואחיותיו, ילדיהם ונשותיהם - לרבות ילדי אחיו המנוח פריד ורעייתו. האח היחיד שלא קיבל נתח מהירושה הוא דיוויד, איל הון המחזיק בשורה של בתי מלון בספרד, שיחסיו עם סמי היו טובים פחות. למרות זאת, אשתו וילדיו של דיוויד נכללים ברשימת היורשים.

 

המחלוקת בין האחים לאלמנה נמצאת כעת בהליכי גישור אצל עו"ד רובי בכר. מקורביו של שמעון טוענים כי הוא מעולם לא דיבר על אחיו כעל שותפים לעסקיו. מצד שני, מקורב לאחים טוען כי "ג'וזף היה זה שהכיר בין אנג'לה לסמי. הוא ציפה לקבל חלק גדול יותר מהכסף. היום האחים חוששים שאנג'לה תתחתן מחדש וההון המשפחתי יעבור לאחרים".

 

סצינה רביעית, ובה מנהל הכספים הנאמן שולף מכתב ומצטרף לחגיגה

 

מרבית האנשים בחבורה המצומצמת שליוותה את שמעון בעסקיו בישראל אינם מוכרים. שמעון, שבחייו סיפר בראיונות עיתונאיים על בדידות גדולה, ועל פי שותפיו לעסקים היה חשדן גדול, פגש את מרביתם באקראי, והם נהפכו כמעט בן לילה למקורביו. איש העסקים הקשוח והאגרסיבי, שתואר לעתים על ידי קולגות כאכזרי כמעט, התאהב דווקא בהם, חשף אותם לעסקיו ונתן להם ליהנות מעושרו - בחייו, ואולי גם לאחר מותו. מעל העניין הזה בדיוק מרחף היום סימן שאלה גדול.

 

מעט לאחר מותו של שמעון שלף מנהל הכספים שלו, פרץ וינקלר, מכתב ולפיו ימים לפני מותו הוריש לו שמעון 12.5% ממניות יכין חק"ל. הדרישה הזאת הכתה את מרבית המעורבים בענייני הירושה בהלם, שכן שווי המניות עשרות מיליוני דולרים.

 

שמעון רכש את יכין חק"ל מידי ההסתדרות בשנת 1991 תמורת 45 מיליון דולר, והנכס העיקרי שלה הוא אלפי דונמים של קרקע חקלאית שטרם הופשרה לבנייה. בשנת 2003 התחיל שמעון לקדם את הנפקת יכין חק"ל, שנדחתה מאחר שהחברה לא הצליחה להסדיר את מעמדן של חלק מהקרקעות מול מינהל מקרקעי ישראל. לקראת ההנפקה הוערך שווי נכסי החברה ב־250 מיליון דולר. הפוטנציאל של הקרקעות במקרה של הפשרה לבנייה נחשב עצום, ובתרחיש של הנפקה צפויה לה הצפת ערך גדולה.

 

קשה מאוד להתחקות אחר דמותו של וינקלר ואחר המקום והנסיבות שבהן הכיר את סמי שמעון. נסיבות ההיכרות נותרו עלומות גם לאחר עשרות שיחות עם מכרים של שניהם, ווינקלר עצמו הסכים רק לומר כי הכיר את שמעון "בתיווכו של יהודי עיראקי יקר".

 

שני סיפורים אחרים על מקורבים לשמעון ואופן ההיכרות עמם יכולים ללמד על האופן האקראי שבו בחר לאסוף סביבו אנשים. פרופ' יהודה חדד, למשל, נשיא מכללת סמי שמעון בנגב, הכיר את שמעון במקרה, באירוע התרמה של קרן אדמונד ספרא. שיחה מזדמנת שניהלו על אקדמיה בנגב הובילה לתרומה של עשרות מיליוני שקלים והקמת המכללה. חדד נמצא גם הוא בין יורשי שמעון, ולפי הערכות הוא צפוי לקבל באופן אישי לא פחות ממיליון דולר.

 

סיפור דומה מספר מאיר דקל, שהיה יועצו של שמעון לענייני פילנתרופיה. "הכרתי את סמי בלובי של הילטון", סיפר בשבוע שעבר. "הייתי מנהל ההסברה למגזר הערבי במשרד הביטחון במשך שנים רבות, והחוזה שלי עמד להסתיים. הגעתי לפגישה בהילטון עם מישהו שהכיר את סמי שמעון, וכשסמי נכנס הוא הכיר בינינו. סיפרתי לסמי שאני עומד לפרוש, ושהמשרדים שלי נמצאים בבית יכין חק"ל. הוא הזמין אותי לבוא אליו למשרד, ותוך תקופה קצרה מינה אותי ליועץ. מאז 1996 ועד מותו הייתי קרוב אליו מאוד".

 

אתה יודע כיצד הוא הכיר את פרץ וינקלר?

"לא, כשאני הגעתי הוא כבר היה פה".

 

"אני לא יודע כיצד נוצרה ההיכרות הראשונית ביניהם", אומר חבר נוסף של שמעון, "אבל דבר אחד ברור: היתה ביניהם קרבה גדולה ואמון גדול. סמי סמך עליו במאת האחוזים, הוא תמיד היה לצדו". ככל הנראה החזיקו השניים גם בהעדפות פוליטיות דומות, שכן שניהם מוזכרים בדו"חות מבקר המדינה כמי שהעמידו תרומה של 35 אלף שקל לשמעון פרס בבחירות המקדימות למפלגת העבודה ב־2005.

 

סצינה חמישית, ובה מתגלה כי למכתב חסר אשרור של שמעון

 

וינקלר (54) החזיק במשך שנים ארוכות במשרד לראיית חשבון, שאותו ניהל מביתו שברחובות. בשנות התשעים, לאחר ההיכרות עם שמעון, הוא מונה על ידו לסמנכ"ל הכספים של יכין חק"ל, ובהמשך גם למשנה למנכ"ל. מי שהוביל את ההליכים לקראת הנפקת החברה מטעמו של שמעון היה וינקלר, ועל פי עדויות שונות הוא גם היה מעורב מאוד במשאים ומתנים שנערכו לאורך השנים עם רוכשים פוטנציאליים לחברה, בהם אפריקה ישראל ושיכון ובינוי.

במקביל לעבודה ביכין חק"ל היה וינקלר נציגו של שמעון גם בדירקטוריונים הציבוריים של החברות שבהן השקיע, כמו טבע וצינורות המזרח התיכון. כאשר חבר שמעון לבני גאון להקמת קבוצת גאון התברג וינקלר גם בדירקטוריון שלה, שבו הוא מכהן עד היום. וינקלר אף היה מעורב בניהול חברת טלעד מטעמו של שמעון, שהיה אחד מבעליה יחד עם גאון.

 

סמי שמעון ובני גאון. "מותו של גאון, שותפו וחברו, שהלך לעולמו זמן קצר לפניו, שינה בו משהו" סמי שמעון ובני גאון. "מותו של גאון, שותפו וחברו, שהלך לעולמו זמן קצר לפניו, שינה בו משהו"

 

על פי עדויות שונות, ניהל וינקלר לא רק את כספי יכין חק"ל, אלא גם את נכסיו הגלובליים של שמעון. הוא היה אמון על ניהול החשבונות בכל העולם, לרבות חשבון הנאמנות בשוויץ שבאמצעותו הוחזקו מניות יכין חק"ל. וינקלר טען כי שמעון העביר לו 12.5% ממניות חברת Placido Investments, חברה זרה הרשומה באיי הבתולה הבריטיים ומחזיקה בשרשור בחברות מקבוצת יכין חק"ל. כהכנה להעברת המניות, טען וינקלר, הוקמה חברה שאמורה היתה להחזיק בהן, והתקבל אישור בכתב כי מניות Placido מוחזקות כעת בידי שלושה גורמים: סמי שמעון (37.5%), רעייתו אנג'לה (50%) ופרץ וינקלר (12.5%). למרות זאת, נטען במכתב, עקב תקלה אדמיניסטרטיבית לא בוצע בפועל שינוי ברישום הבעלות על המניות.

 

אחת ההוראות האחרונות שנתן שמעון בחייו היתה לאשרר כל העברת כספים שהוא חתום עליה במכתב נוסף, גם הוא בחתימתו. לגבי העברת המניות לא היה קיים אשרור שכזה, וגם העובדה ששינוי הבעלות לא בוצע בפועל עוררה את חשדו של גוטזגן, שסירב להעביר לוינקלר את המניות.

 

"אם את דרישת אחיו של שמעון אפשר היה לצפות בצורה כלשהי, הרי שאת הטיעון של פרץ איש לא יכול היה לצפות, למרות הנאמנות הגדולה והקרבה העצומה ששררה בין השניים", אמר השבוע מקורב. "הייתי בטוח שכמו כולם הוא יקבל משהו במזומן, וזהו".

 

סצינה שישית, ובה וינקלר מוותר והאלמנה מתגלה כאישה מחושבת

 

בפברואר האחרון ניתן לבסוף על דעת כל הצדדים המעורבים, לרבות האחים, צו קיום צוואה בבית המשפט. גוטזגן החל במימושה, הליך הכולל איתור חשבונות בנק, איסוף הכספים לחשבון העיזבון ומימוש חלק מהאחזקות. על פי הערכות שונות, כדי לחלק 95 מיליון דולר במזומן ניצל גוטזגן בחודשים האחרונים את הגאות בבורסה ומימש נתח ממניות טבע שהיו בידי שמעון, בסכום של עשרות מיליוני דולרים. ככל הנראה כאשר מת שמעון כבר לא היו בידיו 4.4% מטבע, לאחר שבמהלך השנים מימש נתח נכבד ממניותיו. במקביל הודיע גוטזגן לקבוצת גאון כי מניות שמעון בקבוצה (25.2%) ובחברה־הבת צינורות המזרח התיכון (17.47%), ששוויין עשרות מיליוני שקלים, יועברו לאלמנה ולבתה. הודעה על כך אף נשלחה לרשות ניירות ערך.

 

כחלק מההסכמות בין האלמנה למנהל העיזבון משך וינקלר את דרישתו למניות יכין חק"ל, ורשמית הוא אינו אמור לקבל דבר מעבר לסכום המזומן שהוריש לו שמעון. אלא שעל פי מקורבים, "וינקלר ממשיך ליהנות מאמונה המלא של אנג'לה ומנהל בעבורה את כל הנכסים, בדיוק כשם שניהל אותם עבור סמי", סיפר בשבוע שעבר מקורב. "סביר להניח שפרץ ואנג'לה סיכמו ביניהם שהיא תפצה אותו על חלקו בדרך זו או אחרת. הוא הולך לצאת מהסיפור הזה מיליונר בכל מקרה, ולכן חשוב לו לשמור על שקט תעשייתי".

 

גם אם הוא צפוי להיהפך למיליונר, דבר באורח חייו הנוכחי של וינקלר אינו מעיד על ההון העצום שהוא צפוי לקבל. הוא ממשיך להתגורר בבית צמוד קרקע בשכונה דתית ברחובות ולהתפלל בבית הכנסת הסמוך, בית אליעזר. שכניו מספרים כי אשתו הפיזיותרפיסטית, ניצה, מפעילה מכון קטן מביתה.

 

מקורבים אחרים טוענים שגם אם קיימת הסכמה בין וינקלר לאנג'לה שמעון, אין סיכוי שהוא יקבל ממנה נתח גדול מהנכסים. "אנג'לה היא אישה מחושבת", אומר מכר. "היא יכלה לפתור את הסכסוך עם האחים בכמה מיליוני דולרים בודדים והיא התעקשה. אני לא מאמין שהיא תנהג אחרת עם פרץ".

 

"אני לא יודע מאיפה אנשים הביאו את הדברים הללו ואני בוודאי לא נותן על כך תגובה", אמר וינקלר השבוע. "אני כן מוכן לאשר שבמסגרת פסק הדין הסופי, הנושא של המניות שלי לא קיים".

 

פינאלה זמני, ובו אנג'לה עוברת לסי אנד סאן וסמי מחייך מלמעלה

 

מהקומה השישית של מגדל יכין חק"ל המזדקן ברחוב קפלן בתל אביב ממשיכה האופרציה של חברת הקרקעות הגדולה להתנהל ממש כאילו היה סמי שמעון בחיים. יש רק הבדל אחד — אנג'לה שמעון מגלה כעת מעורבות גדולה בעסקים. היא נמצאת על הקו בין תל אביב ולונדון, חיה בסי אנד סאן ומנסה בחריצות וברצינות להיכנס לנעלי בעלה. ברור לה שמשהו מכל הרכוש הענקי הזה יגיע ביום מן הימים לידיה. ככל שהדבר היה תלוי בה, 50% מנכסי בעלה היו אמורים להגיע לידיה ו־50% לבתה. נקודה. "בחודשים האחרונים היא החלה להתרגל, לפחות מבחינה הרעיונית, למציאות אחרת", אומרים מקורביה.

 

בשבוע שלפני יום השנה לסמי שמעון חזרנו ודיברנו עם רבים ממכריו. שאלת חלוקת העיזבון מתקבלת אצלם במבוכה. "אני לא מבין איך סמי, שהיה איש כל כך יסודי ומחושב, השאיר אחריו צוואה עם כל כך הרבה קצוות פתוחים", אמר אחד מהם, "איך הוא לא צפה מראש את הסכסוך שמתחולל עכשיו, איך השאיר אפילו סעיף אחד פרוץ".

"סמי אהב לפעמים לשחק בהפרד ומשול", אמר מקורב אחר. "הוא נהנה לעשות פעולות ולהשקיף מהצד על התנהגותם של אנשים. אומרים שפעם הוא השאיר בכוונה את רשימת היורשים במשרד, כדי לראות איך מתנהגים אנשים אחרי שראו שהם מופיעים בצוואה. אני לא אתפלא אם הוא מביט היום מלמעלה על כל הסיטואציה ומחייך".

 

"סמי לקח איתו לקבר שאלות רבות הקשורות בירושה", אמר השבוע מאיר דקל, היועץ לענייני פילנתרופיה. "הוא התנהל כאילו מוות אינו אופציה מבחינתו, אף על פי שהיה חולה. מותו של בני גאון, שותפו וחברו, שהלך לעולמו זמן קצר לפניו, שינה בו משהו. זה הכניס אותו להלם, אבל סמי בכל זאת לא התנהג כמו מישהו שהולך למות. לכן מתי הכין את הצוואה, למה הכין אותה בדרך הזאת ומי סייע בידיו — אלו שאלות שכנראה יישארו עבורנו פתוחות לתמיד". 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x