של מי הפטנט הזה?
תביעת המדינה נגד חברת אומריקס בנושא הבעלות על פטנט הדבק הביולוגי חושפת שוב את היעדר המדיניות ביחס לפטנטים שממציאים עובדי מדינה
התביעהשהגישה מדינת ישראל באמצעות עו"ד ד"ר שלמה כהן ושות' נגד חברת אומריקס בסכום של חצי מיליארד שקל מעוררת שאלות רבות.
טענת המדינה היא כי הזכויות על הדבק הביולוגי שפיתחה אומריקס שייכות לה. כתב התביעה מתבסס על כך שממציא התכשיר, פרופ' אוריאל מרטינוביץ', היה עובד מדינה בביה"ח שיבא תל השומר בזמן הפיתוח, ולכן על פי החוק המצאתו נחשבת המצאת שירות בבעלות המדינה. בכתב התביעה נטען גם כי חוות הדעת של עורך הפטנטים של אומריקס, ולפיה אין מדובר בהמצאת שירות, "נתפרה" ולכן היא חסרת ערך.
יתר על כן - המדינה מאשימה את אומריקס ברמאות והונאה, שכן היא סילקה את שמו של מרטינוביץ' מרשימת הממציאים של הפטנטים הרשומים של החברה בארה"ב, למרות היותו הממציא העיקרי. בהודעה לעיתונות שפרסם משרד המשפטים צוין כי התביעה הוגשה כדי להתמודד עם התופעה של גניבת פטנטים ציבוריים, הגורמת נזק לאוצר המדינה ולשלטון החוק. נראה כי המדינה עשתה מעט מאוד כדי לייצר מכניזם מסודר של העברת טכנולוגיה, כפי שמקובל למשל באקדמיה.
הטיפול באיידס נגנז בגלל המדינה
ראוי להזכיר את מקרהו של ד"ר זאב טריינין ממשרד החקלאות, שפיתח בשעתו טיפול תרופתי מבטיח נגד מחלת האיידס. טריינין פנה למעסיקיו כדי שאלה ירשמו פטנט על המצאתו, אך לא זכה לאוזן קשבת.
בהמשך פורסם מחקרו במאמר אקדמי, מה שמנע את האפשרות לרשום אותו כפטנט. בעקבות זאת, שום חברת תרופות לא רצתה להשקיע בפיתוח התרופה, וההמצאה החשובה ירדה לטמיון. יש להניח כי אילו פעל מרטינוביץ' בהתאם לציפיות המדינה, הדבק הביולוגי לא היה מגיע לשוק.
בכתב התביעה נאמר כי מרטינוביץ' היה מעורב במחקר אקדמי, אך לא בטוח כי טענה זו תועיל למדינה משום שבזמן האחרון פסקי דין תקדימיים באוסטרליה ובארה"ב פסקו לטובת חוקרים אקדמיים במקרים דומים.
לפי כתב התביעה, אומריקס מחזיקה חוות דעת שנערכה על ידי עורך פטנטים ידוע, ובה נטען כי המצאתו של מרטינוביץ' איננה המצאת שירות. לעומת זאת, נאמר בחוות הדעת כי בחינת הפטנט בארה"ב העלתה שהוא לא היה הממציא כלל. הסתירה הזאת מעוררת את השאלה באיזו מידה ביצע עורך הפטנטים חקירה מספקת כדי לגלות את זהות הממציאים ובעלי ההמצאה.
בחירה תמוהה של משרד עו"ד
המדינה נקטה אסטרטגיה שעלולה לחזור אליה כבומרנג כאשר טענה כי אומריקס אינה אלא רמאית, שכן הדבר עשוי לגרום למשרד הפטנטים האמריקאי (ה־USPTO) לבטל את הפטנטים שנרשמו שם. נכון יותר היה לטעון כי נפלה שגיאה, שכן שגיאות אפשר לתקן.
אומריקס נרכשה אשתקד על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון. תמוה שהמדינה פנתה למשרד עורכי דין פרטי לייצג אותה, כאשר אותו משרד מייצג את תאגיד ג'ונסון את ג'ונסון בכל הקשור לרישום סימני מסחר בארץ. נראה שהמדינה מסתכנת בהריגת אווז המטיל ביצי זהב; אילו לא עשתה דבר היתה יכולה ליהנות ממס הכנסה וממס החברות, שהיו זורמים לקופתה בגין פעילותה של אומריקס.
אם תגיע התביעה להכרעה בדיון המשפטי, ייתכן שפסק הדין יקבע הלכה ברורה בנושא המצאות שירות וחלוקת הזכויות בגינן בין הממציא לבין מעסיקו הממשלתי־ציבורי. גם אם התביעה תתבטל או שהצדדים יגיעו לפשרה, יש לקוות שיוסדר אחת ולתמיד נושא פיתוח הפטנטים על ידי עובדי מדינה, באופן שיתמרץ חוקרים, רופאים ועובדי ציבור אחרים לפתח ולהמציא המצאות תוך מתן תגמול הוגן להם ולמדינה. כך ייצאו כולם נשכרים.
הכותב הוא פיזיקאי, מהנדס, עורך פטנטים ומשפטן המתמחה בתחומי המדע, ההנדסה והטכנולוגיה. שותף במשרד עורכי הפטנטים ג'יי.אמ.בי, פקטור אנד קו.
