• תפריט
משפט

פרסום ראשון: דב תדמור הורשע בפרשת דסק"ש

בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי, והרשיע את דב תדמור, שלמה כהן ויוסף בוק בהגשת דו"חות כספיים חסרים. השופטים: "הנאשמים ראו בשעת המעשה את הפסול שבדרך התנהלותם"

איתי הר אור וגולן חזני 09:5021.02.10

בית המשפט העליון הפך לפני דקות אחדות את החלטת בית המשפט המחוזי והרשיע את הנאשמים בפרשת דסק"ש. בכך הפך את החלטת בית-משפט המחוזי מ-2004, שזיכה את הנאשמים דב תדמור, מנכ"ל דסק"ש לשעבר; שלמה כהן, היועץ המשפטי של דסק"ש לשעבר, ויוסף בוק ששימש כמנהל הכספים וכדירקטור בדסק"ש, בהגשת דו"חות כספיים חסרים והטעיית משקיעים. גם החברה עצמה, שהיתה אז בשליטת הרקאנטים, הורשעה. בשלב מוקדם של המשפט הורשע נאשם נוסף - החשב לשעבר של קבוצת דסק"ש, עמוס בנקירר - במסגרת עיסקת טיעון.

 

את הערעור ואת הדיון ניהלה מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות, אפרת ברזילי.

השופטים דוד חשין, סלים ג'ובראן ואיילה פרוקצ'יה, קבעו כי בהחלטתם כי התקיים במשיבים הרכיב העובדתי הנדרש בסעיף העבירה, וכן התקיים בהם היסוד הנפשי של כוונה להטעות משקיע סביר. 

 

בפסק הדין נכתב, כי "המשיבים ביצעו את מעשיהם כדי להגיע לתוצאה ברורה – מניעת המידע אודות חברת ישקר מהציבור הרחב, באופן שבו הציבור אף לא יהיה מודע למידע שהוחסר ממנו, ועל כן לא ידרוש את קבלתו. בפעלם לשם הסתרת מידע זה מהציבור – מסיבותיהם הם – יכלו המשיבים לצפות כי המידע אותו הציגו לציבור יביא להטעייתו לחשוב כי מוצג בפניו מלוא המידע המהותי הנדרש להערכת חברת דיסקונט השקעות, בשעה שמצג זה היה מוטעה. אף אם מטרה מפורשת זו לא עמדה לנגד עיניהם של המשיבים, ברי שהתרחשותה הקרובה לוודאית היתה פועל יוצא צפוי של מעשיהם".

  

"אכן, בעבירות מסוג זה, לא פעם דק הגבול בין פעולה עסקית לגיטימית ובין מעשה פלילי. עם זאת, בענייננו, התנהגותם של המשיבים עצמם מצביעה על כך שאף הם ראו בשעת המעשה את הפסול שבדרך התנהלותם, ועל כן פעלו לשם הסתרתה. דק ככל שיהיה הגבול האמור, הרי שהמשיבים חצוהו בעיניים פקוחות", הוסיפו.

 

ערערו על ההרשעה

 

בכתב האישום שהוגש ב-1999 לבית משפט השלום בתל אביב, נטען כי הנאשמים הטעו את ציבור המשקיעים, וכי פעלו במשותף להסתרת הדו"חות הכספיים של שלוש החברות הפרטיות ישקר, להבים ותפרון מן הציבור. ב-2002 הורשעו הנאשמים בבית משפט השלום בתל אביב ב-18 עבירות של הגשת דו"חות כספיים חסרים והטעיית משקיעים.

 

על תדמור נגזרו אז 6 חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי ו-700 אלף שקל קנס. על כהן, בוק ואשל נגזרו 12 חודשי מאסר על תנאי ו-450 אלף שקל קנס כל אחד. על דסק"ש נגזר קנס של 800 אלף שקל.

 

מה דעתך על מניית דיסקונט השקעות:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

אלא שבנובמבר 2004 קיבל הרכב בית המשפט המחוזי את ערעורם של השלושה וזיכה אותם מכל אשמה. על זיכוי זה ערערה המדינה, והבוקר, כאמור, קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה.

 

הסתירו את דו"חות ישקר

 

הפרשה החלה לאחר שתדמור והאחרים הואשמו כי פעלו כדי להסתיר מהציבור את הדו"חות הכספיים של חברת ישקר שהיתה בשליטת משפחת ורטהיימר ושתי חברות בנות שלה, להבים ותפרון, על אף שדסק"ש החזיקה ביותר מ-25% ממניותיה, דבר שהפך אותן ל"חברות כלולות". הדו"חות הכספיים של החברות לא נכללו ב-18 דו"חות שפרסמה דסק"ש בין 1990 ל-1995. הבכירים הואשמו כי כתוצאה מההסתרה הגיעו לידיעת הציבור דו"חות חסרים ומטעים.

 

הארבעה הואשמו עוד כי הגישו עותק שונה של הדו"חות הכספיים לבורסה ולרשם החברות, מאשר העותק המוגש לרשות ניירות ערך, כך שלבורסה ולרשם החברות לא צורפו הדו"חות של החברות, וזאת כדי למנוע נגישות של הציבור לדו"חות אלה.

 

השופט דוד רוזן שדן בעניינם בבית משפט השלום, קבע אז כי "ישקר הטילה ביצי זהב ורווחיה הגדילו רווחיותה ועצמתה הכלכלית של דסק"ש. הנאשמים ידעו כי פרסום הנתונים עלול לפגוע ברווחי חברת ישקר, פגיעה שתפגע ישירות בכיסם. הנאשמים פעלו לטובת רווחי דסק"ש ופעלו לטובתם גם במחיר ביצוע עבירה פלילית".

  

התיק נחקר על ידי מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך, ונוהל על ידי עו"ד אילנה מודעי ועו"ד ציפי גז מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). תדמור יוצג בידי עו"ד רונית אמיר-יניב ממשרד יגאל ארנון ושות'. ג'ון בוק יוצג בידי עו"ד דן שינמן ונוית נגב. דיסקונט השקעות יוצגה בידי עוה"ד עזגד שטרן וחגי דורון.

 

עו"ד רונית אמיר-יניב ממשרד יגאל ארנון ושות', המייצגת את דב תדמור, מסרה בתגובה: "אנו קוראים ולומדים את פסק הדין המפורט בן 103 עמודים של בית המשפט העליון. לא אגיב על פסק הדין לגופו, אך אתייחס רק להיבט של המדיניות המשפטית הרצויה. רצוי שהמחוקק יאמץ את גישת הדין האמריקאי (התיקון החמישי של החוקה ומספר פסקי דין בארה"ב שנהגו לפיו) ולאור חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" - יתקן את החוק הפלילי באופן שלא יאפשר למדינה לבקש רשות ערעור על זיכוי נאשם ולקיים ערכאה שלישית במשפט פלילי כדי לבטל זיכוי של נאשם. אני סבורה שתיקון כזה הינו חיוני ואם לאפשר חריג -רק במקרים נדירים ויוצאים מן הכלל של נזק חמור ובלתי הפיך לשלטון החוק ולאושיות המשפט הפלילי אם חלילה יוותר הזיכוי על כנו.

 

"המצב שבו נאשם סובל עינוי דין של 20 שנה ולאחר 6 שנים בהם הוא יודע שהוא זוכה לחלוטין בהרכב של שלושה שופטים בערכאה שנייה -הזיכוי מתבטל - הינו מצב בלתי רצוי שראוי כי המחוקק ייתן עליו את הדעת".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x