• תפריט
סביבה

חוק האריזות יוצא לדרך - בקרוב: אריזות הקוטג' והבמבה ימוחזרו

בשבוע הבא יפרסם המשרד להגנת הסביבה את חוק האריזות, שיטיל על היצרנים את האחריות למחזר את האריזות שייצרו ואמור להיכנס לתוקף כבר ב־2011. התעשיינים דווקא משתפים פעולה כי הם הבינו שכך ימזערו נזקים. עכשיו רק נותר לקוות שהצרכנים יתחילו למיין את הפסולת שלהם. היעד: 50% מהאריזות ימוחזרו עד 2015

רויטל חובל 06:5709.02.10

מהפכה בענף הפסולת הביתית בישראל צפויה להתחולל מהשנה הבאה. בשבוע הבא יפרסם המשרד להגנת הסביבה את תזכיר חוק האריזות ויעבירו למשרדי הממשלה השונים, להתאחדות התעשיינים ולעמותת אדם טבע ודין. משמעות החוק: אריזות החלב, הבמבה, החומוס, השמפו וקופסאות השימורים יופרדו לפחים שונים ויותר אריזות ייוצרו מחומרים ממוחזרים.

 

במשרד להגנת הסביבה שואפים להגיע ליעד ש־50% מהאריזות הנקנות ממוחזרות עד שנת 2015. כיום עומד היקף מיחזור האריזות על 10% בלבד (בקבוקים וקרטון).

 

 

מאז כניסתו של גלעד ארדן לתפקיד השר להגנת הסביבה הוא חוזר על המנטרה שלפיה יש להפוך את הפסולת ממפגע למשאב. הוא החליט לקדם את הצעת החוק הממשלתית שתחליף את השתיים הפרטיות שקדמו לה ולא נחלו הצלחה, אחת שלו ואחת של אופיר פינס, ובהמשך לחוק הפיקדון לחולל מהפכה לא רק בשוק בקבוקי הפלסטיק הקטנים, אלא בכל האריזות.

 

החוק אמור להיות מושלם עוד ב־2010, וההערכה היא שכבר ב־2011 הוא ייכנס לתוקף. החוק מתבסס על מודל בלגי שמאופיין בעמידה ביעדים גבוהים ובעלויות נמוכות.

 

למה התכוון המחוקק?

 

יודקה שגב מנכ"ל התאחדות התעשיינים יודקה שגב מנכ"ל התאחדות התעשיינים צילום: לעד קוולרציק

פסולת האריזות מהווה מרכיב משמעותי מהמשקל הכולל של הפסולת הביתית בישראל - כ־900 אלף טונות בשנה שהם 21% מכלל הפסולת הביתית, שנפחה מתוך סך הפסולת הוא 50%.

 

תזכיר החוק קובע כי הפסולת הביתית של כל משק בית תמוחזר, וליצרנים המייצרים את האריזה או שמייבאים אותה תהיה האחריות לאסוף ולמחזר אותה.

 

על פי המודל הבלגי, היצרנים יתאגדו בתאגיד מיחזור שיוקם ושיהיה בבעלותם. "אם לא יהיה תאגיד אחד מרכזי או אם לא יאפשרו ליצרנים להתאגד, תהיה לנו בעיה לקבל את החוק", אומר מנכ"ל התאחדות התעשיינים יודקה שגב. החשש שלו הוא שהרשות להגבלים עסקיים לא תאשר הקמת תאגיד אחד ליצרני האריזות וכך ייעלם היתרון לגודל. "זה שוק קטן ולכן היתרון לגודל הוא מהותי", אומר שגב.

 

כך או כך, התאגיד שיקום אינו אמור להיות סטטוטורי, כפי שהיה תאגיד הבקבוקים אל"ה. הכוונה היא שתהיה אחריות יצרן כך שהתאגיד לא יוכל לבוא ולטעון שמשמעות העמידה ביעדים היא קריסתו של התאגיד.

 

"חוק האריזות מטיל אחריות ישירה על היצרנים והיבואנים למחזר את הפסולת שהם מייצרים", אומר ארדן. "במקביל החוק יאפשר לציבור לקחת חלק פעיל במיחזור הפסולת באמצעות הפרדת הפסולת בבתים. בניית תשתית האיסוף והמיחזור תגדיל משמעותית את היקף המיחזור בישראל ותעמידנו בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם בתחום הטיפול בפסולת".

 

"העיקרון המכונן הוא אחריות יצרן, מושג די מהפכני במונחים ישראליים", מוסיף עו"ד גלעד אוסטרובסקי, מדען פסולת ומיחזור באדם טבע ודין, "המשמעות היא שיצרן לוקח אחריות על הפסולת שנוצרת ונדרש להשקיע אמצעים שונים כדי לעמוד ביעדים שנקבעו".

 

מי שאוסף את הפסולת כיום הן הרשויות המקומיות שאמורות להמשיך במלאכתן. לפי המנגנון החדש שהתאגיד ישלם כסף לרשויות המקומיות או לקבלני משנה שיאספו את הפסולת המופרדת.

 

לכל אחד מהחומרים שימוחזרו יש היום מפעל מיחזור. עם זאת, מטרתם של המשרד להגנת הסביבה ושל התעשייה היא שיקומו מפעלי מיחזור נוספים כמו שקם מפעל אביב בעקבות חוק הפיקדון, כך שהשוק יתייעל ותיווצר תחרות. היצרן אמור להעביר את האריזות שייאספו למפעלי מיחזור ולקבל תמורתן כסף.

 

התעשיינים דווקא בעד

 

בעוד שלחוק הפיקדון התנגדו יצרני המשקאות, במקרה של חוק האריזות התעשייה היתה שותפה מלאה בכינונו. "אנחנו רואים מה קורה בעולם", אומר שגב, "הערכנו שמתישהו זה יגיע לישראל ולכן עדיף לעשות את זה בצורה מסודרת ונכונה מאשר שנחטוף בעתיד".

 

סיבה נוספת לתמיכת התעשיינים בחוק האריזות היא העובדה שהתעשייה תרוויח ממנו. אמנם כיום היטל הטמנת הפסולת בישראל הוא מהנמוכים בעולם, אך הוא צפוי להתייקר במידה משמעותית בשנים הקרובות, מ־50 שקל לטונה ל־70 שקל לטונה. דרך ייקור התעריף מקווים במשרד להגנת הסביבה לשכנע לעבור לשיטות טיפול שונות בפסולת ולא לעודד פתיחת מטמנות נוספות.

 

גם במקרה של חוק האריזות קיים הוויכוח בנוגע ליעד המיחזור וגודל הנטל שיושת על התעשייה. בחוק הפיקדון המקורי אמנם נקבע יעד, אך התעשייה אינה עמדה בו. במשרד להגנת הסביבה, בהתאחדות התעשיינים ובעמותת אדם טבע ודין רוצים לקבוע יעדים ריאליים המבוססים על מה שקורה באירופה.

 

ארדן אמר בשבוע שעבר בכנס הרצליה כי מטרת המשרד היא להגיע לשיעור של 50% מיחזור עד שנת 2015. אוסטרובסקי טוען כי עד שנת 2015 היעד צריך להיות גבוה יותר, ובדומה לדירקטיבה האירופית שקובעת שיעור של 60%. בינתיים כל הצדדים מסכימים שהיעד יהיה הדרגתי ובשנים הראשונות יהיה נמוך מ־60%. 

 

עם זאת, לשם דוגמה מציין אוסטרובסקי כי "בבלגיה שיעור מיחזור האריזות עומד על 95% ויתרה מכך, החקיקה מתעדכנת וקובעת יעדים מחמירים יותר כאשר היא רואה שהתעשייה מצליחה לעמוד בהם. הם לא נחים על זרי הדפנה".

 

העלות: 100 מיליון שקל בשנה

 

אם בחוק הפיקדון מחיר בקבוק שתייה קטן עלה ב־25 אגורות, במקרה של חוק האריזות אמנם מוטלת אחריות על היצרן למחזר, אך הוא אינו סופג את עלויות המיחזור אלא מגלגל אותן על הצרכן. אדם טבע ודין מעריכה כי יישום חוק האריזות, שמשמעותו פריסת תשתית לפחי זבל מופרדים ואיסופם, נאמד ב־100 מיליון שקל בשנה. בבלגיה עלויות המיחזור הביאו לייקור המוצרים בהיקף של 8 יורו (כ־41 שקל) לשנה לתושב. הסנקציה על היצרנים על אי־עמידה ביעדים תהיה קנסות שעל היקפם עוד לא הוחלט. ככל שהיצרן יהיה רחוק מהיעד, כך יגדל הקנס.

 

וכאן נכנסת השאלה עד כמה הציבור יאות לשתף פעולה עם ההפרדה ולשנות את הרגלי הצריכה שלו, בהתחשב בכך שהחוק הוא על היצרן ולא על הצרכן (ראו מסגרת).

 

כמו כן, עדיין לא ברור עד כמה תופרד הפסולת - האם רק לפסולת רטובה ויבשה, או הפרדה קפדנית יותר של פסולת רטובה, נייר, מתכת, זכוכית ופלסטיק. אדם טבע ודין מתעקשים על כך שהפחים השונים יונחו לא רק במרכזים שכונתיים אלא בחדרי הזבל בבניינים, מה שיאפשר נגישות טובה יותר.

 

צוות ההיגוי התכנס שלוש פעמים מאז הוחלט לקדם את החקיקה הממשלתית, לפני חצי שנה. הצוות מתייעץ עם חברת הייעוץ הבלגית שמתמחה בנושא בחו"ל, ולפני כחודשיים אף ביקר הצוות בבלגיה כדי לבחון את יישום החוק.

 

ותודה לחוק הפיקדון

 

אם יאושר חוק האריזות הוא יהיה החוק השלישי שמטיל אחריות על יצרני מוצר למחזרו, אחרי חוק הצמיגים וחוק הפיקדון. חוק האריזות הוא למעשה המשכו של חוק הפיקדון. במשך שנים ניהלה החברת המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה) מאבק נגד הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים הגדולים.

 

"תאגיד הבקבוקים ניסה להדוף את הלחץ מלהרחיב את חוק הפיקדון, כך שהבקבוקים הגדולים יהיו חלק מחוק האריזות", אומר אוסטרובסקי. אחד הטיעונים המרכזיים של תאגיד המיחזור נגד הרחבת חוק הפיקדון ובעד חוק האריזות היה שהפיקדון על הבקבוקים הגדולים יהווה "מס שתייה" שיפגע בעיקר בשכבות החלשות.

 

אחרי ויכוחים שנמשכו שנים, התוצאה הסופית היא שיש שני חוקים. בשבוע שעבר עבר התיקון לחוק הפיקדון שעליו סוכם עם התעשייה במסגרת הסכם בין יצרני המשקאות בהובלת קוקה־קולה והמשרד להגנת הסביבה. להסכם זה התנגדה אדם טבע ודין. אחת הביקורות היתה שארדן והמשרד להגנת הסביבה הגיעו להסכם עם נשיא קוקה־קולה רוני קוברובסקי בלי לשתף את העמותה. "יש מתודולוגיה לקבוע יעדים, ולא בשיחות בארבע עיניים עם התעשייה", אומר אוסטרובסקי.

 

כיוון שהבקבוקים נכללים גם בחוק הפיקדון וגם נחשבים כאריזה, לא ברור אילו יעדים יחולו בסופו של דבר על מיחזור הבקבוקים. אוסטרובסקי סבור ש"אם חוק האריזות יעבור, המכלים הגדולים ייכללו בו. תיקון חוק הפיקדון לא מתייתר כי בוטל המעמד הסטטוטרי של התאגיד ונקבעו יעדים מחייבים וסנקציות". כוונתו היא שאם היצרנים לא יעמדו ביעדים, אוטומטית יחול הפיקדון גם על הבקבוקים הגדולים. אוסטרובסקי מעריך כי על הבקבוקי הקטנים ימשיך לחול חוק הפיקדון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x