• תפריט
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: גוגל לא משלמת עבור זכויות יוצרים. בעיקרון

גוגל רוצה להשתמש ביצירה אוסטרלית ללוגו שלה - אבל מסרבת לשלם עבורה; במקביל נחשף שסרגל הכלים שלה עוקב אחרי משתמשים שביקשו בפירוש לא לעשות זאת; המאבק ב-SMS בנהיגה עולה מדרגה; וחומת אש סביב התוכן לא תמיד עובדת

יוסי גורביץ 12:5327.01.10

פססט, חבר! רוצה לתת את הזכויות שלך לחברה לא רעה?

 

האתוס הייחודי של גוגל – אנחנו לא רעים, אז מותר לנו להתעלם מזכויות היוצרים שלך – כבר סיבך אותה כמה פעמים. המקרה הבולט ביותר הוא זה של עסקת הספרים, שבו גוגל פשוט סרקה מיליוני ספרים בלי לבקש רשות – אתם ואני היינו צריכים לוותר על כליה כדי לשלם את הפיצוי, אבל מה שמותר לגוגל אסור לשור – אבל היה גם המקרה המוזר ההוא, שבו החברה פנתה לאמנים ודרשה מהם לתת לה רשות להשתמש ביצירותיהם כדי לעטר את הדפדפן כרום, בלי לשלם כמובן.

 

עכשיו היא מסתבכת שוב. גוגל ערכה תחרות ציורים לקראת "יום אוסטרליה", והזוכה אמור לשמש כשרבוט של העמוד הראשי של גוגל ("הגוגל דודל") באותו היום. הציור הזוכה צויר על ידי התלמידה המוכשרת ג'סי דו, אבל הוא יעלה לאתר של גוגל בגרסה ערוכה.

 

למה? כי דו הכניסה לציור שלה – שמכיל מוטיבים מרחבי אוסטרליה – גם את היצירה המכונה "דגל האבוריג'ינים". זו, מה לעשות, היא יצירה שמוגנת בזכויות יוצרים. גוגל פנתה ליוצר, הרולד תומאס, ואמרה לו "בחייאת".

 

תומאס סירב לאפשר לגוגל להשתמש ביצירה שלו. הוא אמר שהפנייה היתה לא מנומסת, ויתר על כן – גוגל פשוט סירבה לשלם עבור השימוש. משזה קרה, לא נותרו לו הרבה ברירות: חוקי זכויות היוצרים מכירים בכך שיוצר שאישר שימוש ללא תשלום מאבד הרבה מיכולתו להגן על זכויותיו כשאחרים עושים בהן שימוש כזה. תומאס מאפשר לארגונים שאינם למטרות רווח להשתמש בדגל שעיצב, אבל – למרות כל מאמציה של גוגל לשכנע אותנו אחרת – גוגל איננה אחת מהם.

 

מדובר, נזכיר, בחברה שרווחיה נאמדים במיליארדים. היא יכלה לשלם לתומאס כמה מאות דולרים. אבל מבחינתה של גוגל מדובר בעיקרון: היא לא משלמת עבור זכויות יוצרים. הפעם מישהו עמד בדרכה, והציור היפה של ג'סי דו ייאלץ לעבור שינוי.

 

האיור שנועד ללוגו גוגל לכבוד יום אוסטרליה. לפני (למעלה) ואחרי האיור שנועד ללוגו גוגל לכבוד יום אוסטרליה. לפני (למעלה) ואחרי

 

מעקב שפיר

 

פחות או יותר באותו זמן, נתפסה גוגל בעוד, איך נקרא לזה, הפרה של אמון הציבור. במחשבים רבים מותקן סרגל הכלים של גוגל, והעסקה שהוא מציע פשוטה: פונקציונליות, תמורת שליחת פחות או יותר כל מידע הגלישה שלך לגוגל.

 

אבל מאחר שזו פרצת פרטיות בגודל יוטה, גוגל מאפשרת בחוסר רצון – אם אתה יודע איך לחפש ויש לך מספיק זמן – את הפסקת פעולתו של סרגל הכלים. לכאורה, זה פותר את הבעיה. בפועל, לא באמת. מבקר ידוע של גוגל, פרופסור בן אדלמן מהרווארד, טרח וחפר, וגילה שגם כאשר מפסיקים את פעולתו של סרגל הכלים, הוא ממשיך לדווח לספינה האם על כל מה שאתה עושה, ועל כל אתר שאתה מבקר בו.

 

גוגל ניסתה בהתחלה להתווכח עם ממצאיו של אדלמן, הגיעה למסקנה שזה לא הולך, ובמקום להמשיך ולחפור, מיהרה לסגת: היא הודיעה שמדובר בבאג, לא בפיצ'ר, והיא תוציא בקרוב עדכון אוטומטי לכל הגרסאות.

 

ואם מישהו לא היה מוצא את ה"באג", גוגל היתה ממשיכה לרגל אחרי המשתמשים גם אחרי שהללו הודיעו לה שהם ממש לא רוצים בכך. שלא לדבר על כך שניטרול מנגנון הריגול הרבה יותר מסובך מהפעלתו. ועכשיו ניסוי מחשבתי: אילו כותרות היה הדבר הזה מקבל אם התרגיל היה מתבצע על ידי חברה שאף אחד לא מאמין לה שהיא לא רעה.

 

אכטונג, אס.אמ.אס.

 

המחוקקים התעוררו בבהלה וגילו שטכנולוגיה חדשה מסכנת את הציבור, שהיא פועלת כבר שנים, ושאף אחד לא שם לב: בקיצור, שהשילוב בין הודעות SMS ובין נהיגה מעלה משמעותית את סיכוייו של הנהג לשלוח את עצמו לחדר המתים הקרוב. זה בפני עצמו לא היה מזיק כל כך, אבל הבעיה בתאונות דרכים היא שהנהג האשם בדרך כלל לוקח איתו עוד מישהו.

 

אי לכך ובהתאם לזאת, קיבל בית הנציגים של מדינת פנסילבניה הצעת חוק שקובעת ששימוש בסלולר באופן ידני הוא עילה מספקת לשוטר לעצור את הנהג, מבלי צורך בעבירה נוספת. החוק התקבל ברוב מדהים של 189-6, והוא עובר כעת לדיון בסנאט של המדינה. החוק מתיר שימוש בסלולר לצורכי חיוג לשירותי חירום וניווט. אני מקבל את הרושם שהפרצה האחרונה תהיה חביבה על נהגים לא זהירים.
טכנולוגיה מסוכנת לנהגים טכנולוגיה מסוכנת לנהגים

 

הקונגרס האמריקאי עדיין לא קיבל החלטה דומה, אבל משרד התחבורה הוציא תקנה האוסרת על כל מי שנהיגתו אמנותו – נהגי אוטובוסים ומשאיות – לשלוח הודעות טקסט תוך כדי הנהיגה. משרד התחבורה שוקל גם לאסר להפעילמחשב בעת הנהיגה. העובר על התקנה צפוי לקנס מסיבי.

 

ומאחר שכל דבר מארה"ב מגיע לישראל באיחור של עשור, סביר שב-2020 גם הכנסת תשקול חוק דומה.

 

חומת תשלום? לא כל כך מהר

 

הטרנד החדש בתקשורת הוא להקים חומות אש סביב התוכן המקוון, ולהתחיל לדרוש תשלום עבורו. הניו יורק טיימס עושה את זה. הטיימס הלונדוני עשה את זה עוד קודם. גם ההתנתקות מאגרגטורים, אתרים שמרכזים ידיעות מממקורות שונים, הופכת לטרנד: הדיילי מירור החל גם הוא לחסום את האגרגטור NewsNow; החסימה הזו נראית כמו ניסוי כלים לקראת החסימה של גוגל עצמה. זה רעיון חיובי, בתנאי שכל אתרי החדשות ינקטו אותו. כמה שוברי שביתה יכולים להרוס את כל העסק.

 

אבל, לפני שקופצים למים הקרים, רצוי שאתרי החדשות יבררו קודם כל אם אכן יש דורש למרכולתם. אתר העיתון ניוזדיי מלונג איילנד סגר את עצמו בחומת תשלום באוקטובר האחרון, ולזוועתו מתברר שהקוראים יכולים בלעדיו: עד כה, רק 35 קוראים טרחו לעשות עליו מנוי מיוזמתם. זו לא שגיאה: 35, לא 35,000. 35. פחות ממספר המעריצים של סופת ההוריקן קתרינה.  

 

לא שאין מנויים אחרים על האתר: כל מי שמנוי על גרסת העץ המת של העיתון מקבל גישה בחינם לאתר, כמו גם כל מי שעושה מנוי לכבלים באזור לונג איילנד. לטענת העיתון, ל-75% מתושבי לונג איילנד יש אחד משניהם. ועדיין, אין ספק שיש פגיעה ניכרת בתעבורה לאתר – כמו גם בהכנסות מפרסום. האתר החדש, אגב, עלה ארבעה מיליון דולר. אמא'לה.

 

קצרצרים

 

כשיש חברים, מי צריך פרוטקציה? בית משפט סיני זיכה את באידו, מנוע החיפוש חביב המשטר, מאשמת פיראטיות, פסיקה שהדהימה את תעשיית ההקלטות. הם לא היו צריכים להיות מופתעים; האובייקטיביות של בתי המשפט הסינים שייכת לקטגוריה שתמצאו בה את שלגיה ואת הרס"ר האינטלגינטי – יצורים אגדיים. יותר ויותר מתקבל הרושם שסין מסמנת לחברות זרות שממש לא כדאי להן לעשות שם עסקים. העיתונאי נוח המזג ג'יימס פאלוז, שמבלה זמן רב בסין, כבר הזהיר שנראה שסין נכנסת לשלב "בוש-צ'ייני" משלה.

 

גוגל הולכת בעקבות האייפון: גם הנקסוס 1 יקבל בקרוב טלאי תוכנה שאמור לפתור חלק מבעיות קישוריות הדור השלישי שלו. כזכור, זה גם מה שקרה לאייפון האחרון. ככה זה כשקהל המשתמשים משמש בעצם כבוחני בטא. לפחות במקרה של גוגל, מספר הפראיירים נמוך מהצפוי.

 

מייסד פרויקט SETI, שמנסה נואשות למצוא חיים אינטליגנטיים מחוץ לכדור הארץ, מוחה בתוקף כנגד השידורים הדיגיטליים. לדבריו, מכיוון שהם פונים פנימה לכדור הארץ, הם יוצרים מסך של רעש, מה שיקשה על חייזרים שינסו להאזין לנו להבין מה בעצם קורה פה. לא שברור לי למה נרצה שחייזרים יגיעו לכאן. אם הם יגיעו לפה לפני שאנחנו נגיע אליהם, כנראה שיש להם יתרון טכנולוגי מובהק עלינו - והיסטוריה הוכיחה יותר מפעם (דוגמה קלאסית - קורטז במקסיקו) שזה אף פעם לא נגמר טוב.

 

ועוד בנושאי חלל: נאס"א מרימה ידיים, והגשוש האמיץ ספיריט, שנמצא על מאדים הרבה יותר זמן ממה שציפו שישרוד, יחדל מנסיונות החילוץ שלו מהחול הטובעני שבו מצא את עצמו. מעתה יהפוך ספיריט לתחנה מדעית נייחת. בעסה.

 

הערב יירד סטיב ג'ובס במרכבת אש מהר סיני, ויביא את לוח הברית, טאבלט בלעז, להמונים הצמאים. אין לו הרבה ברירות: אם הוא לא יעשה את זה, הוא מסתכן בלינץ' מצד הפנאפלים המאוכזבים, רבים מהם אנשי תקשורת. לאחר מכן יתחיל האספסוף בריקודים אקסטטיים סביב עגל הזהב (כל הזכויות שמורות לחבר מערכת). מאחר שלא מקובל, בימינו, להביא 3,000 לוויים, איש חרבו על ירכו, כדי לפזר את ההתקהלות, ומאחר שלא יעלה על הדעת להשאיר אתכם ללא נסיוב ראוי, הנה עשר סיבות לא לרכוש את הטאבלט. הכניסה לפנאפלים ולנשים בהריון – באישור רופא בלבד.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x