• תפריט
דעות

רשות המסים צריכה מטפלת

לכל אורך המאבק בפרשת המטפלות, לא הצליחה לצאת הרשות פחות ממוכה וחבולה מכל משבר

עידן גרינבאום והדר קנה 07:5614.07.09

ברשות המסים משבר רודף משבר. רגע אחד מואשם אחד המנהלים בטיפול חריג ומקל בשומות של כמה מבכירי המשק, וברגע שלאחריו יושבת שורת בכירים בהווה ולשעבר על ספסל הנאשמים בחשד לקבלת שוחד וסידור ג'ובים לכל מיני מקורבים. בתווך התנהלה לה בשנה האחרונה פרשת המטפלות, שעוד לפני סיומה הרשמי

כבר אפשר לקבוע שלא היה מכשול ולא היתה הסתבכות שממנה הצליחו להיחלץ ברשות בלי להיראות מוכים וחבולים.

 

חיכו לביהמ"ש העליון

 

כזכור, פרשת המטפלות החלה באפריל 2008, כאשר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב אלטוביה מגן פסק באופן תקדימי שהמדינה תצטרך להכיר בהוצאות על מטפלת כמותרות בניכוי. בשלב הזה עוד חשבו ברשות שמדובר בלא יותר מגחמה של שופט יצירתי. במקום להתחיל כבר אז בתיקון העיוות שנצר באמצעות חקיקה, הם האמינו בכל לבם שבית המשפט העליון יהפוך את הההחלטה ומיהרו להגיש ערעור.

 

במקביל החלה הרשות לנהל קמפיין תקשורתי רחב, שבמסגרתו הצהירו ראשיה מעל כל במה כי העלות של ההכרה בהוצאות הטיפול על ילדים תגיע ל־2–3 מיליארד שקל בשנה, סכום שהמשק אינו יכול לשאת, ובמיוחד בימים של משבר כלכלי. בסוף מאי התברר כי הקמפיין נכשל: בית המשפט העליון הפתיע שוב את אנשי הרשות ודחה את ערעורם.

 

כמה ימים אחר כך נודע שההתנהלות העקומה נמשכת. ב"כלכליסט" נחשף כי בתוך רשות המסים יש מי שסבור שעלות ההחלטה למדינה תהיה קטנה בהרבה משהוצהר. מחוות דעת שהוכנה שם עלה כי העלות השנתית למדינה מסתכמת ב־1.1–1.6 מיליארד שקל בלבד ובמקרים מסוימים אף תצנח ל־430 מיליון שקל. חשיפת הנתונים, שלא הוצגו באופן הראוי לציבור, הביכה את בכירי הרשות, שמיהרו מצדם לספק שורה של תירוצים קלושים להתנהלותם.

 

בשלב הזה נפל סוף סוף האסימון באוצר וברשות המסים. הם הבינו כי הדרך היחידה לשנות את רוע הגזירה תהיה באמצעות חקיקה. ואם חשבתם שברגע הזה יעלו הדברים על פסים הגיוניים וסדורים, הרי ששוב טעיתם. בהתחלה ניסו לבטל את הגזירה באמצעות חוק ההסדרים, תוך ניסיון לתת פיצוי קלוש לנשים עובדות. משהבינו שאיש אינו מתכוון לתמוך בהצעה מסוג זה החלו בגיבוש הצעות פשרה.

 

כך נולדה ההצעה לתת בהדרגה נקודת זיכוי נוספת בגין כל ילד עד גיל 5 עד 2015, ששוב נתקלה בהתנגדות עזה. הלחץ שוב עשה את שלו ובימים האחרונים גובשה הצעת פשרה נוספת, שלפיה יבוטל המתווה ההדרגתי ובמקומו תינתן נקודת זיכוי נוספת עבור כל ילד עד גיל חמש כבר ב־2012. עוד הוחלט שהמדינה תוסיף מאות מיליוני שקלים לסבסוד מעונות יום והרחבתם.

 

לא מפסיקים לפשל

 

הצעה זו, שכבר זכתה לברכת ועדת הכספים, אושרה ברוב קולות. אלא שאז התברר שברשות ממשיכים לפשל. לקראת הדיון בוועדה היא הציגה טבלה המשווה בין התוספת החודשית להורים לפי הפשרה, לבין התוספת החודשית שתתקבל אם המדינה תכיר בהוצאות הטיפול. עיון בטבלה העלה כי בין שתי ההצעות לא קיים פער גדול, ובאוצר מיהרו לטעון כי הצעתם חברתית יותר ומיטיבה עם נשים בעלות שכר נמוך ובינוני.

 

בתגובה לפניות "כלכליסט" טען סמנכ"ל הרשות בועז סופר כי המספרים מדויקים. אלא שאז התברר כי סופר ועמיתיו שכחו לציין כי בצד שלהם בטבלה נכללו גם ההטבות הקיימות לנשים ולא נעשתה הפרדה בינן לבין התוספת החדשה, בעוד שבטור המציג את צד ההשלכות הנובעות מפסק דין המטפלות "שכחו" באוצר להכניס את ההטבות הנוכחיות.

 

גילוי ה"טעות" עורר סערה בוועדת הכספים וחבריה נדרשו להצביע מחדש על פשרת המטפלות. לכאורה מדובר בניצחון לאוצר ורשות המסים, אבל רק לכאורה. שוב התברר לכל מי ששכח שרשות המסים צריכה לעבור טלטלה חריפה במיוחד, שתשפר את התנהלותה מול הציבור ובעיקר מול עצמה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x