$
טורים

הבחירות באיראן: יותר ממהפכה אחת

בעוד שצעירי איראן נאבקים בעריצות, התקשורת העולמית עמדה חסרת אונים. את מקומה מילאה רשת עצמאית ועצומה של בלוגרים, חברים בפייסבוק ובטוויטר, אלבומים בפליקר וערוצים ביוטיוב

צביקה בשור 14:3315.06.09

זה היה הלילה של המהפכות. בטהראן יצאו הצעירים להסיר מעליהם את הדיקטטורה, צועדים בהמוניהם, נאבקים בגופם במשטרת פיזור ההפגנות של העריצות, עולים על הגגות בארבע בבוקר וזועקים באלפיהם "אללה הוא אכבר", שאולי אלוהים שבשמו רומסים אותם ובזים להם יואיל בטובו לעזור גם לטובים פעם אחת. זה היה לילה של רשתות סלולר קורסות או נחסמות, אינטרנט שבא והולך, רשתות חברתיות שנחסמות. לילה של ניסונות לדווח ברשת על הרחוב ההוא שנחסם, העימות ההוא עם השוטרים.

עימותים ברחובות טהראן. התקשורת הממוסדת נאלמה דום עימותים ברחובות טהראן. התקשורת הממוסדת נאלמה דום צילום: cc-by-Faramarz Hashemi

 

רשת עצמאית וענקית של בלוגרים, משתמשי טוויטר, בעלי חשבונות בפייסבוק, אלבומים בפליקר וערוצים ביוטיוב, שידרה את המהפכה והפיצה אותה. בודדים מאיראן שהצליחו בכל זאת להתחבר ולהוציא החוצה מידע התערבבו שם עם שוחרי טובתם שהפיצו כל פיסת מדיה שיצאה. על אלה הצטרפו מי שכבר התחילו לארגן את פעולות המחאה בעולם מול שגרירויות איראן. בלוגרים התחילו לנתח את התוצאות הבחירות המפוקפקות, כפי שפורסמו. הידיעה שנשיא ועדת הניטור של הבחירות באיראן הכריז עליהן כלא תקפות וקרא לבחירות חדשות תורגמה מפרסית לאנגלית בתוך דקות, הופצה במהירות שיא לכל מי שרצה לשמוע.

 

בינתיים, בעוד כל זה קורה, בעוד שאחת המדינות המדוברות ביותר בעולם עוברת טלטלה מפעימה שכזו, התקשורת בעולם עמדה חסרת אונים. בהתחלה הם לא הבינו בכלל מה קורה, וכשעשרות אלפי אנשים מילאו רחובות שלמים בצעדתם, גולשים דיווחו שעל מסך ה-CNN שלהם לא קורה כלום, מלבד דיווחים מינוריים של כריסטיאן אמנפור. המצב בניו יורק טיימס ובאתרים הגדולים לא היה טוב יותר. שעות אחרי שטענת הזיוף כבר הפכה לחצי קונצנזוס, בטיימס התעקשו על הכותרת "אחמדינג'אד נבחר מחדש. מחאה בטהראן".

 

בשלוש בלילה הפך הנושא #CNNFail בטוויטר לאחד הלוהטים, ביחד עם #NewIran ו-#Iran Election. רשת CNN נכשלה מול סוג חדש של סיפור, סיפור של בלגן, סיפור בלי דוברים רשמיים. זה אמנם יותר טוב מהתקשורת הישראלית (שעסקה עוד שעות בשאלה ה"טוב ליהודים", שאם לצטט את אנדו סאליבן, פספסה לחלוטין העובדה ש"הסיפור הזה הוא עליהם, לא עלינו"), אבל זו היתה הדגמה לאוזלת היד של התקשורת ההיא, הישנה, מול סיפורים שקורים עכשיו. הם קופאים שם, מתבלבלים. כל הלילה הזה לא חשבתי אפילו לרגע לפתוח טלוויזיה. התחושה הזו שהאנשים האלה שם יודעים להעביר את הסיפור המרגש בזמן אמת פשוט מתה. תחי המהפכה הדמוקרטית.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x