ההשפעה של חוק ההסדרים על השלטון המקומי

הגם

אם השלטון המרכזי לא משלם - ישלמו האזרחים

בין מתנגדיו של חוק ההסדרים אפשר למצוא גם את מרכז השלטון המקומי. החוק מתערב במערכת היחסים, המורכבת ממילא, שבין השלטון המרכזי לזה המקומי.

כך, בעוד שב-1988 חוקקה הכנסת חוק, שחייב את הממשלה להעביר לרשויות המקומיות תשלום עבור שירותים, שהרשות מעניקה לנכסים ממשלתיים בתחומה, חוק ההסדרים 2009 קובע פטור מלא מתשלום ארנונה ומאגרת סילוק אשפה לנכסים אלה. הרשות המקומית, מיותר לציין, תמשיך לספק להם שירותים עירוניים, בעוד תושבי הרשות, העסקים הקטנים והזעירים בתחומה וגם התעשייה המקומית, ימשיכו כמובן לשלם ארנונה מלאה, ולסבסד על-ידי כך את השירותים עליהם לא משלמת הממשלה.

אם לא די בכך, הגדיל חוק ההסדרים להתערב גם בחיי היום-יום של תלמידי ותלמידות בתי הספר היסודיים. בעוד שכיום, תלמידים עד כיתה ד' זכו להשתתפות במימון הסעות לבתי הספר דרך הרשות המקומית, במידה והתגוררו מרחק של 2 ק"מ ומעלה מבית הספר, הרי שמעתה, אליבא דחוק ההסדרים, יוגדל המרחק המזכה תלמיד או תלמידה בהשתתפות במימון הסעות. ההסעות, כמובן, ימשיכו להתקיים. הרשויות המקומיות, או אולי הורי הילדים, ימשיכו לשלם, רק יותר.

חקיקה בפני עצמה

הממשלה אם כן, דרך הצעת חוק ההסדרים, מקשה ומחבלת ביכולתן של רשויות מקומיות רבות לספק שירותים הולמים לתושבים ושומטת את השטיח, המרופט ממילא, מתחת לרגליו של השלטון המקומי. לא את תקציב השלטון המקומי חוק ההסדרים משנה, אלא דה-פקטו, את השירותים שיקבלו אזרחי מדינת ישראל .