• תפריט
הייטק והון סיכון

בית החרושת לסטארט־אפים יוצא לדרך

40 מבכירי ההייטק הישראלי התאגדו למועדון אנג'לים ראשון מסוגו בעולם. המטרה: להשקיע בחברות העתיד של ישראל כבר משלב הרעיון

אסף גלעד 10:3526.05.08
"לאנשים נדמה, משום מה, שקל לגייס כסף מקרנות", אומר יוסי גליק, מייסד הסטארט־אפ ג'יני. "אבל מדובר בתהליך ארוך וקשה, במיוחד כשאתה לא יזם סדרתי. אף קרן לא אומרת לך לא. הן פשוט לא אומרות כן. והפרה־סיד, השלב שבו יש רק מצגת פאוור פוינט, הוא השלב הקשה ביותר למצוא בו גיוס. חברות
כאלו פשוט לא מעניינות קרנות, שאוהבות להשקיע 3–5 מיליון דולר בחברות בשלבים מתקדמים. זה מותיר ליזמים רק את האנג'לים, ולך תמצא כאלה, חוץ מיוסי ורדי כמובן - שהשתלט על הנישה היטב".

 

גליק, יוצא אורקל שזו החברה הראשונה שלו, זכה לתגובות צוננות מכל הקרנות שאליהן פנה. אחרי שנה של עבודה ללא משכורת, הוא החל לחשוש שאולי לא ימצא מימון לעולם. בשלב זה, הוא מספר, הפנו אותו מאחת הקרנות לסטארט־אפ פקטורי, ארגון חדש ואלמוני המעוניין להשקיע בחברות בשלב הפרה־סיד. "ארבעה חודשים אחרי ששלחתי להם את הטיוטה הראשונה מצאתי את עצמי עם סכום התחלתי לא רע של 350 אלף דולר ועם שמות מפוצצים כמו אורנה ברי וריצ'רד שוורץ אצלי בבורד. היה לי הרבה מזל".

 

ג'יני היא ההשקעה הראשונה של סטארט־אפ פקטורי. הקבוצה הוקמה לפני שנה בדיוק בידי כרמל ורניה, לשעבר מנכ"ל ורינט וטאוור, עם היועץ הארגוני עופר אריאלי. בין חבריה ניתן למצוא את השמנת של תעשיית ההייטק בישראל: מאורנה ברי, דב מורן ושי אגסי ועד זאב ברגמן ואורי שנער. כל אלה (ועוד כ־30 בכירי תעשייה נוספים) התאגדו בחודשים האחרונים כדי לנסות את מזלם בתחום הנחשב למסוכן ביותר אך הרווחי ביותר בז'אנר - השקעה בשלב הרעיון (פרה־סיד). הפטנט שלהם זהה לזה של יוסי ורדי, ששכלל את ההשקעה הזו לכדי אמנות: השקעה של מעט כסף, ושימוש מסיבי ברשת קשרים ענפה כדי לעזור לרעיון להתרומם.

 

בחירת ההשקעות נעשית על ידי כל החברים בקבוצה: היזם מציג את הרעיון שלו בפאנל משותף, המשקיעים שואלים שאלות, ובסוף הם בוחרים יחדיו אם להשקיע בו, קצת בדומה לתוכנית הטלוויזיה "הכרישים". "אנחנו יותר בכיוון של דולפינים", אומר איציק דנציגר, נשיא קומברס לשעבר ושותף במיזם. "לעומת התוכנית ההיא, ההשקעה הכספית שלנו בחברות היא לא העניין הגדול. זה הייעוץ, התמיכה וסוג האנשים שעוזר לך פה".

 

כיום יש לקרן רק כ־3.5 מיליון דולר להשקעות. עד כה, מספר ורניה, בחנה הקבוצה כ־300 סטארט־אפים, ומתוכם בחרה את ג'יני להשקעה הראשונה. לדבריו, הקבוצה תודיע בקרוב על השקעות בכשלוש חברות נוספות.

 

הראשון מסוגו בעולם

"המודל של סטארט־אפ פקטורי הוא הראשון מסוגו בעולם", אומרת אורנה ברי, שותפה בקרן ההון סיכון ג'ימיני וחברה בקבוצה. "בניגוד למועדון אנג'לים, שהוא תופעה די נפוצה בעולם, אנחנו מציעים בעיקר נטוורקינג - לא משנה באיזה תחום נמצא המיזם, יהיה כאן אצלנו מומחה בעל שם עולמי שיוכל להעריך את הפוטנציאל שלו". "אתה מגייס לרעיון שלך, למעשה, את השורה הראשונה של ענף ההייטק בארץ בכל התחומים", אומר ורניה, "כל משקיע בקבוצת השותפים שלנו משקיע מכספו האישי. אם הוא תומך במיזם מסוים, ייתכן שירצה גם להיות יו"ר המיזם במשרה מלאה. זו תמיכה שכמעט בלתי אפשרי להשיג בקרנות הון סיכון רגילות". "אנחנו גם חוסכים לעצמנו את דמי הניהול, כיוון שאנחנו, המשקיעים, גם עוזרים ישירות בניהול החברה. מימון נוסף מגיע מהשותפים שלנו: טבע, הקרנות אוורגרין וג'ימיני, יבמ, בנק רוטשילד וארנסט אנד יאנג".

 

איך אתם בוחרים במי להשקיע?

ורניה: "לאחר שיזם שלח את הבקשה שלו לאתר שלנו, נקבעת לו פגישה לבדיקת היתכנות ארגונית. משם היזם נקרא להציג פרזנטציה מלאה באורך של כמה שעות מול כלל חברי הפקטורי. אנחנו פועלים כמו חבר שופטים: אם נוצרת מסה קריטית של שלושה חברים שמעוניינים להמשיך הלאה עם המיזם, קרוב לוודאי שנשקיע סכום כלשהו. ההשקעה הראשונית במיזם לא תעלה על 350 אלף דולר, אך השותפים העסקיים שלנו עשויים להגדיל את ההשקעה".

 

מה אתם מחפשים?

"לא נשקיע בחברה שאנחנו לא מצפים שבטווח הארוך תגדל להיות הקומברס או הנייס הבאה. כדי שמיזם יקבל את ברכת דרכנו הוא צריך להראות לנו שהוא יכול להגיע לרמת מאה מיליון הדולר, ואף למעלה מזה".

 

בכמה חברות תשקיעו?

ורניה: "אנחנו צופים השקעה בחמישה־שישה מיזמים בשנה, אבל זה תלוי בעיקר בזרם המיזמים שמגיעים. אם יגיע רעיון מצוין שיעמוד בבדיקות שלנו, לא נהסס להשקיע בו. אנחנו גם עושים את זה די מהר - לקח לנו ארבעה חודשים להחתים את ג'יני מהרגע שבו הגיעה אלינו הטיוטה הראשונה, וכבר צפויות שלוש השקעות חדשות בתקופה הקרובה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x