$
סביבה

אפשרויות בלתי מוגבלות: על העסקת מוגבלים

עובדים עם מוגבלויות הם לויאלים, חרוצים, גאים ואסירי תודה. מנכ"לים ממגזרים שונים מסכימים שלמרות העלויות הנוספות, העסקתם משתלמת ליצירת ארגון ערכי ורווחי יותר

מיקי פלד 07:0721.05.08

עובדים עם מוגבלויות הם לויאלים, חרוצים, גאים ואסירי תודה. מנכ"לים ממגזרים שונים מסכימים שלמרות העלויות הנוספות, העסקתם משתלמת ליצירת ארגון ערכי ורווחי יותר.

 

בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת התפיסה שגיוון כוח האדם הוא אחד הנושאים החשובים שחברות עסקיות צריכות להשקיע בהם כחלק מהאחריות התאגידית שלהן. שילובם של אנשים בעלי מוגבלויות בחברה מסוימת הוא משמעותי הרבה יותר מתרומה כספית נטו לאותן אוכלוסיות.

 

כאשר שלומי גבאי, מנכ"ל איקאה, חיפש מקום מסוים שאליו יוכל להפנות את התרומות, הוא בחר באקי"ם. ארבע שנים אחר כך, התרומות, משמעותיות ככל שיהיו לאקי"ם, הן רק חלק קטן משיתוף הפעולה בין שני הארגונים. בשנה וחצי האחרונות מעסיקה איקאה עובדים עם מוגבלויות, בעיקר עם פיגור שכלי.

 

עובדים וחברים בפרומדיקו עובדים וחברים בפרומדיקו צילום: אלן צ'פלסקי

"לא רצינו להסתפק באיסוף תרומות אלא ליצור אינטגרציה של ממש בין החברה לנכים. זה כולל ימי ספורט, באולינג ומסיבות משותפות", מספר גבאי. "זה עושה את הארגון יותר שמח ונותן לנו פרספקטיבה לחיים".

כיום מועסקים בסניף בשפיים ארבעה עובדים בשיתוף אקי"ם, ועוד שמונה מתוכננים להיקלט במסעדה שבמקום. העבודות שבהן עוסקים בעלי המוגבלויות הן פשוטות יחסית — סימון מוצרים, מילוי מדפים ובמחסן הסניף.

 

תהליך הקליטה של העובדים הנכים באיקאה היה, מתוקף הנסיבות, מורכב יותר מזה של עובד "רגיל". מנהלת משאבי האנוש של החברה, קרן בן דרור, הלכה לפגוש את המשפחה ולמדה על הצרכים המיוחדים של המוגבלים. במקביל הודרכו אנשי המחלקה. ההשתלבות, אומר גבאי, היתה מהירה מהמצופה. היום מעמדם של העובדים בעלי המוגבלויות שווה לזה של העובדים הרגילים, והם שותפים לאירועים ולבונוסים.

 

"שכל עסק ייקח על עצמו פיילוט של שני אנשים מוגבלים לתקופה של שלושה חודשים, ימצא להם את התפקידים ויראה מה הרווחים. העובדים האלה הם לויאליים, לא מזייפים, גאים ואסירי תודה. תנסו ותראו כמה זה משתלם", אומר גבאי.

מבחינת בעלי המוגבלויות, היתרון של עבודה במגזר הפרטי, ולא רק בחברות ממשלתיות דוגמת המשקם, הוא גדול, לדברי מנכ"ל אקי"ם, יוסי מלכה. להערכתו, ישנם כיום כ־4,000 בעלי פיגור שכלי שכשירים לצאת לעבודה בשוק הפרטי. אקי"ם מספקת את ההדרכה הדרושה לבעלי העסקים, על מנת לשפר את איכות הקליטה של העובדים.

 

יחס עלות תועלת חיובי

העסקת עובדים בעלי מוגבלויות כרוכה בעלויות הנוספות על הקמת המתקנים המיוחדים והעברת ההדרכות הדרושות. בין השאר, מדובר בעלויות של פיקוח ובקרת איכות ופחת גבוהות יותר, וכמו כן, מכיוון שלמוגבלים יכולת נמוכה יותר להתאים עצמם לתקופות של לחץ, יש להחזיק בכוח אדם גדול יותר. עם זאת מסכימים כולם שהתרומה, גם לארגון וגם להרגשה האישית, גדולה הרבה יותר בטווח הארוך מההוצאה הכספית.

 

תחושה דומה מעביר גם אריק משה, מנכ"ל חברת הפצת הציוד הרפואי פרומדיקו, המעסיקה 12 עובדים בעלי מוגבלויות במחלקת הלוגיסטיקה. העובדים, בעלי פיגור שכלי בינוני ותסמונת דאון, עוסקים בעבודות התאמה ו"גיור" מוצרים, בפיקוח שלושה מדריכים צמודים. "מקבלים מזה ארגון שהוא אנושי. הם נותנים אהבה בלתי אמצעית ותורמים לאווירה המשפחתית בחברה. בארגונים שהם מבוססי רווח והפסד ולחוצים על עמידה ביעדים ותחרותיות, הערך המוסף של הפרויקט הזה הוא עצום".

 

המפעל השקיע עשרות אלפי שקלים כדי ליצור סביבת עבודה ממוגנת, ללא פינות חדות, עם שירותים ומטבחון צמודים. משה מדגיש שהעובדים המוגבלים מקבלים יחס שווה לזה שמקבלים העובדים הרגילים, החל בארוחות וכלה בבונוסים. בחודשים הקרובים מתכננים בפרומדיקו להכפיל את מספר העובדים בעלי המוגבלויות.

 

בקבוצת פישמן מוסיפים נדבך על היתרונות שבהעסקת אנשים עם מוגבלויות. "כעשירית מהאוכלוסייה בישראל הם בעלי נכויות פיזיות ונפשיות, ויש להתחשב בכך. גיוון מייצר עובדים יותר רגישים וסובלניים ומסייע לנו להגיע לקהלי לקוחות חדשים. בעלי מוגבלויות וקרוביהם יקנו אצלנו, ולא בסניף של רשת אחרת", אומרת ורד רז, מנהלת תחום אחריות חברתית בקבוצה. בחברות של קבוצת פישמן מועסקים כ־150 בעלי מוגבלויות — חירשים, בעלי פיגור שכלי, פגועי נפש ועוד. עמותות שונות כגון אקי"ם שאיתן הם עובדים שולחות אליהן את העובדים.

 

שרשרת אספקה ראויה

"אחריות תאגידית היא צורת חשיבה והתנהגות שמכירה בחשיבותם של העובדים, הלקוחות והסביבה של החברה העסקית", אומרת טליה אהרוני, מנכ"ל ארגון מעלה, המדרג את האחריות התאגידית של חברות ישראליות. "אנחנו מאמינים באלטרואיזם, גם בתחום הגיוון האנושי. יש הרבה מחקרים שמראים שחברות שמגוונות את כוח העבודה שלהן הן חברות מצליחות יותר. חברה שפועלת במציאות הטרוגנית כמו החברה הישראלית חייבת לגוון את העובדים, כדי להגיע לקהלים שונים".

 

על אף היתרונות של גיוון עובדים, מדובר גם בבחירה תובענית. "צריך להבין את המורכבות של העסקת אדם עם מוגבלות, זה דורש התמודדויות טכניות והכשרה של כל צוות העובדים", אומרת רז. למשל בסניפים מסוימים של הום סנטר השתלמו העובדים בקורס של שפת סימנים כדי שיוכלו לתקשר עם עובדים חירשים, וגם כמובן עם לקוחות.

 

אבל לא רק חברות גדולות יכולות להרשות לעצמן להעסיק עובדים עם מוגבלויות. סטודיו אנד ג'וי, העוסק בשזירת פרחים ובעיצוב מתנות, מעסיק זה כשנה וחצי כ־30 עובדים בעלי לקויות שונות, מפגועי ראייה ופגועי נפש עד בעלי תסמונת דאון. היזם והמנכ"ל נדב עטיה, שהקים את העסק עם עמותת צ'יימס ישראל, מודה כי בהתחלה חשש לשלב אנשים עם מוגבלות בעבודה. הסטודיו אמנם מוגדר כמפעל מוגן השייך גם לעמותת צ'יימס ישראל, אך פועל כחברה בע"מ למטרת רווח. דווקא משום כך, אומר עטיה, מתאפשר להם לתגמל בצורה נאותה את העובדים. התגמול הישיר מאפשר לשלם על בסיס שעה ולא על פי תפוקה, ומדובר בהבדל מהותי לנכים. שכר זה נע בין 5–15 שקל לשעה, תלוי ברמת הנכות ועל פי תקנות התמ"ת.

 

עטיה מתכנן לפתח את המיזם למרכזים נוספים בארץ, מתוך צורך מהשטח, גם של לקוחות וגם של משתקמים. בשלב הבא הוא מעוניין להקים מרכז הזמנות ארצי שיעסיק נכים פיזיים בלבד. "כך כל לקוח יוכל לדעת ששרשרת האספקה עוזרת לאנשים עם מוגבלות להיות במעגל התעסוקה", הוא אומר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x