איך הפך פרויקט אומאמי לקהילה שכולם רוצים להיות חלק ממנה?
קרסו תכננו שכונה לאוהבי בישול ואירוח וגם הם הופתעו מחוזק הקהילה שנוצרה. "ביקשנו לייצר חוויית מגורים הוליסטית והצלחנו", אומר ירון צוברי, משנה למנכ״ל ומנהל חטיבת מגורים של החברה, על פרויקט קרסו אומאמי בקריית אונו. איך הפך המתחם לקהילה נחשקת שאוהבת לבשל ולארח, והאם ניתן עדיין להצטרף למשפחה הגדולה של אומאמי?
פרויקטים של נדל"ן למגורים מתחילים בדרך כלל בהבטחות. קרסו אומאמי של קרסו בקריית אונו התחיל בחולות. "המיצוב שלנו היה פרויקט לאוהבי בישול ואירוח", אומר ירון צוברי, משנה למנכ״ל ומנהל חטיבת מגורים בקרסו. "לפעמים אנחנו רואים מיתוג מושקע, פרזנטור שסוחף אחריו אבל אין מאחורי הקונספט שום דבר, רק גימיק. אנחנו רצינו לבנות סיפור שלם, סגנון חיים וקהילה שלמה סביב הפרויקט. כיום, לאחר שכבר ארבעה בניינים מאוכלסים אני יכול לומר שכל מה שהבטחנו, קיימנו ומעבר".
הסיפור של אומאמי התחיל לפני למעלה מ-15 שנה, כשקרסו נדל"ן נכנסה לעסקת קומבינציה עם בעל קרקע ותכננה שכונה שלמה על שטח של 25 דונם בקריית אונו. התוכנית שהונחה על הנייר כללה שישה מגדלים, 742 יחידות דיור ופארק פרטי של כ-13 דונם שיישמר בלב המתחם לשימוש הדיירים בלבד. לצד הפארק הפרטי, תוכנן גם מתחם חינוכי שיכלול בית ספר וגני ילדים, שטחי מסחר שכונתיים ותשתיות קהילתיות. "התחלנו את השיווק ב-2018 כשהשיטה הייתה להוציא לשיווק בנפרד כל מגדל עם התקדמות הבנייה", אומר צוברי. "ונכון להיום אנחנו נמצאים עם מתחם שוקק חיים, עם משפחות צעירות לצד בוגרות יותר שכבר גרות כאן ונהנות מהאווירה הקהילתית".
היום ארבעה מגדלים מאוכלסים ומשרתים כ-450 משפחות, כשהחיים בשכונה מתקיימים במלואם במקביל להמשך הבנייה. המגדל החמישי צפוי לאכלוס בשנה הקרובה, והשישי שנה עד שנה וחצי לאחר מכן. מי שמגיע למתחם היום נכנס לשכונה חיה, עם אנשים, ילדים, פארק פעיל ועגלת קפה שממתינה בפארק. לאור ההצלחה של אומאמי והיקף הפרויקט, גודלו וראשיותו – התושבים קוראים לשכונה שכונת "אומאמי".
הכל זמין ליד הבית
ההבטחה לאוהבי הבישול והאירוח קיבלה ביטוי מוחשי בכל רובד של הפרויקט, החל מהדירות עצמן. המטבחים תוכננו כך שיענו על הצרכים של בתים שמארחים. למקסימום נוחות, פוגשים אחד על אחד, נקי ומושלם - את כל הצרכים של המארחים. משטחי עבודה רחבים, אריחים קלים לניקוי, חללי אחסון גדולים, מגוון מדפים, אזורי תלייה, מגירות, ווים, ופתרונות נוספים המאפשרים לשלוף, לבשל, לנקות ולסדר באופן שעומד בקצב של הדיירים. כמעט בכל דירה מחוברים המטבח והסלון לאזור אחד רציף, כך שנוצרת יחידה אחת של בישול ואירוח שמזמינה אורחים להיות חלק מהתהליך. "זה מטבח שתוכנן לאנשים שבאמת אוהבים לבשל ולארח", אומר צוברי, "ניסינו לייצר יחידה הוליסטית שלמה של בישול ואירוח".
השירותים המשותפים בכל מגדל תוכננו באותה רוח. בכל בניין יש חדר יין, ובמחסן הציבורי שמור ציוד מלא לאירועים, כולל מכונת קרח, שולחנות וכיסאות - לרשות כל דייר בתיאום עם חברת הניהול. "כל התכנון שלנו", מוסיף צוברי, "גם של הבניינים שכבר אוכלסו וגם של אלה שעתידים לקום, הוא מכוון לרעיון הזה. חשבנו על הדרך הכי טובה לענות על הצרכים בכל היבט, עד לרמת הקרח".
לדבריו, הפארק הפנימי של המתחם נבנה גם הוא סביב אותו קונספט. בין ספסלי הישיבה ומתקני המשחקים העשויים עץ נשתלו עצי פרי, עצי הדר, לימונים ותפוזים, וגינת תבלינים שהדיירים יכולים לקטוף ממנה. הרעיון, כפי שמתאר אותו צוברי, היה לייצר "יער מאכל" של ממש, בהשראת פרויקטים קהילתיים דומים. עגלת קפה ניידת כבר פעילה בשטח, ואנשים יורדים אליה בבוקר ובסוף היום.
בשעה רבע לשמונה בבוקר קורה במתחם משהו שמסביר הרבה על הפרויקט: הורים יוצאים מהמגדלים ברגל, ילדים לצידם, ומגיעים לבית הספר שנמצא מעבר לכביש. בקרבת מקום פועלים מתנ"ס ומגרשי ספורט. "זו שכונה שנותנת לך את הכל ליד הבית", מסביר צוברי. "אתה יכול ממש לרדת בכפכפים ובטרנינג למטה לכל מה שאתה צריך".
בעתיד הקרוב מתוכנן להתווסף למתחם שטח מסחרי שכונתי קטן שיכלול בית קפה, מאפייה וחדר כושר, שישרתו את תושבי השכונה בלבד. הפיתוח של מרכז המסחר השכונתי, כזה שאפשר להגיע אליו ברגל, כבר נמצא בבנייה ואמור להשתלב בבנייה של שני המגדלים האחרונים.
בצמוד למתחם נפתח בשנה האחרונה פארק המשתרע על כ-20 דונם, יוזמה של עיריית קריית אונו, שמשרת את כלל תושבי האזור ומוסיף שכבה נוספת של שטחים ירוקים בסמיכות מיידית לבתים. השכונה מתחברת גם למה שקורה בקריית אונו בכלל, שבשנים האחרונות הפכה לאחד האזורים המבוקשים בגוש דן ולמקום עם הצעה קולינרית ואיכות חיים גבוהה.
מבחינת תחבורה, המיקום מאפשר יציאה מהירה לכביש 4, לכביש 471 ולכיוון כביש 6 דרך מחלף אוריאל, מה שמצמצם משמעותית את החשיפה לפקקים הפנימיים של העיר. "כמו כל תושבי קריית אונו, ובכלל, כל תושבי המדינה, גם תושבי השכונה סובלים מפקקים, אבל משמעותית פחות", אומר צוברי. "העובדה שהשכונה ממוקמת ממש ביציאה מוביל לכך שהתושבים כאן פחות סובלים מאשר תושבים אחרים בקריית אונו ובאזור".
על ציר הכניסה הראשי לשכונה כבר נראות עבודות הנחת מסילות הקו הסגול של הרכבת הקלה, שצפוי לפעול לפי הפרסומים הרשמיים בין השנים 2028 ל-2030. "מי שגר כאן כבר היום נהנה מפחות עומסי תנועה", אומר צוברי. "ואני מניח שבעתיד המצב התחבורתי רק ישתפר".
קריית אונו לא הייתה צריכה להמתין לאומאמי כדי להפוך למבוקשת. העיר נחשבת לאחד האזורים המבוקשים בגוש דן כבר שנים, עם רמת חינוך גבוהה, קרבה לתל אביב ואיכות חיים שמושכת משפחות צעירות. אבל משהו השתנה בשנים האחרונות, העיר ביססה לעצמה גם זהות קהילתית ותרבותית, והפכה ליעד, לא עוד "פשרה" ליד תל אביב.
האם אומאמי תרם לשינוי התדמית של האזור?
צוברי: "קריית אונו הייתה מבוקשת גם לפני עשור ו-15 שנה. מה שקרה פה הוא שהפרויקט הזה הוא מיקרו-קוסמוס, מתחם שיש בו כמעט הכל. יש דירות מגורים עם שטחים ציבוריים קיימים, פינות קהילתיות, פארק פעיל, ומסחר שאמור לשרת את השכונה. קריית אונו בשנים האחרונות הפכה לסוג של מתחם קולינרי. אנחנו כבר שם, אבל לא במובן של מסעדות שיוצרות רעש. זו שכונת מגורים איכותית שנותנת לך את הכל ליד הבית".
קהילת קרסו אומאמי
שיווק הפרויקט החל ב-2018 בשלבים, ומאז עלה ערך הדירות בין 50% ל-70%, על פי נתוני קרסו. "חלק מהעלייה היא עליית המחירים הכללית בשוק", מבהיר צוברי. "אבל כאן היה ערך נוסף. שכונה שנתפסת כמצליחה ומבוקשת קיבלה פרמיה מסוימת מעבר לשוק הכללי". הדבר בא לידי ביטוי גם בשוק השכירות, שבו דירות שמוצעות להשכרה במתחם אינן נשארות זמן רב בלי ביקוש.
את מה שנוצר באומאמי בשנים האחרונות תכננו בקרסו, אבל גם הם הופתעו מהקהילה החזקה שנוצרה. משפחות שרכשו דירות כשהשכונה עוד הייתה על הנייר גדלו כאן יחד, ילדיהם הלכו לאותו בית ספר, הם נפגשים בפארק ובעגלת הקפה. הקהילה לא נוצרה מקמפיין פרסומי אלא מאנשים שחיים כאן ומרגישים שמצאו את המקום הנכון. "יש לנו משפחות שהאחים, ההורים ואפילו הסבא והסבתא רכשו דירות במתחם כדי להיות קרובים זה לזה", מספר צוברי. "מדובר בלמעלה מ-300 משפחות שהביאו בני משפחה נוספים לפרויקט". לדבריו, מגמה זו משקפת לא רק שביעות רצון מהדירות, אלא גם מהשכונה, מהסביבה ומהתחושה שנוצרת כשחיים בתוך קהילה שכבר יצרה לעצמה שגרה ואופי.
השכונה שייכת לרובע אריאל שרון, שמתוכנן להפוך בעתיד לאזור עירוב שימושים מלא, שיכלול לצד המגורים שטחי תעסוקה, משרדים למקצועות חופשיים ולהייטק, ומסחר נוסף. "אנשים יוכלו לעבוד במתחם ולא יצטרכו לקחת את האוטו לתל אביב או למקומות אחרים", אומר צוברי. "זה עירוב שימושים מלא בין מגורים, תעסוקה ומסחר וזה גם מה שאמור לתת את הערך הנוסף בעתיד".
