"לא באים רק לשקם מבנים, באים לעזור לבנות חיים": כך נראה כנס מנרה 2026
כ-200 משתתפים בכירים מהמגזר העסקי, הציבורי, הממשלתי והחברתי הגיעו לקיבוץ שעל גבול לבנון. סביב שולחנות העבודה ביקשו לענות על שאלה אחת: איך הופכים את שיקום הצפון לתוכנית עבודה אמיתית
כנס מנרה 2026, שנערך בקיבוץ מנרה שעל גבול לבנון בהובלת קבוצת מנרב, קהילת מנרה וקבוצת דיסקונט, הפגיש כ-200 בכירים מהמגזר העסקי, הציבורי, הממשלתי והחברתי עם אנשי הקהילה והצפון סביב שאלה אחת: מה נדרש בבנייה, בתעסוקה, בחינוך, בתיירות ובביטחון כדי שמשפחות יחזרו לצפון ויישארו בו.
לאחר דברי הפתיחה התפזרו המשתתפים ל-11 שולחנות עבודה, שעסקו בין היתר בבנייה, בתעסוקה, בחינוך, בתיירות ובביטחון. הדיונים התקיימו במנרה, אך עסקו בעתיד האזור כולו: לפי מארגני הכנס, יישוב לא יכול לצמוח לבדו בלי עיר מרכזית חזקה, מקומות עבודה ושירותים זמינים סביבו.
ד"ר שי ויל, יו"ר קבוצת מנרב, פתח את הכנס, ודיבר על אחריות המגזר העסקי לעבור מסיוע נקודתי לשותפות ארוכת טווח למען תושבי ויישובי הצפון. לדבריו, העבודה הנעשית במנרה מהווה בסיס למודל שיקום רחב יותר עבור ישובים נוספים ולמען הצפון כולו.
עידו שלם, המנהל הכלכלי ואחראי השיקום של מנרה, הציג את התובנות שהתגבשו בקיבוץ: חשיבות התכנון האסטרטגי ויצירת שותפויות עם גופי התכנון, משרד האוצר ורמ"י. אופטימיות לבדה אינה מספיקה, לדבריו, וצריך להפוך את מקבלי ההחלטות לשותפים שיגיעו לראות את השטח. הוא הדגיש גם את הקשר בין ישובי האזור, עתידה של מנרה קשור גם לעתידה של קרית שמונה שמספקת שירותי מסחר ותעשייה ליישובי הסביבה.
במהלך הכנס, הכריז אסף אלדר, סמנכ"ל וראש החטיבה הבנקאית בבנק דיסקונט, על התמקדות באשראי ובפתרונות מימון לעסקים קטנים בצפון, עם צוות ייעודי באזור והקצאה של כ-300 מיליון שקל, לצד הסטת משאבים לפעילות חוסן ומנהיגות בקרב בני נוער. אורי טויג, מנהל אגף אשראי קמעונאי בבנק דיסקונט, הרחיב על ארגז הכלים: "החל ממשק הבית הבודד, הלאה בעסק הקטן וביכולת שלו לשרוד ולצמוח, ועד לתשתיות וחיבור לשוק ההון."
רויטל אלמוג, מנהלת מרחב צפון בחטיבה הבנקאית בבנק דיסקונט הוסיפה כי במשך תקופת הלחימה הבנק נשאר בפעילות מלאה באזור.
אבי בן זקן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת מנרב ומנכ"ל מנרב IFM ובריאות סיפר כי החברה מלווה את שיקום קיבוץ מנרה מזה כשנה וקרא לחברות נוספות להצטרף למאמץ. "היישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר נמצאים בפריפריה. הם זקוקים לחברות עסקיות חזקות ובעלות היכולות והמשאבים שיירתמו לשיקומם".
לדבריו, אחד האתגרים החשובים ביותר של הקיבוץ כיום הוא קליטת משפחות וזוגות צעירים שיבחרו לגור בו. ״כנס מנרה 2026 עוסק בכל אחד מהתחומים האלה, בבניית תוכנית עבודה משמעותית לליווי ולהמשך הליך השיקום בצפון".
רויטל נזרי, סמנכ״לית משאבי אנוש בקבוצת מנרב, הדגישה כי שיקום מתחיל באנשים: ״כאשר חושבים על שיקום, מדמיינים מנופים ובנייה. אבל כדי לשקם מקום צריך תחילה להכיר את האנשים שחיים בו, להקשיב לצרכים שלהם ולבנות יחד קהילה חזקה שתוכל לצמוח ולשגשג לאורך זמן".
לדבריה, התפיסה הזו באה לידי ביטוי גם בשילוב לוחמים שנפצעו בלחימה בעבודה במנרב, כחלק מתהליך השיקום והחזרה לשגרה. ״אלה האנשים הטובים ביותר שיש במדינה. זוהי הזדמנות גדולה עבורנו להכיר את היכולות שלהם, לעבוד לצידם וללוות אותם בדרך." אמרה.
ליאור רוכמן, מנכ"ל תנועת הביתה, הגדיר את הפיתוח הכלכלי בצפון כהרחבת שרשרת הערך המקומית, הגדלת מגוון אפשרויות התעסוקה והשכר לתושבים במקום.
על הבמה עלו גם השר זאב אלקין, יוחנן מאלי, מנכ"ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, אסף לנגלבן ראש המועצה האזורית גליל עליון, בני בן-מובחר ראש המועצה האזורית מבואות החרמון, ד"ר אורנה שמחון מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, יו"ר קק"ל אייל אוסטרינסקי, יו"ר הסוכנות היהודית אלוף (במיל') דורון אלמוג ואורי אריסון, מנכ"ל מנרב נדל"ן שהציג דוגמאות ממקרי בוחן בעולם וחזון לשיקום בראייה כוללת
אחד מהרגעים המרגשים של היום היה בהרצאתו של עמרי רוזנבליט, קצין מילואים בסיירת צנחנים ועוזר מנכ"ל מנרב, שנפצע בחאן יונס ואיבד את רגלו. "אני זוכר את עצמי בימים לאחר הפציעה, שכבתי במיטה חסר אונים, חסר אמונה. מה שהיה אמור לסיים את החיים שלי דווקא העיר אותי ונתן לי הזדמנות לצמוח למקום שכלל לא דמיינתי", סיפר. מניסיונו, מסע שיקום הוא 90% מנטלי והתוצר הפיזי הוא רק תוצר לוואי, וזה נכון גם לאדם, גם למנרה וגם לצפון כולו.
בסיום הכנס הציגו המשתתפים את הצעדים שגובשו בשולחנות העבודה. התוצרים יגובשו לתוכנית עבודה עם תאריכי יעד, וקבוצות העבודה ימשיכו להיפגש גם לאחר הכנס. עכשיו נשאר להפוך את מה שנולד כאן לעשייה בשטח.
צפו בכתבת הווידאו מכנס מנרה 2026 >>>
