מלגת בכר מובילה שינוי מערכתי בישראל: "חותרים להשפעה מערכתית וארוכת טווח"
המלגה, שהוקמה לזכרו של ד"ר יוסי בכר ז"ל, מציעה פלטפורמה ייחודית לבכירים במגזר הציבורי להוביל שינוי מערכתי בחברה הישראלית. המלגאים הנוכחיים הם פרופ' נחמן אש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, הפועל לחיזוק רפואת הקהילה בפריפריה, והילה חדד חמלניק, לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, המובילה היערכות של מערכת החינוך להשפעות ה-AI - שני מיזמים שמשקפים את האתגרים העכשוויים של החברה הישראלית
ד"ר יוסי בכר ז"ל, שנפטר ב-2020, השאיר אחריו מורשת מרשימה של מצוינות ושילוב בין המגזרים השונים במשק. הקריירה שלו, שכללה תפקידים בכירים בתחום העסקי והציבורי, התאפיינה בשאיפה למצוינות לצד מחויבות עמוקה לחברה.
בשנותיו האחרונות, בין 2014-2020, כיהן בכר כיו"ר משותף של הוועדה המייעצת של ג'וינט-אלכא, שם הוביל יחד עם המנכ"ל דאז, רני דודאי, את גיבוש האסטרטגיה הארגונית מתוך מטרה לקדם מערכות ציבוריות וחברתיות תוך שיתוף פעולה בין המגזרים. מתוך תפיסה זו נולדה מלגת בכר.
2 צפייה בגלריה
ד"ר יוסי בכר ז"ל: כיהן כמנכ"ל משרד האוצר, יו"ר בנק דיסקונט ויו"ר הוועדה המייעצת לג'וינט אלכא
(צילום: תומי הרפז)
מלגת בכר שנוסדה בשיתוף פעולה בין משפחת בכר וג'וינט -אלכא להנצחת חזונו של יוסי, היא מסגרת ייחודית ויוקרתית המיועדת לאנשים שמילאו תפקידים בכירים במגזרים השונים. "מטרת המלגה היא קידום שינוי מערכתי בשדה הציבורי והחברתי, מתוך דגש על הובלת שינוי יישומי ולא רק מחקר אקדמי", מציין דודאי שמכהן כיו"ר ועדת ההיגוי של המלגה. המלגה מאופיינת בשילוב בין מספר מרכיבים שאפתניים: היא ניתנת בתחומים המהווים אתגרים מערכתיים רחבים, מתמקדת באנשים בעלי ניסיון מוכח בהובלת שינויים, ושואפת להשאיר תשתית ציבורית המשכית.
תשתית מקיפה לשינוי חברתי
המלגה, הממומנת על ידי תרומות מהארץ ומחו"ל, לרבות מבנק דיסקונט וקרן ראסל ברי, מציעה למקבליה משאבים משמעותיים: מלגת קיום, תקציב ייעודי למחקר ופרסומים, סיוע ברתימת שותפים באמצעות רשתות ג'וינט-אלכא, מסע חקר בינלאומי, וליווי מקצועי צמוד. המלגאים זוכים גם לתמיכת עוזרי מחקר וליווי אישי מבכירים במשק.
אחד המיזמים המשמעותיים שהוביל בכר היה "האוטובוס של יוסי", שמסגרתו הזמין מנהיגים עסקיים וציבוריים לסיורים בפריפריה הישראלית. לאחר פטירתו, היוזמה הונצחה במסגרת המלגה כדי להמשיך את מורשתו בחיבור בין המגזר העסקי לעשייה חברתית.
"למרות כל הפעילות, הפערים בבריאות בין הפריפריה למרכז נשארים"
פרופ' נחמן אש, המכיר את מערכת הבריאות לעומק, מתמקד בתור מלגאי בחיזוק רפואת הקהילה בפריפריה. "למדתי על הפערים בתפקידי בתור ראש חטיבת הבריאות של קופת החולים מכבי, וכפרויקטור הקורונה ומנכ"ל משרד הבריאות נחשפתי לתמונה הרחבה". לדבריו, "משרד הבריאות עושה הרבה מאוד לחיזוק הפריפריה, ובכל זאת הנתונים לא משתפרים בצורה דרמטית. פה ושם יש שיפור נקודתי, אבל הפערים נשארים."
"המלגה מאפשרת לחשוב על הנושא בצורה פתוחה ופורצת דרך, שפועלת לא דרך המערכת, אלא באמצעותה", מעיד פרופ' אש. "אני מכיר את הג'וינט ואת חלקו בקידום הבריאות מהתפקידים שביצעתי לאורך השנים. מדובר בגוף משמעותי שמעורב ביוזמות חשובות, כמו הצבת נציגי בריאות ברשויות, ולכן החיבור היה עבורי מאוד טבעי. לג'וינט יש כוח חיובי והוא פועל מתוך שאיפה נקייה ומתמדת לשינוי אמיתי".
במסגרת המלגה, פרופ' אש מוביל שלושה מהלכים מרכזיים: חיזוק כוח האדם באמצעות קידום השילוב של אחיות מומחיות במרפאות בפריפריה, פיתוח מודל חדשני לקידום בריאות על ידי רשויות מקומיות ובשיתוף הקופות, ומיפוי יוזמות מצליחות בתחום במטרה לשכפל ולהחיל עקרונות מובילים מתוכן.
הפיילוט של שילוב אחיות מומחיות מתוכנן ביישובי הצפון שפונו. "צפוי פער גדול מאוד מבחינת היכולת לספק שירותים רפואיים לתושבים החוזרים," הוא מסביר. "אנחנו רוצים, יחד עם קופות החולים והרשויות, להציב אחיות מומחיות במרפאות, ולשם כך יש לאתר אחיות בתחומים השונים שמעוניינות לעבוד בקהילה, ולמסד הכשרה ייחודית לצפון." במסגרת המלגה, הצוות של פרופ' אש מבצע מחקר ומיפוי של הדרך למימוש היוזמה, על מנת לזהות צווארי בקבוק.
בכל הנוגע למעורבות של הרשות המקומית בקידום בריאות בפריפריה, פרופ' אש מסביר כי "לרשות המקומית אין תפקיד רשמי מבחינת בריאות מלבד פיקוח, אך חלק מהרשויות, במיוחד החזקות שביניהן, לוקחות חלק פעיל בקידום הבריאות של תושביהן. הרשות המקומית נמצאת בקשר מצוין עם התושבים, מכירה את הניואנסים של האוכלוסיות, יודעת לדבר איתם," הוא מדגיש. "האתגר בדרך למימוש נמצא בעיקר בפריפריה ובמקומות החלשים." לדבריו, "אנחנו עובדים עם שותפים רבים, משרדי ממשלה, משרד הבריאות, קופות החולים, פילנתרופיה. הגורמים השונים במשוואה מכירים בערך של מה שאנחנו עושים ומהווים שותפים לדרך".
2 צפייה בגלריה
פרופ' נחמן אש והגב' הילה חדד חמלניק – מלגאי בכר בשנת
(צילום הילה: שרון אליאסי צילום נחמן: עיריית נתיבות)
"אנחנו עומדים בפני גל צונאמי וחייבים למנוע מהצעירים אנאלפביתיות של AI"
המלגאית השנייה בשנה זו, הילה חדד חמלניק, אשר שימשה בתפקידים בכירים בעולמות הביטחון, חברת נתיבי ישראל, משרד התחבורה ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מתמודדת עם אתגר בוער מתמיד - היערכות מערכת החינוך להשפעות הבינה המלאכותית. "במשרד המדע נחשפתי למצב המדע בישראל שאינו ביטחוני", היא מספרת. "התמונה לא אופטימית במבט לטווח הארוך. רואים ירידה בבוגרי פיזיקה, המקצוע המתאים ביותר לשילוב בין מדע להיי-טק. בהשוואה למדינות אחרות שאנחנו רוצים להידמות אליהן, המגמות שלנו לא טובות".
"אנחנו עומדים בפני גל צונאמי אליו חייבים להתכונן כבר עכשיו," מסבירה חדד חמלניק. "הבינה המלאכותית היוצרת פרצה לחיינו בסוף 2021 והיא מתקדמת במהירות שיא – כל זאת מול העובדה כי המערכות הציבוריות אינן מאפשרות תגובה מהירה ורחבה. בתפקידי במשרד המדע עסקתי בין היתר בגיבוש התכנית לקידום הבינה המלאכותית. במבט לעתיד, סברתי שדרך המלגה אוכל לתרום שלא מתוך תפקיד רשמי."
חדד חמלניק מתמקדת ביצירת 'אוריינות בסיסית' בבינה מלאכותית בקרב תלמידים. "כבר בעתיד הקרוב, רמת ההטמעה של היכרות עם בינה מלאכותית תהיה מדד לאוריינות, בדומה לאנאלפביתיות. המטרה היא שכמה שיותר אזרחים צעירים עד גיל 18 יבינו מה זו בינה מלאכותית, מה היכולות שלה, וגם יפתחו חשיבה ביקורתית כלפיה."
עבודתה של חדד חמלניק כוללת מיפוי מערכת החינוך ואיתור ערוצי השפעה מהירים ויעילים. "יש לי יתרון בכך שאני לא באה ממערכת החינוך, כך שסיפקתי מבט מהצד. במקביל נפגשתי עם אנשי חינוך כדי להשלים את התמונה המלאה". לדבריה, "הבנו שרשתות החינוך הן צינור משמעותי, משום שהן קטנות וגמישות יותר. לכן, אנחנו עובדים הרבה עם רשת אורט, המהווה עשירית ממערכת החינוך, שתוכל להוות דוגמה לרשתות אחרות ולמערכת כולה." בנוסף, היא מזהה את ההורים כגורם משמעותי בהטמעת הכשירות הדיגיטלית החדשה, ומפתחת דרכים לפנות ישירות לתלמידים בערוצים המתאימים להם.
השפעה ארוכת טווח באמצעות המשאבים הייחודיים של הג'וינט
מלגת בכר ניתנת במסגרת פעילות אגף ג'וינט-אלכא, חלק מארגון הג'וינט - הארגון ההומניטרי היהודי הגדול בעולם. בישראל פועל הארגון בשיתוף פעולה אסטרטגי עם הממשלה והמגזרים השונים. בימי שגרה למעלה ממיליון ישראלים נהנים משירותים חברתיים שפותחו בג'וינט ישראל מידי שבוע, ולאחר פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' מעל לחצי מיליון ישראלים הסתייעו בשירותי החירום של הג'וינט.
שני המלגאים מדגישים את החשיבות של המסגרת והמשאבים שמספקת המלגה. "המעטפת של הג'וינט, שכוללת את הקשרים והמשאבים של הארגון, עבודה משותפת עם מנהל המלגה, עוזרות המחקר ומלגת הקיום עצמה - כל אלה מאפשרים לקדם דברים בצורה משמעותית," אומר פרופ' אש.
חדד חמלניק מוסיפה כי "בנוסף לכל, המלגה נותנת לי את המסגרת והמחויבות לחקור ולקדם את הנושא. האם זה היה קורה בלעדיה? כנראה שלא. הייתי חושבת שמדובר בנושא מאוד חשוב, אבל החיים היו לוקחים אותי למקומות אחרים."
מנכ"ל ג'וינט-אלכא, אורי גיל, מציין כי "בימים אלה התחלנו את תהליך בחירת המלגאי/ת הבא/ה. אנו מחפשים נשים וגברים, בעלי ניסיון בהובלת שינויים מערכתיים רחבים, שבוער בהם תחום חברתי שדורש תיקון והם מאמינים ביכולתם לבצע זאת".
הקול הקורא לבחירת המלגאי הבא הופץ וניתן להגיש מועמדות למלגה
