הטילים לא מזיזים לשקל, הדולרים שוטפים את המשק - ואין מה שיעצור את המגמה
הדולר השלים צניחה חדה של 16% בתוך שנה, וחוקי השוק החופשי של שער החליפין לא מסמנים יעד של היפוך מגמה. דולר חלש אומנם תורם לרמת אינפלציה נמוכה, אך מרבית העסקים מדווחים שהיבוא הזול לא מפצה אותם על התחזקות השקל, והנתונים מלמדים על הגדלת נפח הייצור בחו”ל
ישראל במלחמה, הטילים עפים מכל עבר, אבל השקל רק מתעצם אל מול הדולר. אלא שכדי להבין את עוצמת השינוי, צריך ללכת קצת אחורה. באפריל 2025, לפני שנה, שער הדולר הממוצע היה 3.7 שקלים, ובאפריל 2026 - הממוצע הוא 3.1 שקלים — התחזקות של 16% בשנה, שמשקפת את הנפילה החדה ביותר של הדולר לעומת השקל מאז 2008, שנת משבר הסאב פריים העולמי (אז השקל הדולר ירד מ־4.25 ל־3.37 בשנה אחת, אבל אז היה מדובר במשבר כלל־עולמי). כלכליסט מנסה לעשות סדר בהשלכות האפשריות של התחזקות המטבע הישראלי ובפתרונות.
התחזקות השקל טובה או רעה ליהודים?
יש מי מרוויחים ויש מי שמפסידים. כשהשקל חזק יותר זול לישראלים לבלות בחו"ל (אם יש טיסות), יותר זול לקנות באתרים שהמחירים בהם מוצגים בדולרים או ביורו (גם היורו נחלש אל מול השקל בכ־14%), וגם סל הקניות שלנו בסופר הקרוב לבית מתייקר בקצב איטי יותר, שכן רבים מהמוצרים על המדפים מיובאים, וכעת הם זולים יותר. לפי חישוב שערך ד"ר אלכס זבז'ינסקי מבית ההשקעות מיטב, אם השקל היה נשאר ברמה של 3.7, האינפלציה כעת היתה סביב 3%, ולא סביב 2% כפי שהיא כעת.
מנגד, כל עסק שיש לו הוצאות בשקלים והכנסות בדולרים מרוויח פחות. זה יכול להיות אדם שחי בישראל ומתפרנס ממתן טיפול פסיכולוגי דרך הזום לאמריקאים והם משלמים לו בדולרים; חברות תעשייתיות שרוב הסחורה שלהן נמכרת מחוץ לגבולות ישראל, הן מכניסות דולרים אבל מוציאות שקלים (משכורות, שכירות, מסים, רכבים, ועוד); וכמעט כל חברת הייטק בישראל חשופה לדולר, שכן רוב מוצרי התוכנה והחומרה שמיוצרים ומפותחים בארץ נצרכים בחו"ל.
האם זה כל כך נורא שחברות ירוויחו קצת פחות?
ראשית, כשחברות מרוויחות פחות, אז שכר העובדים שלהם יורד, הכנסות המדינה ממסים יורדות, ורמת החיים עשויה להיפגע. שנית, בדרך כלל זה לא עוצר רק בשחיקת רווחיות. חברות הייטק עשויות לבחור להעסיק עובדים בחו"ל במקום להעסיק עובד בישראל. חברות עשויות להגדיל את פעילות הייצור שלהן בחו"ל. חברות עשויות לדחות השקעות נוספות בישראל, וללכת למקום זול יותר. שלישית, זה לא “קצת פחות” — חברה שכל הכנסותיה בדולרים, וכל ההוצאות שלה בשקלים, מרויחה 16% פחות. זה משמעותי מאוד.
האם בשלב הזה יש נתונים אמינים בנוגע להשפעת השקל החזק?
אין עדיין ירידה מובהקת ביצוא הישראלי, אבל יש נתונים שמלמדים על עלייה בנפח הייצור בחו"ל, כלומר חברות ישראליות מגדילות את פעילות הייצור במדינות שבהן זה זול יותר. גם יש הרבה נתונים רכים. התאחדות התעשיינים שאלה חברות רבות כיצד השקל החזק ישפיע עליהן, ורבות הגיבו שהדבר עשוי לגרום להם לפטר עובדים או לעבור לחו”ל. את הנתונים הללו צריכים לקחת בעירבון מוגבל כי מדובר בדיווח עצמי של גורמים בעלי אינטרס, אבל עדיין כדאי לשמוע את המספרים. 40% מהחברות היצואניות שוקלות להגדיל את הייצור שלהן בחו"ל, וכך 55% מחברות ההייטק.
אבל השקל החזק גם עוזר לחברות היצואניות, הן קונות חומרי גלם בזול.
רק עסקים מעטים מדווחים על כך שהוזלת המוצרים המיובאים מפצה אותם על ההפסדים בעקבות התחזקות השקל. 46% אומרים כי התחזקות השקל לא מפצה אותם בכלל, ו־27% אומרים כי התחזקות השקל מקזזת רק באופן חלקי. בהייטק יש כמובן הרבה יותר שמדווחים על כך שהתחזקות השקל רק פוגעת בהם, שכן תעשיית ההייטק לא רוכשת כל כך הרבה חומרי גלם בדולרים.
למה בעצם השקל מתחזק כל כך?
ברמה הבסיסית, ישראל נמצאת כיום במשטר חופשי של שער חליפין. כלומר, מחיר הדולר בשקלים נקבע כמו שנקבע המחיר של בובות בארבי וקרואסון פיסטוק בשקלים — על פי היצע וביקוש. ככל שנכנסים לישראל יותר דולרים שרוצים לקנות שקלים, מחיר השקל עולה. בשנים האחרונות נכנסים לישראל מדי שנה הרבה יותר דולרים שרוצים להפוך לשקלים, מאשר שקלים שרוצים להפוך לדולרים. זה קרה בעיקר בגלל תעשיית ההייטק, שהגדילה את זרם הדולרים לישראל (דולרים שזורמים בגלל רכישה של מוצרי ושירותי הייטק ישראליים). ישראל נמצאת באופן קבוע ב”עודף” של מיליארדי דולרים מדי שנה.
אבל זה כבר קרה מזמן, מה קרה לאחרונה שחיזק את השקל עוד יותר?
מעבר לזרם הדולרים ה”שוטף”, יש זרמי דולרים נוספים למשק, הם מכונים בשפה הכלכלית “חשבון ההון”, ו”החשבון הפיננסי”, וגם שם התרחב היצע הדולרים וגדל הביקוש לשקלים. כך לדוגמה ההשקעות הזרות בישראל (בהייטק הישראלי ובבורסה) זינקו בשנים האחרונות. (בשנת 2025 הושקעו בישראל כ־39 מיליארד דולר, ובשנת 2024 הושקעו כ־25 מיליארד דולר). רוב הדולרים הללו שנכנסים לישראל מחפשים להפוך לשקלים ולכן מחיר השקל עולה.
אם כך, מדובר בשינוי אמיתי בכלכלה הישראלית, למה צריך להתערב? למה לא לתת לחוקי ההיצע והביקוש לקבוע את מחיר השקל?
כעיקרון, זה היה אמור דווקא להחליש קצת את השקל. אלא שהמוסדיים (החברות שמנהלות את הפנסיה) לא מסתפקים בהמרת הדולרים לשקלים, הם רוצים לוודא שהם לא חשופים מדי לדולר, הם לא יכולים להרשות לעצמם שפתאום הדולר יהיה שווה 2 שקלים בלבד ואז תיק הנכסים שלהם יהיה שווה עשרות אחוזים פחות. לכן המוסדיים קונים מכשירים פיננסיים מתוחכמים שמבטיחים להם שהם יוכלו להמיר בחזרה את הדולר לשקל בשער קבוע (נניח 3.5). המכשירים הללו - שנקראים בשם הכללי “מכשירי גידור” - מגדילים את הביקוש לשקלים. המשמעות היא שככל שהנכסים של הישראלים בחו”ל שווים יותר דולרים, אז הביקוש של המוסדיים לשקלים עולה, כי בעצם התיק של המוסדי יותר חשוף לדולר.
מה התעשיינים וחברות ההייטק מצפים מהמדינה לעשות?
ייאמר לשבחם של התעשיינים וחברות ההייטק שהם לא מצפים מהמדינה לקבוע שער חליפין קשיח או להילחם נגד המגמה של השקל. הם מבינים שישראל במשטר של שער חליפין נייד, ושבטווח הארוך השקל עשוי להתחזק יותר.
מה הדרישות בפועל של התעשיינים?
הדרישות בפועל הן שבנק ישראל יתחיל לרכוש דולרים או לספוג את הביקושים של המוסדיים לשקלים. הם רוצים שרשות המיסים תיעתר לכך שהם ישלמו מיסים בדולרים, מה שבעצם יקטין את הביקוש לשקלים (כיום חברה שמכניסה כסף בדולרים חייבת להמיר את הכסף לשקלים, ומייצרת ביקוש גבוה לשקלים ועודף היצע בדולרים). יש לציין שמבחינה כלכלית הדרישה לעבור לתשלומי מיסים בדולרים לא באמת פותרת שום בעיה, בסוף המדינה תצטרך להמיר את הדולרים הללו לשקלים בשביל לשלם שכר למורים. זה בעיקר יעזור לחברות עצמן לחסוך עלויות המרה וכדומה.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "ריבית בנק ישראל היא כלי רוחבי, ולא כזה שנועד לטפל בשוק כזה או אחר. מדיניות הריבית תכללה את אי הוודאות הגיאופוליטיות והשפעותיה על פרמיית הסיכון ושע"ח, מגבלות ההיצע בשוק העבודה והמדיניות הפיסקאלית והשפעותיהם על האינפלציה. הורדות ריבית, מוקדמות מידי, עלולות לפגוע בתהליך הריסון של האינפלציה ובכך להזיק בראש ובראשונה לשכבות החלשות. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, שזוכה לשבחים רבים מצד גורמים בינלאומיים, תוסיף להיות מושכלת ומבוססת נתונים".
