הגירעון בספטמבר נותר ללא שינוי על 3.2% מהתוצר
הגירעון החודשי הסתכם ב-10.1 מיליארד שקל, אך מתחילת השנה הוא עומד על 29.5 מיליארד שקל בלבד - כרבע מהגירעון המותר ל-2026; אלא שהתמונה האופטימית עלולה להטעות: המשרדים האזרחיים ניצלו רק 67% מתקציבם, ההוצאות צפויות לגדול לקראת סוף השנה, והכנסות המדינה הגבוהות מסייעות בינתיים לרסן את הגירעון
בסוף ספטמבר עמד הגירעון הממשלתי על 3.2% מהתוצר, כלומר, ב-12 החודשים האחרונים הממשלה הוציאה 71.8 מיליארד שקל יותר מכפי שהכניסה. אם מסתכלים רק על חודש ספטמבר, הגירעון עמד על כ-10 מיליארד שקל. ואילו אם מסתכלים על התקופה שמתחילת השנה, התמונה עשויה להיראות חיובית: הגירעון המצטבר הוא 29.5 מיליארד שקל בלבד, כרבע מהגירעון המותר לשנת 2026, שנקבע בחוק על 4.9% מהתוצר, וזאת לאחר שכבר חלפו שלושה רבעים מהשנה.
אלא שחשוב לסייג את האופטימיות. ראשית, הוצאות הממשלה בתחילת השנה היו מרוסנות מאוד בשל העובדה שתקציב המדינה אושר רק בסוף מרץ. מעבר לכך, לקראת סוף השנה, ובמיוחד בחודש דצמבר, הוצאות הממשלה נוטות לזנק, כך שייתכן שההוצאות הגדולות עוד לפנינו.
שנית, כדאי לבחון את הרכב ההוצאות עד כה. לפי נתוני החשב הכללי, מערכת הביטחון הוציאה מתחילת השנה כ-139 מיליארד שקל מתוך תקציב של 170 מיליארד שקל שהוקצה לה, כלומר, כ-82% מהתקציב - קצב גבוה מעט מהתקדמות השנה. מנגד, המשרדים האזרחיים הוציאו רק 288 מיליארד שקל מתוך 431 מיליארד שקל שהוקצו להם, כלומר, כ-67% בלבד. המשמעות היא שהגירעון הנמוך יחסית נובע גם מקצב הביצוע האיטי של התקציבים האזרחיים.
גם צד ההכנסות משפיע על הגירעון: ככל שהכנסות המדינה גבוהות יותר, כך הגירעון קטן. הכנסות המדינה בספטמבר הגיעו ל-47 מיליארד שקל, ובסך הכל מתחילת השנה הסתכמו בכ-457 מיליארד שקל, שהם כ-78% מתחזית ההכנסות המעודכנת של הכלכלן הראשי, העומדת על כ-587 מיליארד שקל. ההכנסות ממסים מציגות על הנייר גידול משמעותי של 13.3% בתשעת החודשים הראשונים של 2026 לעומת התקופה המקבילה ב-2025. אלא שגם כאן כדאי לבחון את הנתונים בזהירות.
ראשית, כשמנכים את כל החריגות, ומשווים 'תפוחים' ל'תפוחים' הגידול קטן יותר ועומד על 8.8% בלבד. לדוגמה, בשנת 2025 הופרשו בתקופה זו כ-10.8 מיליארד שקל לקרן הפיצויים, ואילו ב-2026 הופרשו רק 2.8 מיליארד לקרן הפיצויים. ההפרשה השתנתה בגלל שינוי בחקיקה, ב-2025 הפרישו את כל מסי הנדל"ן לקרן הפיצויים, וב-2026 רק 25% מהם. יש עוד שינויים רבים כאלו, בהשוואה הוגנת, כאמור, הגידול הוא 5% בלבד. שנית, כשמסתכלים על הגידול בספטמבר זה אל מול ספטמבר הקודם, הגידול נמוך יותר, ועומד על 5% בלבד. אם כי יש לציין כי ברשות מעריכים כי בעקבות חגי תשרי יש עוד חצי מיליארד ש"ח שיש לשייך לספטמבר שיגיעו בחודש הבא.
נתוני הגביה הללו עדיין חיוביים מיוד, והם גבוהים ב-16% מקו המגמה ארוך הטווח. עם זאת, אם עד עכשיו הכלכלן הראשי נאלץ לעדכן שוב ושוב את התחזיות שלו כלפי מעלה, בגלל שהגביה הפתיעה מעבר לתחזית. הרי שהגביה בסוף הרבעון השלישי נמצאת ב-1.2 מיליארד פחות ממה שחזה הכלכלן הראשי. כלומר, ככל הנראה לא צפויות עוד הפתעות לטובה בצד ההכנסות.
לסיום, צד ההכנסות הוא גם אינדיקטור לפעילות הכלכלית במשק, חשוב לציין בהקשר זה, כי הרבה מההכנסות ממסים מגיעות בגין חברות שמייצרות בחו"ל ופעילות בחו"ל, ולכן אם רוצים לראות באמת מה נתוני ההכנסות ממסים מלמדים על הכלכלה יש לצלול קצת מתחת למכסה המנוע. הנתון הראשון, הוא שענף הנדלן במעין קפאון לעומת 2025 - ירידה של 20% במס שבח, של 16% במס רכישה. מנגד, יש עליה חזקה בגביה משוק ההון, עליה של 53% בגביית מס מניירות ערך, לרמה של כ-8.3 מיליארד לעומת 5.3 ב-2025.
