כשהרשות פותחת הסכמים חתומים ודורשת שינויים רטרואקטיביים
עו"ד רועי גלעד דורון, משנה למנכ"ל ומנהל התחדשות עירונית בקבוצת דן, חושף מה קורה כשעיריות משנות מדיניות אחרי החתימה, איך היזם הופך לשותף של הדיירים במאבק, ולמה הוא תומך בהגבלת תמורות - רק לא רטרואקטיבית
קבוצת דן מקדמת עשרות פרויקטים, בסדר גודל של 13,000 יחידות דיור. לא פעם באה הרשות, פותחת את ההסכם מול הדיירים ואוכפת שינויים. היא אומרת "מעכשיו המדיניות שלנו היא תוספת מטרים מסוימת" ובודקת את ההסכמים.
המשמעות לפי דורון היא הרסנית: הפרויקט נתקע, היזם צריך לשנות תמורות לרעת הדיירים, והדיירים נכנסים לפלונטר של חוסר אמון. היזם הולך לרשות ביחד איתם ומבקש לא להחיל את זה רטרו על הסכמים שכבר נחתמו.
הוא אומר שהדרך להתמודד זה לרתום את הדיירים ולהסביר שהיזם איתם. אין פרויקט התחדשות עירונית בלי מכשולים. היזם הולך ביחד עם הדיירים, יד ביד, לראש העיר, למהנדס או לאדריכלית העיר, ומסביר את הצורך הקיומי והביטחוני של מיגון אנשים שנמצאים ללא ממ"דים. בחלק מהמקרים זה עובד.
הפתרון המערכתי? לדעתו זה שהעירייה תשים מגבלות לתמורות זה מבורך ומייצר ודאות - אבל אסור להחיל את זה רטרו על פרויקטים שכבר התחילו להיחתם. צריך לעשות את זה בשכל ורק כלפי קדימה, לא רטרואקטיבית.
צפו בכתבה המלאה ותלמדו הכל על שינוי מדיניות רשויות מקומיות לאחר חתימת הסכם >>
