טראמפ הקפיץ את וול סטריט והחזיר את הנפט אל מתחת ל-90 דולר לחבית
יום תנודתי בניו יורק ברקע המלחמה באיראן. הנשיא האמריקאי אמר כי "המלחמה די הושלמה" ושלח את המדדים המובילים לעליות אחרי שכבר נסחרו בירידות של עד 1.5%. הנפט שנסחר ברוב שעות היום מעל ל-100 דולר לחבית - חזר אל מתחת ל-90 דולר. מדד נאסד״ק הוביל את המדדים עם עליה של 1.4% בנעילת המסחר
טראמפ הקפיץ את וול סטריט והחזיר את הנפט ל-90 דולר לחבית
תגובה חריפה של המדדים בניו יורק ושל הנפט לדבריו של טראמפ כי המלחמה באיראן לקראת סיום. מדד נאסד״ק עלה ב-1.4%, S&P500 טיפס ב-0.8% ודאו ג׳ונס עלה ב-0.5% - לאחר שבמהלך המסחר נסחרו בירידה של עד 1.5%.
הנפט WTI רשם תנודה יומית של 32 דולר ונסחר כעת ב-88 דולר לחבית. הנפט ברנט נסחר ב-92 דולר לחבית.
עליות במדדים, הנפט חוזר ל-90 דולר
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ רמז בריאיון טלפוני ל-CBS כי המלחמה עשויה להסתיים בקרוב. "אני חושב שהמלחמה למעשה די הושלמה", אמר. "אין להם צי, אין להם תקשורת, ואין להם חיל אוויר". הוא הוסיף כי ארצות הברית נמצאת "הרבה מאוד קדימה" ביחס ללוח הזמנים הראשוני – מלחמה שתיארך ארבעה עד חמישה שבועות.
בעקבות זאת המדדים המובילים עברו לעליות אחרי שכבר נסחר בירידות של 1.5%. הנפט שנסחר מעל ל-100 דולר לחבית חזר לרמות של 90 דולר. נאסד״ק מוביל את המדדים עם עליות של 1.3%.
העלייה בנפט התמתנה
ה-WTI ננעל בעלייה של 4.3% לרמה של 94.8 דולר לחבית, לאחר שכבר הגיע לרמה של 119 דולר לחבית מוקדם יותר היום. הברנט עולה ב-6.5% לרמה של 119.5 דולר לחבית, ומדובר בפעם הראשונה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022 שהוא חוצה את רץ 100 הדולרים לחבית. זאת לאחר שפורסם שמדינות ה-G7 ידונו מחר בשחרור מלאי הנפט בעקבות הפגיעה בהובלתו דרך מצרי הורמוז.
מגמה מעורבת ב"מופלאות"
אנבידיה עולה ב-1.2%, אפל יורדת ב-0.1%, אלפבית עולה ב-0.9%, מיקרוסופט יורדת ב-0.9%, מטא יורדת ב-1.5%, אמזון יורדת ב-1.6%, טסלה יורדת ב-1.4%.
מדד דאקס נסגר בירידה של 0.8%, קאק ירד ב-1%, פוטסי ירד ב-0.3%, המדד האירופי סטוקס 600 ירד ב-0.6%.
נאסד"ק מחליף צבע
מדד נאסד"ק של מניות הטכנולוגיה, שירד מוקדם יותר היום ביותר מ-1%, עבר לעלייה של 0.3%. בין הבולטות ווסטרן דיגיטל, חברת אחסון הנתונים שמטפסת ב-4.6%. ענקית השבבים ברודקום עולה ב-4.4%.
עוד בשבבים: מיקרון עולה ב-2.6%, מיקרון עולה ב-2.2%, אינטל עולה ב-2% ואנבידיה עולה ב-1.5%.
בולטות בדאו ג'ונס
קאטרפילר ואמג'ן עולות ב-0.8% במעלה המדד, סוגרת אותו סיסקו שיורדת ב-4%, בואינג ו-3M יורדות ב-3.1%.
ובינתיים מתמתנות מהותית הירידות בוול סטריט: דאו ג'ונס יורד ב-0.9%, S&P 500 יורד ב-0.6%, נאסד"ק נחלש ב-0.3%
מגמה שלילית בוול סטריט
המסחר נפתח לפני כשעה: מדד דאו ג'ונס יורד ב-1.5%, S&P 500 יורד ב-1.2%, נאסד"ק נחלש ב-1%; ירידות חזקות בבנקים: גולדמן זאקס יורד ב-2.2%, ג'יי. פי מורגן נחלש ב-2.6%, מורגן סטנלי יורד ב-3.2%, בנק אוף אמריקה יורד ב-3.5% וסיטי ב-3.6%.
נסיגה חזקה במניות הבתעופה: אמריקן איירליינס נופלת ב-5%, דלתא מאבד 5.3%, יונייטד נחתכת ב-7.2%. יצרנית המטוסים בואינג עם נסיגה של 4%.
תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים עולה ב-2 נקודות בסיס ל-4.16%. בנפט: ה-WTI מזנק ב-11% ל-101 דולר לחבית, הברנט עולה ב-11% ל-103 דולר לחבית.
המשך
הקוריאנים קובעים מחיר מקסימלי לדלק
דרום קוריאה מתכוונת לקבוע מחיר תקרה על תוצרי הנפט, ובאופן ספציפי על דלקים, לראשונה זה 30 שנה - בהמשך לזינוק במחירי הנפט והחשש ממחסור שיקפיץ את מחיר הדלק לצרכנים ולעסקים.
במסיבת עיתונאים אמר היום הנשיא לי ג’ה מיונג (Lee Jae Myung) כי הממשלה "תנהיג במהירות" תקרת מחירים לדלק, והוסיף כי סיאול תבחן דרכים לגוון את מקורות יבוא האנרגיה שלה.
"עלינו להנהיג במהירות ובנחישות מערכת של מחיר מקסימלי למוצרי נפט, שמחיריהם עלו לאחרונה באופן מופרז", אמר לי. "נדרשים צעדי חירום מתאימים. עלינו לשתף פעולה עם שותפים אסטרטגיים כדי לאתר במהירות נתיבי אספקה חלופיים שאינם עוברים דרך מצר הורמוז", הוסיף.
המשך
ירידות חדות במניות התעופה
העלייה החדה במחירי הנפט, היום בהמשך לשבוע שעבר, לוחצת על מניות התעופה - שישלמו יותר על הדלקים הסילוניים. זאת לצד השיבושים בתעופה העולמית בשל המלחמה. אמריקן איירליינס יורדת ב-2.9% בטרום, דלתא נחלשת ב-2.6%, יונייטד נחלשת ב-2.4%, סאות'ווסט ב-2.8% ואלסקה אייר ב-3.3%.
עוד ייפגעו מהעליות הצפויות במחירי הדלקים ענקיות הקרוזים: קרניבל יורדת ב-3% בטרום, נורווג'יאן גרוז יורדת ב-2.7%, רויאל קריביאן יורדת ב-2.9%.
ערב המכירה: הרווח הנקי של צים צנח ב-77% ב-2025
חברת הספנות הישראלית, שאמורה לעבור לידי האפאג-לויד הגרמנית, סיימה את השנה שחלפה עם רווח נקי של 481 מיליון דולר; הסיבה: צניחה של 17.8% במחיר הממוצע למכולה; החברה תחלק דיבידנד של 106 מיליון דולר עבור הרווחים ברבעון הרביעי.
ירידות בחוזים בניו יורק, עלייה בתשואות האג"ח אורוכות הטווח
החוזים על דאו ג'ונס, S&P 500 ונאסד"ק יורדים ב-1%, תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים עולה ב-4 נקודות בסיס ל-4.171%. בטרום - אנבידיה יורדת ב-0.8%, אמזון יורדת ב-1.7%, מיקרוסופט יורדת ב-1.3%, אפל יורדת ב-0.9%, טסלה יורדת ב-1.9%.
מחירי הנפט והגז מזנקים - אלה ההשפעות הצפויות על הכלכלה העולמית
העלייה במחירי הנפט בעקבות המלחמה באיראן עוררה מחדש את החשש למשבר עולמי בשוק האנרגיה. עם זאת, ההשלכות לא יורגשו באופן שווה בכל מקום. הנפגעות הגדולות יותר יהיו אירופה ואסיה, בעוד שארה"ב ואפילו סין יותר מוגנות. גם החלטות הבנקים המרכזיים יושפעו.
הזהב נחלש, גם הכסף
מחיר הזהב יורד ב-1% ל-5,112 דולר לאונקיה, הכסף יורד ב-0.3% ל-84 דולר לאונקיה.
הביטקוין נותר יציב
מחירו מעל ל-68 אלף דולר. האתריום מעל ל2,000 דולר.
ירידות חדות בבורסות אירופה
פרנקפורט ופריז יורדות ב-2.6%, לונדון יורדת ב-1.7%. דויטשה בנק יורד ב-3% בפרנקפורט, איירבוס יורדת ב-4.2% בפריז.
בורסות אירופה צפויות לפתוח את שבוע המסחר באדום
מניות אירופה צפויות לפתוח את שבוע המסחר החדש בירידות חדות, כאשר המשקיעים עוקבים אחר ההתפתחויות במזרח התיכון ועליית מחירי הנפט.
מדד FTSE הבריטי צפוי לרדת ב־0.9%, מדד DAX הגרמני ב־2.67%, מדד CAC 40 הצרפתי ב־2.3%, ומדד FTSE MIB האיטלקי ב־2.7%, על פי נתוני IG.
משקיעים אירופים מתעוררים ביום שני לשבוע תנודתי נוסף בשווקים הגלובליים, לאחר שמחירי הנפט עלו ביום ראשון מעל 110 דולר לחבית – לראשונה מאז 2022, אז פלשה רוסיה לאוקראינה.
העלייה החדה נובעת מצמצום תפוקת הנפט מצד יצרניות גדולות במזרח התיכון – כווית, איראן ואיחוד האמירויות – בעקבות סגירת מצרי הורמוז.
המשך
מתמתנות הירידות בנפט
מחיר נפט WTI האמריקאי מזנק ב-15% ל-103 דולר לחבית, הברנט מזנק בכמעט 15% ל-106 דולר לחבית. עם זאת מוקדם יותר זינקו מחירי הנפט בכ-30%.
שרי האוצר של מדינות ה-G7 יערכו היום ישיבת חירום שבה ידונו באפשרות של שחרור משותף של נפט מעתודות החירום של סוכנות האנרגיה הבינלאומית. לפי דיווח בפייננשל טיימס, שרי האוצר ידונו עם יו"ר הסוכנות פאתיח בירול היום בשעה 14:30 (שעון ישראל) על השלכות המלחמה. לפי אנשים המעורים בנושא, המדינות החברות, ביניהן גם ארה"ב, הביעו תמיכה כללית לאפשרות שחרור הנפט מהמאגרים.
"שוק הנפט התעורר וכעת ממקד את רוב החשש העולמי״
רונן מנחם, כלכלן שווקקים ראשי בבנק מזרחי טפחות: "לאחר עליות חדות, ששיקפו הנחת עבודה לפיה התוצאה המיטבית – הסרת איראן וגרורותיה מהמשוואה המדינית-ביטחונית והכלכלית – תושג תוך פרק זמן, מאותתים אנשי הצבא והמומחים כי המערכה עלולה לארוך מספר שבועות ולגבות מחיר. כפועל יוצא החלו השווקים לדשדש, ההתלהבות נבלמה ובחלק מהמקרים אנו עדים לירידות ניכרות, המשקפות כעת את המכשולים עלולים להופיע בדרך .
"בצד החשש מהמכשולים, חוסר הידיעה כיצד תתפתח הלחימה – בדגש על הטווח הקצר – גורמת לסוכנים הכלכליים – משקי בית וחברות - לעכב הוצאות גדולות על מוצרים בני קיימא, ציוד, מכונות, הרחבת פסי ייצור ועוד – עד שהתמונה תתבהר.
"למערכה צורפו בעל כורחן שורת מדינות ארוכה ואיראן הפעילה את נשק יום הדין שלה – חסימת מצרי הורמוז וטלטול שוק הנפט. מחירי הנפט מזנקים לטריטוריה תלת ספרתית ולרמות שנראו לאחרונה לפני כ-4 שנים ומסבים בכך נזק כפול: שחיקה של ההכנסה הפנויה של משקי בית וחברות – מה שגורר חשש מקיטון של הביקוש ובעקבותיו התמתנות של הפעילות הכלכלית העולמית, תוך עלייה חדה של עלות הייצור ושחיקה של ההיצע.
"היות ובמדינות רבות הריבית רשמו, לאחרונה, ירידות ניכרות, עם ריסון האינפלציה - כלי זה יסייע פחות לאישוש הפעילות. נראה כי הריביות תתקשינה לרדת ובתרחיש מסוים הן אך עלולות לעלות – מה שיגרום לעקומי תשואות הפדיון לקבל שיפוע חד יותר. החלק הבינוני-ארוך של העקומים הללו יגלם הן ריביות עתידיות גבוהות יותר משהיו צפויות להיות אך לאחרונה והן משום צרכי הממשלות – שיגדילו את גיוסי ההון בעוד המקורות מוגבלים.
"במקביל, משום שהממשלות הגדילו משמעותית את תקציביהן ואת יחסי החוב-תוצר והגירעון התקציבי לתוצר שלהן – בין השאר על רקע שורת עימותים ומתיחויות ביטחוניות - גם הן תתקשינה לספק תמריצים תקציביים. במקרה של ישראל, נוכח תקציב 2026, שטרם אושר אך כולל 112 מיליארד ₪ לצרכי ביטחון – סכום שיגדל משמעותית ככל שהמערכה תימשך – בעיה זו אקוטית במיוחד.
"מבחינה זו, גם הסמיכות בין סיום משבר הקורונה ותוצאותיו – עבור דרך המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה – וכעת ההסלמה במזרח התיכון – נותנת את אותותיה.
"שוקי ההון צופים קדימה ונוכח התקדרות האופק הכלכלי – לפחות לחודשים הקרובים- הם מגלמים הרעה של ממש בתיאבון הסיכון, ירידות של נכסי סיכון (כמו מניות ואג"ח שהנפיקו חברות וממשלות) ומנגד עליות של נכסי חוב מבטחים (כמו הדולר, שמתאושש בשוקי חו"ל והגיע לרמתו הגבוהה ביותר זה 3 חודשים). גם הזהב שומר, עד כה, על מחיריו הגבוהים שהושגו לאחרונה.
"בהקשר המקומי, אם וככל שהמערכה תתארך והשלכותיה על שוקי המוצרים, ההון והעבודה של המשק תגדלנה, ההשוואה למשך הזמן ותוצאותיו הברורות, על פניו, של מבצע עם כלביא, תתפוגג וגם דבר זה עלול לשחוק את הסנטימנט החיובי מאוד בתחילת המבצע.
"סוכנויות דירוג האשראי תידרשנה, מן הסתם, לסוגיה בקרוב ודוחותיהן ידגישו את גורמי הסיכון הכרוכים בהתפתחויות האחרונות – מה שעשוי לחדד עוד יותר את התנודתיות של השווקים.
"בתווך, ההתפתחויות הללו מתרחשות כשהכלכלה העולמית מושפעת מההתקדמות המהירה של הבינה המלאכותית (AI) שמשבשת את המבנה הכלכלי העולמי, צורכת תשומות רבות ומתחרה על היצע מקורות מצטמצם.
"שוק הנפט, שהיה רדום מאוד, התעורר באחת וכעת ממקד את רוב החשש העולמי. מפיקות נפט הודיעו על הפסקת הייצור, משום שבהיעדר אפשרות לשלח את הנוזל אין להן די מקום לאחסנו; זאת ועוד – כושר הייצור שלהן נפגע בשל התקיפות מצד איראן. לכן, נראה כי מחירי הנפט הגבוהים לא ירדו בקרוב, כאשר רק הצמיחה מתונה, יחסית, של הכלכלה הגלובאלית – המרסנת במידת מה את הביקוש לנוזל לצרכי ייצור – תיסוף הדולר - הפועל לשיכוך עליית המחירים הנומינאליים שלו – וקרבה לסיום עונת החורף הקרה - הם כיום הגורמים הכמעט יחידים הבולמים עליות חדות עוד יותר.
"כך, עד מהרה מתפתח מה שהחל בתור מבצע Epic Fury למערכה מורכבת ומתרחבת – שעלולה לארוך זמן – לעת עתה אין יכולת לנקוב מועד משוער ו/או תוצאה משוערת לסיומה – והזהב השחור מזנק ועלול להפוך כאמור הברבור השחור התורן.
"למרות האמור לעיל, לא מן הנמנע כי דווקא התרחבותה של המערכה והשלכותיה הגלובאליות – בדגש על מחירי הנפט – תגרור שורת לחצים של הקהילייה הבינ"ל להפסקת העימות, או לפחות הפוגה בו ובחינת המצב. להערכתי, חלק ניכר מעליות מחירי הנפט משקף חששות ותרחישי קצה שליליים – שאם לא יתממשו יגררו ירידה חוזרת של המחיר (אם כי לרמות שעדיין תהיינה גבוהות יותר מאלו ששררו לפני פרוץ המשבר). על משקיעי שוקי ההון לקחת בחשבון גם אפשרות זו ולהתאים את מאפייני החשיפות שלהם לתרחישים השונים".
המשך
חברות הספנות מקפיצות את מחירי התובלה והיבואנים מזהירים מעליות מחירים
המערכה נגד איראן מייקרת את ההובלה הימית, ומובילה את חברות הספנות הגדולות לגבות "תוספת דלק חירום" ו"היטל מלחמה". על רקע זאת התאחדות התעשיינים קוראת לממשלה להשתתף בפרמיית הסיכון, שלהערכתה קפצה ב־300%.
שרי האוצר של ה-G7 ידונו היום באפשרות של שחרור נפט מעתודות החירום של סוכנות האנרגיה הבינלאומית
שרי האוצר של מדינות ה-G7 יערכו היום (ב') ישיבת חירום שבה ידונו באפשרות של שחרור משותף של נפט מעתודות החירום של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), זאת בעקבות הזינוק במחירי הנפט בשל המלחמה באיראן. לפי דיווח בפייננשל טיימס, שרי האוצר ידונו עם יו"ר הסוכנות פאתיח בירול היום בשעה 14.30 (שעון ישראל) על השלכות המלחמה. לפי אנשים המעורים בנושא, המדינות החברות, ביניהן גם ארה"ב, הביעו תמיכה כללית לאפשרות שחרור הדלק מהמאגרים.
מדובר בעתודות אסטרטגיות המחוזקות על ידי 32 המדינות החברות ב-IEA כחלק ממערכת חירום קולקטיבית שמיועדת למקרים של משברים במחירי הנפט. המאגרים נוצרו ביחד עם הקמת הסוכנות ב-1974 בעקבות אמברגו הנפט הערבי, שהוביל למחסור חמור בדלק במדינות המערב. עד כה, שחררו המדינות החברות חמש פעמים דלק מהמאגרים, כולל פעמיים ב-2022 בעקבות המלחמה באוקראינה.
בארה"ב מאמינים כי לנוכח הנסיבות הנוכחיות, הסכמה משותפת לשחרר בין 300 מיליון ל-400 מיליון חביות, המייצגים 25%-30% מתוך 1.2 מיליארד החביות במאגרים, תהווה צעד הולם למצב. הפגישה תצא לפועל בעוד גובר הלחץ המופעל על דונלד טראמפ לבלום את הזינוק במחירי הנפט, שהוביל לעלייה במחירי הדלק בארה"ב, שעלו ביום ראשון למחיר של 3.45 דולר לגלון מ-2.98 דולר לגלום שבוע קודם לכן.
המשך
הדולר מזנק ב-1% מעל ל-3.12 שקלים, וקופץ גם בעולם
היציג של הדולר בשישי עמד על 3.077 שקלים; הזינוק המטאורי היום במחירי הנפט, שמעלה חשש לאינפלציה ועל כן להעלאת ריבית, מקפיץ את הדולר גם מול המטבעות המובילים בעולם: הדולר אינדקס מזנק ב-0.5% ל-99.5 נק', אחרי שכבר רשם עלייה שבועית של 1.4%; היורו, הין והליש"ט יורדים ב-0.7% מול הדולר
התמתנות בנפילות בבורסות אסיה
טוקיו וסיאול יורדות עתה סביב 6%.
נפילות בבורסות בעולם
מדד הקוספי של סיאול את מנגנון ה־Circuit Breaker בפעם השנייה בארבעת ימי המסחר האחרונים, כשברקע גל ירידות רחב באסיה על רקע עליית מחירי הנפט מעל ל־120 דולר לחבית – לראשונה מאז 2022.
המדד צנח ביותר מ־8%, מה שהוביל להפסקת מסחר של 20 דקות בשעה 10:31 בבוקר (שעון מקומי). מניית סמסונג אלקטרוניקס צנחה ביותר מ־10%, ואילו יצרנית השבבים SK Hynix איבדה 11.6%.
בשבוע שעבר הופעל מנגנון דומה לאחר שהמדד נפל ביותר מ־12% ביום רביעי – הירידה היומית החדה ביותר שנרשמה במדד.
חוזי הברנט זינקו ב־27.78% לרמה של 119.04 דולר לחבית, בעוד שחוזי WTI האמריקאיים קפצו ב־30% ל־118.46 דולר – העלייה היומית החדה ביותר מאז סוף 1988, לפי נתוני LSEG.
הזינוק נבע מהחלטת יצרניות נפט מרכזיות במזרח התיכון – ובהן כוויית, איראן ואיחוד האמירויות – לקצץ בתפוקה בעקבות סגירת מצרי הורמוז.
ביפן, מדד ה־Nikkei 225 נפל ב־7 וירד מתחת לרמת 53,000 הנקודות לראשונה מאז 6 בפברואר, בעוד מדד Topix ירד ב־5.8%.
מניית SoftBank Group הייתה בין המפסידות הבולטות עם ירידה של מעל 11%, ומניות שבבים כמו Advantest ו־Lasertec ירדו ביותר מ־10% ו־9% בהתאמה.
באוסטרליה, מדד ה־S&P/ASX 200 ירד ב־4.15%, בעוד שב־הונג קונג מדד Hang Seng נפל 3%, וה־CSI 300 בסין ירד ב־2%.
נשיא ארה״ב דונלד טראמפ פרסם לעומת זאת בפלטפורמת Truth Social כי עליית המחירים הקצרה בנפט היא "מחיר קטן מאוד לשלם" בעבור השמדת האיום הגרעיני של איראן, והוסיף: "רק שוטים יחשבו אחרת!"
חוזי העתיד על מניות ארה״ב נפלו גם הם בעקבות עליית מחירי הנפט – החוזים על הדאו ג'ונס, S&P 500 ונאסד"ק יורדים סביב 2%.
המשך