ההכשרה האקדמית במדעי המחשב נכתבת מחדש: HIT מציב את הבינה המלאכותית בלב תכנית הלימודים
עידן חדש מתחיל: תכנית לתואר ראשון במדעי המחשב שבנויה מהיסוד על תשתית של AI במספר רבדים, חמש התמחויות בתחומי ההייטק המבוקשים ביותר, פרויקטים בשיתוף חברות מובילות ומסלול ישיר לתואר שני - כך נראית ההכשרה האקדמית שמוכנה להפוך את בוגרי מדעי המחשב למובילי התעשייה של המחר
העולם לא מחכה. דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי מעריך כי בחמש השנים הקרובות 22% מכלל המשרות הקיימות ישתנו מהיסוד, ייעלמו או ייוולדו מחדש. לעומת זאת, יהיו מקצועות שדווקא יצמחו, וביניהם: מומחי ביג דאטה, מהנדסי AI ולמידת מכונה, מפתחי תוכנה ומומחי אוטומציה. מול שינוי מואץ שכזה, שאלת ההכשרה הטכנולוגית-אקדמית הפכה לחיונית ולדחופה מאי פעם - לא רק מבחינת התכנים, אלא מבחינת הגישה הבסיסית. במקום להוסיף AI כשכבה חיצונית על תכנית לימודים קיימת, השאלה האמיתית היא איך בונים הכשרה מן היסוד שערוכה לשינויים המתרחשים ממש עכשיו - ואלו שעוד צפויים להתרחש.
זו בדיוק הגישה שאימץ HIT מכון טכנולוגי חולון, שמפעיל החל משנת הלימודים הבאה תכנית חדשה לתואר ראשון B.Sc במדעי המחשב - תוצר של יותר משנה וחצי של עבודת צוות נרחבת, מחקר מעמיק ושיתוף פעולה עם התעשייה.
מכון שנולד עם אחריות לתעשייה
HIT הוקם ב-1969 כדי למלא ריק ממשי: מחסור במהנדסים מקצועיים לתעשיות הביטחוניות והטכנולוגיות, ורצון לאפשר לנוער עובד להגיע להשכלה גבוהה. אותו חזון עדיין מנחה את המכון היום – והוא עדכני ורלוונטי יותר מתמיד. "כשני שליש מהסטודנטים הלומדים בו משלבים עבודה ולימודים, ומגיעים לתואר עם ניסיון תעשייתי ממשי. בוגריו משתלבים בחברות כמו אינטל, אלביט, רפאל ו-HP", אומר פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא המכון ומתמטיקאי בהכשרתו. "המכון מרענן את תוכניות הלימוד שלו פעם-פעמיים בשנה, מקדם שיתופי פעולה עם חברות מובילות ומשלב ניסיון מעשי כחלק אינטגרלי מהלימודים - לא כנספח".
"כשמדובר במהפכה ולא רק אבולוציה - בונים יסודות חדשים"
פרופ' יעקובוב מסביר מה עומד מאחורי הצעד הנוכחי של המכון ומבטא את חזונו: "לכתוב מחדש את התכנית ללימודי מדעי המחשב זו החלטה אמיצה ומחושבת, שנובעת מהבנה אמיתית של מה שהתעשייה והעולם צריכים מהבוגרים שלנו. עידן ה-AI לא מחכה לאיש, והאחריות שלנו כמוסד אקדמי היא להיות צעד אחד לפני השינוי ולא לרוץ אחריו, בכדי לתת בידי הבוגרים שלנו כלים נכונים עדכניים ומשולבי ניסיון בתעשייה, לצורך השתלבות מהירה בשוק העבודה. תמיד סברנו כי הדינמיות והנכונות לחדש הן בגדר חובה. התוכנית היא הוכחה לכך, ואנחנו גאים להוביל מהלך שלראשונה מציב את הבינה המלאכותית לא כתוספת, אלא כתשתית של ממש, עליה כל שאר הלמידה נבנית".
פרופ' יהונתן שלר, מומחה לבינה מלאכותית ואחד ממובילי הקמת התכנית החדשה, מתאר את הנקודה שבה הוחלט על הצורך בשינוי מקיף. "בינה מלאכותית תופסת אותנו היום בכל מקום. אנחנו באמצע שינוי שהוא גם אבולוציוני וגם רבולוציוני - וזה גרם להרבה אנשים לשאול מה המקום שלהם בשוק העבודה העתידי". לדבריו, הצוות שעסק בבניית התכנית, עמד על כך שתיקון קוסמטי פשוט לא יספיק. "חברנו יחד אנשים מדיסציפלינות שונות - תיאוריה, יישום, מתמטיקה, הוראת מדעים - ונעזרנו בוועדה מייעצת של אנשים בכירים מהתעשייה שהקמנו, כדי לבנות מחדש תכנית שתתאים לדור החדש".
3 צפייה בגלריה
פרופ' יהונתן שלר, מומחה לבינה מלאכותית ואחד ממובילי הקמת התכנית החדשה
(צילום: יח"צ HIT)
הבחירה לבסס את הלמידה על AI כתשתית - ולא כתוספת אד-הוק - היא שמחדדת את הגישה. כבר בשנה הראשונה נחשפים הסטודנטים לעבודה עם נתונים ומערכות AI, לצד פיתוח יסודות תכנות וחשיבה חישובית. המתמטיקה נלמדת בהעמקה אקדמית, אך דרך דוגמאות מעולמות למידת מכונה ואופטימיזציה - כדי שהסטודנטים יראו איך הדברים מתחברים ויבינו אותם לעומק. שפת פייתון מוצבת כשפה מרכזית, ועבודה עם כלי ענן, MLOps ולמידה עמוקה משולבת לאורך כל שלבי התואר.
פרופ' שלר מדגיש שהשינוי לא נוגע רק בתכנים: "בעבר, חלק משמעותי מההכשרה היה ללמוד לתכנת. היום ה-AI לוקח על עצמו את התכנות הבסיסי, אבל לבנות מערכות גדולות, להיות ארכיטקט – את זה ה-AI עדיין לא עושה". לכן, הדגש בתכנית החדשה עובר מ'תכנות בלבד' לתכנון, שילוב והטמעה של מערכות הכוללות רכיבי AI. על רקע השינויים המואצים בטכנולוגיה, מוסיף פרופ' שלר, "חשוב לנו לשלב בין ידע לבין הענקת ארגז כלים וכישורי התמודדות עם מציאות משתנה, יחד עם הכשרות מעשיות רלוונטיות לעולם התעשייה".
חמישה מסלולים, עתיד אחד
בשנה השלישית של תכנית הלימודים החדשה, הסטודנטים בוחרים אחת מחמש התמחויות: בינה מלאכותית וסוכנים חכמים, הגנת סייבר ואבטחת מערכות, ארכיטקטורת מערכות תוכנה מתקדמות, מדעי נתונים והנדסת ידע, ומחשוב קוונטי ואלגוריתמיקה מתקדמת. תכנית הלימודים כוללת חשיפה של כל הסטודנטים לכל התחומים לפני הבחירה, כך שבוגרי התואר מקבלים היכרות בסיסית עם כלל האקוסיסטם הטכנולוגי - ולא רק עם ההתמחות שבחרו בה.
ההתמחות במחשוב קוונטי היא דוגמה לחשיבה ארוכת טווח שמאפיינת את כל הגישה: "אני לא יודע מה יהיה בעוד חמש שנים", מתוודה פרופ' שלר, "אבל על רקע ההתעוררות בכיוון של קוונטים, אנחנו רוצים לתת לבוגרים כלים שיאפשרו להם להתמודד ולחזק את היסודות שיוכלו להתפתח בהתאם לצורך בשוק באותה נקודה".
מהאקדמיה ישירות לתעשייה
הקשר עם התעשייה הוא חלק ממבנה התכנית. בשנה השלישית מבצעים הסטודנטים פרקטיקום ופרויקט גמר תעשייתי בליווי חברות וארגונים, עם אפשרות לפרויקט יזמי דרך מרכז היזמות FUTURE HIT. סטודנטים מצטיינים יוכלו להתקבל לתכנית MAGNET - מסלול מצוינות הכולל הכשרה מחקרית ויזמית ומאפשר המשך ישיר לתואר שני בתוך ארבע שנים. "ישנם תפקידים עבורם תואר שני הוא דרישת סף, והתכנית מאפשרת לסטודנטים מצטיינים להגיע לתואר שכזה במהירות האופטימלית", מסביר פרופ' שלר. עבור מי שמגיע ללימודים עם רקע תעשייתי - וכאמור, רובם מגיעים כך - מדובר בהשלמה טבעית של מעגל שמתחיל בתעשייה וחוזר אליה כבוגר בכיר יותר.
על רקע הכותרות על 'מות המתכנתים' ו'האם תואר במדעי המחשב הופך למיותר', פרופ' שלר מעלה שאלה חשובה: "ה-AI יכול להחליף חלק ממשימות התכנות, בעיקר משימות הבסיס, אבל מי יבנה את מערכות ה-AI? בוגרי מדעי המחשב. אנשים לא תמיד חושבים על מדעי המחשב בתור התחום שמייצר את התשתית הטכנולוגית. התחום רק ילך ויגדל".
הכשרת אנשי הייטק ותעשייה בתור משימה לאומית
"ישראל היא מעצמה טכנולוגית. אם לא נהיה הראשונים - מישהו אחר יהיה, ואנחנו עלולים לאבד את היתרונות שלנו", אומר פרופ' יעקובוב. "המכון רואה את עצמו כמכון לתעשייה ולמען התעשייה. המטרה העיקרית שלנו היא חיזוק מדינת ישראל. החברה, הכלכלה, התעשייה, מערכת הביטחון".
התכנית החדשה למדעי המחשב, לדבריו, "מיועדת לסטודנטים שמבינים שצריכים להיות מוכנים לעתיד עתיר טכנולוגיה יותר מתמיד, והיא גובשה על מנת להפוך אותם למנהיגי הטכנולוגיה והמדעים של ישראל העתידית".
התכנית תוצע בשני מסלולים - לימודי יום ולימודי ערב גמישים - במשך שלוש שנים ובשכר לימוד אוניברסיטאי. ההרשמה פתוחה - מוזמנים לשריין לעצמכם מקום בתכנית הלימודים העדכנית והמעמיקה ביותר בתחום מדעי המחשב, שמביטה קדימה לתעשייה של המחר.
