הנגיד: "עלויות המלחמה מ-7.10 הגיעו ל-405 מיליארד שקל"
בדברים שנשא בכנס מכון אהרן הזהיר ירון כי בשל הורדות המסים יחס החוב-תוצר במגמת עלייה. ירון התייחס ל"טרילמה פיסקלית" חריפה: הוצאות ביטחון עולות, קושי לקצץ בהוצאות האזרחיות וקושי להעלות מסים. לדבריו, הפתרון הוא הרחבת מעגל משלמי המסים והשתלבות חרדים בשוק העבודה
"עלויות המלחמה הגיעו ל-405 מיליארד שקל - זה מספר עצום, זה יותר מ-17% תוצר. ב-2024-2025 לפחות נעשו התאמות תקציביות, בכל נקודת זמן נבנה תקציב שמראה ירידה של יחס חוב-תוצר בעתיד. אז יכולתי לומר 'רבותי, אחרי התקציב יש לנו יחס חוב-תוצר שלא עולה כלפי מעלה, ואולי אף יורד'. לצערי, היום אי אפשר להגיד את זה, יחס החוב-תוצר נמצא בעלייה, ואם תוכנית ראש הממשלה להגדלת התקציב ב-350 מיליארד שקל תמומש - יחס החוב יגיע ל-81% תוצר עד ל-2035, ואם הסיוע האמריקאי ייפסק, יחס החוב-תוצר יגיע אף ל-83%", כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית שהתקיים הערב (ג') באוניברסיטת רייכמן. לשם השוואה, יחס החוב-תוצר בסוף 2025 עמד על 68.6%.
הנגיד הסביר כי מסלול העלייה ביחס חוב לתוצר שאנו נמצאים עליו כעת נובע מהעלייה בהוצאות המלחמה מחד, ומכך שהממשלה המשיכה בקו של הורדות המסים (ריווח מדרגות המס, והעלאת פטור המע"מ) מאידך, למרות שבוטלו העלאות המס המתוכננות ל-2026. הנגיד אמר כי תקציב 2026 מאחורינו וכי הציפיות האופטימיות בנוגע ל-2026 צריכות להיות ש"התקציב לא ייפרץ שוב". הנגיד חזר שוב על מה שהוא מכנה 'הטרילמה הפיסקלית של ישראל שכל ממשלה תצטרך להתמודד איתה". הטרילמה (דילמה משולשת) היא שמצד אחד הוצאות הביטחון עולות, מצד שני ההוצאות האזרחיות בישראל נמוכות וקשה לקצץ בהן יותר. הנגיד אמר בחצי ציניות כי "אם החינוך בישראל היה כמו בפינלנד, והיתה לנו רכבת תחתית כמו בלונדון - אז אולי היה אפשר לרסן בהוצאות אזרחיות והוצאות תשתית". מצד שלישי, יש קושי להעלות מסים. הנגיד חזר שוב על הניתוח של דו"ח בנק ישראל לפיו "רמת המיסוי בעשירונים 3 עד 8 נמוכה". המשמעות הנסתרת היא שמבחינת בנק ישראל המקום שבו ניתן להעלות מסים הוא דווקא מעמד הביניים הישראלי.
לכן, הנגיד המשיך ודיבר על כך שיש להגדיל את היקף האוכלוסיות משלמות המסים. הוא כינה זאת כך: "צריך שקטר ההייטק יסחוב גם את הקרונות שלא נמצאים ממש על המסילה. אנחנו צריכים לשפר את המיומנויות של האוכלוסיות הללו, ואז נטל המס יוכל להיות מוטל על אוכלוסיות רחבות יותר". הנגיד הסביר כי למרות שהאוכלוסיות שמחוץ למעגל העבודה הן נשים ערביות וגברים חרדים, הוא מתמקד דווקא בגברים חרדים, זאת מכיוון שקצב הגידול של החברה הערבית הוא מהיר יותר, ואילו שיעור הערבים בחברה צפוי להיות קבוע. הנגיד הזכיר כי בניתוח שנערך בעבר עלה כי גיוס של 7,500 חרדים יחסוך למשק כ-10 מיליארד שקל בשנה, אך הוסיף כעת כי מעבר לחיסכון הישיר לקופת המדינה, ישנם נתונים שמלמדים כעת כי המילואימניקים מתקשים לחזור לשוק העבודה, כך שלעובדה שמגייסים מילואימניקים במקום חיילים סדירים (חרדים) יש גם השפעות כלכליות ארוכות טווח.
במהלך נאומו הנגיד התייחס גם למהפכת הבינה המלאכותית. לדבריו קשה לקבוע בשלב הזה האם ההשפעה של הבינה המלאכותית תביא לירידה בסביבת האינפלציה העולמית בגלל ירידה בעלויות הייצור בכלכלה, או שמא שההשקעות הרבות בבינה המלאכותית שלא יתורגמו במהירות לירידת מחירים יביאו דווקא לעליית ביקושים ואינפלציה. כמו כן, הנגיד הראה נתונים מהלמ"ס שמלמדים על אימוץ מהיר של טכנולוגיות בינה מלאכותית בישראל. ומאידך, התריע כי החרדיות הרבות שמועסקות בענפי ההייטק עשויות להיות מוחלפות בגלל שתחומי העיסוק שלהן נחשבים כיום כתחומים שיהיה קל להחליף באמצעות בינה מלאכותית.
למרות אתגרים אלו, הנגיד פתח את דבריו בכך שהמשק הישראלי הפגין חוסן ועמידות. הנגיד הדגים זאת באמצעות השוואה למחקרי אורך על מלחמות שמלמדים כי בדרך כלל הפגיעה שנגרמת לתוצר ולאינפלציה היא גבוהה בהרבה ממה שקרה בישראל. עם זאת, הנגיד אמר כי התוצר בישראל כעת נמוך בכ-3.5% ממה שהיה ללא המלחמה (פער התוצר) ואם סוכמים את הפער על פני כל תשעת רבעוני המלחמה, מגיעים להפסד תוצר של כ-8% לעומת הפוטנציאל. הנגיד הראה כי הסיבה העיקרית לכך שהמשק לא מצליח לייצר את הרמה הצפויה במשק, נובעת ממחסור בעובדים, ולא ממחסור בחומרי גלם או ממצוקת אשראי.
