מעגבניות כמעט ללא מים ועד שתילים עם לייזר: הצצה לחקלאות העתיד
עמדות שקילה שמדווחות בזמן אמת מה הצמח מרגיש, סורק לייזר שבונה מודל תלת-ממדי של שתילים, חדר גידול מתקדם של חסה שבו שולטים בטמפרטורה ובתאורה, ואפליקציה שיודעת מה חסר לצמח מצילום בסמארטפון: חוות אהרונסון, שהוקמה לפני יותר מ-100 שנה על ידי אהרן אהרונסון, הפכה לחממת החדשנות יוצאת הדופן של קבוצת חיפה שמספקת הצצה לאופן שבו תיראה החקלאות בעתיד
"אם יש משהו שחקלאים יודעים, זה שבחקלאות אי אפשר לחכות שהבעיה תגיע. צריך להתחיל להתכונן אליה כבר היום". כך אומרת נוי הדס, מנכ"לית רשת נוי בשדה וחקלאית בעצמה, בתום ביקור יוצא דופן בחממה הניסויית בחוות אהרונסון בעתלית- אתר בעל חשיבות היסטורית המשמש היום כחממת ניסויים עתידנית של קבוצת חיפה.
קשה למצוא מקום שממחיש טוב יותר את החיבור בין ההיסטוריה של החקלאות הישראלית לעתידה. את חוות אהרונסון הקים ב-1910 האגרונום אהרן אהרונסון, שנודע בין היתר בזכות גילוי אם החיטה, והיא הייתה תחנת הניסויים החקלאית הראשונה בארץ ישראל- מקום שנועד לבחון אילו גידולים יכולים להצליח כאן ובאילו תנאים. יותר ממאה שנה אחר כך, שינויי האקלים, המחסור במים והצטמצמות השטחים החקלאיים מחייבים את החוקרים לשאול את אותן שאלות בגרסת המאה ה-21: אילו ירקות ופירות אפשר יהיה לגדל בתנאי אקלים קיצוניים, כשהמים יתייקרו, הקרקע תצטמצם והטמפרטורות יוסיפו לעלות?
"אנחנו ממשיכים את דרכו של אהרן אהרונסון, רק שהיום אנחנו עונים על שאלות שרלוונטיות לאתגרים של החקלאות במאה ה-21", אומר גיא שבתאי, מנהל החווה החקלאית. התחנה הראשונה בסיור היא מערך של עמדות עם משקלים מדויקים במיוחד, שמאפשר לדעת בכל רגע נתון מה עובר על כל צמח וצמח. "תדמייני כמו צמיד ממש חכם שיושב לך על היד ומשדר אינפורמציה איך את מרגישה - ככה זה אותו דבר פה עם הצמחים", מסביר שבתאי. הרעיון בבסיס הטכנולוגיה הוא שבמקום שנדגום נקודתית את הצמח אחרי תהליך שהוא עבר, כלומר ננסה להבין ולנחש בדיעבד מה קרה לו ומה עבר עליו, מתקבל זרם נתונים רציף על מאזן המים של הצמח ועל האופן שבו הוא מגיב לשינויים בתנאים, וכך אפשר לבדוק אם ואיך החומרים שמפתחים בחווה באמת עוזרים לצמחים השונים להתמודד.
הכלי הבא שמציג שבתאי הוא אחד שקשה לפספס. "את רואה שם את המפלצת הזאת?", הוא שואל את הדס ומצביע על מכשיר שנע מעל שורות הצמחים- סורק לייזר גדול שמייצר לכל אחד מהם מודל תלת-ממדי. הכלי הזה פותר את אחת הבעיות המתסכלות במחקר חקלאי: עד לא מזמן, כדי למדוד את המבנה של צמח היה צריך לקצור אותו, כלומר להשמיד את מושא הניסוי בדיוק ברגע שבו מדדו אותו. הסריקה מייצרת את אותו מידע בלי מגע, וכך אותו שתיל בדיוק ממשיך להימדד שוב ושוב לאורך כל הניסוי, ואפשר לראות התפתחות ולא רק תוצאה סופית.
התחנה הבאה היא חדר הגידול המבוקר, שנראה פחות כמו חממה ויותר כמו חדר מסיבות של חסות: שורות של שתילים מוארות בתאורה צבעונית מלמעלה. "אנחנו שולטים פה בכל הסביבה - טמפרטורה, לחות, תאורה ורמות של CO2", מסביר מתן מירה, אגרונום מחקר ופיתוח בקבוצת חיפה. "בגידול בתוך החדר אנחנו נמנעים מחמסין בחוץ או מקרות, ואנחנו בשליטה מלאה".
הגידול כאן הידרופוני, בלי אדמה בכלל: הדס שמזהה זאת כחקלאית שואלת על היתרון שטמון בכך ומירה מסביר שהוויתור על הקרקע הוא לא רק מענה למחסור בשטחים, אלא גם כלי מחקרי. האדמה מכניסה למשוואה משתנים שאי אפשר לשלוט בהם - בלעדיה אפשר לכייל את הדישון לצורך המדויק של הצמח בלי "רעשי רקע".
השיטה עצמה מבוססת על הפעלת לחץ מכוון. "אנחנו מאתגרים את הצמחים בכל מיני סוגים של עקות - דברים שמציקים לצמח כדי לראות איך הם מתמודדים בתנאים שונים", אומר ד"ר אבישי אבני מיה, אגרונום ראשי בקבוצת חיפה, "אם אנחנו רוצים שבעתיד יהיו לכולם עגבניות טריות באיכות גבוהה ובמחיר הוגן, צריך כבר היום לחשוב איך מספקים את זה בתנאים של חוסר מים, טמפרטורות משתנות ומחסור בקרקע".
התחנה האחרונה בסיור היא זו שמוכיחה שבחקלאות של היום לא תמיד צריך לעבוד כל כך קשה. "לפעמים, בשביל לדעת על מצב הצמח, לא צריך ציוד יקר", אומרת הדס. "אפשר פשוט לשלוף את הטלפון" בעודה נפגשת עם מארק פישמן, מנכ"ל אפליקציית Croptune, שמאפשר לצלם צמח ומחזירה בתוך שניות אבחון של מצבו התזונתי, המלצת דישון והתראה על בעיות.
החברה נשענת גם על נתוני לוויין ועל פענוח צילומי רחפן, אבל הנגישות של האפליקציה לכל חקלאי היא שהופכת אותה לכל כך מעניינת: היא דורשת רק גישה למצלמה של הטלפון והיא לבד מנפקת ומנגישה נתונים וניטור מדויק של מצב הצמח.
חלק גדול מהמחקרים שנערכים בחווה לא נועד לעונת הגידול הקרובה, אלא לעשורים הבאים. בעוד שבעבר ניסו כאן להבין אילו גידולים יכולים להצליח בארץ ישראל, כיום מנסים להבין כיצד ימשיכו לגדל אותם גם בעולם של פחות מים, יותר חום ופחות קרקע חקלאית. במובן הזה, חוות אהרונסון ממשיכה למלא את אותו תפקיד שמילאה לפני יותר ממאה שנה: לחפש תשובות לפני שהחקלאות באמת תזדקק להן.
