שאלות ותשובות
נתניהו רוצה לעקוף סנקציות באמצעות קריפטו. האם זה בכלל אפשרי?
ראש הממשלה מזהיר מפני סנקציות בנקאיות שעלולות לפגוע בקשר של ישראל למערכת הפיננסית העולמית, אף שכרגע אין צעדים כאלה על הפרק. רוסיה, איראן וצפון קוריאה כבר משתמשות במטבעות דיגיטליים כדי לעקוף מגבלות, אבל השקיפות של הבלוקצ'יין והיכולת להקפיא כספים מעוררות ספקות לגבי יעילות הפתרון. מה באמת יכול לקרות לבנקים בישראל, ומה המשמעות למשק כולו?
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בריאיון בסוף השבוע שצריך להתכונן ל"כלכלה עוקפת" בגלל סנקציות בנקאיות, ושהבלוקצ'יין הוא אחת החלופות. מה עומד מאחורי האמירה?
מה בדיוק אמר נתניהו?
בריאיון לערוץ הכלכלה אמר נתניהו שהוא חושש מסנקציות על ישראל, ש"יכולות להיות סנקציות בנקאיות" ושצריך "להתארגן בכלכלה עוקפת". לשאלה אם הבלוקצ'יין הוא החלופה השיב שזו אחת מהן, ושכבר ביקש להכין תוכנית. בסביבתו אישרו שאכן הוא התכוון למה שאמר. ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הזכיר שהבלוקצ'יין הציבורי מאפשר דווקא שקיפות ומעקב אחר כל העברה, ולכן אינו מקלט לכסף.
לאיזו סכנה הוא מתכוון?
בשלב זה אין סנקציות בנקאיות על ישראל. מה שיש הם צעדים נקודתיים, בעיקר סביב ההתנחלויות. בריטניה הודיעה בספטמבר על איסור יבוא מההתנחלויות ועל סנקציות על חברות ויחידים שמסייעים להרחבתן, כולל מוסדות פיננסיים. צרפת הודיעה על איסור יבוא משלה, וקנדה הבטיחה הגבלות. בהולנד נכנס ב־22 בספטמבר לתוקף איסור על יבוא, קנייה ומכירה של סחורות מההתנחלויות, כולל מזכרות במזוודה של תיירים, והפרה מכוונת דינה עד שש שנות מאסר. בחודש שעבר עדכנה מועצת זכויות האדם של האו"ם את מאגר החברות שמעורבות בפעילות בהתנחלויות, שכולל כעת 214 חברות. ברשימה שבעה בנקים ישראליים: הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, הבינלאומי, מרכנתיל ובנק ירושלים. המאגר אינו מטיל סנקציות בעצמו, אבל הוא רשימה רשמית שמשקיעים ובנקים זרים יכולים להיעזר בה כשהם בוחנים את החשיפה שלהם. האיחוד האירופי, לעומת זאת, לא השעה את הסכם הסחר עם ישראל. המכון למדיניות העם היהודי מנה 121 צעדים מגבילים נגד ישראל ב־62 מדינות, ש־40 מהם פיננסיים, אבל ציין שמספר הצעדים אינו מעיד על חומרתם.
אז איך זה יכול להגיע לבנקים?
הערוץ הריאלי אינו ניתוק של ישראל ממערכת התשלומים העולמית, אלא תופעה שנקראת "הסרת סיכון". בנק ישראלי שמבצע העברה בדולרים או ביורו עושה זאת דרך בנק זר, "בנק קורספונדנט". אם בנק ישראלי נחשב למי שמממן פעילות שהוטלו עליה סנקציות, למשל בנייה בהתנחלויות, הבנק הזר עלול להעדיף לנתק את הקשר מאשר להסתכן בקנס.
מה זה סוויפט, ומי נותק ממנו?
סוויפט היא רשת התקשורת שבאמצעותה בנקים בעולם מעבירים זה לזה הוראות תשלום. זו אגודה שיתופית שמושבה בבלגיה, ולכן היא כפופה לסנקציות של האיחוד האירופי, והיא מחברת יותר מ־11 אלף מוסדות פיננסיים ביותר מ־200 מדינות. ניתוק מסוויפט הוא הנשק הכבד ביותר בארסנל הפיננסי. בנקים איראניים נותקו ב־2012, חוברו מחדש ב־2016 ונותקו שוב אחרי שארה"ב פרשה מהסכם הגרעין. אחרי הפלישה לאוקראינה ב־2022 נותקו מספר בנקים רוסיים. איש לא מדבר כרגע על ניתוק ישראל, וצעד כזה ידרוש החלטה של האיחוד האירופי, שאינו מסוגל אפילו להשעות את הסכם הסחר.
מי באמת משתמש בקריפטו כדי לעקוף סנקציות?
רוסיה, איראן וצפון קוריאה. לפי חברת המחקר "צ'אינאליסיס" (Chainalysis), גופים שהוטלו עליהם סנקציות קיבלו ב־2025 כ־104 מיליארד דולר בקריפטו, פי שמונה כמעט משנה קודם. הנפח העיקרי עבר דרך מטבע יציב מגובה ברובל, שעיבד 93.3 מיליארד דולר בתוך כעשרה חודשים. כתובות שקשורות למשמרות המהפכה באיראן קיבלו יותר מ־3 מיליארד דולר, וצפון קוריאה גנבה יותר מ־2 מיליארד דולר בקריפטו. אלה הכלכלות שמהן לוקחים השראה כשמדברים על "כלכלה עוקפת".
אז הבלוקצ'יין יכול להיות פתרון לישראל?
לא באמת, משלוש סיבות. ראשית, הבלוקצ'יין הציבורי שקוף: כל העברה נרשמת ואפשר לעקוב אחריה. צ'אינאליסיס עצמה כותבת שהשקיפות הזו היא "יתרון מבני לחוקרים". שנית, רוב הפעילות עוברת במטבעות יציבים שמגובים בדולר, והמנפיקה יכולה להקפיא אותם. ביולי הקפיאה Tether כ־131 מיליון דולר בכתובות שארה"ב שייכה לבנק המרכזי של איראן, ובפעולה דומה באפריל עוד 344 מיליון דולר. שלישית, בשלב כלשהו צריך להמיר את הקריפטו לשקלים, לדולרים או לסחורה, ונקודות ההמרה הן בדיוק המקום שבו הסנקציות נאכפות.
ומה זה אומר על הכלכלה הישראלית?
שאין תחליף. כלכלת ישראל נשענת על יצוא הייטק שמקבל תשלום בדולרים, על קרנות פנסיה שמשקיעות חלק גדול מהחיסכון בחו"ל, ועל בנק ישראל שמחזיק את יתרות המט"ח שלו במערכת הפיננסית המערבית. כלכלה בהיקף כזה לא יכולה לעבור לערוצים שמשמשים את איראן וצפון קוריאה, ואיראן, למשל, משלמת על החיים מחוץ למערכת במטבע שקרס ובאינפלציה של עשרות אחוזים. השאלה האמיתית אינה איך לעקוף סנקציות, אלא איך לא להגיע אליהן.
