הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
1 אחת לכמה זמן אני צריך להסות את הקולות בראשי שקוראים לי לפתוח בית קפה. "זה רעיון ממש גרוע", אני אומר לעצמי. "זה פחות רומנטי ממה שאתה חושב", אני גוער בי. אבל המחשבות הסוררות האלה תמיד מוצאות את הדרך להתגנב מחדש. אני מדמיין את עצמי פותח את עגלת הקפה מוקדם בבוקר, כשהרחוב עוד חצי ריק. קודם כל מכין לעצמי קפה כמו שאני אוהב, ונהנה ממנו בכמה דקות של שקט. אחר כך מתחילים להגיע הקבועים. הנה ההוא שאוהב אמריקנו חם בכל מזג אוויר, הנה ההיא שממהרת ואוהבת הפוך קטן על שיבולת ושיהיה בלי קצף. איזה כיף שאני יכול להיות תחנה משמעותית ביומיום שלהם, מקום מפלט קטן מהמציאות.
המחשבות התועות האלה תוקפות לא רק אותי. האהבה של הישראלים לעגלות קפה שנייה רק לאהבה שלהם לתלונות על המצב. ברחבי הארץ פועלות היום מאות עגלות קפה — המספר המדויק לא ברור, ונע כנראה בין 250 ל־500 — לא כולל בתי הקפה המסודרים. לכאורה, עגלת קפה היא עסק פשוט: משכיבים כמה עשרות אלפי שקלים על עלויות הקמה וציוד, משלמים לבריסטה ולמי שיפעיל את הקופה, מביאים מאפים וכריכים מקבלן חיצוני, ויאללה מדפיסים ארגזים של כסף. עוד לא נברא החור שאם ישימו בו עגלת קפה היא לא תתמלא בישראלים, כולל תור, בייחוד אם היא פתוחה בשבת.
אבל האם זה באמת עסק כל כך משתלם?
עד לאחרונה מי שהיה רוצה לענות על השאלה הזו ברצינות היה צריך למצוא את הדרך, ואת המשאבים, לבצע ניתוח שוק מקיף. להתייעץ עם אנשים שכבר עשו את זה בעבר, לסמוך עליהם שהם לא משקרים לו. אולי להיעזר ביועצים עסקיים, אפילו בתשלום, אולי לקנות מידע כדי להבין איך נראית תמונת התחרות בתחום. אחרת, כל מה שיש הוא רק האינטואיציה, ורק בדיעבד אפשר לדעת אם היא היתה נכונה. הדברים רלוונטיים כמעט לכל ענף, מעגלות קפה עד עסק של עוגות מקושטות לאירועים — איך אפשר לדעת אם העסק שאתם רוצים לפתוח משתלם, איך נראה מבנה ההוצאות, איך נראות ההכנסות, איך נראה התזרים, מה הדברים שלא חשבתם עליהם בדרך?
הממשלה הבאה צריכה לגבש ולקדם תוכנית רחבה לפיתוח כלים כאלה. צריך להקים פונקציה מרכזית שתזהה מה צריך, תבין מה מאגרי הנתונים ותשכור מומחים שיבנו מערכות פשוטות אך משוכללות
2 זה השלב שבו אני רוצה להכיר לכם את Biz Data, מערכת מבית ג'וינט ישראל שהוקמה בשיתוף הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה ומערך הדיגיטל הלאומי. המערכת הזו מחוברת למאגרי מידע ממשלתיים ועסקיים רבים, ובאמצעות מנוע בינה מלאכותית מספקת ניתוח ראשוני מקיף על כל עסק שאתם שוקלים לפתוח, וברזולוציה גבוהה מאוד. חושבים למכור עוגות מקושטות בנס ציונה? להעביר שיעורים פרטיים באנגלית לתלמידי תיכון בשכונה מסוימת בתל אביב? להתמקד באימוני כושר פרטיים בהוד השרון? שאלו את המערכת אם כדאי. ככל שתכניסו פרטים יותר ספציפיים על העסק המדומיין המדובר — הוא מהבית, בבית הלקוח או שצריך לשכור מקום? כמה עובדים תצטרכו? האם הבאתם בחשבון הפרשות סוציאליות? — כך הניתוח שתקבלו יהיה איכותי יותר.
אני בדקתי אם שווה לפתוח עגלת קפה לא רחוק מהבית שלי. עניתי על כל השאלות של המערכת בפירוט המרבי האפשרי לי. קיבלתי דשבורד משוכלל, כזה שלבד היה לוקח לי הרבה זמן לייצר, וגם היה עולה לי כנראה לא מעט. הוא כלל את ההשקעות הראשוניות הנדרשות, מבנה העלויות, מבנה ההוצאות, התזרים החודשי הצפוי. קיבלתי מחשבון שמאפשר לשחק עם כל המספרים — להוסיף או להוריד עובדים, לשנות את השכר שלהם וכו'. ולא פחות חשוב, קיבלתי מידע איכותי על התחרות באזור, פרמטר חשוב כשרוצים לקבוע את התמחור ולהבין את התזרים. קיבלתי עוד הרבה שכבות של מידע איכותי, כגון זיהוי קהל היעד הפוטנציאלי, ניתוח החוזקות, החולשות וההזדמנויות של העסק, זיהוי ערוצי הקידום והשיווק שכדאי להשקיע בהם ופירוט העלויות שלהם ועוד.
בקיצור, Biz Data היא כלי נהדר — מקרה נדיר של מערכת AI שמחוברת למידע איכותי בקנה מידה רחב ונותנת ערך רב למשתמשים, ושפתוחה לציבור, ובחינם.
היא היתה הרבה יותר אפקטיבית מהקולות שבתוך הראש שלי. היא לימדה אותי שעגלת קפה היא עסק עם יותר כאב ראש ממה שאני חושב. שאומנם באזור שלי אין המון תחרות, אבל שפוטנציאל ההכנסות הוא רק 60 אלף בחודש, ושבניכוי ההוצאות הרבות אישאר עם רווח של פחות מ־9,000 שקל (וכאמור, מלא כאב ראש). גם בשיחות עם עצמנו, נתונים הם לפעמים בדיוק מה שחסר כדי להרגיע את הרעש.
1 צפייה בגלריה
מערכת Jobify. רק דמיינו איך משרדי ממשלה יוכלו לשפר את השירות לציבור אם רק ישתמשו במערכות כאלה ויקימו מערכות משלהם
3 זו אינה מערכת ה־AI היחידה של ג'וינט ישראל שיושבת על מאגרי מידע ממשלתיים ואחרים. למעשה, זו הקטנה שבהן. הגדולה יותר היא Jobify, ששואבת מידע מעשרות מעסיקים ומכל לוחות התעסוקה הגדולים (AllJobs ואחרים). היא נועדה לעזור לכם למצוא עבודה, אבל היא עושה הרבה יותר מזה. כמו Biz Data, היא מאפשרת לכם להניח בצד את האינטואיציה — ולהסתכל על הנתונים.
זה מתחיל כבר בצעד הראשון. Jobify תעזור לכם לכתוב קורות חיים או לשפר את קורות החיים שתעלו אליה, ואז היא תבחן אותם. היא תנתח את ההיסטוריה התעסוקתית שלכם, תפרק אותה לכישורים רלוונטיים ותציג לכם שלל משרות פתוחות שמתאימות לכישורים האלה, לא בהכרח במקצוע הנוכחי שלכם. היא תראה לכם מה טווחי השכר בכל התפקידים האלה — מידע רב־ערך שכמעט בלתי אפשרי למצוא היום — ותציע לכם הכשרות שיעזרו לכם להתקבל לתפקידים האלה.
גם למעסיקים היא עושה את החיים קלים יותר. הם יכולים להגיע לקורות חיים שמשתמשים מעלים למערכת כדי לאתר מועמדים פוטנציאליים ואיכותיים מהר. ורשויות מקומיות יכולות לראות את כל המידע שבמערכת, גם של המעסיקים וגם של מחפשי העבודה, כדי לזהות טוב יותר מגמות של היצע וביקוש ואולי ליצור שיתופי פעולה עם חברות ולהקים מסגרות חדשות של הכשרות תעסוקתיות והכשרות במקומות העבודה. אולי יזמי נדל"ן יכולים להיעזר בזה, אולי ספקי שירותים שונים שרוצים להבין איפה מתרכזים איזה לקוחות, אולי סטארטאפיסטים שצריכים לדעת מה השווקים העתידיים ואילו מוצרים כדאי להם לפתח. וכן הלאה.
אם אתם עדיין תוהים איך בינה מלאכותית יכולה לשדרג את חיינו, הנה הג'וינט נתן תשובה, בשתי מערכות שמתבססות על מידע נרחב בזמן אמת ומציעות כלים שמסייעים לציבור, על כל חלקיו. איזה יופי.
4 זה לא מקרי שזה בא מהג'וינט. הארגון הזה הוקם לפני 112 שנה כדי לסייע ליהודים ברחבי העולם; הוא עדיין עושה זאת שם, אבל כאן בארץ הוא נהפך לארגז החול לניסויים של המדינה. אנשיו יודעים ליצור עבור הממשלה פיילוטים מכל מיני סוגים בתחומים חברתיים רבים, וכך הם יכולים לבדוק אם תוכנית מסוימת עובדת לפני שהממשלה משקיעה בה מיליארדי שקלים. זה מודל מדהים בעיניי, והוא מוכיח את יעילותו פעם אחר פעם. הזרוע של הארגון שמתמקדת בתחום התעסוקה נקראת ג'וינט־תבת (ראשי תיבות של "תנופה בתעסוקה"), והיא שאחראית לשתי המערכות שלעיל.
אם היינו מחכים שהממשלה תבנה מערכות כאלה, ובכן, היינו ממשיכים לחכות. והן מדגימות היטב איך היה יכול להיראות השירות שהמדינה נותנת לציבור אם היא היתה משתמשת בבינה מלאכותית כמו שצריך במקום להישאר עם מערכות מימי אנו באנו. דמיינו איך Biz Data יכולה להעצים את היועצים שמפעילה הסוכנות לעסקים קטנים. חשבו איך Jobify יכולה להקפיץ את שירות התעסוקה (ככל שבכלל עוד יש צורך בשירות התעסוקה), או לעזור למשרדי הממשלה הרלוונטיים להבין את הציבור, את השוק, את מצב הכלכלה, את המגמות והכיוונים והעתיד שלנו ומה צריך לעודד ובמה להשקיע. ולכו יותר רחוק. חשבו מה היה אפשר לעשות, בעזרת קצת יצירתיות והבנה במערכות AI, עם מאגרי מידע של משרד התחבורה, רשות הרישוי, משרד הכלכלה, משרד החקלאות וגופים אחרים. כמה ערך היה אפשר לתת לציבור, ולעובדי המדינה שנותנים שירות לציבור.
זה יכול להתחיל מהשטח. אולי יקום יזם שיציע כלים כאלה למשרדים ממשלתיים מגוונים, ולא נצטרך לסמוך רק על האנשים החרוצים בג'וינט. אולי פה ושם יצוצו משרתי ציבור ספציפיים, אלה משכבת ה"פקידים", כמו שיש הייטרים שנוטים לבוז להם, שיסתכלו על המערכות הקיימות ויתחילו להשתמש בהן. אולי הם גם יקדמו פיתוח כלים מקבילים במשרדים שבהם הם עובדים. אולי בכל גוף יצוץ איזה משוגע לדבר שיבין שמערכות שמנתחות דאטה באמצעות AI יכולות לשנות את העבודה שלו ושל כל הקולגות שלו, ואת השירות שהם נותנים לציבור. אולי נראה את זה קורה. אבל כדאי שזה יתחיל גם מלמעלה. שהממשלה הבאה תגבש ותקדם תוכנית רחבה לפיתוח כלים כאלה. שתוקם פונקציה מרכזית שתזהה מה צריך, תבין מה מאגרי הנתונים ותשכור מומחים נלהבים שיבנו מערכות פשוטות אך משוכללות. להבדיל מעוד תמונת AI מקושקשת בקמפיין בחירות — זה יהיה שימוש בבינה מלאכותית שבאמת יכול לשפר את חיינו.
הכותב הוא עיתונאי כאן חדשות
