בדיקת כלכליסט
לא מסין ולא מאוקראינה: המדינה ייבאה רק 749 עובדי בניין השנה
המו"מ להביא עובדי בנייה מסין תקוע, הגיוס בבולגריה מסורבל ולשכות התעסוקה ברומניה בכלל לא יודעות שישראל מגייסת. השנה הובאו רק 4% ממכסת העובדים שקבע האוצר עד סוף 2016, ובמשרד בונים על הסכם עם אוקראינה, שעליו עובדים עוד מ־2013
06:5904.02.16
כל הנסיונות של המדינה להקפיץ את מספר עובדי הבנייה תקועים. בשנה החולפת רק 749 עובדים זרים התווספו לכוח האדם, כפי שעולה מנתונים שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה בתחילת השבוע. זאת לאחר שרק ביולי הגדיל שר האוצר משה כחלון את מכסת הגיוס מ־15 אלף עובדים זרים עד סוף 2016 ל־20 אלף כדי לעמוד ב־70 אלף התחלות בנייה בשנה. כלומר עד כה הושגו רק 4% מהמכסה שאמורה לקדם את הפתרון למשבר הדיור.
קראו עוד בכלכליסט:
- כך מסמסה המדינה הבאת אלפי עובדי בניין מאוקראינה
- הקופה הקטנה שהמדינה תעשה על הגב של פועלי הבניין מסין
- תוכנית חדשה תקדם הכנסת חברות זרות לענף הבנייה
הצורך בעובדי בניין נמצא בתחום העבודות הרטובות של הקמת השלד - במקצועות הברזלנות, טפסנות, ריצוף וטיח. כיום מועסקים בתחומים אלה כ־65 אלף עובדים, מהם 41 אלף פלסטינים, 17 אלף ישראלים וכמעט 7,000 עובדים זרים. על פי נתונים שהגיעו לידי "כלכליסט", ב־2015 הועסקו בישראל 4,407 עובדים סינים, 1,937 עובדים ממולדובה, 383 עובדים מבולגריה ו־128 עובדים מרומניה. נוסף על אלה הועסקו בארץ 958 עובדים טורקים דרך חברת הבנייה ילמזלר, הפועלת במודל מיוחד שבו היא נשכרת על ידי יזמים או קבלנים.
מספר העובדים הזה מספיק לקצב הבנייה הנוכחי, אך כאמור הוא רחוק מהיעדים שהציב שר האוצר. כיום 95 אלף דירות מצויות בבנייה, ובשנה שעברה נרשמו על פי הערכות 50־55 אלף התחלות בנייה חדשות. מרגע הנחת אבן הפינה ועד מסירת המפתח חולפים היום בממוצע 27 חודשים, כלומר השלמתו של בניין אורכת כשנתיים. קצב בנייה זה אינו מספק את הממשלה, ובשנה האחרונה פעלו מטה הדיור במשרד האוצר, מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי להגברתו. אך החשש הגדול הוא כי לא יהיה מי שיבנה את כל הדירות הללו, ובגלל הגדלת כמות הפרויקטים יואט קצב הבנייה.
התור לבידוק הביטחוני מלחיץ את משרד האוצר
על פי הערכות, 17 אלף הישראלים המועסקים בעבודות בניין רטובות מייצג את רוב או כל הפוטנציאל. במערכת הביטחון יש רצון עז להגביר את מספר המועסקים הפלסטינים, משום שזאת נחשבת לדרך מוכחת להשקטת המוטיבציה לטרור, אך העסקתם כיום מסובכת ולא יעילה. אחת הסיבות לאי־יעילות היא הצורך בבידוק ביטחוני בכניסה וביציאה מישראל, דבר שמקצר את יום העבודה של הפלסטיני. בעת האחרונה העביר משרד האוצר תקציב לטכנולוגיה שתזרז את ההליך, ועל פי הצהרת שר האוצר מסוף השבוע האחרון ייושם הפתרון בתוך כמה שבועות.
אבל התור הארוך לבידוק הביטחוני אינו הבעיה היחידה של העובדים הפלסטינים, ומערכת הביטחון תצטרך למצוא פתרון לאתגר מסובך ממנו. עד עתה גרמו אירועים ביטחוניים חמורים לסגירת המעברים. לא בטוח שקבלנים המחויבים ללוחות זמנים צפופים ישמחו להעסיק פלסטינים ללא הבטחה, כי הגעתם לאתר הבנייה תתאפשר בכל מצב, וכדי שיוכל שר האוצר לעמוד ביעדים שהציב, הוא ייאלץ למנוע סיכון כזה.
מלבד זאת, וללא כל קשר לסוגיה הביטחונית, יש צורך להתגבר על הקושי הכרוך באיתור עובדים מזדמנים מרחבי הגדה. כדי להתגבר על קושי זה, באוצר בוחנים מודל העסקה מול הרשות הפלסטינית אשר במסגרתו יהיו קבלני משנה אחראים על איתור קבוצות של עובדים. נוסף על כך, על פי ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי, כעת נבחנת אפשרות להקמת מרכז הכשרה לעובדים פלסטינים בצפון השומרון. בעת האחרונה הזכיר יצחקי גם ניסיון להבאת עובדים מרצועת עזה, אך מטבע הדברים המקרה הזה מסובך אפילו יותר.
הצהרות סותרות בנוגע להבאת עובדים זרים מסין
בשנת 2011 הוקפאה כניסת עובדים זרים מסין, אחרי שהממשלה החליטה כי כניסת עובדים זרים תתאפשר רק ממדינות שאיתן נחתם הסכם שנועד למנוע את ניצולם וגבייה של דמי תיווך מופרזים מהם. מאז הממשלה מנסה לחתום על הסכם גם עם הממשלה הסינית, אך היא מבקשת התחייבות מפורשת כי אזרחיה לא יעבדו מעבר לקו הירוק. בספטבר 2015 הוביל ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי את הממשלה להחלטה שתאפשר כניסת 20 אלף עובדים סינים ללא הסכם, אבל בפיקוח של רשות האוכלוסין וההגירה, אך צעד לא יצא בינתיים לפועל. בסוף השבוע, בשיחה עם קבלנים, העריך אביגדור יצחקי כי "החלום להביא סינים נשבר". כשעתיים לאחר מכן סתר אותו שר האוצר משה כחלון כשאמר לקבלנים כי "בעקבות סימנים מעודדים" שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב לראש הממשלה הסיני ובו הוא מבקש לקדם את הסדרת כניסת העובדים. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה נכנסו כ־4,000 עובדים סינים לפני 2011, ואשרת השהייה שלהם הוארכה מאז.
אם לא תסתדר הסדרת כניסת העובדים הסינים בסופו של דבר, אולי יוכל שר האוצר למצוא את חבל ההצלה שלו במזרח אירופה. מאז ההחלטה כי עובדים זרים יועסקו רק במסגרת הסכם בין מדינות, נחתמו הסכמים עם מולדובה, רומניה ובולגריה ובינתיים הם הניבו 2,400 עובדים - 1,900 ממולדובה, 380 מבולגריה וכ־190 מרומניה. על פי משרד הבינוי, שמטפל במיון העובדים עם רשות ההגירה והתאחדות בוני הארץ, גויסו בדצמבר האחרון עוד 1,000 עובדים ממולדובה, ובקרוב יערכו מיונים לכ־3,000 עובדים נוספים.
חבל ההצלה של האוצר: שכפול המודל הטורקי
מאז שנת 2013 ממשלת אוקריאנה מבקשת לקדם הסכם מול ישראל, ועל פי הערכות של גורמי מקצוע פוטנציאל כוח האדם שם רב. מדובר במדינה גדולה ובה כ־44 מיליון תושבים, שיעור אבטלה גבוה מ־10% ומשכורת חודשית ממוצעת של 200 דולרים בלבד. לשם השוואה, עובדי בניין זרים המועסקים בישראל מרוויחים כ־2,000 דולר בחודש. עד ראשית השנה גררה ישראל רגליים במשא ומתן מול אוקראינה, אך בשבועות האחרונים הוא התקדם. גורמים המעורבים במשא ומתן אף הגדירו אותו כמוצלח, והממשלות החליפו טיוטות מסמכים. כעת נדרשים המשרדים השונים באוקראינה ובישראל לעבור על הטיוטות ולהעביר את הערותיהם.
משה כחלון, שר האוצר צילום: לע"מ למרות ההסכם עם בולגריה ורומניה, מספרים מעטים של עובדים מגיעים מהן בשל הסרבול בגיוס. כך, למשל, נודע ל"כלכליסט" כי לפני כמה חודשים יצאה לרומניה משלחת ישראלית למיון עובדים, וכשהגיעה התברר שלשכות תעסוקה בכמה ערים לא היו מודעות כלל לביקור הצפוי, לא נערכו אליו ולא פרסמו מודעות דרושים. נוסף על כך, לישראל יש תחרות עזה עם מדינות מערב אירופה על העובדים המזרח אירופים, שרבים מהם מעדיפים לעבוד קרוב יותר למדינת מוצאם.
חבל הצלה נוסף יכול להימצא בשכפול המודל הטורקי. כ־1,000 פועלים מועסקים דרך ילמזלר הטורקית במודל ייחודי, שבמסגרתו החברה נשכרת בכללותה להקמת שלד בניין. עובדי הבניין, מנהלי העבודה והמהנדסים באוצר שוקלים לשכפל מודל זה ולהביא חברות גם ממדינות אחרות, אך מטבע הדברים, הקבלנים בארץ מתנגדים לכך מחשש שייפגעו ממודל זה. למרות זאת, יצחקי כבר אמר בכמה הזדמנויות כי הוא בוחן כניסת חברות כאלה לארץ.
ראש מטה הדיור הלאומי במשרד האוצר אביגדור יצחקי: "בחודשים האחרונים נעשים מאמצים אדירים ופעולות חסרות תקדים להבאת ידיים מיומנות לענף הבנייה בישראל. אנחנו פועלים מול ממשלת סין, במזרח אירופה ומול מתאם הפעולות בשטחים על מנת להשיג את היעד שקבעה ממשלת ישראל להבאת 20 אלף עובדים. בנוסף התקבלה החלטה להשארת חברת בנייה טורקית אשר פועלת בארץ על 1,200 עובדיה ל־3 שנים נוספות ובכוונתנו להביא בקרוב לארץ חברות בנייה נוספות".
