בלי הרחבות - דין קלנסוואה אינו כדין כפר יונה

לאחר כמה דקות נסיעה מצומת בית ליד מזרחה, על כביש 57 לכיוון קלנסוואה, יבחינו הנוסעים בתנופת הבנייה הפוקדת את כפר יונה בשנים האחרונות. בניינים ראשונים בשטח שמצפון לעיר כבר עומדים על תלם, וממולם הוצבו שלטי פרסומות לשכונה נוספת שתקום ותכיל כ־1,000 דירות בשלב הראשון. מדובר בקרקע ששימשה בעבר את חקלאי המושב ינוב שמדרום, סופחה לפני שנים לעיר והופשרה לבנייה. על פי רשות מקרקעי ישראל ששיווקה את הקרקע, יוקמו לצד הבניינים החדשים גם גינות ציבוריות, בתי ספר, גני ילדים ואזורי מסחר. כל מה שתושב מצפה לקבל מהרשות המקומית, כל עוד הוא אינו גר ביישוב ערבי.

כמה קילומטרים מדרום לינוב שוכנת קלנסוואה, שבה כ־20 אלף נפשות - בדיוק כמו בכפר יונה. אלא שלא כמו אצל שכניהם היהודים, בקלנסוואה אין קרקעות מדינה, ולכן רשות מקרקעי ישראל אינה מפתחת בה שכונות חדשות. המצב הזה קיים ברוב היישובים הערביים בישראל - השטח המוניציפלי של העיר כולל בעיקר אדמות פרטיות, והעובדה הזאת יוצרת מצוקת דיור חמורה ומחסור במבני ציבור.

תקוותם של תושבי קלנסוואה לשינוי מיוחל היתה נטועה בתוכנית מתאר שקידם משרד הפנים בשנים האחרונות, אך גם התקווה הזאת נגוזה, שכן התוכנית שהוצעה לבסוף אינה פותרת את המצוקה לטענתם. מחר יתקיים בוועדה המחוזית לתכנון מרכז הדיון האחרון בעתיד הנראה לעין בערר שהם הגישו נגדה, ואם הוא יידחה תקבל התוכנית תוקף, אך לא תשנה בכלום את מצבה של העיר.

בלי גמישות יהודית

מטרתה העיקרית של התוכנית היתה ליצור מלאי קרקעות לבנייה למגורים שיוכלו לשרת את הגידול הצפוי באוכלוסיית העיר. אלא שהיעד שהיא מכוונת אליו — שנת 2020 — קרוב מדי במונחי תכנון והופך את התוכנית לחסרת תוכן עוד בטרם אושרה. למעשה, כבר עם מתן תוקף לתוכנית תיכנס העירייה למירוץ נגד השעון כדי להכין בעוד מועד תוכנית לעשורים הבאים.

שטחים פרטיים ריקים בקלנסוואה. מימוש של פחות מ-50% צילום: אריאל שרוסטר

ואולם גם בחישובי יעד האוכלוסייה ל־2020 שגו המתכננים, שכן הם התעלמו מהעובדה שהתוכנית תחול על קרקעות פרטיות. התוכנית מניחה כי 100% מהשטח שאפשר לבנות עליו ינוצל במלואו לצורכי בנייה. הנחה זו אינה תואמת את המציאות, ולמעשה בקלנסוואה היה שיעור המימוש של תוכניות קודמות פחות מ־50%. בעלי אדמות פרטיות אינם ממהרים לבנות עליהן ומעדיפים לשמור אותן לצאצאיהם, וגם כשהם בונים עליהן, במקרים רבים הם יעדיפו לבנות פחות יחידות דיור ממה שהתוכנית מאפשרת.

על פי הערכת המתכננים יגורו בקלנסוואה כ־25 אלף תושבים ב־2020. התוכנית משנה ייעוד של קרקעות בעיר מחקלאות למגורים באופן שעל פי חישובי המתכננים יספיק לבניית עוד 1,650 דירות, שיספקו מענה ל־7,000 התושבים שיתווספו. עם זאת, לפי חישובי עמותת במקום שמסייעת לתושבים יש להפשיר לבנייה לפחות שטח כפול מזה.

סזאר יהודקין מעמותת במקום צילום: אריאל שרוסטר

סזאר יהודקין מהעמותה מסביר ל"כלכליסט" כי בדרך כלל בתוכנית המתאר ליישובים יהודיים מועלה יעד האוכלוסייה ב־25% מעבר לתחזית הסטטיסטית, כדי לאפשר ליישוב מרחב גמישות. ביישובים ערביים כמו קלנסוואה הגמישות הזאת אינה קיימת, והתוכנית מבקשת לספק מענה בדיוק קפדני ללא מרחב גמישות וללא סיכוי להתרחבות.

ראש עיריית קלנסוואה עבד אל באסט סלאמה. התושבים הקימו אוהל מחאה צילום: אריאל שרוסטר

הפתרון המתבקש הוא פיתוח שכונות חדשות על קרקעות מדינה. דוגמאות לכך אפשר למצוא בסביבה למכביר - בראש העין, בכפר יונה, בכפר סבא או בנתניה, אבל לא בקלנסוואה. סמוך ליישוב דווקא יש די קרקעות מדינה, מאות דונמים ששימשו לחקלאות לפני שנים, אבל היום מגדלים בהן רק עשבי בר. ובכל זאת מישהו מתעקש לשמר את ייעודן החקלאי ולא לספחן לעיר.

הטענות לא התקבלו

מאבקם של התושבים בתוכנית המתאר החל בקיץ 2011, כשקבוצת תושבים ייסדה את הוועד העממי של תושבי קלנסוואה, לאחר שנודע להם כי משרד הפנים הפקיד את התוכנית ללא תיאום עם העירייה וללא ידיעתה. אנשי הוועד גייסו את תושבי העיר, ובייחוד קראו לכל עורכי הדין והמהנדסים שביישוב לדגל. אוהל מחאה הוקם בכיכר המרכזית, התושבים ואורחים רבים הוזמנו לעיין בתוכנית ובמפות וללמוד על בעיות הדיור. בסיוע עמותת במקום והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי הכינו התנגדויות לתוכנית והחתימו 1,600 תושבים.

תקופת העיון בהתנגדויות, שעורכת בדרך כלל 60 יום, נמשכה שנתיים. הוועדה המחוזית לתכנון מחוז מרכז שמתפקידה לאשר תוכניות כאלה החליטה למנות את זאב עמית, מומחה לתכנון ובנייה, לחוקר לבחינת טענות התושבים.

עם זאת, אף שעמית הסכים עם רבות מטענות התושבים, ועדה מיוחדת שהוקמה כדי לשקול את מסקנותיו אימצה רק סעיפים שבהם הוא דחה את טענות התושבים. כך למשל ההחלטה המרכזית של עמית היתה כי אין לערוך את התוכנית מחדש, משום שהתהליך עלול להימשך זמן רב, אך באותה פסקה הוא גם קבע ששנת היעד קרובה מדי. ולכן הוא המליץ לבחון מחדש את שנת היעד של התוכנית, ובתוך כך את התאמתה לגידול הצפוי באוכלוסייה. החוקר הוסיף והדגיש כי "פתרון מצוקת המגורים בעיר אינו יכול שלא לכלול את המתווה המוצע". למרות זאת קבעה הוועדה שהרחבת שטחי הבנייה היא סוגיה שיש לדון בה בעת הכנת תוכנית מתאר חדשה לעיר.