$
דוח המבקר - משבר הדיור

משבר הדיור

ביום שאחרי דו"ח המבקר: הכתובת על הזנחת הפריפריה היתה על הקיר

אהרון ולנסי, לשעבר ראש המועצה האזורית גליל עליון אומר כי "אזורים רבים בצפון ובדרום נחשבים לפריפריה מרוחקת והמדינה לאורך השנים הסתפקה רק במתן פתרונות נקודתיים"

יעל דראל 08:5726.02.15

דו"ח המבקר על משבר הדיור, סימן כשלים בכל נקודה אפשרית בשוק הדיור, אחת מהן – הוא כשלונה המתמשך של המדינה בהסטת הביקושים אל הפריפריה. מהדו"ח עלתה ביקורת חמורה לפיה, לאורך השנים המדינה לא רק כשלה בעידוד ההגירה של אוכלוסייה מהמרכז לפריפריה, אלא אף פעלה בחלק מהמקרים בניגוד למדיניותה המוצהרת דווקא לטובת המרכז ולמעשה – יצרה במו ידיה את הפערים בין ההיצע לביקוש – ובכך לא רק שלא תרמה לריסון המחירים אלא אף עודדה את עלייתם. 

 

 

פערים אלו נוצרו על ידי המדינה בשתי מגמות מנוגדות: האחת, חוסר יכולתה להסיט את הביקושים ולהביא לגידול באוכלוסיה במחוזות הפריפריאליים בדרום ובצפון והשניה, תכנון לקוי של צרכי השוק באופן שהביא לעודף בנייה במחוזות אלו, לעומת מיעוט בנייה במחוזות מרכז, תל אביב וירושלים – המוגדרים כאזורי הביקוש.

 

בשיחה עם "כלכליסט", מציין אהרון ולנסי, עד לפני כשנתיים ראש המועצה האזורית גליל עליון, כי מסקנותיו של המבקר בסוגיה זו היו כתובות על הקיר תקופה ארוכה. "אזור צפון מזרח הגליל, כמו אזורים רבים אחרים בצפון ובדרום – נחשב לפריפריה מרוחקת והעובדה היא שהמדינה לאורך השנים, על אף בקשות חוזרות ונשנות מצד ראשי הרשויות באזור – הסתפקה רק במתן פתרונות נקודתיים, כמו הקמת בית הספר לרפואה בצפת, או תוכניות קטנות אחרות".

 

מטי צרפתי הרכבי, ראש המועצה האזורית יואב.  ""המדינה הולכת ונסוגה מטיפול בבעיית היישובים בפריפריה ומעבירה יותר ויותר נושאים לאחריותן של הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות" מטי צרפתי הרכבי, ראש המועצה האזורית יואב. ""המדינה הולכת ונסוגה מטיפול בבעיית היישובים בפריפריה ומעבירה יותר ויותר נושאים לאחריותן של הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות" צילום: גדי קבלו

 

לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות שעימן מתמודדים ראשי הרשויות באזורי הפריפריה, ואשר מקשים מאוד על הבאת אוכלוסיה ושינוי מפת הדיור והמחירים בישראל, היא סוגיית התעסוקה. "להיות פריפריה מרוחקת במדינת ישראל משמעותו גם קרבה לאזורי גבול מצד אחד, וגם מרחק רב מהאזור הכלכלי של מדינת ישראל – המצוי במרכז הארץ. כיוון שהתשתיות לא היו עד כה מפותחות, ואפשרויות ההגעה למקומות עבודה עומדות על לפחות שעה נסיעה, הדבר מקשה על הגעת אוכלוסיות חזקות. מבחינה תעסוקתית, לאזור הצפון המרוחק יש קושי להתחרות אפילו בפריפריה כמו יקנעם או כרמיאל, שבהם התפתחו עם השנים מוקדי תעסוקה. מדינת ישראל במובן הזה ממשיכה לדבוק בשיטת השוק החופשי שפוטרת אותה מלהתערב – אבל ההשלכות הן קשות".

 

דו"ח המבקר מתייחס אף הוא לשורת הצעדים הנקודתיים שנעשו על ידי המדינה ומציין כי לאורך השנים נקטו הממשלות בצעדים ליצירת תמריצים והטבות למעבר לפריפריה – בהן החלטה משנת 2009 בדבר סיוע ליישובים באזורי עדיפות לאומית, או החלטות משנת 2010 בנוגע לפיתוח הנגב והגליל בהן הקמת בית ספר לרפואה בצפת, או הכוונת עולים לקליטה ביישובי הנגב והגליל – אך בסיכום הוא מבהיר כי מדובר בשורה של החלטות שונות שהתקבלו ללא דיון אסטרטגי בשאלת הדיור – בעיקר בין השנים 2010-2008 – על אף שמשבר הדיור כבר היה בעיצומו עם עלייה של 36% במחירי הדיור בשנת 2010 לבדה.

 

קריית שמונה (ארכיון) קריית שמונה (ארכיון) צילום: עמית שעל

 

"סוגיית ההחלטה האסטרטגית – היא הסוגיה העקרונית. כדי ליצור שינוי אמיתי בשוק, להביא אוכלוסיה לפריפריה ולשנות את המפה, צריך להזרים לצפון ולדרום כמה מיליארדי שקלים – בתוכניות שמקיפות את כל תחומי החיים. אבל המדינה נמנעה מצעדים כאלה. מדינת ישראל צריכה להחליט האם היא רוצה להשקיע כסף גדוך, לא כסף קטן, או שהיא מעדיפה לתת אותם ליצחק תשובה או לבעלי ההון. לצערי, הפוליטיקאים חושבים על מה שמצטלם יפה, לא על ההשלכות – והמציאות מעוררת חשש אמיתי שהבעיה אינה עומדת להיעלם", אומר ולנסי.

 

הגידול באוכלוסייה מקורו בריבוי טבעי ולא בהגירה

 

דו"ח המבקר מביא בהקשר זה נתונים עגומים למדי: כך למשל במחוז הצפון שאליו כיוונה תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) יעד של כ-1.7 מיליון תושבים בשנת 2020 (לעומת כ-0.95 מיליון בשנת 1995). השגת היעד תלויה בגידול שנתי ממוצע של 2.6% - אך מדו"ח המבקר עולה כי בין השנים 2007-2000 היה שיעור הגידול השנתי רק 1.7% במחוז זה, וכי עיקר הגידול באוכלוסייה בשנים אלו מקורו בריבוי טבעי ולא בהגירה. למעשה, מאז שנת 2000 התאפיין מחוז הצפון בהגירה פנימית שלילית. המצב במחוז הדרום – מעלה תמונה דומה עם שיעורי הגירה שליליים גם כן.

 

לדברי מטי צרפתי הרכבי, ראש המועצה האזורית יואב, בשנים האחרונות ניכרת מגמה של החרפת המצב. "המדינה הולכת ונסוגה מטיפול בבעיית היישובים בפריפריה ומעבירה יותר ויותר נושאים לאחריותן של הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות. הסכמי הגג למשל היו החלטה נכונה, אך הם לא כלי שממנו יכולים להנות תושבי הפריפריה הרחוקה – והוא לא צפוי להשפיע על פיתוח היישובים המרוחקים בישראל".

 

צרפתי הרכבי טוענת אף היא כי היעדר התייחסות אסטרטגית, מקיפה וכוללת, לשאלת הסטת הביקושים לפריפריה – דנה את המהלכים הנקודתיים שהמדינה מובילה לכשלון. "כשמדברים על פריפריה אי אפשר לדבר רק על דיור. חייבים לדבר גם על תעסוקה, גם על חינוך, גם על תשתיות. ישנו קושי כבר היום להביא בנים חוזרים למושבים וקיבוצים – והבאה של אוכלוסיות חדשות קשה עוד יותר. המציאות אצלנו היא שרוב האנשים שמתגוררים פה נוסעים כשעה כל יום, לכל כיוון, למקומות העבודה – וזו מציאות שחייבים ואפשר לשנות".

 

נקודה נוספת שצרפתי הרכבי מתייחסת אליה בהקשר זה היא החלטת הממשלה שאושרה בשנה האחרונה להקים חבל יישובים חדש במבואות ערד. החלטה זו זוכה להתנגדות מצד ארגוני הסביבה בטענה כי היא תביא להיחלשותם של היישובים הקיימים שבחלקם לא הגיעו למיצוי קיבולת יחידות הדיור בהם. "בעיניי הקמת יישובים חדשים בחבל ערד הוא לא צעד נכון, יש הרבה דברים שעוד צריך לעשות למען הקיימים. נחוצה פה חשיבה מערכתית שתסייע ליישובים הקיימים להתפתח, כי בשלב זה , החסמים שהמערכת מציבה בפנינו הם רבים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x