ההעתק הישראלי הלא המוצלח להפרטת שיטת הרישוי
רפורמת המרפסות מעבירה למכונים פרטיים את הסמכות להעניק היתרי בנייה. בבריטניה כבר פועלים מכונים כאלה, אלא שבניגוד לרפורמה של נתניהו הם מספקים אחריות על טיב הבנייה, מצויים בתחרות ומאפשרים לוחות זמנים גמישים הרבה יותר
הרפורמה בחוק התכנון והבנייה שהגיעה אתמול לדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת טומנת בחובה שינויים מהותיים רבים, ביניהם שינוי יסודי של השיטה להוצאת היתר בנייה. הליך הרישוי שנעשה עד כה בתוך הרשות המקומית עובר הפרטה ויעבור למכוני בקרה פרטיים.
בחודש שעבר נפגשו נציגים מהתאחדות הקבלנים עם נציגי מכון הבקרה הפרטי AIS מאנגליה. בפגישה ניסו הקבלנים להבין כיצד עובדת השיטה באנגליה בהשוואה לשיטה המוצעת בישראל. להפתעתם הם גילו כי בישראל לא אימצו את השיטה בכללותה ואותם חלקים שלא אומצו עלולים ליצור לוחות זמנים לא הגיוניים, לפגוע בטיב הבנייה ולהעביר כוח גדול מדי לידי הבעלים הפרטיים של המכונים החדשים.
"באנגליה מתחרים במערכת הציבורית"
נציגי המכון הבריטי סטפן רמו ופול טימינס הסבירו כי באנגליה העבודה עם מכוני הבקרה הפרטיים היא בגדר אופציה ולא חובה. באנגליה פועלים מכונים פרטיים כבר 20 שנה ויש בה כיום כ־50 מכוני בקרה. למרות זאת, רק 25% ממגישי הבקשות להיתר עובדים עם המכונים הפרטיים. יתר 75% הבקשות עוברות דרך הרשויות המקומיות בשיטה הרגילה, כפי שנעשה בישראל היום טרם כניסת הרפורמה לתוקף. גורמים שלקחו חלק בפגישה הסבירו ל"כלכליסט" כי המודל האנגלי טוב יותר ליצירת תחרות בשוק מכיוון שמכוני הבקרה הפרטיים באנגליה מתחרים במערכת הציבורית על שירות טוב יותר שיצדיק את התשלום שהם גובים.
בתוך כך, המכונים הפרטיים באנגליה גובים על שירותם תשלום של כ־0.8% מעלות הבנייה, בעוד שהרשות המקומית שם לא גובה תשלום על השירות. בתמורה לתשלום זה מקבלים מגישי התוכנית, ובכללם היזם והקונסטרוקטור, אחריות של עשר שנים על טיב הבנייה. מכון הבקרה האנגלי מעניק בשלב מוקדם של הפרויקט שירותי ייעוץ והנחיה והערות שעוזרים למגישי התוכנית לתקן אותה כך שתתאים לתקנות. המכונים הפרטיים הבריטיים מקיימים פיקוח צמוד על הבנייה ובסיומה נותנים תעודת אחריות לטיב הבנייה. לדברי רמו וטימינס, הפיקוח שלהם יכול לשחרר את המהנדסים המתכננים מפיקוח צמוד באתר.
ארגון המהנדסים בארץ כבר התריע בנוגע לסוגיית האחריות בשיטת הרישוי המוצעת לאחר הרפורמה בישראל. המהנדס ישראל דוד, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, אף הגיש מסמך בנושא לוועדה המשותפת לענייני חוק התכנון והבנייה החדש ובו הסביר כי נוסח החוק מסיר אחריות מעל מכון הבקרה וכי מדובר במצב לא תקין מכיוון שלמכון הבקרה יש כל הסמכות החוקית להתערב בתיקונים בתוכנית. "האחריות של מגיש התוכנית אינה יכולה להיות מוחלטת בזמן שהחוק לא מעניק לו שיקול דעת בלעדי", נכתב במסמך.
גורמים שנכחו בפגישה מול נציגי המכון הבריטי הביעו חשש מפני הסרת האחריות של מכון הבקרה. "המכונים לא ייתנו ייעוץ והנחיה אלא רק הערות על ליקויים בתוכניות המוגשות", הם מסבירים ומוסיפים מהי הסכנה הנוספת כתוצאה מהסרת האחריות: "מכיוון שאין אופציה לעבוד ללא מכוני בקרה ייווצר מונופול אשר יביא לשירות גרוע במחיר גבוה".
בלי טופס טיולים
אחת הבעיות הגדולות שהרפורמה מנסה לפתור היא הסחבת בלוחות הזמנים ברשויות המקומיות. כיום יזם ישראלי המבקש להוציא היתר בנייה מגיע לרשות המקומית שמעבירה את בקשתו מעין "טופס טיולים" בכל הגופים שחתימתם על ההיתר נדרשת כמו מכבי אש, פיקוד העורף, חברת חשמל וכדומה. התהליך הזה לפי הערכות ברשויות אורך בין חצי שנה לתוכנית בעלת מורכבות נמוכה ועד לשנתיים וחצי לתוכנית בעלת מורכבות גבוהה. עם העברת הסמכות להוצאת ההיתר למכון הבקרה ירוכז התהליך במקום אחד, מה שלכאורה אמור לקצר את הליך הבנייה.
החוק החדש אף קובע לוחות זמנים מוגדרים שמכון הבקרה אמור לעמוד בהם: 90 יום להוצאת ההיתר, כולל בדיקות של הרשות המקומית ובדיקות של מכון הבקרה. נשאלת השאלה כיצד יקוצר לוח הזמנים שאורך היום חודשים ארוכים לכ־90 יום בסך הכל. התשובה לכך היא כי במצב החדש מגישי התוכנית יידרשו להגיש את כל המסמכים והנספחים במלואם כבר בתחילת התהליך. מסמכים אלה כוללים תוכניות מפורטות לאישור פיקוד העורף, תוכניות אינסטלציה למים, ביוב וניקוז, תוכניות של יועץ חניה, אדריכלות נוף, התייחסות של רשות העתיקות, אישור לכל המערכות כגון מערכות אוורור, מפוחים ספרינקלרים, חדר מכונות ועוד, בזמן שבשיטה הנהוגה כיום מוגשים המסמכים רק לאחר התקדמות תהליך האישורים. במצב המוצע יכול להיות שמגיש תוכנית יגיש את כל האישורים הללו וישלם לכל היועצים ואנשי המקצוע רק כדי לגלות שמכון הבקרה לא מוכן לחתום על התוכנית.
בנושא זה נציגי המהנדסים והאדריכלים אמרו כי אין היגיון לסד של 90 יום להוצאת היתר ויש להפריד בין מגיש תוכנית המבקש לסגור מרפסת לבין מגיש המבקש לבנות את מגדלי עזריאלי. לפי המודל האנגלי, כפי שהסבירו רמו וטימינס, אין מגבלת זמן. זמן העבודה משתנה מפרויקט לפרויקט, החל מכמה ימים לפרויקט פשוט ועד לשלוש וחצי שנים לפרויקט גדול ומורכב.
דוד מעלה בשיחה עם "כלכליסט" בעיה נוספת ביישום רפורמת הרישוי והיא בעיית כוח האדם. לדבריו, על פי חישוב שערך, כדי לאייש את מכוני הבקרה באנשי מקצוע שיבדקו את כל התוכניות המוגשות בלוחות הזמנים הנקובים יש צורך בגיוס 500 מהנדסים. לדברי דוד, רשם המהנדסים ערך לפני שלוש שנים בחינה לכ־14 מהנדסים. את הבחינה עברו שבעה מהנדסים בלבד. "מאיפה הם ימצאו עוד 500 מהנדסים אני לא יודע. יש אולי 100–200 שמוכשרים לעניין הזה. אני כבר שנתיים וחצי מתריע על הנושא הזה. הפתרון שהם ימצאו אם הם יחליטו להוציא את זה לפועל למרות כל ההסתייגויות הוא ויתור על כוח אדם מקצועי ומנוסה או שהם יביאו מהנדסים מהודו. בסופו של דבר הם הולכים על רפורמה גדולה ומתעלמים מהפרטים הקטנים וזה דבר מסוכן מאוד לתחום הבנייה בישראל".
