"אומרים שבונים ירוק, אבל לא עומדים בתקן"

הטרנד הירוק הגלובלי לא פסח גם על תחום הבנייה, ונראה כי בשנים האחרונות יותר ויותר קבלנים משווקים את המבנים שהם בונים ככאלו שנבנו בבנייה ירוקה, או שעומדים בתקנים ירוקים. מחקר שביצעה לשכת הפרסום הממשלתית (לפמ) ביולי האחרון מראה כי אף שאנשים לא בהכרח מבינים מה כוללת בנייה ירוקה, הם בהחלט מתעניינים בה: הסקר, שבחן 500 איש, העלה כי יותר מ־80% היו מתעניינים בבנייה ירוקה בבואם לרכוש דירה, וכי יותר מ־40% היו מוכנים לשלם יותר על בניין שנבנה בבנייה ירוקה.

"יישום של תקן ירוק במבנה מגורים מביא לחיסכון כספי משמעותי. מדובר בחיסכון ממוצע של כ־10% במים וכ־30% בחשמל", כך מדגים את כדאיות הבנייה הירוקה האדריכל יהונתן אלעזר, הממונה על הבנייה הירוקה באגף התכנון של המשרד להגנת הסביבה. "בנוסף, מבנים שעומדים בתקן ירוק הם מבנים הרבה יותר בריאים. התופעה שבה אנשים יוצאים עם כאבי ראש מהעבודה היא תופעה מוכרת, הנובעת בין היתר מתאורה שלא מותאמת לעבודה בפרט או לבני אדם בכלל, וכן מאוורור ומחומרים מזיקים שפולט המבנה".

פריקט "חלומות כרכור" צילום: נמרוד גליקמן

ביולי האחרון השיק המשרד להגנת הסביבה תקן חדש לבנייה ירוקה, לאחר שהתקן הקודם שהושק ב־2005 זכה לתלונות רבות. "קבלנים טענו שהתקן הישן לא ישים ולא ברור, ושהדרישות בו לא ממוקדות", אומר אלעזר. "כמו כן, התקן היה מוגבל רק למבני מגורים ומשרדים. מ־2005 ועד יולי האחרון, רק תשעה מבנים בישראל קיבלו תו תקן של בנייה ירוקה".

במשרד הבינו שצריך תקן חדש שיעשה סדר בכל נושא הבנייה הירוקה. בהשקעה של 25 מיליון שקל תוכנן התקן החדש, הכולל שבעה ייעודי מבנים: מגורים, משרדים, מלונאות, מבני חינוך, בתי חולים ומרפאות, בנייני התקהלות ציבורית ומבני מסחר. בנוסף הוסיפו תקן לשיפוצים, וכעת בניין שעבר שיפוץ תשתיות, מעטפת ומערכות יכול לקבל תקן ירוק. לדברי אלעזר, מיולי האחרון קיבלו חמישה מבנים נוספים את התקן הירוק, וההתעניינות גוברת. "יש היום כ־165 מבנים בשלבים שונים של בדיקת זכאות לתקן במכון התקנים", הוא אומר.

"התקן הירוק הופך את הבית לאיכותי יותר"

התקן הירוק החדש מורכב מכמה פרקים: אנרגיה, מים, קרקע, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת ומיחזור, תחבורה, ניהול אתר הבנייה וחדשנות. לכל אחד מהפרקים נקבע תנאי סף, כאשר עמידה בתנאי הסף וצבירת מינימום של נקודות בכל פרק מאפשרות לפרויקט לזכות ב־55 נקודות, שמזכות אותו בכוכב הראשון של התקן. ככל שפרויקט צובר יותר נקודות הוא מקבל יותר כוכבים, וניקוד מקסימלי של 100 נקודות מזכה בחמישה כוכבים. 

בניין אינטל בחיפה, מבנה ירון צילום: אלעד גרשגורן

"בכל סעיף יש הגדרה מדויקת של המטרה שלשמה נועד, איך מוכיחים שעמדת בה ולאיזה ערך צריך להגיע", מסביר אלעזר. "הסעיף של מבני מגורים, למשל, דורש חלל רחב מספיק לייבוש כביסה. דוגמה אחרת היא מדי מים נפרדים לכל דירה. יש מבנים שבהם המונה משותף לכל הבניין, אבל אם כדייר יש לך מונה משלך ההתנהגות שלך שונה, האחריות היא עליך ויש קשר חדש בין הצריכה למחיר".

איך התקינה הירוקה שינתה את הבנייה עצמה?

"פעם אהבנו ריח של חדר חדש, כי זה היה חלק מהחוויה. היום אנחנו יודעים שזה רעל שאינו הכרחי בצבע — זה בסך הכל חומר שתורם לאורך חיי המדף של המוצר", מסביר אלעזר. "אפשר לקנות צבע בלי החומר הרעיל, זו רק שאלה של מודעות. יש חומרים נוספים כאלה כמו דבק לשטיחים. כמעט כל מוצר פולט משהו. צריך לשאוף לכמה שפחות פליטות, כי זה לא בריא". דוגמה אחרת שמביא אלעזר ממחישה את הסכנה שבבנייה לא ירוקה: "במחקר שנערך גילו שרוקחים שעבדו בסביבת עבודה שיש בה אור טבעי עשו 15% פחות טעויות מאלו שעבדו תחת תאורה מלאכותית. אותי אישית הנתון הזה מפחיד".

אך מעבר לדוגמאות הפרטניות, אלעזר אומר שהתקינה הירוקה תורמת לשיפור הבנייה והסביבה בכללותה: "החומרים שבהם משתמשים איכותיים יותר", הוא אומר. "יש גם יתרון סביבתי: כמות פסולת הבניין בתהליך הבנייה הירוקה נמוכה יותר. התקן דן גם בניהול אתר הבנייה, ודורש הפרדה של סוגי הפסולת שנוצרת בתהליך הבנייה. השאיפה היא לצמצם את כמות הפסולת להטמנה. בנוסף נמדדת יעילות השימוש במים ובחשמל באתר. לפי הערכות המשרד, אם היינו מיישמים את התקן על פני עשור לכל בנייה חדשה, היה לנו חיסכון במים ברמה המשקית בשווי של 670 מיליון שקל, 774 מיליון שקל בזיהום אוויר, 2.8 מיליארד שקל בצריכת חשמל וחיסכון של 2.7 מיליארד שקל בפסולת".

אלה חסכונות ברמה המשקית. מה לגבי העלויות הנוספות שיוצר התקן בתהליך הבנייה עבור היזם?

אלעזר: "בשבוע שעבר הייתי בהנחת אבן הפינה של בניינים ירוקים, ושאלתי את הקבלן באיזו תוספת עלות מדובר. זה יוצא 1%–2.15% תוספת לעלות הבנייה, תוספת זניחה יחסית כדי לעמוד בתקן. אגב, בארה"ב מבנים שנבנו בתקינה ירוקה שווים כ־15% יותר בהשכרה או במכירה".

"התקן האמריקאי לא מתאים לישראל"

כיוון שהטכנולוגיות בתחום הבנייה הירוקה הולכות ומתפתחות, גם התקן הירוק נדרש להתעדכן איתן. "זה תקן צומח", מסביר אלעזר. "כחלק מהחוזה שלנו עם מכון התקנים, בכל שנתיים יש רביזיה של התקן בהתאם למידע שמגיע מהשטח ולרמת השוק. בעתיד יהיה חשוב לבדוק לא רק אם יש תקן ושל כמה כוכבים, אלא גם מאיזו שנה הוא".

אין בארץ תקן אחד בלבד של בנייה ירוקה. ניתן למצוא מבנים שמתהדרים בתו תקן בינלאומי או בתקן אמריקאי או אירופי. מה היתרון של תקן מקומי?

"מה שמבדיל את התקן שלנו מתקנים אחרים זה שהוא מותאם לישראל: לאקלים, לשוק הבנייה המקומי ולטכנולוגיות הבנייה הקיימות", טוען אלעזר. "תקן LEED האמריקאי, למשל, טוב יותר מהתקן הישראלי בפרמטרים מסוימים, ופחות טוב ממנו באחרים. זה מוצר אמריקאי, הוא לא מותאם לאקלים ולתקינה כאן ואפילו לא לסוגי איסוף האשפה הקיימים ברשויות. אין התאמה בין הדרישות של LEED לבין מה שקיים במדינת ישראל. יש בעיה מסוימת ביישום של תקן זר מחוץ למדינה שבה הוא הוכן".

ובכל זאת, לדברי אלעזר, עדיף תקן זר מאשר ללא תקן כלל: "גם אם את קונה בארץ דירה בבניין שמתהדר בתקן LEED, זכית בבניין הרבה יותר טוב מהממוצע. אני לא מכיר תקנים ירוקים שהיישום שלהם פחות טוב מהבנייה הרגילה. מנגד,

חשוב להיות זהירים: היום כמעט בכל פרסום של בנייה חדשה יש צבע ירוק או מינוח ירוק, אבל לא תמיד עומד מאחורי הפרסום משהו אמיתי. ראיתי מעט מאוד פרסומים שבהם דיברו ממש על תקן".

לדברי אלעזר, הכלי המרכזי להטמעת התקן הוא הרשויות המקומיות: "אימוץ התקן על ידי העיריות הוא קריטי, כי הן שומרות הסף. כל מי שרוצה לבנות צריך לעבור את מחלקת הרישוי של העירייה. הן גם המרוויחות הגדולות של יישום התקן, כי אחרת הן יספגו את העלוית הנלוות של זיהום האוויר, כמויות הפסולת ובזבוז המים. אם רשות מקומית תאמץ את התקן כדרישה בסיסית, תהיה יותר בנייה ירוקה וגם המחירים יירדו. התקן תוכנן כך שיהיה אפשר לעמוד בו, ורוב הקבלנים למגורים יכולים לעמוד בו כבר היום ברמה של כוכב אחד".