• תפריט
נדל"ן

הרשויות רבות והתושבים מפסידים: 2,600 דירות בתל אביב מעלות אבק על הנייר

עוד דוגמה לבירוקרטיה שמעכבת דיור בר־השגה: כבר 20 שנה ששתי תוכניות פינוי־בינוי ענקיות בדרום תל אביב לא יוצאות לדרך בגלל ויכוח בין המינהל והעירייה

דותן לוי 08:5630.11.11

משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל מתהדרים מדי כמה שבועות במספר יחידות הדיור ששיווקו באזורי הביקוש כערובה לשיווק מוצלח. לרוב מדובר באזורים כראש העין ורמלה, שאמנם נמצאים במרכז הארץ אך לא ממש במרכז מפת היעדים המבוקשים של מחפשי הדירות. מקובל לחשוב שלמינהל ולמשרד השיכון אין יכולת ממשית להשפיע על שחרור הקרקעות בתל אביב, אך מבדיקת "כלכליסט" עולה כי גם קרקעות שכן מוחזקות בידי המינהל בעיר תקועות זמן רב ושיווקן מתעכב.

 

כך למשל תקועות זה כמה שנים שתי תוכניות בדרום העיר שבעיריית תל אביב מייעדים לדיור בר־השגה, אחת במתחם נס לגויים והשנייה במגרש מכבי יפו הסמוך, שעומד בשיממונו מאז הריסת המבנה במקום ב־2009. אף ששני המתחמים מקודמים זה שנים בידי המינהל והעירייה, ואף שב־2008 נראה היה כי הבנייה בהם ממשמשת ובאה, הדבר טרם קרה והגופים המעורבים מטילים את האחריות למחדל זה על זה.

 

מתחם נס לגויים הוא הגדול מבין השניים והוא משתרע על 187 דונם בין הרחובות דרך בן צבי מצפון, נס לגויים מדרום, יצחק גרינבוים ממזרח ורחוב היינריך היינה ממערב. לפי התוכניות האחרונות, במקום מתוכננות להיבנות 680–1,500 יחידות דיור, כשלפי הפרסומים של עיריית תל אביב ייבנו במקום לכל הפחות 1,200 יחידות דיור. בעוד שהתוכנית למתחם נס לגויים כוללת פרויקט פינוי־בינוי גדול, התוכנית למגרש מכבי יפו הריק פשוטה יותר. המגרש משתרע על 20 דונם מדרום לצומת הרחובות נס לגויים והיינריך היינה, ולפי התוכנית ייבנו בו כ־1,400 יחידות דיור.

 

מתחם נס לגויים מתחם נס לגויים צילום: אוראל כהן

 

התושבים מחכים לפינוי כבר 15 שנה

 

התוכנית למתחם נס לגויים נולדה בעיריית תל אביב ב־1993. הבעלות על רוב הקרקע במתחם היא של מינהל מקרקעי ישראל וחלקה הקטן בבעלות פרטית. התוכנית למקום ידעה עליות ומורדות ששיאן בתביעה שהגישו ב־1995 דיירי המתחם נגד המינהל, בדרישה כי יעמוד בהתחייבויות בעל פה שלטענתם ניתנו להם לפינוי ופיצוי 100 המשפחות המתגוררות במקום ו־40 בתי העסק שפועלים בו. "לפני כ־15 שנה היה לנו הסכם עם המינהל על פינוי כל המתחם על תושביו, תוך מתן פיצויים, אבל המינהל חזר בו ובית המשפט לא קיבל את טענותינו", אומר מוטי מורדוב, תושב השכונה ומי שנבחר לעמוד בראש עמותה שמייצגת את התושבים.

 

בעקבות דחיית התביעה ערערו התושבים ב־1996 לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך גם שם הפסידו. "המערערת (עמותת התושבים - ד"ל) ידעה במהלך כל שלבי המשא ומתן הן את הצורך באישור מועצת המינהל, והן היתה מודעת לדרישה מוצדקת של המינהל שיימסרו לה ייפויי כוח שמעידים על כך שהמערערת מייצגת אחוז מכריע מבעלי הזכויות... משהדבר לא נעשה, צדק בית המשפט בדחותו את התביעה", כתבו השופטים בפסק הדין ב־1998.

 

מאז הספיקו המינהל ועיריית תל אביב לשנות את עמדתם בנוגע להיקף יחידות הדיור המתוכנן במתחם. עד 1999 דובר על 1,200 יח"ד ובשנה זו הוחלט על צמצום היח"ד ל־680. ב־2008 חזרו לדבר על 1,200 ומעלה. בעירייה אומרים כי "קיימת במקום תוכנית מאושרת לפינוי־בינוי. התוכנית נבדקה על ידי המדינה ונמצא שאינה כלכלית ליישום ויש להגדיל בה את נפחי הבנייה. כבר בשנה שעברה אושרה בוועדה המקומית מדיניות להגדלת נפחי הבנייה במקום, וכעת על מינהל מקרקעי ישראל להתחיל בתהליך שיווק המתחם". עם זאת, מספר יחידות הדיור שייבנה במקום טרם נקבע.

 

במינהל מגלגלים את האחריות חזרה לעירייה: "התוכנית מייעדת את המתחם למגורים ומסחר בהיקף בנייה של כ־668 יח"ד ו־3,000 מ"ר מסחר", נמסר מהמינהל. "בדיונים בין המינהל לעיריית תל אביב בשנים האחרונות סוכם שהעירייה תכין פרוגרמה אופציונלית להגדלת זכויות הבנייה. אולם למרות הסיכומים, תדריך התכנון שהוכן לפני כשנה לא כלל אזכור של כמות יחידות הדיור שניתן להקים במתחם. לאחרונה שכרה העירייה חברה מתכננת לצורך בחינת האפשרויות השונות להגדלת זכויות הבנייה למגורים ותעסוקה. המינהל ערוך לשיווק המתחם עם קבלת עדכון ביחס לשינוי הצפוי בהיקף הבנייה".

 

גם הדיירים עצמם לא מצליחים לגבש הסכמה שתאפשר את קידום המתחם. לדברי מורדוב, במשך תקופה ארוכה חיפשו הדיירים יזמים שיקדמו את הפרויקט, "עד כה חתמו 70% מהמשפחות עם היזם, ואנחנו מקווים שהוא יגיע להסכמות עם מינהל מקרקעי ישראל והעירייה".

 

מגרש מכבי יפו מגרש מכבי יפו צילום: רונן מחלב

 

"המינהל מעכב את הקצאת הזכויות"

 

התוכנית למגרש מכבי יפו אושרה להפקדה בתנאים כבר ב־2005, אך קידומה התעכב בשל דרישות מצד עיריית תל אביב לבצע בה שינויים. במינהל טוענים כי הם אלה שהכינו את התוכנית למגרש, שנועדה לשקם את האזור על ידי פינוי האצטדיון, פיתוח ובניית שכונת מגורים של כ־1,200 יחידות דיור סביב פארק ירוק ובצמוד למוקד תחבורתי. הקרקע נמצאת בבעלות המדינה ועיריית תל אביב, והיקף יחידות הדיור והקצאת הזכויות בה (לוחות הקצאה) הועברו לבדיקת השמאי הממשלתי. עוד מציינים במינהל כי "בחודשים האחרונים התוכנית הועברה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. אף שכל דרישות הוועדה בוצעו, היא עדיין מתנגדת לקידום התוכנית במתכונת הנוכחית והחליטה לתקן אותה במימונה".

 

בעיריית תל אביב טוענים כי בניגוד לאמור, במגרש קיימת תוכנית שאושרה בוועדה המקומית, וכי הפקדת התוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מתעכבת במינהל מקרקעי ישראל כבר יותר משנה.

 

בתוך כך ארנון גלעדי, המשנה לראש עיריית תל אביב־יפו ויו"ר הוועדה לדיור בר־השגה בעירייה שמקדם את שני המתחמים זה חמש שנים, שומר על אופטימיות. להערכתו, שתי התוכניות ייצאו לדרך בקרוב, אך הוא עוד לא בטוח אם המתחם בנס לגויים ייצא ליזם בפטור ממכרז או שישווק כמכרז פתוח ליזמים.

 

לדבריו, בפגישה שהתקיימה החודש עם מנכ"ל העירייה הוחלט למנות בתוך שלושה חודשים צוות תכנון באחריות מנהל אגף תוכנית בניין עיר (תב"ע) שיעביר את החלטתו על כמות היחידות למתחם נס לגויים, מה שצפוי לאפשר את שיווק המתחם.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x