האתגרים של מינהל מינהל מקרקעי ישראל החדש

תפקידו של מנהל מינהל מקרקעי ישראל הוא הרבה יותר ממנהל של גוף בירוקרטי ממשלתי - הוא האיש עם היד על שאלטר הקרקע של ישראל: מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף המנהל 93% משטח המדינה, כ־19.5 אלף דונם ערב הרפורמה. הוא אחראי על ההחלטה החשובה ביותר במערכת התכנון של מדינת ישראל: מיקום וחלוקת הקרקע שתוקצה בכל שנה למכירה לידיים פרטיות.

לפחות כך היה עד לשנה האחרונה: הרפורמה שאישרו הממשלה והכנסת תהפוך את המינהל לגוף מסורבל פחות אך חזק פחות. האיש שיוביל את המינהל בשנים הקרובות יצטרך להיות האיש הרע מטעם המדינה, שיפטר כ־190 מתוך 700 עובדיו ויקצץ מהותית בכוחם של הנותרים. בין השאר יפחת כמעט לאפס חלקו של המינהל בתחום התכנון של פעילות הבנייה והוא ינושל בהדרגה מהחזקתו בקרקעות עירוניות, וכך יפחת מאוד החיכוך של עובדיו עם האזרח הקטן.

מנהל המינהל הבא יצטרך להתמודד עם ארבעה נושאים עיקריים בתחום הגדלת היקף הקרקעות לבנייה בישראל. הראשון הוא המאבק להשבת הקרקעות החקלאיות לידי המדינה: בשנים האחרונות נוהל מאבק זה בהיקף קטן ובשקט תקשורתי יחסי, אולם הוא יחריף ככל שיעבור הזמן.

הנושא השני הוא עניין האחזקה של המדינה בקרקעות משרד הביטחון והמחנות הצבאיים. המינהל נמצא במאבק ארוך שנים להשבה לידיו של קרקעות יקרות במקומות אסטרטגיים מבחינה נדל"נית - בעיקר בערי המרכז - מידי הצבא. פינוי המחנות תלוי לא מעט בעמדותו העיקשת של המינהל בעניין זה מצד אחד, ובהסכמה שלו להתפשר בעניין הפיצוי למשרד הביטחון מצד שני. הנושא השלישי הוא עניין המאבק של המדינה בפולשים לקרקעות, שמספרם הגדול ביותר מרוכז בנגב בידי המגזר הבדואי.

אך הנקודה הרגישה ביותר בעבודתו של מנהל המינהל הבא תהיה רמת שיתוף הפעולה שלו עם משרד השיכון בכלל ועם השר הממונה עליו אריאל אטיאס בפרט. על יחסיו של אטיאס עם המנהל היוצא ירון ביבי נכתב לא מעט לאחר התפטרותו של ביבי. על עומק התהום שנפערה בין השניים היה אפשר ללמוד מרמזים ומאמירות של גורמים ה"מקורבים" לכל אחד מהצדדים.

יכול להיות שהשר התערב בהחלטות לגבי מכרזי קרקע של המינהל באופן שלא מקובל כי שר שיכון יעשה, ויכול להיות שלא. כך או כך, כל מי שהיה מעורב ביחסים אלה יודע לספר כי אטיאס הוא השר האקטיבי ביותר בתחום ניהול המינהל מאז אריאל שרון. לראשונה זה עשור הציב השר למינהל יעדים שאפתניים מאוד של מכירת קרקע מהירה באזורים יקרים מאוד.

השיטה, על פי השר, היא להציף את השוק בקרקע כדרך הבטוחה - לדעתו לפחות - להפחתת המחירים. אולם המינהל, באופן טבעי, מנסה למקסם את המחירים, ומכאן הקונפליקט.

לכן, הרבה יותר מכל תקופה אחרת בשני העשורים האחרונים, ייאלץ מנהל המינהל להיות איש גמיש שיידע להסתדר עם השר הפעלתני הזה, עד כי שרידותו בתפקיד תלויה בכך.